קונפוציוס

קונפוציוס (גרסה לטינית של שמו הסיני; שם משפחה: קונג 孔, שם פרטי: צ'יו 丘, כינוי: ג'ונג ני 仲尼 (בסינית: 孔夫子; בפין-יין: Kǒng Fūzǐ, קוֹנְג-פוּ דְזְה, 551 לפנה"ס - 479 לפנה"ס[1]), מגדולי הפילוסופים של סין ובעל השפעה מכרעת על תרבותה.

קונפוציוס לא השאיר אחריו כתבים, אך תלמידיו הרבים אספו את דבריו לספר שתורגם לעברית בשם "המאמרות", או "האנלקטים". תורתו מדברת על היות האדם מוסרי, ועל תכונותיו של אדם מוסרי. קונפוציוס שם דגש רב על החינוך, והאמין כי המנהגים הם אלו המעצבים את האדם והופכים אותו למוסרי.

קונפוציוס
孔子
Confucius statue in beijing (cropped2)
זרם קונפוציאניזם
תחומי עניין מדע המדינה, אתיקה
השפיע על ין חווי, מנזיוס, ז'אן צ'יו, ג'ונג יואו, ז'אן גנג, מין סון, ז'אן יונג, בו שאנג, יואו ז'וו, דוואנמו צה, שו'ן קואנג, ין ין, טו ווי-מינג, ג'וואנסון שה, ג'ואנג דזה, ג'ו שי, גוטפריד וילהלם לייבניץ, כריסטיאן וולף

חייו

על פי המסורת נולד קונפוציוס בשנת 551 לפנה"ס בעיר צ'ופו, אז בירת מדינת לוּ וכיום שייכת לנציבות ג'ינינג, בדרום מערב מחוז שאנדונג שבמזרח סין. לפי האגדה, ניבא צ'ילין (יצור מהמיתולוגיה הסינית) שבפיו לוח ירקן את בואו לעולם.

קונפוציוס התייתם מאב בגיל שלוש וגדל עם אמו הענייה. בגיל 19 התחתן ונולד לו ילד אך נישואיו לא עלו יפה. מסופר שקונפוציוס עבד כרועה צאן, רועה בקר, פקיד ומנהל חשבונות. בהיותו בן 23 נפטרה אימו, והוא התאבל עליה במשך שלוש שנים.

קונפוציוס מונה לשר המשפטים במדינה בה נולד וגדל והנהיג רפורמות רבות במחוז. הוא מלא את תפקידו באופן שהיטיב עם התושבים, אך התפטר בגלל תפקוד לקוי, לדעתו, של דוכס מדינת לוּ. לאחר מכן יצא למסע ברחבי סין בחיפוש אחר מקום שיוכל להנהיג על פי עיקרי אמונתו. משלא מצא, חזר למדינתו. קונפוציוס היה ידוע בתשוקתו לידע ולכן ייסד בית ספר לנערים שנועד ללמד דרכי התנהגות.

קונפוציוס נפטר בגיל 72[2] מבלי שהשאיר אחריו כתבים. הוא נקבר בבית הקברות קונג לין שבמחוז צ'ופו.

תורתו

תורתו של קונפוציוס עוברת על הגבול שבין דת לבין משנה פילוסופית. הקונפוציאניזם עוסק בפילוסופיה בתחום תורת המוסר, תורת המשפט וענייני חברה-פוליטיקה. הקונפוציאניזם עוסק גם בשאלות תאולוגיות-פילוסופיות כגון קיומם של חיים לאחר המוות. קונפוציוס שם דגש על חשיבה ולמידה עצמאית של תלמידיו, ולא על טקסים או חוקים קבועים וכן הוא אינו עוסק בטקסים דתיים, ואין לו אנשי דת.

כיום, תורתו זו של קונפוציוס מהווה את הבסיס המוסרי-תרבותי והאינטלקטואלי (ברמה הפילוסופית) של רוב מדינת סין ועוד במקורות אחרים שהושפעו ממנה.

אתיקה

מבחינה מוסרית הדגיש קונפוציוס את עדיפותה של דוגמה אישית על פני מערכות חוקים מוגדרות ומוכתבות. לרוב, קונפוציוס מעביר את מסריו באמצעות משלים וכפלי משמעויות, ולא באמצעות חוקים מוגדרים. על כן, את דבריו יש להבין בהקשרם המקורי, ולא לפרשם כלשונם.

