קולוניה

קוֹלוֹנְיָה (או מושבה בעברית, אשר יש להבדיל בינה לבין "מושבה" ו"מושב" במשמעותן כצורת התיישבות ישראלית) היא חבל ארץ הנמצא תחת שליטת ישות מדינית המרוחקת ממנו גאוגרפית. במשמעותה המודרנית, קולוניה מתאפיינת על פי רוב בשליטת מדינה זרה על חבל הארץ כתוצאה מכיבוש, המלווה ביישוב מתיישבים מארץ האם תוך קיפוח זכויותיהם של ילידיו המקוריים. המונח קולוניה קשור קשר הדוק למונחים קולוניאליזם ואימפריאליזם.

מקור המונח קולוניה בלטינית ומשמעותו המקורית היא "שטח אדמה שיועד לעיבוד חקלאי". היות שבעת העתיקה נהגו לא אחת להשיג שטחים אלה באמצעות כיבוש ובהמשך ליישב בהם חקלאים, קיבל המונח את משמעותו המוכרת כיום. העיר הגרמנית קלן נוסדה על ידי הרומאים, שכינו אותה Colonia (וזה גם שמה של העיר בספרדית, באיטלקית, בפורטוגזית ובקטלאנית). בארץ ישראל הייתה מושבה של חיילים רומאים בשם קולוניה, שמיקומה בהרי ירושלים בין מוצא למבשרת ציון. השם קולוניה השתמר בשמו של כפר ערבי בשם קאלוניה (Qalunya) שניטש באפריל 1948.

ב"עידן האימפריאליזם", שהחל בהקמת האימפריה הספרדית באמריקה במאה ה-15 והסתיים בפירוק האימפריה הבריטית במאה ה-20, נהגו מדינות אירופה, ארצות הברית ואחרות לתפוס שליטה פוליטית בחלק ניכר מהטריטוריות בעולם. המילה "קולוניה" קיבלה את משמעותה כמושג המאפיין טריטוריה מחוץ לגבולות המדינה אך בשליטתה, שבה מרבית האוכלוסייה היא "ילידים".

מרבית העולם שמחוץ לאירופה היה בשלב כלשהו קולוניה של מדינה אירופית זו או אחרת. כך גם חלק ממדינות ארצות הברית, בעיקר אלה שבחוף המזרחי, שהחלו את דרכן כקולוניות בריטיות. מרבית מדינות אמריקה הלטינית היו קולוניות ספרדיות. אוסטרליה הייתה קולוניה בריטית, וכך גם חלקים ניכרים מאסיה ומאפריקה. צרפת אחזה בקולוניות בצפון אפריקה ובמערב אפריקה. גם פורטוגל, הולנד, בלגיה ומדינות אירופיות נוספות החזיקו קולוניות מעבר לים, וגם ארצות הברית, לאחר קבלת עצמאותה, הייתה לבעלת קולוניות משלה.

הקולוניות שימשו את מדינות האם לצרכים צבאיים וכלכליים. הן יושבו לרוב במתיישבים מארץ האם, בין אם כאלה שעברו אליהן מרצונם, ובין אם הוגלו אליהן כצעד של ענישה. אוסטרליה, למשל, החלה את דרכה כ"מושבת עונשין" לעבריינים בריטים. במקביל, ראו בהן השליטים הזרים שטחי השפעה להפצת תרבותם, דתם ושפתם. הקולוניות נבדלו זו מזו במידת האוטונומיה שקיבלו לניהול ענייניהן האדמיניסטרטיביים.

ארץ ישראל, אף שהייתה בשליטת האימפריה העות'מאנית ומאוחר יותר האימפריה הבריטית, לא הוגדרה כ"קולוניה". לא התקיימו בה תהליך של התיישבות מארץ האם או ניסיונות להטמעת השפה והתרבות של האימפריה השולטת.

