קוהורטה

קוֹהוֹרְטָה (לפי האקדמיה ללשון העברית: עֻקְבָּה) הייתה יחידה צבאית בצבא הרומאי.

הקוהורטה הופיעה לראשונה בזמן המלחמה הפונית השנייה כצירוף של שלושה מניפולים, אחד מכל סוג. לאחר מכן, התקיימה הקוהורטה כיחידת משנה נפרדת בת 480 חיילים, עם שש קנטוריות, בנות שמונים חיילים כל אחת. לאור השינוי שעבר על הצבא בעקבות התבוסות במלחמה הפונית השנייה, החלה הטקטיקה של הלגיון להתבסס על הקוהורטה, כתחליף למניפול.

הקוהורטה נערכה לקרב עם שלוש קנטוריות מלפנים ושלוש מאחור. היא הייתה יכולה לבצע תפניות בקלות, ולהתגונן מפני התקפות מאחור ומהאגף. הלגיון כולו כבר לא היה כבול לתוכנית הקרב המוכתבת ממערך בן שלושה קווים, עם סוג חיילים שונה בכל קו. בזכות היחידה ההומוגנית החדשה, יכול היה הלגיון להיערך במספר קווים משתנה (לרוב בין אחד לשלושה), בהתאם לתנאי הקרקע ותוכנית הקרב. הלגיון כולו היה מורכב מ-10 קוהורטות ובסך הכל מנה כ-5,000 חיילים. טריבון צבאי פקד על כל קוהורטה.

חילות העזר היו מאורגנים במבנה של קוהורטה, כאשר היו שלושה סוגים של חילות עזר: חיל רגלים, חיל פרשים ויחידות מעורבות שכללו גם חיל רגלים וגם פרשים, השירות כפרש נחשב ליוקרתי ביותר. הקוהורטה הייתה בגודל של קוויגנרי (כ-480 חיילים) שחולק לשש קנטוריות או בגודל מיליארי (כ-800 חיילים) שחולקו לשמונה קנטוריות. קוהורטת פרשים קוויגנרי מנתה 512 חיילים שחולקו ל-16 תת-יחידות, ומיליארי מנתה 768 חיילים שחולקו ל-32 תת-יחידות. הקוהורטה המעורבת כללה מספר חיילים כמו קוהורטת חיל הרגלים בתוספת 120 או 240 פרשים בהתאם לגודלה. מפקד הקוהורטה היה בן למעמד הפרשים.

אוגדה

אוגדה או דיוויזיה היא יחידה צבאית שכפופה לגיס (קורפוס בלעז), מורכבת משתיים עד חמש חטיבות או רגימנטים וכוללת בדרך כלל בין 10,000 ל-20,000 חיילים. האוגדה היא יחידה בעלת יכולת פעולה עצמאית לחלוטין, וכוללת יחידות מסתערות ויחידות תומכות לחימה -תעופה, סיור, הנדסה, מודיעין, לוגיסטיקה ועוד.

ארמייה

ארמייה או מחנה היא אחת היחידות הצבאיות הגדולות ביותר. היא קיימת בדרך כלל בצבאות של מדינות גדולות/מעצמות, או במדינות קטנות יותר בתקופות מלחמה (דוגמת שתי מלחמות העולם במאה ה-20, מלחמת איראן-עיראק ועוד). הארמייה כפופה בדרך כלל ישירות למטה הכללי של הצבא, או לפיקוד של זירת לחימה (למשל, בצבא ארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה). הארמיות בצבאות המעצמות היריבות (ארצות הברית, בריטניה, גרמניה וברית המועצות) הוצבו תחת פיקוד של קבוצת ארמיות, או חזית (במקרה של הצבא הסובייטי).

ארמייה מורכבת בדרך כלל משנים עד ארבעה קורפוסים וכוללת בין 60,000 ל-120,000 חיילים. היא יחידה בעלת יכולת פעולה עצמאית לחלוטין, הכוללת מספר חיילות (שריון, חי"ר ממונע, ארטילריה, חיל אוויר וכו') וכן יחידות תומכות לחימה, כגון הנדסה קרבית, לוגיסטיקה ועוד.

מפקד ארמייה הוא קצין בדרגת גנרל.

