קונסול דיפלומטי

קונסולאנגלית: Consul) הוא תואר דיפלומטי הנגזר ישירות מרמת המשלחת הדיפלומטית הפועלת באותה מדינה, וניתן לנציג הבכיר בקונסוליה. ישנן כמה דרגות בשירות החוץ הקשורות לבעלי תפקידים בקונסוליה: קונסול כללי, קונסול, סגן הקונסול.

בעבר, "קונסול" היה הדרגה הבכירה בדיפלומטיה, ורק במחצית המאה ה-20 התווספו תוארי השגרירים. כיום, במדינות שבהן הקונסוליה היא הנציגות הדיפלומטית היחידה המייצגת מדינה כלשהי, ייתכן שהקונסול ישמש כדיפלומט הבכיר של מדינתו במקום בו הוא מוצב וימלא גם תפקידים בתחומי מדיניות החוץ של ארצו, בדומה לפעילותו של שגריר. במקרה כזה הוא ייקרא "הקונסול הכללי" ויפעל ממבנה המכונה "הקונסוליה הכללית".

במדינת ישראל ובמדינות נוספות, כלי רכב הנמצאים בשימוש קונסול או אנשי קונסוליה, נושאים לוחיות רישוי עליהן מצוינות האותיות CC (להבדיל מרכבי שגרירים, הנושאים לוחיות רישוי עליהן מופיעות האותיות CD).

"קונסול דיפלומטי" הוא תואר, בשונה מ"קונסול קונסולארי" (או "קונסול לעניינים קונסולאריים"), שהוא שמו של תפקיד.

באימפריה העות'מאנית החזיקו הקונסולים של מדינות אירופה וארצות הברית גם בסמכויות שיפוט כלפי אזרחי מדינותיהם אשר היו בתחום סמכותם הגאוגרפי. סמכות זו באה להם ממשטר הקפיטולציות שאילץ את האימפריה העות'מאנית להעניק סמכויות שיפוט לנציגים דיפלומטיים זרים. משטר הקפיטולציות בוטל לאחר מלחמת העולם הראשונה.

במצרים, במאה התשע עשרה, למשל, מילא הלורד קרומר, ששימש כקונסול בריטניה במצרים, תפקיד מדיני בכיר. דוגמה עדכנית יותר ניתן למצוא בסמכותו של הקונסול האמריקאי בירושלים אשר מהווה את הנציגות הדיפלומטית הבכירה של ארצות הברית כלפי הרשות הפלסטינית.

קונסולים בארץ ישראל

הקונסולים הראשונים בארץ ישראל היו בדרך כלל תושבי הארץ, יהודים או נוצרים. כך למשל היה בן למשפחת דמיאני הנוצרית מיפו קונסול של מדינות אירופאיות בארץ ישראל בסוף המאה השמונה עשרה ואברהם פינצי מעכו היה קונסול בריטניה בעירו במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה. קונסולים אלו עסקו בעיקר בפעילות מסחרית ולמעשה דמו בתפקידם יותר לקונסול כבוד מאשר לקונסול דיפלומטי מקצועי.

כבר בשנת 1829 נשלח על ידי ממשלת האימפריה האוסטרית לחיפה שליח מיוחד בשם אנטון פון פרוקש. תפקידו של פון פרוקש היה להשגיח על זכויותיהם של יהודים ונוצרים נתיני האימפריה האוסטרית שקופחו בימיו של מושל ישראל עבדאללה פאשה.

עם זאת קונסולים דיפלומטים מקצועיים מהסוג המוכר כיום הגיעו לארץ ישראל רק עם הקמתן של קונסוליות בישראל. הראשונה למנות קונסול מקצועי הייתה בריטניה שמינתה קונסול בירושלים, ויליאם טאנר יאנג, בשנת 1838, בימי השלטון המצרי בארץ ישראל.[1] ב-1839 הורה לו משרד החוץ "לתת חסות ליהודים בכלל".[2] יאנג שימש סגן-קונסול עד 1841 ובשנה זו מונה לקונסול, עד 1845.[3] ב-1843 הופיעו קונסוליות של צרפת, פרוסיה וסרדיניה.[4] לאחר מספר תקריות בהן הותקפו יהודים בירושלים ב-1847, הוציא משרד החוץ הבריטי הוראה שבמקרה שיהודי אירופי נרדף או נעשה לו אי-צדק והקונסול שלו לא עוזר לו, הקונסול הבריטי יהיה רשאי להתערב בעניינו.[5] ב-1849 פעולתה של הסרדינית הופסקה ובאותה שנה החלה הקונסוליה האוסטרית את פעולתה (הקונסול הראשון היה פיצאמאנו מונציה). ב-1854 נוסדה קונסוליה ספרדית.[1] בתוך עשרים שנה מאז באו לירושלים קונסולים דיפלומטים מקצועיים כמעט מכל מדינות אירופה באותה העת. לעיתים היה הקונסול בירושלים כפוף לקונסוליה הכללית של ארצו בביירות. כך היה המצב עם הקונסולים האמריקאים הראשונים. בשנת 1831 מונה לסוכן קונסולרי אמריקאי ביפו ובירושלים, נתין צרפתי, היהודי דוד דארמון, אולם כעבור 3 שנים הוא הודח. ב-1844 מונה וארדר קרסון לקונסול בירושלים, אולם כעבור זמן קצר המינוי בוטל והוא התגייר. בשנת 1856 נפתחה מחדש הקונסוליה האמריקאית בירושלים, עם מינויו לקונסול של וארן גורהאם.[4] הקונסולים של מדינות אירופה וארצות הברית היו פעילים מאוד בחיים הציבוריים בארץ ישראל במאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים.