תהליך ה"דה-קולוניזציה", או הענקת ריבונות ועצמאות לקולוניות, החל עם מלחמת העצמאות של ארצות הברית לקראת סוף המאה ה-18, והסתיים לקראת סוף המאה ה-20. הדרישה לעצמאות באה בין אם מצד הילידים המקוריים, ובין אם מצד המתיישבים ה"חדשים". עצמאותה של זימבבואה (לשעבר קולוניית רודזיה) בשנת 1980 סימלה את סוף הקולוניאליזם. מספר מועט של קולוניות לשעבר העדיפו, משיקוליהן שלהן, להישאר במעמד "מדינת חסות" של מדינת האם ללא עצמאות מלאה, אך עם זכויות פוליטיות מלאות לתושביהן. גם מרבית הקולוניות שקיבלו עצמאות מלאה, עדיין שומרות במידה כלשהי על זיקה תרבותית (כגון שפה), כלכלית ופוליטית לארץ האם.

ראו גם

אוסטרליה המערבית

אוסטרליה המערבית (באנגלית: Western Australia) היא הגדולה במדינות אוסטרליה. המדינה מכסה שליש משטחה של אוסטרליה במערב המדינה, וגובלת במדינות אוסטרליה הדרומית והטריטוריה הצפונית.

אורוגוואי

הרפובליקה המזרחית של אורוגוואי (בספרדית: República Oriental del Uruguay) היא מדינה השוכנת בחוף הדרום-מזרחי של יבשת דרום אמריקה. גבולותיה הם ברזיל בצפון, נהר אורוגוואי במערב, שפך הנהר של ריו דה לה פלאטה בדרום מערב, ארגנטינה בעבר האחר של נהרות אלו, והאוקיינוס האטלנטי בדרום מזרח. מבחינה תרבותית שייכת אורוגוואי למדינות אמריקה הלטינית.

איליה קפיטולינה

אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה, על חורבות ירושלים.

קיימות עדויות עמומות הנתונות לפרשנויות שונות הנוגעות למצבה של ירושלים בפרק הזמן שבין חורבן בית שני בשנת 70 ועד ראשיתה של התקופה הביזנטית בארץ ישראל. יוסף בן מתתיהו מספר על התקופה שלאחר החורבן בספריו קדמוניות היהודים ומלחמת היהודים ברומאים; כן מופיע מעט מידע על ירושלים, בעיקר בתקופת איליה קפיטולינה, בכתביו של ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס. הלה מספר על הקמת איליה קפיטולינה, וכן על הקמת מקדש יופיטר על הר הבית, דבר המשתקף במטבעות שנטבעו בעיר והשתמרו. רוב המידע על שלהי ימי איליה קפיטולינה, ערב התנצרותה של האימפריה הרומית והפיכתה לאימפריה הביזנטית, מובא בכתבים נוצריים, ובעיקר בכתבי ההיסטוריון ואב הכנסייה אוסביוס.

השם 'איליה' נגזר משם משפחתו של אדריאנוס, ו'קפיטולינה' מבטא את שלושת האלים הקפיטוליניים של רומא. מועד הקמת העיר שנוי במחלוקת: על פי דעה אחת, המסתמכת על עדותו של ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, הוקמה איליה קפיטולינה לפני מרד בר כוכבא, ואף שימשה עילה לפרוץ המרד בשנת 132. לפי דעה אחרת, המסתמכת על עדותו של אוסביוס, העיר הוקמה רק בשנת 136, כעונש לאחר דיכוי המרד. מטמוני מטבעות של איליה קפיטולינה יחד עם מטבעות בר כוכבא תרמו להשערה שהעיר הייתה קיימת בזמן המרד. השם המקוצר איליה (AELIA) המשיך לשמש, במקביל לשם 'ירושלים', לאורך רוב התקופה הביזנטית, ואף בראשית התקופה הערבית הקדומה כעדות הכיתוב על מטבעות ערביים בני התקופה.

