קוסטובר

קוסטוברלטינית: Costobarus;‏ ? - 27/28 לפנה"ס), היה מושל אדום ועזה בזמן מלכותו של הורדוס.

קוסטובר (עיוות לטיני של השם האדומי "קוסגבר" בעל התחילית התיאופורית קוס) היה יהודי ממוצא אדומי. מוצאו היה ממשפחת אצולה בעלת עושר השפעה גדולה באדום ואבותיו היו כוהני הדת האלילית האדומית שאולצו להתגייר עם כיבושה של אדום על ידי החשמונאים בזמן שלטונו של יוחנן הורקנוס הראשון.

קוסטובר היה מתומכיו של הורדוס; כשזה פלש לממלכת יהודה בשנת 37 לפנה"ס בעזרת הצבא הרומאי והצליח לכבוש את הממלכה מידיו של המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגונוס השני, קוסטובר היה מפקד בצבאו של הורדוס והשתתף בכיבוש ירושלים, לאחר מכן הוא הופקד על ביעור תומכי החשמונאים, וכאשר הצבא הכובש טבח בתושבי העיר המקורבים לחשמונאים הגן קוסטובר על בני בבא, שלהם הייתה משפחתו מקורבת.

לאחר ביסוס שלטונו, מינה הורדוס את קוסטובר למושל אדום ועזה (37 לפנה"ס[1]), וכדי לחזק את קשריו אליו הוא חיתן אותו עם אחותו שלומית בשנת 34 לפנה"ס[1]. אולם למרות נישואיו לשלומית לא היה קוסטובר נאמן לגיסו הורדוס, וחיפש את תמיכתה של קלאופטרה השביעית מלכת מצרים – שהייתה מאהבתו של מרקוס אנטוניוס שליט המזרח מטעם רומא – בתוכניתו להפוך את אדום לממלכה ברשותו שתהיה כפופה למצרים. לפי יוסף בן מתתיהו, מניעיו היו, בנוסף לתאוות השלטון, רצון להפריד את האדומים מהיהודים ולחדש את ימיה של הדת האלילית העתיקה באדום שנכחדה עם כיבוש המחוז על ידי החשמונאים.

ניסיונה של קלאופטרה להוציא לפועל את תוכניתו של קוסטובר על ידי שכנועו של אנטוניוס לא צלח וקוסטובר עצמו חדל מחתירתו תחת שלטו הורדוס לאחר מותם של קלאופטרה ואנטוניוס במצרים בשנת 30 לפנה"ס. אולם שלומית רבה עם קוסטובר והתגרשה ממנו, חזרה לחצרו של אחיה הורדוס והתלוננה בפניו על כך שקוסטובר הוא חלק מקנוניה שמטרתה להסית את העם ולהמרידו כנגד שלטונו ושהוא נתן מקלט לאויביו. כתוצאה מכך, הוציא הורדוס להורג את קוסטובר בשנת 27/28 לפנה"ס.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אריה כשר, אליעזר ויצטום, הורדוס, מלך רודף ורדוף, 2007, עמ' 129.
20-29 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 29 - 20 לפנה"ס

אגריפס השני

אגריפס השני (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 27–92 לספירה) היה בנו של המלך אגריפס הראשון ונינו של הורדוס, כיהן כמלך מטעמם של הרומאים ובחסותם, כפי שהיה מקובל במקומות שונים באימפריה הרומית.

ברניקי (בת שלומית)

ברניקי הייתה בתם של שלומית, אחות הורדוס, מלך יהודה, ושל בעלה השני, קוסטובר.היא נישאה לבן דודה אריסטובולוס, בנו של המלך הורדוס ממרים החשמונאית. מאריסטובולוס נולדו לה אגריפס הראשון, הורדוס (מלך כלקיס), הרודיאס, מרים ואריסטובולוס הצעיר.יוסף בן מתתיהו מספר שאריסטובולוס היה מזלזל בברניקי ומטיח בה שמוצאה ממשפחה פשוטה, שאינה משפחת מלוכה. גם גלפירה, אשתו של אלכסנדר, גיסה, ובעצמה בתו של מלך, בזה לברניקי והייתה ממורמרת על כך ששתיהן משתייכות לאותו מעמד. ברניקי בכתה על עלבונה בפני אמה, ושלומית, מתוך שנאתה לבני מרים, לא הרשתה לבתה להפגין חיבה לאריסטובולוס בעלה, אלא פיתתה אותה לדווח לה כל מה שנאמר ביניהם. כך הפכה את ברניקי לאויבת לבעלה, וכדי לגרום לאמה קורת-רוח, סיפרה לה שגיסה, אלכסנדר, ומקורביו, מתרברבים ומבטיחים שכאשר אריסטובולוס ואלכסנדר יתפסו את המלוכה, ישלחו את אחיהם לעבוד כמזכירים בכפרים ואת אמותיהם לעבוד ליד הנול עם השפחות. שלומית דיווחה על כך להורדוס, ובשנת 7 לפנה"ס, כאשר שלושת בניו היו עדיין תינוקות, הוצא אריסטובולוס להורג על ידי אביו.לאחר שהוציא את אריסטובולוס להורג, השיא הורדוס את ברניקי לתאודיון, אחיה של דוריס, אשתו הראשונה. מאוחר יותר הוצא גם תאודיון להורג באשמת קשירת קשר נגד הורדוס. בעקבות זאת, עברה ברניקי לרומא, שם נהנתה מחסדי בית המלוכה הקיסרי.

ברומא, הייתה ברניקי מקורבת לאנטוניה הצעירה, אשתו של דרוסוס, ובעזרתה הפך גם בנה, אגריפס, לידידה של אנטוניה. יוספוס מספר שכל עוד הייתה ברניקי בחיים, נמנע אגריפס מלנהוג על פי טבעו כ"מפזר מתנות", כדי לא להכעיס אותה, ורק לאחר מותה כילה את כספו.

על שמה קרוי רחוב ברניקי בירושלים, אשר באחד מגני הילדים שבשנת 2015 נתגלה בו מקווה בן 2,000 שנה.

הרודיאס

הרודיאס או הרודיה (ביוונית: Ηρωδιάς; בערך 15 לפנה"ס - אחרי 39) הייתה נסיכה יהודיה משושלת בית הורדוס, אחותו של אגריפס הראשון.

סלומה

סלוֹמֵה או סלוֹמֵי (Σαλώμη, Salome) היא הצורה היוונית של השם העברי "שלום".

האם התכוונתם ל...

שלומית

האם התכוונתם ל...

שלומית (אחות הורדוס)

שלומית או שלום (ביוונית: Σαλώμη, בלועזית: Salome, נולדה במחצית הראשונה של המאה ה-1 לפנה"ס) הייתה אחות הורדוס, מלך יהודה. נולדה לאחת מן המשפחות המכובדות באֱדוֹם. סבה, אנטיפס, היה מושל אדום מטעם אלכסנדר ינאי ושלומציון, ואביה, אנטיפטרוס, היה אפיטרופוס על יהודה מטעם יוליוס קיסר וידידו של הורקנוס השני. אמה, קיפרוס, הייתה נסיכה ערביה ממשפחת המלוכה הנבּטית. לשלומית היו ארבעה אחים: פצאל, הורדוס, יוסף ופרורא.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.