בצה"ל היחידה הקרובה ביותר לסדר גודל של ארמייה, היא הפיקוד המרחבי, שבדרך כלל גודלו אינו עולה על סדר גודל של גיס (קורפוס). מקרה יוצא דופן הוא מלחמת לבנון הראשונה, בה לחמו תחת פיקוד צפון שבע אוגדות (דיוויזיות) ישראליות, כוח שהיה שווה ערך לארמייה מוקטנת.

גדוד

גדוד הוא יחידה צבאית שכפופה לחטיבה או לרגימנט. בגדודי חיל רגלים (חי"ר) בצה"ל שתיים עד חמש פלוגות ובין 300 ל-1,300 חיילים.

בצה"ל, מפקד גדוד (מג"ד) הוא קצין בדרגת סגן-אלוף ובצבאות העולם קצין בדרגת לוטננט קולונל. קיצור מקובל לסגן מפקד גדוד הוא סמג"ד.

גדוד אורגני הוא גדוד בעל יכולת טקטית בלבד, שפועל במסגרת משותפת עם יחידות אחרות. גדוד עצמאי הוא גדוד בעל יכולת פעולה עצמאית יותר.

בצה"ל, גדוד חי"ר בנוי משלוש פלוגות מבצעיות, פלוגה מסייעת ופלוגת מפקדה. גדוד חה"ן בנוי מפלוגות רובאיות, מחלקות סיור, פלוגות צמ"ה ופלוגות מפקדה. המבנה האורגני של המחלקות בחי"ר וחה"ן הן זהות. גדוד בחיל השריון הישראלי כולל כ-36 טנקים ופלוגת חרמ"ש (לרוב פלוגת החרמ"ש היא פלוגת מילואים - גם בגדודי שריון סדירים),ולאחרונה גם פלוגה מסייעת שריון.

גדוד הוא היחידה האינטגרלית הקטנה ביותר בצה"ל. למשל, גיוס לשירות המילואים בישראל מתבצע ברמת גדוד לפחות.

מספר גדודים מרכיבים חטיבה.

גיס

גַּיִס או קורפוס הוא יחידה צבאית רב-זרועית גדולה שכפופה לארמייה. גיס מורכב בדרך כלל משתיים עד ארבע אוגדות. גיס מודרני כולל, בדרך כלל, בין 30,000 ל-50,000 חיילים. גיס הוא יחידה בעלת יכולת פעולה עצמאית לחלוטין, וכולל יחידות מסתערות ויחידות מסייעות כגון תותחנים, תעופה, סיור, הנדסה, לוגיסטיקה ועוד. גודלו משתנה בהתאם למדינה ולנסיבות.

בצבאות העולם מפקד קורפוס הוא בדרך כלל קצין בדרגת לוטננט גנרל.

הגיס המודרני נולד בראשית המאה ה-19 בגרנד ארמה של נפוליון בונפרטה. נפוליון כינס דיוויזיות שנוצרו עוד במאה ה-18 לגופים חזקים יותר בשם קורפוסים. הגייסות של נפוליון היו יחידות רב זרועיות שכללו חיל רגלים, פרשים ותותחים. הגיס הנפוליוני היה למעשה צבא בזעיר אנפין והיה מסוגל לפעול באופן עצמאי לחלוטין. המבנה היה מוצלח עד כדי כך שאומץ עד מהרה על ידי כל הצבאות האירופאים הגדולים.

המשמר הפרטוריאני

המשמר הפרטוריאני (בלטינית: praetorianī) היה כוח מיוחד המורכב משומרי הראש של קיסרי רומא. המשמר הוקם על ידי אוגוסטוס, ופוזר על ידי קונסטנטינוס במאה הרביעית לספירה.

זירה (צבא)

זירה (באנגלית: Theater) היא המרחב הגאוגרפי שבו נערכת כלל הפעילות המלחמתית בצבאות ענק, במלחמות בסדר גודל של מלחמת העולם השנייה. מפקדת הזירה כפופה ישירות למטה הכללי של הצבא או לפיקוד צבאי משותף של מספר מדינות.

