קומי צאי

קוּמִי צְאִי הוא שיר אהבה של המשורר חיים נחמן ביאליק. התחבר בתרס"ה 1905.
כמו רוב שירי ביאליק, נכתב השיר בהגייה אשכנזית.

הולחן בלחן עממי והושר על ידי הפרברים,[1] ואחר הולחן על ידי נעמי שמר, ועובד על ידי גיל אלדמע[2] ובין מבצעי לחנה הזמרים: יהורם גאון.[3], דודו זכאי, אודהליה ברלין ויוני נמרי.

האני השר בגוף ראשון יחיד, קורא לאהובתו ומתאר עלילה אפשרית של טיול עד מפגש עמו בחיק הטבע בעונת האביב. הלשון השירית רצופה בהרמזים לפסוקי התנ"ך, בהם ספר בראשית ושיר השירים, כמו גם הרמזים אל פסוקים בשירתו שלו.

Hayyim Nahman Bialik 1923
חיים נחמן ביאליק

פרקי השיר ותכניו

מילות השירה תכנים ואמירות

"קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה,
קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי –
בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי:
מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי
נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ,
נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי."

מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ט':
" לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּינִי באחד [בְּאַחַת] מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ" המילים: „מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי” מתכתבות עם יצירתו של ביאליק בפרוזה: מאחורי הגדר.

"מִן הַבֹּקֶר שׁוֹמְרִים סִפֵּךְ
זָהֳרֵי גִיל, זָהֳרֵי גִיל,
נוֹשְׁקִים מְזוּזוֹת פְּתָחַיִךְ;
צְאִי אֲלֵיהֶם, תַּמָּה, בָּרָה,
וּשְׁטָפוּךְ וְחִדְּשׁוּךְ,
וְהִקְרִינוּ אֶת-עֵינַיִךְ."

מילות הבית מתכתבות עם ספר משלי, פרק ח', פסוק ל"ד:
" אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי"; ברכיבי הפסוק שנושאו הוא עבודת ה' ומוסר, עשה המשורר שימוש בתיאור של יחסי אהבה.

"עָבַר חֶסֶד-אֵל בָּאָרֶץ
עַל כְּנַף-אוֹר, עַל כְּנַף-אוֹר –
וּבַפְּלָגִים נָפְלָה רִנָּה:
לִבְלְבוּ בַגָּן הָעֵצִים,
אָבִיב בָּא! אָבִיב בָּא!
הַדֻּבְדִּבְנִיָּה הִלְבִּינָה."

"גַּם-בַּלֵּב שָׁב וַיְחִי
פֶּרַח דּוֹדַי, נָתַן רֵיחוֹ –
צְאִי בָרְכִיהוּ בַּאֲבִיבֵךְ;
אַף אֲנִי, אַף אֲנִי
אֶת-אֲבִיבִי בָּךְ אַשְׁכִּינָה
וַאֲבָרְכֵךְ וַאֲנִיבֵךְ."

מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק א', פסוקים י"ב-י"ג:
" עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ: צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין:"

"עוֹטָה אוֹר, שִׂמְלַת צְחוֹר,
וּבְצַמָּתֵךְ קִשּׁוּר תְּכֵלֶת,
צְאִי אֵלַי כְּחֶזְיוֹן רוּחַ!
וְנָהַרְתְּ, וְשָׂחַקְתְּ,
וִיהִי שְׂחוֹקֵךְ מָלֵא חֵן,
וִיהִי רֵיחֵךְ כַּתַּפּוּחַ."

מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוקים ג'-י"ג:
" כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי: ...הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ קוּמִי לכי [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ:"

"יַחְדָּו נַפְלִיג אֶל הַשָּׂדֶה
וְאֶל הָהָר וְאֶל הַגַּיְא,
וַאֲלַקְּטָה שָׁם זִכְרִיּוֹת;
אָסֹף אֶאֱסֹף פְּנִינֵי-טַל,
פְּנִינֵי-טָל –
אֶל צַוָּארֵךְ מַרְגָּלִיּוֹת."

זִכְרִיָה הוא הפרח זִכְרִינִי

"אָסֹף אֶאֱסֹף קַרְנֵי אוֹר,
קַרְנֵי אוֹר,
וַאֲלַקְּטָה בֵּין שׁוֹשַׁנִּים;
אֶעֱנֹד מִצְחֵךְ צִיצֵי זִיו,
צְפִירוֹת זָהָב, זֵרֵי פָז,
וְאֶקְשֹׁר לְרֹאשֵׁךְ כְּתָרִים קְטַנִּים."