משפט ידוע שלו הוא "כלל הזהב" הידוע - ואהבת לרעך כמוך. קונפוציוס שם דגש רב על התייחסות הוגנת והדדית בין אנשים ועל משפטים כגון "מה ששנוא עליך אל תעשה לחבריך".

קונפוציוס, בדומה לקאנט, הדגיש את היושר, הידע והרצון הטוב כמפתח לפעולה נכונה. מכאן שפעולה היא טובה רק אם היא נובעת מרצון טוב, שנובע מידע (למשל, פעולה לא מכוונת שגרמה לטוב לא תיחשב ל"מעשה טוב". לימוד וצבירת ידע חשובים, על פי קונפוציוס, גם למען התפתחות והעשרה אישית.

תכונותיו וחובותיו המוסריות של "איש המעלה"

  • רן - "חסד" או "אנושיות" היסוד המוסרי העיקרי - הפך מילה נרדפת למוסר.
  • ג'ה - "בינה", "דעת" - שכל ישר, תבונה, הבחנה בין הטוב לרע.
  • סיאו - כיבוד האבות - במקור מושג זה התייחס לפולחן אבות המשפחה, אך הקונפוציאניזם הרחיב את משמעותו גם לכיבוד הורים.
  • לי - "טקס" (במקור - "להקריב") - החובה לדבוק בכללי הטקס נובעת מהיותם חלק מחוכמתם של "החכמים הקדמונים".
  • נאמן, מסור ומתחשב, פועל על פי תחושת צדק.
  • רחב אופקים, ביקורתי.
  • עליו להשקיע בטיפוח עצמו (מבחינה רוחנית) למטרת שירות ציבורי - תפקידו האולטימטיבי.

חוק ופוליטיקה

עמדותיו של קונפוציוס בנושא פוליטיקה נבעו מעמדותיו בנושא מוסר. קונפוציוס טען שמערכת החוקים צריכה להתבסס על המוסר הטבעי של בני האדם, כלומר על נטיותיהם הטבעיות של הבריות. הוא התנגד לחוקים שאינם מתבססים על ההיגיון, ולחוקים שנאכפים בעיקר באמצעות פחד.

קונפוציוס טען שהציות לחוק צריך לנבוע מתחושת אשמה, אך המונח בפיו דמה יותר ל"חובה מוסרית". על פיו, כאשר אדם מרגיש אשמה כשהוא אינו מציית לחוק, העונש מגיע עוד לפני הפשע.

הנוסטלגיה והשאיפה לעבר רווחת מאוד בתורתו הפוליטית של קונפוציוס. הוא שאף לחזור לתקופת מנדט השמים, ולהביא שלום ושגשוג לעולם.

קונפוציוס אומנם תמך בשלטון הקיסרות הסינית אך בכתביו ניתן למצוא עדויות רבות להגבלות על השלטון, והדגיש את חשיבות ההנהגה הנכונה. קונפוציוס טען שאם הקיסר מנהיג כשורה, הצורך בפקודות מתמעט. קונפוציוס השווה בין יחסי קיסר-נתין ליחסי אב ובנו, ושם דגש על כבוד הדדי והתייעצות.

מורשתו

Confuciustombqufu
קברו של קונפוציוס

הקונפוציאניזם, תורתו של קונפוציוס, היא אחת מהתורות החשובות ביותר בפילוסופיה המזרחית, וקונפוציוס נחשב עד היום לאחד מהפילוסופים הסינים החשובים ביותר, ואחד ממעצבי התרבות הסינית.

עם השנים דחק הקונפוציאניזם אסכולות פילוסופיות אחרות בסין, כמו המוהיזם והלגליזם, ונהיה לאסכולה העיקרית בסין ובמזרח בכלל. הקונפוציאניזם הפך במשך השנים לשילוב בין דת לאסכולה פילוסופית, ובמשך שנים רבות היא נחשבה ל"דת המדינה" בסין.

