קונג פו גמל שלמה דרומי

קונג פו גמל שלמה דרומי היא אמנות לחימה סינית.

השיטה

מקור השיטה במקדש הג'וק לאם ג'י במחוז קוונג סאי, שם פותחה במאה ה-19 על ידי הנזיר סאם דארט. תלמידו לי סיאם החל לאמן בשיטה זו בגאנדונג בדרום סין. אחד מתלמידיו היה צ'אן ייל צ'ונג שחזר לקוונג סאי להמשך אימונים אצל סאם דארט ולאחר זמן מה פתח מרפאה באזור. צ'אן ייל צ'ונג קרא למרפאה שלו קוונג סאי ג'וק לאם גיי טונג לונג פאי(江西竹林) ומכאן שמה של השיטה. תלמידו המפורסם ביותר של צ'אן ייל צ'ונג היה לאם סאנג. בדומה להרבה מסטרים סיניים אחרים, לאם סאנג ברח לארצות הברית ב-1949 בעקבות המהפכה הקומוניסטית, שם לימד את האמנות שלו למספר מצומצם של תלמידים. המוכרים שבהם שעדיין מלמדים כיום הם הנרי פו איי וג'ין פון מארק.

למרות השם קונג פו גמל שלמה דרומי, אין סגנון זה דומה כלל לסגנון הצפוני של גמל שלמה ומתאפיינת בלחימה פנימית וקרובה. הלחימה נערכת תוך שימוש בהרבה תנועות מהירות מטווח קצר, והפעלת כח בשליטה מלאה. השיטה מכילה טכניקות של צ'י קונג פנימי (Yeul Kung) וחיצוני (Nong Kung) על פי העקרונות של יין ויאנג ונחשבת לרמה גבוהה מבין שיטות הקונג פו.

סגנונות נוספים

בנוסף לסגנון הנלמד בישראל, שנקרא ג'וק לאם (Jook Lum), קיימים תתי סגנונות נוספים כגון Chow Gar, Chu Gar, ו- Iron Ox. הסגנונות שונים אחד מהשני בהיסטוריה שלהם, אבל בעלי בסיס תנועתי משותף:

  • כוחות קצרים (Inch Power).
  • תנועה זורמת ורכה בעלת כוחות מתפרצים.
  • שימוש נרחב במכות משולבות של ידיים ורגליים.

גמל שלמה דרומי בישראל

סיפו ספיר טל, ראש השיטה בישראל, הביא סגנון זה לישראל בשנת 1996, לאחר שהוסמך וקיבל אישור לאמן ממי שנחשב לראש הזרם שלו בעולם, גראנד-מאסטר הנרי פו אי. כיום סיפו טל מדריך את תלמידיו בבית ספרו שממוקם בפתח תקווה.

אבי"ר

אבי"ר הוא שמה של אמנות לחימה עברית-תימנית המבוססת על אותיות האלפבית העברי, תורת הקבלה,[דרוש מקור] ריקודים, סיפורים וכלי נשק ייחודיים. יש הטוענים שאת השיטה פיתח מייצגה - יהושע סופר, הטוען שהיא עברה במשפחתו מדור לדור מימי 12 השבטים. את השיטה הציג סופר בתחילת שנות ה-90 עד אז לימד סופר אמנויות לחימה בישראל מבלי להזכיר את שיטת האבי"ר.

השם "אבי"ר" מבוסס על ראשי תיבות: אדוננו, בוראנו, יוצרנו, רופאנו - ייצוג למידות הבורא, וכן אמונה, ביטחון, יראה ורחמנות - ייצוג למידות הלוחם.

איאיידו

איאיידו (居合道 iaidō), הנקראת לפעמים איאייג'וטסו (居合術 iaijutsu), או באטוג'וטסו (抜刀術 battōjutsu), היא אמנות שליפת הקטאנה, שיסוף היריב, והחזרתה של הקאטנה לנדן, בתנועה זורמת אחת. בימינו, העוסקים באיאיידו משתמשים, בדרך כלל, באיאייטו (חרב קהה המשמשת לאימונים) ולא בשינקן (חרב חדה במיוחד), לפחות בשלבי הלימוד הראשונים.

