קורסק

קוּרְסְקרוסית: Курск) היא עיר בחלקה המערבי של מרכז רוסיה, והיא מהווה את המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז קורסק. נכון ל-2014 מתגוררים בה כ-430 אלף תושבים.

קורסק
Курск
Kursk city COA
סמל קורסק
Flag of Kursk
דגל קורסק
Red Square in Kursk
הכיכר האדומה בקורסק
מדינה רוסיה  רוסיה
אובלסטי מחוז קורסק  מחוז קורסק
ראש העיר Olga Germanova
תאריך ייסוד 1032
-מעמד רשמי 1779
שטח 190 קמ"ר
גובה 250 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 449,063 (נכון ל־2017)
 ‑ צפיפות 22,260 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 51°43′00″N 36°11′00″E / 51.716666666667°N 36.183333333333°E 
אזור זמן UTC +3
http://www.kurskadmin.ru
ZnamSobor 001
קתדרלה בקורסק
Kursk.Old.3
הקתדרלה הסרגייבו-קזנית בקורסק
Kursk.Old.2
קורסק בתחילת העשור הראשון של המאה ה-20
Kursk. Old.
רחוב מוסקבה בקורסק של תחילת המאה ה-20

מקור השם

ישנן שלוש סברות עיקריות לגבי מקורו של השם:

  • העיר קורסק שוכנת בקרבת המקום בו הנחל קור נשפך אל הנהר טוסקאר.
  • משמעות המילה קוריה (רוסית: Курья) ברוסית, היא מפרץ בנהר.
  • הימצאותם של מינים שונים של תרנגולים בסביבה, אשר ברוסית נקראים קורי (רוסית: Куры).

היסטוריה

האזכורים הראשונים של העיר קורסק הם מ-1032 (בכתב "חיי פאודוסי פצ'ורסקי") ומ-1095 (בכתב "דברי הימים של לברנטי"). האציל המקומי דאז, איזיאסלאב ולדימירוביץ', הקים באותו האזור מבצר, אשר הפך את קורסק למעבר הגבול החזק ביותר בגבולות רוסיה של אותה תקופה. הביצורים המקוריים פורקו באמצע המאה ה-17. בשנת 1238 הוחרבה קורסק לחלוטין על ידי הטטרים, אם כי חזרה להתקיים במהרה.

מ-1360 ועד סוף המאה ה-15, הפכה קורסק לחלק מהדוכסות הגדולה של ליטא. ב-1508 הפכה חלק מרוסיה הצארית ובמשך מאתיים השנים הבאות היוותה את אחת הנקודות האסטרטגיות החשובות בגבולות עם האיחוד הפולני ליטאי והאדמות, שנשלטו על ידי הקוזאקים. בתחילת המאה ה-17, הותקפה קורסק פעמים רבות על ידי גדודים פולנים-ליטאים (1612, 1616, 1617 ו-1634), טטרים, נוגאים, אך המבצר הקורסקי מעולם לא נפל. בהמשך, הודות למיקום הגאוגרפי המוצלח (הדרך הקצרה ביותר ממוסקבה לחצי האי קרים, הדרך לקייב שיוצאת מקורסק), קורסק נחל התפתחות מהירה. סחר רב התפתח בקורסק, בעיקר עם הארצות האוקראיניות ובעיקר בלחם.

החל מ-1708 הפך לחלק ממחוז קייב, מ-1727 חלק ממחוז בלגורוד. ב-1797, הפך למרכז גוברניית קורסק. במאה ה-18 עבר קורסק מהפך סופי מעיר אסטרטגית בגבולות המדינה לעיר מסחר פורח. המסחר התגוון, קורסק התפרסם בייצוא העור והלבנים שלו. בניינים רבים בקורסק התחלו להיבנות באבן. הופיע צי מסחר לקורסק, הצי נוהל ישירות על ידי ראש המחוז.