שליחיו של קונפוציוס הפיצו ופירשו את דבריו, וחלקים רבים מתורתו פורשו בדרכים שונות על ידי חסידיו. לדוגמה: טענתו של קונפוציוס כי טבע בני-האדם זהה בלידתם הביאה לפיצול האסכולה - מנג-דזה (מנציוס) שטען כי טבע האדם טוב מיסודו, ושון-דזה שטען כי טבע האדם רע מיסודו.

באלף השני לספירה, הוקם זרם חדש בסין- הנאו-קונפוציאניזם. הנאו קונפוציאניזם שילב בין תורתו של קונפוציוס לבין הדאואיזם והבודהיזם. מקים הזרם היה הפילוסוף הסיני ג'ו שי. לאחר מותו של ג'ו שי הפך הנאו קונפוציאניזם לפרשנות המקובלת ביותר של תורתו של קונפוציוס. תורתו של קונפוציוס החלה גם להתפשט לעולם המערבי הודות לפעולתם של ראשוני הסינולוגים. בלט במיוחד מיקלה רוג'רי, מיסיונר איטלקי שתרגם רבים מכתביו של קונפוציוס ללטינית.

במאה ה-20, בעקבות המהפכה התרבותית של מאו דזה-דונג בסין, ירדה קרנו של הקונפוציאניזם, והוא הפסיק להיות הזרם העיקרי בסין. למרות זאת, גם כיום הקונפוציאניזם עדיין נלמד על ידי פילוסופים מערביים ומזרחיים כאחד.

קברו של קונפוציוס בצ'ופו הפך לאתר תיירות תרבותית, ואף מוקד עלייה לרגל עבור רבים. כיום פועלים למעלה מ-2,000 מקדשים קונפוציאניים ברחבי סין.

מכון קונפוציוס הוקם על שמו וזכרו של קונפוציוס, תחת משרד החינוך הסיני ובעל שלוחות ברחבי העולם כולו. המכון מספק תוכניות ללימודי התרבות והשפה הסינית, כולל התרבויות השונות הקיימות בה. בנוסף, מספק המכון מלגות לימודים מלאים חינם לתלמידים שונים מרחבי העולם.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אמירה כץ (תרגום, מבוא והערות), מאמרות קונפוציוס, הוצאת מוסד ביאליק

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Riegel 2012, online
  2. ^ "Confucius (Stanford Encyclopedia of Philosophy)". Plato.stanford.edu. Retrieved 2010-11-07.
28 בספטמבר

28 בספטמבר הוא היום ה-271 בשנה (272 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 94 ימים.

470-479 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 479 - 470 לפנה"ס

ארבעת הספרים וחמש הקלאסיקות

ארבעת הספרים וחמש הקלאסיקות (בסינית מסורתית: 四書五經; בסינית מפושטת: 四书五经; בפין-יין: Sìshū wǔjīng) הם הכתבים הרשמיים בבסיס הקונפוציאניזם בסין. כולם נכתבו לפני שנת 300 לפנה"ס.

האסכולה האלאטית

האסכולה האלאטית היא אסכולה בפילוסופיה הקדם-סוקרטית התופסת את המציאות כמהות אחת, קבועה, בלתי מונעת ובלתי משתנה. היא טוענת שמה שנתפס בעינינו כשינוי, אינו אלא אשליה. בפועל, המציאות קבועה ובלתי משתנה.

פרמנידס וזנון נמנים על אסכולה זו. הם נולדו ופעלו בעיר אליאה שמצויה בדרום איטליה ועל שמה הם קרויים. גם מליסוס איש סאמוס היה ממפתחי הפילוסופיה.

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה. זוהי המאה השישית לפני תחילת הספירה הנוצרית.

במאה השישית לפני הספירה חל מהפך עצום במחשבה האנושית בכל העולם, מהפך שהשפעתו ניכרת מאוד עד היום.

במזרח התיכון - המחצית הראשונה של המאה מתאפיינת בהגדלת השפעתה של ממלכת בבל לאחר ניצחונה על ממלכת אשור. בשנת 586 לפנה"ס נחרבה ממלכת יהודה על ידי הבבלים. לאחר מכן, הודחו הבבלים על ידי האימפריה הפרסית בהנהגת כורש, ששלטה על כל אזור מסופוטמיה, צפון המזרח התיכון, ואסיה הקטנה.