הדגש באמנות לחימה זו הוא על שליפת החרב ולמעבר להתקפה במהירות המרבית. מצבי ההתחלה יכולים להיות מעמידות קרביות או מתנוחות ישיבה ועמידה רגילות. העוסקים באיאיידו צריכים לצפות למתקפת פתע בכל רגע, והיכולת להגיב במהירות מכל תנוחה יום-יומית נחשבה לחיונית.

הטנשין שודן קאטורי שינטו ריו כלל בתוכנית הלימודים שלו איאייג'וטסו כבר במאה ה-15 ובתי ספר שהוקדשו רק לשליפת החרב הופיעו במהלך המאה ה-16 או בתחילת המאה ה-17. רוב בתי הספר המודרניים רואים בסמוראי האיאשיזאקי ז'ינוסקה מינאמוטו נו שיגנובו (1546-1621) את מייסד האיאיידו. מעט מאוד ידוע על חייו, ויש חוקרים הטוענים שהוא לא היה קיים כדמות היסטורית כלל. שני בתי-הספר הגדולים לאיאיידו כיום, מוסו שינדן ריו (Muso Shinden Ryu) ומוסו ג'יקידן איישין ריו (Muso Jikiden Eishin Ryu), טוענים לשושלת שהתחילה מהיישיזאקי.

בדרך כלל, איאיידו משמעותו אמנות הלחימה לשיפור עצמי הנלמדת ב-AJKF ‏(All Japan Kendo Federation) והתאחדויות איאיידו אחרות, לעומת טכניקות לחימה עתיקות יותר, הנלמדות בקוריו (koryu), והנקראות איאייג'וטסו. את המילה "איאיידו" קבע נקאיאמה האקודו בתחילת המאה ה-20. לפניו השתמשו בשמות אחרים, כגון באטו (battō), באטוג'וטסו (battōjutsu) וסאיאה נו אוצ'י (saya no uchi).

החלק החשוב באיאיידו, הנקרא לפעמים "החיים של האיאיידו", הוא הנוקיטסוקה (nukitsuke). זוהי טכניקת שליפה מהירה מאוד, שבה הנדן נמשך לאחור במקביל לשליפת החרב ממנו. בעזרתה ניתן להגיע למצב של התקפה בשיסוף במהירות.

איגרוף תאילנדי

איגרוף תאילנדי (בתאית: มวยไทย; להאזנה (מידע • עזרה)) היא אמנות לחימה עתיקה שמוצאה מתאילנד, ונקראת בשם מואי תאי (בתאית: มวยไทย, באנגלית: Muay Thai).

אייקי

קרב מגע אייקי עמי ניב היא אמנות לחימה ישראלית המחנכת נגד אלימות רחוב. השיטה פותחה במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 על ידי עמי ניב אשר ראה צורך חיוני לחנך את תלמידיו נגד אלימות פיזית ומילולית ורק לאחר מכן ללמד את חניכיו כיצד להגן על עצמם נגד אלימות רחוב.

מקור המילה "אייקי" מהשפה היפנית ופירושה "איי" – הרמוניה; "קי" – אנרגיה. בנוסף לכך, המילה "אייקי" מהווה עבור ניב ראשי תיבות של "אמנות קרב ישראלית".

בה ג'י צ'ואן

בה-ג'י צ'ואן (בסינית: 八極拳, באנגלית:‏ Baji Quan, בתרגום חופשי: "אגרוף שמונת הקיצונים") היא אמנות לחימה שמקורה במחוז חביי שבמזרח סין.[דרוש מקור] זוהי אמנות לחימה המתמחה בהכאה בטווחים קצרים, תוך שימוש בכוח גוף מלא ובטכניקות הטלה, אגרופים ומכות מרפק.

ברטיטסו

ברטיטסו (אנגלית: Bartitsu) היא אמנות לחימה אקלקטית שפותחה באנגליה בין השנים 1898-1902 על ידי אדוארד ויליאם ברטון-רייט. הברטיטסו לא הייתה פעילה במשך עשרות שנים, ונמצאת בתהליך התחדשות מאז 2002.