אחרי השריפה הגדולה, שכילתה את קורסק ב-1781, התקבלה תוכנית חדשה למבנה העיר, לפיו באזור המרכזי היו צריכים להתמקם השווקים ונקודות המסחר. ב-1788 נבנתה הקתדרלה הקזנית בסגנון הבארוק.

ב-1780 הוקם בית הספר הראשון בקורסק. ב-1797 החל את פעולתו בית הדפוס הראשון אשר. ב-1792 נפתח תיאטרון. ב-1808 הגימנסיה לגברים, ב-1817 בית הספר להשתלמות רוחנית וב-1870 הגימנסיה לנשים.

בתחילת המאה ה-19 הפכה קורסק להיות לא רק עיר מסחר, כי אם גם עיר תעשייתית. ב-1846 נמנו בעיר כ-70 מפעלים ובתי חרושת. החל מסוף שנות ה-60 של המאה ה-19 הייתה קורסק למחלף רכבות מרכזי. ב-1883 התחיל את פעולתו מפעל נרות. ב-1874 נבנו תשתיות המים. ב-1897, נבנתה רכבת קלה. לבסוף, מ-1861 ואילך נמלא קורסק בבנקים מגוונים ומצליחים.

המאה ה-20 התחילה בסימן פריחה תרבותית. ב-1903 נפתחו שעריו של המוזיאון האזורי. אחריו הגיעו בתי קולנוע רבים וספריה גדולה.

בתחילת המאה ה-20, טרם עליית הקומוניזם, הייתה גם פריחה רוחנית בקורסק. בעיר פעלו 21 כנסיות אורתודוקסיות, כנסייה אחת של המאמינים הישנים, כנסייה קתולית, שני בתי כנסת, כנסיות לותרניות, מנזרים גברי ונשי.

ב-26 בנובמבר (9 בדצמבר) 1917 הוכרז על שלטון סובייטי בעיר. ב-20 בספטמבר 1919 גנרל אנטון דניקין נכנס לעיר בראש צבא המתנדבים. ב-19 בנובמבר של אותה השנה קורסק נפל בידי הצבא האדום.

בממשל הסובייטי קורסק קיבלה חשיבות רבה עקב מחצבי הברזל הרבים שבה. כך התחזקה קורסק עוד יותר במעמדה, כאחד ממרכזי הרכבות החשובים בדרום-מערב ברית המועצות.

בתחילת מלחמת העולם השנייה הגן על קורסק לא רק הצבא האדום, כי אם גם גדודים עממיים. עם זאת בתחילת נובמבר צבאות גרמניה הקיפו את העיר ובליל 3 בנובמבר נפלה קורסק בידי הגרמנים. בתקופת הכיבוש, שנמשך עד ל-8 בפברואר 1943, ספגה העיר נזקים רבים: כשלושת אלפים מתושבי העיר הוצאו להורג, כמעט עשרת אלפים הוגלו לגרמניה. בסביבות העיר קורסק, נערך קרב קורסק המפורסם, אשר עד היום ההיסטוריונים סבורים, שהוא קרב הטנקים הגדול בהיסטוריה. לאחר שהעיר שוחררה על ידי הארמייה ה-60 בפיקודו של איוואן צ'רניאחובסקי, כבר בפברואר 1944 התחיל השיקום של העיר. מפעלים הוחזרו לחיים וחיי התרבות פרחו שוב (תאטראות רבות נפתחו). עד 1950 חזרה העיר למלוא תפארתה.

קורסק התפרסמה בעיקר בקרב קורסק, שהיה אחד הקרבות החשובים במלחמת העולם השנייה, וכמו כן בגלל האנומליה המגנטית של קורסק. בנוסף, יצאו מקורסק מפורסמים רבים, בהם אנשי תרבות, אמנות, מדע וספורט.