שור הבר הפסיק להתקיים בשטחה של ישראל.

ממלכת קרתגו הרחיבה את השליטה במערב ים התיכון.

ביוון - תחילת הפילוסופיה המערבית עם תאלס, ראשון הפילוסופים המוכרים לנו.

בסין - קונפוציוס מייסד את תורתו, לאו דזה מייסד את הדאואיזם.

בהודו - סידהרתה גאוטמה מייסד את הבודהיזם, מהווירה מייסד את הג'ייניזם.

המונותאיזם היהודי מגיע לפרקו[דרושה הבהרה] עם הנביאים הגדולים יחזקאל וירמיהו.

בפרס נוסדת דת זרתוסטרה.

המאמרות

המאמרות (או "האנלקטים"; בסינית מסורתית: 論語; תעתיק לעברית: לוּן יוּ') או "מאמרותיו של קונפוציוס" הוא ספר האוסף אמירות ופתגמים מבית מדרשו של הפילוסוף הסיני בן המאה ה-5 לפנה"ס קונפוציוס ושל חסידיו, כמו גם שיחות בינם לבינם בעלות משמעות ערכית או חינוכית.

ניתן לפרש את השם המקורי בסינית כ"דיון על מילותיו של קונפוציוס".

קטעי הספר נכתבו במהלך "תקופת האביב והסתיו" ובמהלך "תקופת המדינות הלוחמות". ספר זה מהווה את היסוד לתורת הקונפוציאניזם, לה השפעה על מזרח אסיה עד לימינו אנו.

לאו דזה

לָאוֹ דְזְה (בסינית: 老子, "החכם לָאוֹ"), אבי תורת הדאואיזם ומגדולי הפילוסופים הסינים. על פי המסורת הסינית חי במאה השישית לפנה"ס. חיבורו, הדאו דה ג'ינג, הוא החיבור הראשון והחשוב ביותר של הזרם הדאואיסטי, שהוא אחת משלוש הדתות הגדולות בסין.

תורתו של לאו דזה תרמה רבות לעיצוב התרבויות הסיניות הקדומות בפרט, ותרבויות המזרח הרחוק בכלל.

מו דזה

מו דזְה (בסינית: 墨子, בפין-יין Mòzǐ; במקור מו דִי, בסינית: 墨翟) היה פילוסוף חשוב שהגה בתקופת המדינות הלוחמות בסין הקדומה. הוא הטיף לאהבה אוניברסלית ולשוויון, ובכך קרא תיגר על משנתו של קונפוציוס שרווחה באותה התקופה.

מחשבה מדינית

מחשבה מדינית או פילוסופיה פוליטית הוא העיסוק הפילוסופי בענייני המדינה, הפוליטיקה והחברה וביחסי הגומלין בין המערכות הללו. הוגים בתחום זה מעלים לדיון שאלות ערכיות שעוסקות בטיב המדינה הרצויה, ובודקים כיצד המציאות הפוליטית הקיימת חופפת להגדרתם. השאלות ותחומי הדיון שהוגים מציגים מקורם ברצון להבין את עצם החיים המשותפים של בני אדם בסביבה אחת. חלק מהעניינים עוסקים בחיי היומיום, ומהם עולות שאלות נוספות וכבדות משקל העוסקות בעניינים עקרוניים, כגון: מדוע האדם יצר את המדינה?

הגדרת ה"פילוסופיה המדינית" ותיחומה אינה קבועה. התחום משיק לכמה תחומים אחרים, והגות של פילוסופים במחשבה מדינית נלמדת הן בחוגים לפילוסופיה, הן בחוגים למדע המדינה, והן בחוגים אחרים כמו כלכלה או סוציולוגיה.

מנציוס

מנציוס (Mencius;‏ 371 – 289 לפנה"ס) הוא השם המערבי שניתן לפילוסוף הסיני מֵנְג-דזְה (Mengzi;‏ 孟子); פירוש שמו הוא "בן בכור".

הקריירה של מנציוס הייתה דומה להפליא לזו של קונפוציוס, אשר בו ראה את החכם המושלם. כמו קונפוציוס, מנציוס נולד במדינת דְזוֹאוּ, שלושים קילומטרים בלבד ממקום לידתו של קונפוציוס, עבד כמורה פרטי, וחי בתקופה של מתיחות פוליטית ותסיסה חברתית.