מילות הבית מתכתבות עם מגילת שיר השירים, פרק ו', פסוק ב':
" דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים:"

"יַחְדָּו נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן,
וְכָמוֹךְ, מָלֵא רֹךְ,
עַלִּיז, בָּהִיר וְאַוְרִירִי,
תַּחַת שְׁמֵי אֲדֹנָי
עִם הַגַּל וְעִם הַדְּרוֹר
יַזְהִיר אַף יְצַלְצֵל שִׁירִי."

.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: קומי צאי, באתר lifemusic.
  2. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, "קומי וצאי", (תווים), 4 קולות, נגינה וזמרה בסולמות שונים, אלדמע גיל, ארכיון, סדרה B
  3. ^ יהורם גאון שר עם קהל, קומי צאי, באתר youtube
20 (אלבום)

20 (מוכר כ-העשרים) הוא אלבומה ה-20 של הזמרת שרית חדד אשר יצא לאור ב-23 במרץ 2011 . האלבום כולל בלדות כמו השיר "שישמעו אותי" ושירים קצביים - "Do You Love Me", "סוף שבוע בפריז", "בנות בנות" ועוד. הסינגל הראשון מתוך האלבום הוא "בא לי", שיר במקור ביוונית שכתב יוסי בן דוד והלחין קיריאקוס פפדופולוס. הנרי, שהפיק מוזיקלית את האלבום גם כתב והלחין עשרה שירים מתוך עשרים שבאלבום. אמנים נוספים אשר תרמו את חלקם לאלבום: הנרי, אורי שמח, מוטי אוחיון, אופיר כהן ועוד.

בחודש יולי 2011, שרית חדד קיבלה אלבום פלטינה, על סך מכירות של כ-40,000 עותקים.

גיל אלדמע

גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי. חתן פרס ישראל לזמר עברי (תשס"ד).

זכריני

זִכְרִינִי (נקרא גם: זִכְרִיָה; שם מדעי: Myosotis) הוא סוג של צמח בעל פרחים. בסוג זה כ-50 מינים בעולם, חלקם נפוצים גם בארץ ישראל. הזכריני פורח על פי רוב באביב, פרחיו בדרך כלל כחולים ולפעמים לבנים או ורודים.

חגיגת הזמר 1976

חגיגת הזמר 1976 הייתה פסטיבל שירים שלא כללה תחרות. וכל משתתף השמיע שיר אחד מוכר שלו ושיר אחד חדש.

הפסטיבל התקיים במוצאי יום העצמאות בבנייני האומה בירושלים בהנחיית מיקי קם. מפיקי הפסטיבל היו ורדה איתי וגיל אלדמע.

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

יהורם גאון

יהורם גאון (נולד ב-28 בדצמבר 1939) הוא זמר, מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו ושחקן ישראלי. חתן פרס ישראל (2004) לזמר העברי. נמנה עם הבולטים שבזמר הישראלי.

ישנה בחיק ילדות

יְשֵׁנָה בְחֵיק יַלְדוּת הוא שיר של רבי יהודה הלוי, ממשוררי תור הזהב של יהדות ספרד. השיר הוא שיר קודש שהוא פתיחה לתפילת נשמת; כלומר הפיוט נוסף אל תפילת שחרית בשבתות ובחגים לפני תפלה הפותחת במילים: נשמת כל חי, במספר עדות ישראל. הפיוט בנוי כמונולוג פנימי בין הדובר לנפשו, ובו הדובר מבקש מנפשו להשתחרר מהבלי העולם הזה ולהתקרב לעבודת האל.

לכה דודי

הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית. הפיוט חובר על ידי הפיטן המקובל הרב שלמה אלקבץ הלוי ונחשב לחלק החדש ביותר בסידור התפילה שמקובל על כל העדות. לפיוט חוברו לחנים רבים.

נעמי שמר

נעמי שמר (13 ביולי 1930, י"ז בתמוז ה'תר"ץ – 26 ביוני 2004, ז' בתמוז ה'תשס"ד) הייתה משוררת, פזמונאית, מלחינה, זמרת ישראלית ומתרגמת שירים. כלת פרס ישראל לזמר עברי. שמר כתבה שירים רבים, בהם שנעשו לנכסי צאן ברזל במורשת הישראלית, כמו "ירושלים של זהב", "חורשת האקליפטוס", "לו יהי", "על כל אלה" ו"שירת העשבים".