קורסק כיום

כיום פועלים בקורסק מספר אוניברסיטאות ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה, ביניהם: האוניברסיטה הממלכתית של קורסק, האוניברסיטה הרפואית, הטכניון, האקדמיה החקלאית, בית הספר לניהול, כלכלה ועסקים, בית ספר אזורי תקציבי-כלכלי ובית ספר סוציאלי פתוח. בשנות ה-90, הוקמו בקורסק אקדמיה וגימנסיה רוחניות.

נכון לשנת 2006, פועלים בעיר שבעה בתי מלון, שבעה אצטדיונים, שני מועדוני ספורט, בית ספר לספורט, בריכת שחייה והיפודרום. כמו כן ישנו מועדון שחמט.

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

אוריול (מחוז)

מחוז אוריול (ברוסית: Орловская область; תעתיק: אורלובסקיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי.

המחוז הוקם ב-27 בספטמבר 1937, תוך פיצול ממחוז קורסק. עקב חלוקת שטחים נוספים לטובת המחוזות השכנים, הפך המחוז לאחד הקטנים ברוסיה. המחוז כולל 24 אזורים מוניציפליים ו-3 ערים בעלות חשיבות מחוזית. כלכלת המחוז מבוססת בעיקר על חקלאות.

ארמיית המשמר המשוריינת החמישית

ארמיית המשמר המשוריינת החמישית הייתה אחת משש ארמיות הטנקים, שלחמו בשורות הצבא האדום בשלבים המאוחרים של מלחמת העולם השנייה, במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. הארמייה, שהוקמה בפברואר 1943, מילאה תפקיד משמעותי במהלך קרב קורסק, ולאחר מכן נטלה חלק בשורת מתקפות סובייטיות באוקראינה, בלארוס, המדינות הבלטיות, פרוסיה המזרחית וגרמניה המזרחית עד לתום המלחמה.

ארמיית הפאנצר הרביעית (ורמאכט)

ארמיית הפאנצר הרביעית הייתה ארמיית שריון של הוורמאכט שהשתתפה במלחמת העולם השנייה.

דיוויזיית גרוסדויטשלנד

דיוויזיית גרוסדויטשלנד (בגרמנית: Division Großdeutschland; משמעות השם היא 'גרמניה רַבָּתִי') הייתה יחידת עילית בצבא גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הגרוסדויטשלנד הוקמה ביוני 1939 בתור רגימנט רגלים מתוך יחידת משמר ברלינאית, וב-1942 היא הורחבה לדיוויזיה ממונעת ולאחר מכן לדיוויזיה ממוכנת. הגרוסדויטשלנד השתתפה במערכה על צרפת ב-1940, ולאחר מכן שירתה בחזית המזרחית עד סיומה של המלחמה, שם שימשה בעיקר ככוח נייד המועבר לאזורים בהם הלחימה הייתה הקשה והנואשת ביותר. כיחידת עילית, קיבלה הגרוסדויטשלנד עדיפות בהקצאת הציוד החדיש ביותר על פני שאר יחידות הוורמאכט.

דיוויזיית הפאנצר ה-11 (ורמאכט)

דיוויזיית הפאנצר ה-11 הייתה דיוויזיה משוריינת של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה בחזית המזרחית בקרבות רבים ביניהם: המערכה בבלקן, מבצע ברברוסה, הקרב על מוסקבה, קרב סטלינגרד, קרב קורסק, קרב קורסון-צ'רקאסי ובקרב על הבליטה.

דיוויזיית הפאנצר ה-12 (ורמאכט)

דיוויזיית הפאנצר ה-12 הייתה דיוויזיה משוריינת של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה בחזית המזרחית בקרבות רבים ביניהם: מבצע ברברוסה, הקרב על לנינגרד וקרב קורסק.

דיוויזיית הפאנצר ה-18 (ורמאכט)

דיוויזיית הפאנצר ה-18 הייתה דיוויזיה משוריינת של הוורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה בחזית המזרחית בקרבות רבים ביניהם: מבצע ברברוסה, הקרב על מוסקבה, וקרב קורסק.