לפי האגדה למד מנציוס אצל נכדו של קונפוציוס, דְזְה-סְה, אם כי מבחינת התיארוכים, סביר יותר שהוא למד אצל תלמידיו של דְזְה-סְה.

מנציוס נדד ברחבי סין במשך ארבעים שנה (החל משנת 384 כנראה), תוך שהוא מנהל דיונים על מלכים ושועים, והוא אף שרת כפקיד במדינת צ'ין בין השנים 319 – 312 לפנה"ס.

לא ידוע הרבה על משפחתו או חייו, למעט העובדה שהיה בן נאמן, ואף הפסיק את עבודתו למשך שלוש שנים כדי להתאבל על אימו, כנהוג בקרב הקונפוציאנים.

מקדש סיני

מקדש סיני הוא מבנה ציבורי המשמש לביצוע טקסים ופולחנים דתיים של מרבית הדתות הקיימות בסין, והכולל לעיתים מגורים של נזירים. מרבית המקדשים שוכנים בסין, אבל עם ההגירה של סינים למדינות אחרות, בעיקר לדרום מזרח אסיה, אבל גם למדינות יבשת אמריקה, הוקמו מקדשים סיניים גם שם.

ערך (אתיקה)

באתיקה, המונח ערך מתייחס למדד של הערכת טיבו המוסרי של מעשה מסוים. תחום הידע העוסק בערכים נקרא "תורת הערך", או "אקסיולוגיה" .

עשרת הכבלים

עשרת הכבלים בבודהיזם הם אלו הכובלים את בני האדם שטרם חוו הארה.

מי שהצליח לנתק את שלושת הכבלים הראשונים מתחיל את המסע לנירוואנה, ואילו זה שהצליח לנתק את כל עשרת הכבלים הופך לבודהה שפירושו מואר.

התמקדות ב"עצמי" - אמונה בזהות אישית

ספק - בעיקר בבודהה ובתורתו. יש להדגיש כי הבודהיזם אינו דוגמטי, ולכן אינו דורש ציות עיוור או אוסר על שאילת שאלות.

היצמדות לטקסים ולפולחנים - אמנם הבודהיזם כמו כל פילוסופיה מוסרית דורש ערכי מוסר גבוהים, אולם אינו דורש אותם כציות עיוור אלא כתוצאה של מודעות והבנה. בנוסף, הבודהיזם לא דורש היצמדות לטקסי דת (אם כי אינו שולל אותם).

השתוקקות חושית / תשוקה חושנית (אחד מהיבטי הטנהא), זו המצוירת במרכז גלגל החיים

שנאה, זדון, רצון-להרע

תאווה חומרנית (אחד מהיבטי הטנהא )

תאווה לקיום חסר הצורה (אחד מהיבטי הטנהא הייחודי למודטים)

גאווה

חוסר שקט

בורות (בערות)

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים אלוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת חוכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה. גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית ומסתמכת על בניית טיעונים רציונליים.

צ'ופו

צ'וּ'פוּ (במנדרינית תקנית: 曲阜, בפין-יין: Qūfù) היא עיר בדרום מערב מחוז שאנדונג שבמזרח סין. העיר שוכנת כ-130 קילומטרים דרומית לבירת המחוז ג'ינאן, וכ-45 קילומטרים צפונית מזרחית לג'ינינג, בירת הנציבות העירונית באותו שם שצ'ופו היא חלק ממנה. מספר התושבים בעיר צ'ופו הוא כ-60,000 ובאזור המנהלי כולו יש כ-650,000 תושבים.

צ'ופו הוא מקום הולדתו המיתולוגי של קונפוציוס; העיר שימשה בירת מדינת לו בתקופת האביב והסתיו. לעיר היה גם תפקיד זוטר במערכת יֵנְג'וֹאוּ של שנת 1948 שהייתה חלק ממלחמת האזרחים הסינית שבסיומה השתלטו הקומוניסטים על סין.

אקלים העיר הוא אקלים ממוזג יבשתי מונסוני שבו יש ארבע עונות שנה מובחנות. כאשר הקיץ חם וגשום והחורף קר ונטול משקעים. כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 666 מ"מ והטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 13.6ºC. בממוצע יש בעיר 2,433 שעות שמש בשנה.