איליה קפיטולינה הייתה, במידה רבה, תמונת ראי של ירושלים המפוארת של בית שני. אך בניגוד לעיר בתקופת הורדוס, ליהודים הייתה בה דריסת רגל מועטה בלבד, ואדוניה הנוכרים עשו כל שביכולתם כדי לנתק את הקשר בין העיר ליהדות. בתנאים אלו עלתה ופרחה הקהילה הנוצרית של ירושלים, נושאת הדגל של דת חדשה שעתידה לרשת בסופו של דבר את העיר בתום התקופה הרומית. קהילה זו החלה את דרכה ככת יהודית-נוצרית ובהמשך כקהילת נוכרים-ערלים.

הנוצרים ראו בעצם חורבן ירושלים ובית המקדש השני מחד ובבניית איליה קפיטולינה מאידך, עדות לירידת קרנה של היהדות וצדקתה של הנצרות, אף על פי שהעיר הפגאנית הייתה אנטיתזה לנצרות והאימפריה הרומית ואף רדפה את הנוצרים.

מעמדה הרם של איליה קפיטולינה החל לרדת החל מאמצע המאה השלישית לספירה, עם פינויו ההדרגתי של הלגיון העשירי פרטנסיס מבסיסו שבעיר. נראה כי רק בימי הקיסר קונסטנטינוס, בראשית התקופה הביזנטית, עלתה שוב קרנה כעיר קדושה לנצרות, והיא הפכה למרכז דתי חשוב, בזכות הקמת כנסיית הקבר וכנסיות רבות אחרות.

הודו

הרפובליקה של הוֹדוּ (בהינדי: भारत गणराज्य, בּהָרָט גַנְרָאגְ'יַה) היא מדינה בדרום אסיה השולטת על רוב תת היבשת ההודית. הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בעולם בגודל אוכלוסייתה (לאחר סיןׂ), המונה יותר ממיליארד נפש הדוברים למעלה ממאה שפות שונות. הממשל בהודו הוא דמוקרטי. כנגזרת מכך, הודו היא גם הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם.

הודו מחולקת לעשרים ותשע מדינות (ובכל מדינה יש חלוקה נוספת למחוזות), שש טריטוריות איחוד, וטריטוריה אחת של בירת המדינה - דלהי. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות בעוד שבטריטוריות-האיחוד השלטון ממונה על ידי המדינה. להודו קו חוף באוקיינוס ההודי שאורכו למעלה מ-7,000 קילומטרים, והיא גובלת בפקיסטן במערב; בנפאל, ברפובליקה העממית של סין ובבהוטן בצפון-מזרח; ובבנגלדש ובמיאנמר במזרח. מלבד מדינות אלה, קרובה הודו למספר מדינות-אי באוקיינוס ההודי: סרי לנקה, המלדיביים ואינדונזיה. כלכלת הודו היא השלישית בגודלה בעולם, וצומחת בקצב מהיר.

מתוקף היותה כר הצמיחה לתרבות עמק האינדוס ומוקד של דרכי מסחר חשובות ואימפריות גדולות, להודו תפקיד מפתח בהיסטוריה האנושית; ההינדואיזם, הסיקיזם, הבודהיזם והג'ייניזם מקורם כולם בהודו, בעוד גם האסלאם והנצרות זכו להשפעה נרחבת בתקופות מאוחרות יותר. במאה ה-19 הייתה הודו קולוניה של האימפריה הבריטית. היא זכתה בעצמאות בשנת 1947, לאחר מאבק מתמשך, אלים בחלקו.

כמדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי וכמעצמה אזורית, להודו הצבא השלישי בגודלו בעולם מבחינת כוח אדם, והיא המדינה בעלת תקציב הביטחון החמישי בגודלו.

הרפובליקה של קונגו

הרפובליקה של קונגו (בצרפתית: République du Congo, בקונגו: Repubilika ya Kongo, בלינגלה: Republiki ya Kongó) ידועה גם כקונגו-ברזוויל או קונגו, היא מדינה במרכז אפריקה, לחופי מפרץ גינאה. הרפובליקה גובלת בגבון במערב, בקמרון בצפון מערב, ברפובליקה המרכז אפריקאית בצפון, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו במזרח, ובמובלעת האנגולית, קבינדה בדרום.