דיוויזיית הפאנצר ה-19 (ורמאכט)

דיוויזיית הפאנצר ה-19 הייתה דיוויזיה משוריינת של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה בחזית המזרחית בקרבות רבים ביניהם: מבצע ברברוסה, הקרב על מוסקבה, קרב קורסק, כיס קאמנץ-פודולסקי ודיכוי מרד ורשה.

דיוויזיית הפאנצר ה-20 (ורמאכט)

דיוויזיית הפאנצר ה-20 הייתה דיוויזיה משוריינת של הורמאכט במהלך מלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה בחזית המזרחית בקרבות רבים ביניהם: מבצע ברברוסה, הקרב על מוסקבה, קרב קורסק, מבצע בגרטיון ומבצע פרוסיה המזרחית.

הארמייה ה-70 (ברית המועצות)

הארמייה ה-70 הייתה ארמייה סובייטית רב-זרועית, שמילאה תפקיד חשוב במהלך קרב קורסק, מבצע לובלין-ברסט ובקרב על ברלין.

הדיוויזיה ה-45 (ורמאכט)

הדיוויזיה ה-45 (בגרמנית: 45. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה במערכה בפולין, בקרב על צרפת, בקרבות החזית המזרחית, ובכלל זה בקרב קורסק, והושמדה במהלך מבצע בגרטיון. לאחר מכן הוקמה הדיוויזיה מחדש כדיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-45, שלחמה בחזית המזרחית עד סוף המלחמה.

הדיוויזיה ה-78 (ורמאכט)

הדיוויזיה ה-78 (בגרמנית: 78. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הוורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה בקרבות החזית המזרחית, ובכלל זה בקרב קורסק. לאחר מכן שונתה הדיוויזיה לדיוויזיית הפולקסגרנדיר ה-78, ולחמה בחזית המזרחית בקרבות שונים עד סוף המלחמה.

הדיוויזיה השביעית (ורמאכט)

הדיוויזיה השביעית (בגרמנית: 7. Infanterie-Division) הייתה דיוויזיית חיל רגלים של הורמאכט במלחמת העולם השנייה. הדיוויזיה לחמה במערכה בפולין, בקרב על צרפת, ובקרבות החזית המזרחית, ובכלל זה בקרב קורסק.

החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית של מלחמת העולם השנייה הוא השם המקובל במחקר ההיסטורי למערכה הצבאית בין גרמניה הנאצית ובעלות בריתה לבין ברית המועצות, החל מהפלישה הגרמנית לברית המועצות ב-22 ביוני 1941 ועד כניעתה של גרמניה הנאצית ב-8 במאי 1945 במסגרת מלחמת העולם השנייה. בברית המועצות מתייחסים אל המלחמה נגד גרמניה הנאצית בשם מלחמת המולדת הגדולה (Великая Отечественная война, וֵליקַיה אוֹטצֶ'סטבינַייה ווֹינָה), על מנת להבדיל בינה לבין פלישת נפוליאון לרוסיה ב-1812, הקרויה "מלחמת המולדת של שנת 1812".

המערכה הצבאית בחזית המזרחית הייתה העימות הקשה והעקוב מדם ביותר בהיסטוריה האנושית. הייתה זו התנגשות בין שני משטרים טוטליטריים בעלי אידאולוגיה מנוגדת, מה שנתן לעימות ביניהם אופי של "מלחמת השמדה", כפי שציינו מנהיגי שני הצדדים. המשטר הנאצי שאף ליישם את רעיונות תורת הגזע במלחמה בחזית המזרחית, והנחה את הצבא ויחידות המשטרה המסופחות להשיג את יעדיו בכל מחיר, כולל ביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בהיקף גדול. שני הצדדים התייחסו לשבויי המלחמה באכזריות רבה, תוך התעלמות מכללי אמנת ז'נבה, ומיליוני שבויים מתו בשבי במהלך העימות ביניהם.