ב-1994 הכריז ארגון אונסק"ו על מקדש קונפוציוס, בית הקברות של קונפוציוס (המכונה כיום גם יער קונפוציוס), וארמון משפחת קוֹנְג בצ'וּ'פוּ אתר מורשת עולמית. שלושת אלו הם מוקדי המשיכה התרבותיים העיקריים של צ'וּ'פוּ.

קונפוציאניזם

קונפוציאניזם (סינית: 儒學, להאזנה (מידע • עזרה)) - "אסכולת המלומדים" היא פילוסופיה ומערכת ערכים מזרח-אסיאתית אשר במקור פותחה מכתבי קונפוציוס. עד אמצע המאה ה-20 הייתה זו דת המדינה בסין.

הדת נוסדה במאה ה-5 לפנה"ס על ידי קונפוציוס. דת זו מדגישה את היותו של האדם טוב מטבעו ואת ההתנהגות המוסרית בין אדם לחברו. למרות המהפכה התרבותית היא עדיין משמשת בסין תפיסה מוסרית בסיסית.

מכיוון שקונפוציוס עשה שימוש רב בטאוטולוגיות ואנלוגיות על מנת להסביר את תורתו עשוי בתחילה אדם בעל תפיסה מערבית שלא להבין את ההיגיון העומד מאחורי המאמרות והמאחד אותן לכדי תורה אחת.

הקונפוציאניזם מהלך על הגבול הדק בין אסכולה פילוסופית לבין דת. חוקרים ואישים שונים במשך השנים הגדירו אותו בצורה שונה.

שושלת ג'ואו

שושלת ג'וֹאוּ (סינית: 周, פיניין: Zhōu; מבוטא כ"צ'ואו", IPA: ‏[ʈʂoʊ̯]) הייתה, לפי ההיסטוריוגרפיה הסינית, השושלת השלישית בתולדותיה של סין; היא שלטה מ-1046 לפנה"ס ועד 256 לפנה"ס. עלייתה לשלטון התרחשה כאשר מייסד השושלת ניצח בקרב מויה את מלכה האחרון של שושלת שאנג. שליטתה של השושלת הייתה מלאה רק בזמן שושלת ג'ואו המערבית, הנקראת גם שושלת ג'ואו המוקדמת; תקופה זו נמשכה מהיווסדותה של השושלת עד ל-771 לפנה"ס. בתקופות מאוחרות יותר (בעיקר בתקופת המדינות הלוחמות) שלטונה היה "על הנייר" בלבד, ולא הייתה לה השפעה ממשית על השטחים שהיו שייכים לה. בסופו של דבר, השושלת הוחלפה ב-256 לפנה"ס על ידי שושלת צ'ין.

זמן שלטונה הרציף של שושלת ג'ואו הוא הארוך ביותר בהיסטוריה הסינית. זו הייתה התקופה בה הגיעה סין לשיאי ייצור הארד ועברה לתקופת הברזל, והכתב התפתח מהצורה הראשונית שלו לכתב הדומה מאוד לנמצא בשימוש כיום. בשלהי שלטונה של השושלת התפתחה הפילוסופיה הסינית הקלאסית. הפילוסופים הנחשבים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על ההגות הסינית ובעלי השפעה כלל עולמית פעלו בתקופת שושלת זו, בהם קונפוציוס מייסד הקונפוציאניזם ולאו דזה מייסד הטאואיזם.

תקופת האביב והסתיו

תקופת האביב והסתיו (בסינית: 春秋時代) הוא כינויה של תקופה בהיסטוריה של סין הקדומה בין השנים 770 לפנה"ס ל-476 לפנה"ס. שמה של התקופה לקוח משם הספר רשומות האביב והסתיו המיוחס לקונפוציוס, שהוא תיעוד היסטורי של השנים 722 לפנה"ס ל-479 לפנה"ס בתוך אותה תקופה.

המשכה הישיר של תקופת האביב והסתיו היא תקופת המדינות הלוחמות.

פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטית • מוהיזם • לגליזם • נטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזם • נאו-קונפוציאניזם • פנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזה • קונפוציוס • תאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזה • קונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.