לצד הקונסולים תפקדו סגני קונסולים מקצועיים בערי הארץ מחוץ לירושלים (וזאת להבדיל מנוצרים ויהודים מקומיים שמילאו תפקידים אלו). כך למשל מינתה בריטניה סגן קונסול בעיר חיפה כבר בסוף שנות החמישים של המאה התשע עשרה. אחד מהם בשם תומאס ב. סנדוויט (Thomas B. Sandwith) אף העלה את זכרונותיו מתקופה זאת על הכתב.

הסיבה לכך הייתה שיטת הקפיטולציות שהעניקה כוח רב לקונסולים כנציגים הרשמיים של מדינותיהם. המיעוטים הנוצריים וגם אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל (הישן והחדש) נעזרו רבות בהשפעתם של קונסולים אלה על מנת לקדם את ענייניהם.

גם לאחר מינוים של קונוסלים מקצועיים בארץ ישראל המשיכו יהודים ובני מיעוטים אחרים (למשל ארמנים) לשמש כחלק מהסגל הקונסולרי. בעיר צפת, שלא היו בה קונסולים רשמיים דרך קבע, מונו נכבדים מתושבי העיר לשמש כסגן הקונסול ('ויקי' או 'ויצי' קונסול) בעירם. כך למשל היה היהודי מרדכי סגל סגן קונסול בריטניה בצפת בשנת 1875. מקור אחר מספר על סגני קונסול יהודים אחרים בצפת ובהם סגן הקונסול מטעם צרפת שמואל עבו ופרוסיה. לעיתים נקראו אנשים אלו סוכנים קונסולריים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ג'יימס פין, עתות סופה, עמ' 52.
  2. ^ ג'יימס פין, עתות סופה, עמ' 66.
  3. ^ מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים בארץ-ישראל, עמ' 524-523, הערות 55, 56.
  4. ^ 4.0 4.1 ויליאם פראנסיס לינטש, מסע מחקר אל הירדן וים המלח, ההדיר רחבעם זאבי, תרגם שלמה גונן, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשמ"ד 1984; עמ' 206, הערה יג.
  5. ^ ג'יימס פין, עתות סופה, עמ' 69.
אוולין בארינג, הרוזן הראשון מקרומר

אוולין בארינג, הרוזן הראשון מקרומר (באנגלית: Evelyn Baring;‏ 26 בפברואר 1841 - 29 בינואר 1917) היה קצין ולאחר מכן דיפלומט בריטי אשר בין היתר שימש קונסול כללי במצרים ולמעשה ניהל אותה מטעם האימפריה הבריטית.

אלברטו ספנסר

אלברטו פדרו ספנסר הררה (בספרדית: Alberto Pedro Spencer Herrera‏; 6 בדצמבר 1937 - 3 בנובמבר 2006) היה כדורגלן ומאמן אקוודורי ששיחק בעמדת החלוץ, ונחשב לבכיר כדורגלני אקוודור בכל הזמנים, ומהטובים בכדורגלני אמריקה הדרומית.

ספנסר, שזכה לכינוי "קאבסה מאחיקה" (בספרדית: "Cabeza Mágica", ראש הזהב), כבש 54 שערים ב-87 הופעות בגביע ליברטדורס במדיהן של פניארול וברצלונה ספורטינג קלוב, ועד היום הוא מוביל את טבלת מלך השערים של הטורניר בכל הזמנים. ספנסר אף זכה עם פניארול בגביע שלוש פעמים. לזכותו 17 הופעות בינלאומיות, מתוכן 11 במדי אקוודור ושש נוספות במדי אורוגוואי, בתקופה בה שיחק בפניארול.