במהלך המלחמה איבדה ברית המועצות לפי הערכות שונות 20–28 מיליון הרוגים - מעל 15% מאוכלוסיית ברית המועצות, מתוכם לפחות 13 מיליון אזרחים. עובדה זו משקפת את האכזריות וחוסר המעצורים שאפיינו את הלחימה בחזית הסובייטית.

לאחר הפלישה לשטח ברית המועצות החלה גרמניה הנאצית לבצע, בפעם הראשונה, השמדה שיטתית של האוכלוסייה היהודית בשטחים שנכבשו על ידיה. השמדת היהודים בוצעה על ידי יחידות מיוחדות (האיינזצגרופן) שיועדו לכך, שהסתייעו במקרים רבים ביחידות רגילות של הצבא הגרמני.

המלחמה בחזית הסובייטית הייתה ייחודית מבחינות רבות: המרחבים הגדולים בהם פעלו הכוחות היריבים, הכמויות הגדולות של חיילים ושריון שהופעלו במערכה, ותנאי מזג האוויר הקשים של החורף הרוסי.

הצבא האדום

הצבא האדום היה הכינוי של צבא הקבע של ברית המועצות (השם המלא עד שנת 1946 הוא הצבא האדום של הפועלים והאיכרים - Рабоче-Крестьянская Красная Армия או בר"ת PKKA; אחרי 1946 נודע באופן רשמי בשם "הצבא הסובייטי"), שהיה אחד הזרועות בכוחות המזוינים של ברית המועצות. הצבא האדום נקרא כך, בגלל צבע הדגל המזוהה עם המפלגה הקומוניסטית. הצבא האדום הוקם על ידי המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בהנהגת טרוצקי לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917, בתקופת מלחמת האזרחים הרוסית, כדי להילחם בקבוצות המתנגדים הידועים כ"הצבא הלבן". הצבא האדום נלחם במלחמת האזרחים הרוסית, במלחמה הפולנית - סובייטית, במלחמת החורף, במלחמת העולם השנייה, השתתף בדיכוי המרד בהונגריה, המרד המזרח גרמני והמרד בצ'כוסלובקיה. כמו כן, השתתף הצבא האדום במלחמת אפגניסטן ובמספר מלחמות ועימותים נוספים. את הצבא ניהל מטה כללי. אחרי מלחמת העולם השנייה נקרא בשם "הצבא הסובייטי" אך המשיך להיות ידוע גם בשם "הצבא האדום".

לאחר פרוק ברית המועצות בדצמבר 1991, התפרק הצבא הסובייטי לרפובליקות השונות שקמו, כאשר רובו של הצבא הפך לצבא הרוסי במסגרת הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית.

ליגת הכדורגל הלאומית של רוסיה

אליפות ליגת הכדורגל הלאומית של רוסיה (ברוסית: Первенство Футбольной Национальной Лиги), לשעבר הליגה הרוסית הראשונה (ברוסית: Первый дивизион ПФЛ) היא ליגת הכדורגל המקצוענית השנייה בחשיבותה ברוסיה, אחרי ליגת העל הרוסית בכדורגל. הליגה מנוהלת על ידי ליגת הכדורגל הלאומית של רוסיה (Национальная футбольная лига), ארגון כדורגל האחראי לניהול הליגה הראשונה ברוסיה.

בליגה ישנן 20 קבוצות כאשר בתום כל עונה ארבע הקבוצות הטובות ביותר בטבלה עולות לליגת העל הרוסית בכדורגל (קבוצות ממקומות 1 ו-2 מעפילות ישירות בעוד הקבוצות ממקומות 3 ו-4 מתמודדות בטורניר העפלה) בעוד שארבע הקבוצות האחרונות בטבלה יורדות לליגה הרוסית השנייה (הליגה השלישית בחשיבותה).