גוג'ו ריו

גוג'ו ריו, (מיפנית: 剛柔流) היא שיטת קראטה מסורתית שפירוש שמה "דרך רכה-קשה". מקור השיטה באי היפני אוקינאווה, אך ידוע כי השיטה מושפעת מאמנויות לחימה בנות למעלה ממאתיים שנה שמקורן בדרום סין.

השיטה מבוססת על טכניקות ישרות ומעגליות ולחימה מטווח קרוב. השיטה משתמשת בכלים שונים, כגון משקולות יד ומאקיווארה, העוזרים בפיתוח וחישול הגוף והנפש.

צ'וגון מיאגי סנסיי (宮城 長順, יליד נהה, אוקינאווה, 1888 - 1953) נחשב לאבי השיטה.

גנדאי בודו

גֶנדַאי בוּדוֹ (ביפנית: 現代 武道 או "Modern-Day Martial Ways") הוא שמן הכולל של אמנויות לחימה שהתפתחו ביפן לאחר תקופת הרסטורציה של מייג'י במהלך 1868, ובמיוחד לאורך המאה ה-20. פירוש השם גנדאי בודו הוא: "אמנויות לחימה מודרניות". סוגה זו מוגדרת למול הקוריו - שמן של שיטות הלחימה העתיקות. טבען של אמנויות הנחשבות 'גנדאי בודו' הוא שהן עברו התאמה מכמה סוגים אפשריים:

הפיכתן לפציפיסטיות יותר.

הדגשת האלמנט הרוחני או הדתי שבהן.

הדגשת הפן האסתטי שבהן על חשבון זה הלחימתי.

עידוד תחרותיות על חשבון גישה העוסקת בקרבות "מלוכלכים" והגנה עצמית.חלק מאמנויות הגנדאי בודו מיישמות את כל השינויים שנמנו מעלה.

המונח גנדאי בודו מתייחס לרוב לאמנויות הלחימה:

ג'ודו

קנדו

איאיידו

אייקידו

סומו מודרני ספורטיבי (בשונה מסומו מסורתי)

קראטה (גרסתו הספורטיבית של הקראטה)תהליך דומה ומקביל לתופעת הגנדאי בודו התרחש בסין בהקשרן של אמנויות לחימה סיניות, בעידוד הממשלה הסינית הקומוניסטית, והביא ליצירתו של הוושו המודרני.

שמה של גישת/שיטת הלחימה ג'יט קוואן דו מושפע אף הוא מתופעת הגנדאי בודו. משמעות שמה של שיטת לחימה זו הוא "דרך האגרוף המיירט". בסינית מנדרינית שמה אמור להיכתב: "ג'ייה צ'ואן דאו" (Jie Quan Dao), ובסינית קטונזית כ-"ג'יט קוואן דאו" (Jit Kuan Dao). אף על פי כן, מפתחה של שיטה זו, ברוס לי, בחר להשתמש בסיומת "דו" (הגרסה היפנית של המילה "דאו" בסינית), משום שזו הייתה פופולרית ומקובלת בעולם אמנויות הלחימה בעת פעילותו המקצועית, במחצית השנייה של המאה ה-20.

דני וקסמן

דני וקסמן (נולד ב-1936 בבית אלפא) הוא מבכירי המורים לאמנות לחימה בישראל ומורה זן בודהיזם מאסכולת הסוטו (קאודונג). וקסמן הוא בעל דרגת דאן 7 בג'ודו מטעם הקודוקאן, בית הספר הגבוה לג'ודו ביפן, והלא-יפני השני בהיסטוריה לקבל דרגה זו. בנוסף, הוא בעל דרגת דאן 15 בנין ג'וטסו מטעם הבוג'ינקאן ביפן.

היאבקות (ספורט)

היאבקות היא ספורט או משחק המדמה קרב פנים אל פנים בין שני יריבים לא חמושים. ההיאבקות מבוססת על גראפלינג, כלומר על תפיסת גופו של היריב, לפיתות ותנועות משיכה והדיפה. המתאבקים חייבים ללבוש בגד גוף צמוד, כך שאי אפשר לתפוס את הבגד של היריב במהלך הקרב (בניגוד לג'ודו). משיכת שיער היריב אסורה. גם בעיטות, סטירות והפעלת אגרופים אסורות (זהו ההבדל העיקרי בין היאבקות לבין ענפי ספורט אחרים המדמים קרבות, כמו סוגים שונים של אגרוף).