ציוניוני הדרך (קובץ שירים)

ציוניוני הדרך, שירים שהיו ועודם, תש"ח-תשל"ח הוא קובץ שירים או שירון, הכולל 232 שירים אהודים שנהגו לשיר בציבור בתקופת השנים תש"ח 1948 עד תשל"ח 1978. נערך על ידי גיל אלדמע, גלעד בן-שך ואמנון שילוני, ובראשו הקדמה של יצחק לבני. ראה אור בהוצאת "רשות השידור, חטיבת התוכניות הקלות ברדיו" בירושלים, והוצאת הקיבוץ המאוחד בתל אביב במהדורות רבות.

שם הספר נלקח מהשורה הראשונה בשיר "שירת הנודד" מאת אהרן אשמן: "הי, ציוניוני הדרך".

הקובץ כולל שירים של משוררים ופזמונאים, מוזיקאים ומלחינים מאז שלהי המאה ה-19 והמאה ה-20, בהם: שאול טשרניחובסקי, רחל המשוררת, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, נעמי שמר, חיים גורי, אברהם זיגמן, יעקב שרת, יחיאל מוהר, יעקב אורלנד, יוסי בנאי ויורם טהרלב, יוסף נצר, מוני אמריליו, איתן פרץ, משה וילנסקי, דובי זלצר, שלמה ארצי, יוסי גמזו, עמנואל זמיר, עמוס מלר, שלום חנוך, ירון לונדון, דודו ברק, שייקה פייקוב, נחום היימן, חיים חפר, יוסף שריג, דידי מנוסי, אהוד מנור, מתי כספי, מרים ילן-שטקליס, אברהם חלפי, יוחנן זראי, רחל שפירא, אלכסנדר ארגוב, נורית הירש, ע. הלל, דני סנדרסון ואלון אולארצ'יק.

"ציוניוני הדרך" מבטא את רוח הזמן שמתקופת הקמת המדינה ב-1948 ועד המהפך בשנת 1977, את מנעד הרעיונות, המוסכמות החברתיות והמוסריות והמאוויים של החברה הישראלית; כמו גם את הטעם התרבותי והמוזיקלי של מגזרים רחבים בה. בהקדמה כתב לבני על ערכם של קובצי שירים ופזמונים, לדעתו "הם איזכור של תקופות שעברו, של ימי היידיש והלדינו, של חלוצים, עליות ומלחמות, של ילדותנו ונעורנו. השירים החסידיים שהורינו אהבו לשיר לנו, חוזרים אלינו לעיתים קרובות כשאנחנו לבדנו, ואיש אינו שומע. אני מניח שהם חשובים לנו מפני שהם מעלים זכרונות, ולאנשים יכולים להיות זכרונות גם ממקומות שמעולם לא היו בהם".

קומי וצאי

קומי וצאי הוא סינגל שהוקלט על ידי הזמרת הישראלית שרית חדד. השיר יצא לאור ב-8 בנובמבר 2011, כסינגל התשיעי והאחרון מתוך אלבומה ה-20 שקרוי על שם מספרו, 20, על ידי חברת התקליטים אבי גואטה הפקות בע"מ.עם יציאתו נכנס השיר אל המקום ה-8 במדיה פורסט, וה-11 במצעד של רשת ג'.

חיים נחמן ביאליק
שירים אל הציפורתחזקנה • אם יש את נפשך לדעת • עציץ פרחיםהמתמידהכניסיני תחת כנפךעל השחיטהבעיר ההרגהלא זכיתי באור מן ההפקרשיר העבודה והמלאכהלמתנדבים בעם • ביום קיץ יום חום • בגינהשיר לחמוטלשבת המלכה • פרש • קן ציפורהפרח לפרפרהפרפר לפרח • בין העצים הירקרקים‎ • היא יושבה לחלוןנדנדהמעבר לים • הברכה • מתי מדבר האחרוניםלכבוד החנוכה • בערוגת הגינה • מקהלת נוגנים • קומי צאי • יש לי גןהקיץ גווע • אם יש את נפשך לדעת • אחרי מותילבדי
סיפורים ספר האגדהאלוף בצלות ואלוף שוםגילוי וכיסוי בלשון • החצוצרה נתביישה • אריה "בעל גוף"התרנגולים והשועלשירים ופזמונות לילדיםאגדת שלושה וארבעהויהי היוםמסע הדג‎
הנצחה קריית ביאליקבית ביאליקגבעת ח"ןפרס ביאליקכפר ביאליקשדרות ח"ןכיכר ביאליקמוסד ביאליקרחוב ביאליקקמפוס ביאליק-רוגוזיןשדרות ח"ן
ערכים קשורים מאניה ביאליק‎אירה יאןמרדכי עובדיהומשה אונגרפלדראדיאהל שםעונג שבת

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.