הרפובליקה הייתה קולוניה צרפתית. לאחר הכרזת עצמאותה בשנת 1960, המחוז הצרפתי לשעבר של קונגו התיכונה הפך לרפובליקה של קונגו. ב-1992, לאחר רבע מאה של שלטון מרקסיסטי, קונגו הפכה לדמוקרטיה רב-מפלגתית. מלחמת אזרחים קצרה בשנת 1997 סיימה את עלייתו המחודשת לשלטון של הנשיא המרקסיסטי לשעבר דניס סאסו נגואסו.

טוגו

רפובליקת טוגו (בצרפתית: République Togolaise, בתרגום חופשי: הרפובליקה הטוגולזית) היא מדינה במערב אפריקה. היא גובלת בגאנה במערב, בבנין במזרח ובבורקינה פאסו בצפון. בדרום נמצאת רצועת חוף קצרה עם מפרץ גינאה ובה נמצאת הבירה לומה.

כנסיית קולוניה גואל

כנסיית קולוניה גואל (קטלאנית cripta de la Colònia Güell), יצירתו הבלתי גמורה של אנטוני גאודי, היא כנסייה שנבנתה עבור אנשי הפרבר התעשייתי קולוניה גואל בעיירה סנטה קולומה דה סרביו (Santa Coloma de Cervelló), בקרבת העיר ברצלונה שבספרד.

לאופולד השני, מלך הבלגים

לאופולד השני, מלך הבלגים (Léopold II) ‏(לואי פיליפ מארי ויקטור - Louis Philippe Marie Victor) ‏(9 באפריל 1835 - 17 בדצמבר 1909) היה מלך הבלגים, נסיך בלגיה, דוכס סקסוניה, נסיך סקסה-קובורג-גותה, דוכס בראבנט, קיסר קונגו הבלגית בין 1884 ל-1908, החליף את אביו לאופולד הראשון על כס המלכות הבלגי ב-1865. אמו הייתה לואיז, נסיכת אורליאן. בהיותו חסר בנים, החליף אותו אחיינו אלברט הראשון לאחר מותו.

מלך זה נודע בשל היותו הבעלים הפרטיים של קולוניה שלמה – "מדינת קונגו החופשית", שם שלט מ-1884 עד 1908. הקונגולזים הוכרחו לאסוף את חומר הגומי שהיה מוצר מבוקש מאוד בזמנו ברחבי העולם. בזכות קולוניה זו, התעשר לאופולד השני במהירות. רבים מהמבנים ההיסטוריים בבריסל נבנו על ידיו באמצעות כספים אלו והוא כונה בשל כך "המלך הבונה". אולם, בעקבות לחץ דיפלומטי מאוד גדול של הבריטים אשר קבלו על היחס האלים וחסר האנושיות של בעלי הקולוניה כלפי המקומיים, נאלץ לאופולד לוותר על מעמדו כ"בעלים" הבלעדיים של קונגו, וזו עברה לשליטת האומה הבלגית כולה ושמה שונה ל"קונגו הבלגית".

מונטווידאו

מונטווידאו(בספרדית: Montevideo) היא עיר הבירה, הנמל המרכזי, והעיר הגדולה ביותר באורוגוואי. מונטווידאו היא עיר עיקרית באורוגוואי, והעיר היחידה במדינה בעלת למעלה ממיליון תושבים. במונטווידאו ישנו נמל ימי, אחד מהחשובים באמריקה. בעיר נמצאות מצבות זיכרון ומוזיאונים רבים, וכמו כן גם מבנים היסטוריים וכיכרות. על פי מסד נתוני משאבי האנוש, מונטווידאו היא העיר בעלת איכות החיים הגבוהה ביותר באמריקה הלטינית.

העיר קרויה כנראה על שם ההר היחיד שניתן לראות מהעיר, כי פירוש שמה בספרדית הוא: "אני רואה הר".

נכון לשנת 2014, בעיר מתגוררים 1.95 מיליון תושבים, כ-58% מאוכלוסיית אורוגוואי כולה המונה 3.37 מיליון תושבים, נכון ל-2018.