הקרב נערך בין שני יריבים, בזירה עגולה (לא מגודרת), לעיני שופט. ניצחון מיידי בקרב מושג על ידי ריתוק הכתפיים והשכמות של היריב למזרן למשך חמש שניות ברציפות. אם הקרב הסתיים ללא הכרעה, נקבע המנצח לפי מספר הנקודות המוענקות על ביצוע תרגילים ועל שליטה בקרב.

קיימים שני סגנונות היאבקות עיקריים, היאבקות יוונית-רומית והיאבקות חופשית.

היאבקות בשמן זית

היאבקות בשמן זית (בטורקית: Yağlı güreş) היא ענף ספורט טורקי מסורתי.

הפקידו

הפקידו (בקוריאנית: 합기도, באנגלית: Hapkido) היא אמנות לחימה קוריאנית שהתפתחה מתוך אמנויות הלחימה אייקידו וג'ו ג'יטסו.

סבאט

סבאט (בצרפתית: Savate, "נעל ישנה", ידועה גם בשם "איגרוף צרפתי") היא אמנות לחימה שפותחה בצרפת במהלך המאה ה-19 על ידי ימאים, במיוחד בנמל מרסיי, וגם ברחובות פריז, כאשר נזקקו האזרחים לדרך הגנה עצמית. סבאט נקראת על שם הנעל הישנה אותה נעלו לוחמי סבאט כאשר נלחמו והגנו על עצמם.

לוחם סבאט נקרא בשם "סבאטור" ולוחמת סבאט נקראת בשם "סבאט'וס".

פאנקרטיון

פאנקרטיון (ביוונית עתיקה: Παγκράτιον, בתרגום חופשי: "עם כל הכוח וכל היכולות") היא אמנות לחימה עתיקה הכוללת היאבקות ואיגרוף. האגדה מספרת שזאוס מלך האלים לימד את בנו הרקולס את "ספורט האלים" - הפאנקרטיון, הרקולס בהיותו חצי בן תמותה לימד את בני האדם אמנות זו.

קוריו

קורְיוּ (古流, הדרכים הישנות, האסכולות הישנות), או קוֹבוּדוֹ (古武道, שיטות הלחימה העתיקות), הם מונחים יפנים המשמשים לתאר את אמנויות הלחימה העתיקות של יפן. המונח מוגדר למול הגנדאי בודו, אמנויות הלחימה המודרניות של יפן. אמנויות הנושאות שם זה הן אמנויות הלחימה שמקורן הוא לפני רסטורציית מייג'י.

קיודו

קיוּדוֹ‏‏ (弓道, "קיוּ" - קשת, "דוֹ" - דרך) היא אמנות קליעה בחץ וקשת יפנית, אחת מאמנויות הלחימה המודרניות (גנדאי בודו). בקיודו המתאמן לרוב שואף להגיע להתפתחות רוחנית תוך כדי אימון בקשת, כאשר האימון מתמקד בתהליך נכון ומאוזן של ירייה, ולא בפגיעה במטרה.

קיודו צמח מתוך קיוּ ג'וּטסוּ, אמנות הלחימה בקשת המסורתית, והחל להחליפה לאחר התחלת השימוש בנשק חם ביפן במאה ה-16. היום כחצי מיליון בני אדם מתאמנים בקיודו.

קיקבוקס

קיק-בוקס הוא ענף ספורט ושיטת לחימה בו משתמשים בבעיטות ואגרופים אשר פופולרי גם בתור אימון כושר גופני. לעיתים נלמד קיקבוקסינג כסגנון ייחודי, ברם במקרים רבים תחרויות קיקבוקסינג פתוחות לאומני לחימה ככלל.

שיטת הלחימה קיק-בוקס באה לעולם בשנת 1973, בתחרות אותה ארגן טומי לי. בתחרות הראשונה לא יושמו כל כללים ולא נעשתה חלוקה לקטגוריות משקל.

מאז הוקמו ארגונים ומוסדות שונים העוסקים בקיק-בוקס, בהם O.K.P.W, הנחשב לארגון המוביל בתחום. ארגון זה קבע כללים לשיטה.