לאחר פרישתו ממשחק היה מאמן במשך מספר שנים בקבוצות שונות באקוודור, אורוגוואי ופרגוואי. ספנסר נפטר ב-3 בנובמבר 2006, בגיל 68, עת היה מאושפז בבית חולים בקליבלנד, אוהיו, לאחר התקף לב.

דיפלומטיה

דיפלומטיה היא אמנות ניהול משא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות. המונח מתייחס על פי רוב לדיפלומטיה בינלאומית, ניהול היחסים הבינלאומיים על ידי דיפלומטים מקצועיים, בעיקר בענייני מסחר וביטחון לאומי. במובן זה הדיפלומטיה, בדומה לצבא, היא בבחינת אמצעי ביצוע, ולא מטרה, שדרכו מיישמת המדינה את מדיניות החוץ שלה. הדיפלומט אינו אלא שליח מטעמו של הדרג המדיני; הוא אינו רשאי להכתיב מדיניות, ואת המשא ומתן הוא מנהל בהתאם לתכתיבי שולחיו, המדינאים.

במובן בלתי-רשמי וחברתי (או גינונים דיפלומטיים) פירושה שימוש מושכל בטאקט לצורך השגת הישגים אסטרטגיים, כאשר אחד הכלים הבולטים לכך הוא ניסוח הצהרות באופן מדוד, שקול ובלתי פוגע.

יוסי לוי-ספרי

יוסי לוי-ספרי (נולד ב-8 באוגוסט 1972) הוא דיפלומט ישראלי המכהן כקונסול כללי של ישראל באיסטנבול, טורקיה.

יחסי ארצות הברית–הוותיקן

יחסי ארצות הברית-הכס הקדוש הם היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לבין "הממשלה האוניברסלית של הכנסייה הקתולית הפועלת מקריית הוותיקן כטריטוריה ריבונית עצמאית". בין שתי הישויות מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז ינואר 1984. לפני כן התקיימו יחסים דיפלומטיים בין ארצות הברית לבין מדינת האפיפיור משנת 1797 ועד שבוטלו בשנת 1870, כאשר בין השנים 1848–1867 היו היחסים ברמה של שגרירות. בין 1870 ל-1984 לא התקיימו יחסים רשמיים בין שתי הישויות. לפי מסמך הגדרת היחסים, "ארצות הברית והכס הקדוש מתייעצים ופועלים בשיתוף פעולה בסוגיות בינלאומיות בעלות אינטרס משותף, כולל בתחומי זכויות האדם, שלום עולמי, מניעת סכסוכים, מיגור העוני, הגנת הסביבה וקידום הבנה בין-דתית". בארצות הברית מכהן הנונציו (שליח אפיפיורי) ארכיבישוף קרלו מריה ויגאנו, שגריר ארצות הברית לוותיקן הוא קן האקט.

יחסי ארצות הברית–טונגה

יחסי ארצות הברית–טונגה הם היחסים הדיפלומטיים בין ארצות הברית לטונגה. ארצות הברית וטונגה משתפות פעולה באופן הדוק במגוון נושאים בילטרליים.

יחסי ישראל–ספרד

יחסי ישראל–ספרד מתייחסים ליחסים הדיפלומטיים, התרבותיים והכלכליים בין ישראל לספרד. למדינות קשרים דיפלומטיים מאז 1986. לישראל יש שגרירות במדריד ולספרד יש שגרירות בתל אביב, קונסול דיפלומטי בחיפה וקונסוליה כללית בירושלים.

נציב עליון (חבר העמים הבריטי)

בחבר העמים הבריטי נציב עליון (באנגלית: High Commissioner) הוא דיפלומט בכיר (בדרך כלל בדרגת שגריר), הממונה על משלחת דיפלומטית של אחת מממשלות חבר העמים אל ממשלה של חברה אחרת. במקום שגרירות מכונה המשלחת הדיפלומטית נציבות עליונה (High Commission).

קונסול

האם התכוונתם ל...

קונסטאנטין קאראדז'ה

קונסטאנטין קאראדז'ה (ברומנית: Constantin Jean Lars Anthony Démétrius Karadja; ‏24 בנובמבר 1889 - 28 בדצמבר 1950), היה דיפלומט רומני, עורך דין, ביבליוגרף, ביבליופיל וחבר כבוד של האקדמיה הרומנית. היה חסיד אומות העולם, שהציל במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה כ-52,000 יהודים מגרמניה ומרומניה מרצח בידי הנאצים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.