מוצא

מוצא (או מוצא תחתית) היא מושבה חקלאית לשעבר בהרי ירושלים בפאתיה המערביים של ירושלים, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים. כיום היא שכונה של הבירה.

המושבה נוסדה בשנת 1894 על ידי הארגון היהודי "בני ברית" כיישוב חקלאי יהודי מבודד על הדרך מירושלים ליפו, כארבעה קילומטרים מערבית לירושלים, בסמוך לכפר הערבי קאלוניה, ששימר בשמו את היישוב הרומי "קולוניה אמאוס". החל משנת 1933, עם הקמתו של מושב העובדים מוצא עילית, שונה שם המקום מ"מוצא" ל"מוצא תחתית", ובשנת 1993 צורפה מוצא תחתית לירושלים.

מושבה

מושבה היא צורת התיישבות כפרית בישראל, המתבססת על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק. השימוש במונח "מושבה" (בימי תחיית השפה העברית נעשה שימוש גם במונח "קולוניה", שכיום מהווה מושג אחר לגמרי) לאפיון צורת התיישבות ישראלית זו מקורו, בין השאר, בתחום המושב היהודי ובמושבות היהודיות החקלאיות בדרום האימפריה הרוסית במאה ה-19.

ניצניה של המושבה בארץ ישראל בשלהי שנות השבעים של המאה ה-19, והמשכה בתקופות העלייה הראשונה והעלייה השנייה. המושבות התבססו בעיקר על ענפי החקלאות. חיי החברה והתרבות במושבות היוו חלק חשוב בהבניית החברה של היישוב היהודי הציוני בארץ ישראל; לדעת החוקר רן אהרנסון הן היו "מסד המפעל הציוני".בין השנים 1881–1948 הוקמו ברחבי ארץ ישראל כ60 מושבות, וארבע נוספות הוקמו בחורן.

מושבת עונשין

מושבת עונשין הוא כינוי של מקום רחוק אליו שלחו נידונים למאסר כדי לרצות את עונשם. הייתה זו בדרך כלל קולוניה מרוחקת של מדינה אירופאית, שהאסירים שימשו בה כוח עבודה זול כדי לסייע ביישוב הארץ, והורחקו מקרבת אזרחים הגונים במדינותיהם שלהם. כך לדוגמה יבשת אוסטרליה, שהייתה דומיניון בריטי, שמשה שנים רבות כמושבת עונשין לאסירים מהאיים הבריטים.

מזרח אפריקה האיטלקית

מזרח אפריקה האיטלקית, או "האימפריה המזרח-אפריקאית של איטליה" (איטלקית: Africa Orientale Italiana, AOI), הייתה קולוניה איטלקית קצרת ימים שהורכבה מאתיופיה שזה עתה נכבשה במלחמת איטליה-אתיופיה השנייה ומהקולוניות של סומלילנד האיטלקית ואריתריאה. המושבה לא כללה את לוב, שהייתה באותה עת מושבה איטלקית נוספת באפריקה.

המושבה נוצרה ב-1936 בזמן שלטונו של בניטו מוסוליני, לאחר הבסתה של אתיופיה במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה. לאחר כיבוש אתיופיה התמזגו שתי הקולוניות של איטליה עם אתיופיה ליצירת מזרח אפריקה האיטלקית, עם אדיס אבבה כבירת הקולוניה המאוחדת.

באוגוסט 1940 כבשו האיטלקים את סומלילנד הבריטית (כיום סומלילנד) וסיפחו אותה למזרח אפריקה האיטלקית, ובשנה שלאחריה התנהלה המערכה במזרח אפריקה, שבה הביסו הבריטים את האיטלקים. סילוקם הסופי של האיטלקים ממזרח אפריקה הושלם בנובמבר 1941.

מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה

מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה (בספרדית: Virreinato del Río de la Plata) הייתה מלכות משנה באימפריה הספרדית בעולם החדש שהתקיימה בין השנים 1776 ו-1814 באזור בו נמצאות כיום ארגנטינה, אורוגוואי, פראגוואי ובוליביה. בירת מלכות המשנה הייתה בואנוס איירס, ובערוב ימיה שכנה במונטווידאו. שמה של מלכות המשנה נגזר מריו דה לה פלטה (מילולית: "נהר הכסף"), שהיה האזור המיושב ביותר במלכות המשנה והיווה את מרכזה הכלכלי, הפוליטי, המנהלי, התרבותי והדמוגרפי.

נבחרת ראוניון בכדורגל

נבחרת ראוניון בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של מושבת ראוניון שבשליטת צרפת והנמצאת באוקיינוס ההודי. הנבחרת מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל של ראוניון שהיא בשליטת התאחדות הכדורגל הצרפתית. הנבחרת אינה חברה ב-אופ"א או בCAF ולכן איננה מורשית להשתתף בגביע העולם בכדורגל או באליפות אפריקה לאומות. הנבחרת שיחקה מספר משחקים, כולם נגד נבחרות מדינות האיים השכנות, נבחרת מדגסקר, נבחרת מאוריציוס, נבחרת המלדיביים ונבחרת סיישל.

לנבחרת זו שחקן מפורסם אחד בלבד, גיום אוארו המשחק בקבוצת יאנג בויז ברן השווייצרית. בשל היותה של ראוניון קולוניה צרפתית ובשל כך זכה לאזרחות צרפתית ואיננו משחק על תקן שחקן זר.

סומליה האיטלקית

סומליה האיטלקית (ידועה גם כסומלילנד האיטלקית) הייתה קולוניה של ממלכת איטליה משנות ה-80 של המאה ה-19 ועד לשנת 1941 (משנת 1936 חלק ממזרח אפריקה האיטלקית), באזור סומליה של היום שבקרן אפריקה.

פליקיר

פליקיר, ידועה גם כסוקהס (באנגלית: Palikir, Sokehs) היא עיירה במיקרונזיה בה מתגוררים 6,647 תושבים. פליקיר ממוקמת באי פונפיי ומשמשת כבירת מיקרונזיה.

קולומיאה

קולומיאה (באוקראינית: Коломия, בפולנית: Kołomyja, ביידיש: קאלאמיי) היא עיר באובלסט איוונו-פרנקיבסק אשר באוקראינה שאוכלוסייתה ב-2005 מנתה 61,210 נפש.

העיר השוכנת במערב אוקראינה לגדות נהר פרוט, שימשה כבירת פוקוטיה, חלק מחבל גליציה שבמהלך המאות האחרונות עבר מיד ליד, מהווה כיום מרכז מנהלתי של הראיון קולומיאה. בתחום העיר עוברים שלושה נחלים, נחל קולומיקה הזורם ממערב, קריניצה ששימש כמקור המים העיקרי של העיר ופלבניה (או קלבניה) במזרח.

העיר מהווה צומת תחבורה ומרכז תעשייתי (טקסטיל, הנעלה, עיבוד עץ, נייר ומכונות).

למקור שם העיר יש שתי גרסאות, האחת סוברת שהשם קולומיה הוא שיבוש של המילה קולוניה (מושבה) כי המקום היה בעבר מושבת מסחר והאפשרות השנייה היא שהעיר קרויה על שם מלך הונגרי בשם קולומאן שבא ב-1199 לעזרתו של נסיך רוסי והקים במקום את מחנהו.

קולוניה דל סקרמנטו

קולוניה דל סקרמנטו (ספרדית Colonia del Sacramento; פורטוגזית Colônia do Sacramento; מוכרת גם כ"קולוניה") היא עיר בת כ-22,000 תושבים (2004) בדרום-מערב אורוגוואי השוכנת לחופו של מפרץ ריו דה לה פלטה. העיר שנוסדה ב-1680 בידי הפורטוגזים היא העתיקה במדינה והיא משמשת כבירת מחוז קולוניה שהיה אחד מששת המחוזות המקוריים של אורוגוואי כשנוסדה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.