קרב מגן ישראלי

קרב מגן ישראלי או ק.מ.י היא אמנות לחימה ישראלית, שמטרתה הגנה עצמית והתמודדות בקרב פנים אל פנים. השיטה פותחה מתוך שיטת הקרב מגע ויוסדה רשמית בשנת 1989 על ידי אלי אביקזר. לאביקזר היה חשוב ששם השיטה שפיתח יכיל את המילה "ישראל" מתוך רגשות ציוניים. זו גם הסיבה בשלה בחר מדי אימון בצבעי דגל הלאום לשיטה. לאחר פטירתו של המייסד בשנת 2004 נבחר אבי אביסידון לראש השיטה וליו"ר עמותת ק.מ.י

קרב מגע

קרב מגע היא שיטת לחימה ישראלית מתחום השיטות המבוססות מציאות ("לחימת רחוב"), ששמה דגש בלימוד ופיתוח יכולות הגנה עצמית, תוך זמן קצר ושימוש בטכניקות מהירות ויעילות, המחפשות לתת מענה למצבים נפוצים שיכולים להתרחש ב"רחוב", כשהאדם מותקף על ידי גורמים שרוצים להזיק לו או מאיימים עליו, אך לא ב"זירה". קרב מגע פותח בצבא כאמנות לחימה צבאית המשמשת ללחימה ולהגנה עצמית בקרב פנים אל פנים. היא אומצה לראשונה על ידי צבא הגנה לישראל וכיום היא מפורסמת בכל העולם, ואף אומצה על ידי כוחות לחימה במדינות אחרות.

אמנויות לחימה
סיניות וו שוקונג פובאג'י צ'ואןבה גואה ג'אנגוינג צ'אןשינג אי צ'ואן • קונג פו גמל שלמה דרומי • טאי ג'י צ'ואן • אגרוף ארוך • אגרוף שאולין • אגרוף שיכור • אי צ'ואן • ג'ין גאנג בה שי • גמל שלמה צפוני • הונג גאר • טאן טוי • טונג ביי צ'ואן • יין-יאנג בה פאן ז'אנג • ליו חה בה פה • מיזונג אי • עגור לבן פוג'יאני • עגור לבן • פאק מיי • פנגיי-נון • פיגואה ז'אנג • צ'ואו ג'יאו • שוואי ג'יאו • סאנשאו
יפניות איאיידואייקידוג'ו ג'וטסוג'ודוגנדאי בודונין ג'וטסוסומושוטוקאןשיטוריוקיוקושינקאיקיודוקנדושורינג'י קמפו • קיק-בוקסינג יפני • שוט-בוקסינג
אוקינוואיות קראטהגוג'ו ריווויצ'י ריו • שוריי-ריו • שורין-ריו • ריוקיו קמפו • קובודו אוקינאווי
קוריאניות הפקידוטאקוונדו • טאי קיון • טאנג סו דו • טוקונג • סון קואן מו • קוק סול וון
הודיות קאלרי-פאיאט • אדיטאדה • אמנויות לחימה הודיותעגור לבן טיבטי (קונג פו)
טיבטיות עגור לבן טיבטי (קונג פו)
פיליפיניות ארניס • יו-יאן
תאילנדיות איגרוף תאילנדי
קמבודיות פראדאל סראי
בורמזיות לאטוואי
לאוסיות איגרוף לאוסי
אירופאיות היאבקות בסגנון יווני-רומיפאנקרטיוןסבאטברטיטסואמנויות לחימה אירופיות היסטוריות
רוסיות סיסטמה • סמבו • קיק-בוקסינג רוסי
ארצות הברית היאבקות מקצועיתג'יט קון דווו-ווי גונג-פו • קנפו אמריקאי • קג'וקנבו • קיק-בוקסינג אמריקאי
ברזילאיות ג'ו ג'יטסו ברזילאיקפואירה • ואלה טודו
ישראליות אבי"ראייקידניס הישרדותקרב מגן ישראליקרב מגעקרב פנים אל פנים
טורקיות היאבקות בשמן
אחרות איגרוףסיףקיקבוקסהיאבקותאמנויות לחימה משולבות (MMA)גראפלינג

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.