החל מעונת 2018/2019 הליגה נקראת בשם "אולימפ-אליפות רוסיה בקרב מועדוני ליגת הכדורגל הלאומית" (ברוסית: Олимп-Первенство России по футболу среди команд клубов ФНЛ) ופועלת בחסות סוכנות ההימורים "אולימפ".

קורסק (מחוז)

מחוז קורסק (ברוסית: Курская область; תעתיק: קורסקיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי המרכזי.

המחוז הוקם ב-13 ביוני 1934.

המחוז מחולק ל-28 אזורים מוניציפליים ו-5 אזורים עירוניים.

קורפוס הפאנצר השלישי (ורמאכט)

הקורפוס השלישי (בגרמנית: III. Armeekorps) היה קורפוס של הורמאכט שלחם במלחמת העולם השנייה.

קרב קורסק

המערכה סביב בליטת קורסק (שהשלב הראשון שלה ידוע גם בשמו הגרמני "Operation Zitadelle", "מבצע מצודה") התחוללה בחודשים יולי ואוגוסט 1943 בין הצבא הסובייטי לבין צבא גרמניה הנאצית, והייתה אחת המערכות המכריעות בחזית המזרחית בפרט, ובמלחמת העולם השנייה בכלל. קרב קורסק נחשב גם לקרב השריון הגדול ביותר בהיסטוריה, מכיוון שהשתתפו בו 6,000-8,000 כלי רכב משוריינים משני הצדדים.

הקרב החל במתקפה גרמנית על מבלט קורסק - בליטה גדולה בקו החזית, שנוצרה עקב התקדמות הצבא האדום מערבה בחורף 1942/43. המתקפה (16-5 ביולי) נועדה לכתר ולהשמיד את הכוחות הסובייטיים בשטח הבליטה באמצעות מתקפה מתמקדת מצפון ומדרום על שני האגפים של המבלט הסובייטי. אף שהגרמנים ריכזו לצורך המתקפה חלק גדול מכוחותיהם הניידים בחזית הסובייטית, נכשלה המתקפה בהשגת יעדיה ולא הצליחה להבקיע דרך מערך ההגנה הסובייטי העמוק, שנתמך על ידי עתודות משוריינות רבות עוצמה. היה זה הכישלון המשמעותי הראשון של טקטיקת הבליצקריג הגרמנית במהלך המלחמה. הכוחות הגרמניים נאלצו בסופו של דבר לסגת לעמדות המוצא שלהם, לאחר ששני הצדדים ספגו אבדות כבדות.

במהלך שתי מתקפות הנגד הסובייטיות, שבאו בעקבות כישלון המתקפה הגרמנית, על בליטת אוריול הגרמנית מצפון למבלט קורסק (מבצע קוטוזוב), ועל הערים בלגורוד וחרקוב מדרום למבלט (מבצע רומיאנצב), הצליח הצבא האדום לכבוש מחדש שטחים נרחבים, ולגרום אבדות ניכרות לכוחות קבוצת ארמיות דרום וקבוצת ארמיות מרכז, למרות שספג אבדות כבדות פי כמה מאבדות הצד הגרמני. הפיקוד הסובייטי ניצל את הצלחת מתקפות הנגד שלו, ואת החלשות הכוחות הגרמניים שניצבו מולו, כדי להמשיך להתקדם מערבה כמעט ללא עצירה. עד תום שנת 1943 הצליחו הכוחות הסובייטיים להגיע לקו הנהר דנייפר, ואף לחצות את הנהר ולכבוש שטחים נרחבים בגדה המערבית שלו.

קרב קורסק היה המתקפה האסטרטגית הגרמנית האחרונה שנערכה בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה. כתוצאה משחיקת הכוחות הניידים הגרמניים במהלך הקרב, איבד הצבא הגרמני את היוזמה האסטרטגית בחזית הסובייטית, ולא הצליח להחזיר אותה לידיו עד לתום המלחמה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.