בזירה יש כמה קבוצות ארמיות או ארמיות הכפופות ישירות למפקדת הזירה, וכפופים אליה כמה מיליונים של חיילים בדרך כלל. זירה היא בעצם צבא מדינה לכל דבר ובעלת יכולת פעולה עצמאית לחלוטין. יש בה את כל היחידות הנמצאות בצבא רגיל. בזירה יהיו כוחות יבשתיים, אוויריים ולעיתים גם ימיים.

מפקד זירה הוא קצין בדרגת פילדמרשל או גנרל הצבא.

במלחמת העולם השנייה היו כמה זירות עיקריות.

בצה"ל אין יחידה בסדר גודל של זירה, אך ניתן אולי להשוות אותה לפיקוד. עם זאת המונח קיים בצה"ל בהתייחס למפקדה עורפית המרכזת את כלל הפעולות בתחום מקצועי מסוים או בתחום גאוגרפי רחב יחסית. חיל הים הישראלי, לדוגמה, פרוש בשתי זירות: זירת הים התיכון וזירת ים סוף. מפקד הזירה הוא המז"ר.

חוליה (צבא)

חולְיה היא המבנה הצבאי הקטן ביותר מעל לרמת הפרט (חייל בודד). לרוב, מונה חוליה שלושה חיילים. חוליה בת שני לוחמים מכונה "חוליה מצומצמת" וחוליה בת ארבעה או חמישה לוחמים היא "חוליה מורחבת". בדרך כלל, חוליה לא תפעל בצורה עצמאית אלא תהווה חלק ממבנה רחב יותר של כיתה. הכיתה תכיל לרוב בין שתיים לארבע חוליות.

חוליה היא בדרך כלל גוף שקיומו זמני והוגדר רק לצורך פעולה מסוימת. במצב כזה, אותה כיתה תתחלק לחוליות בכל פעם באופן אחר ומפקד החוליה יהיה החייל המקצועי או המנוסה יותר שנבחר באופן זמני. אולם, חוליות מצומצמות, בנות שני חיילים נוטות להיות בעלות הגדרה קבועה. מפקד חוליה כזו הוא לרוב חייל שהתמחה בהפעלת נשק מסוים וחייל שני שתרגל את הסיוע למפקד החוליה המצומצמת. דוגמאות: חוליית המרגמה קלה, חוליית RPG, חוליית מקלע וכיוצא בזה. בחלוקת מחלקה (כוח המכיל לרוב שלוש כיתות) לחוליות מצומצמות אחד האלחוטנים של המחלקה הוא בן חולייתו של מפקד המחלקה (המפקד הוא לרוב קצין בדרגת סגן משנה) והאלחוטן השני הוא בן חולייתו של הסמל המחלקתי.

חטיבה

חטיבה (בריגדה) היא יחידה צבאית שכפופה לדיוויזיה או לאוגדה, מורכבת משניים עד חמישה רגימנטים או גדודים ומפקדת חטיבה אחת. בצה"ל חטיבת חיל רגלים כוללת בין 3,000 ל-7,000 חיילים.

מפקד חטיבה (מח"ט) בצה"ל הוא קצין בדרגת אלוף-משנה ובצבאות אחרים בעולם קצין בדרגת קולונל או בריגדיר גנרל, הראשונה מקבילה לדרגה הישראלית והשנייה מקבילה לדרגת תת-אלוף. שמה של הדרגה בריגדיר (או בריגדיר גנרל) נגזר למעשה מהמילה הלועזית לחטיבה: בריגדה. את העובדה שרמת הפיקוד הקלאסית של חטיבה היא בדרג נמוך של גנרל (בריגדיר/תא"ל) ניתן להסיק מסימון נאט"ו ליחידה זו, הכולל את הסימן X המצביע על כוכב ("חרבות" בעגה הצה"לית). בנוסף, החל מסוף המאה העשרים מספר צבאות עברו הליכי התייעלות בהן בוטלו האוגדות ובכך הפכו החטיבות ליחידות הצבאיות הגדולות, ומפקדיהן הוסבו לדרגת תא"ל (כגון צבא ספרד). בצבא היבשה של ארצות הברית, כבישראל, מפקד חטיבה הוא בדרגת קולונל, ואף לויטננט קולונל (סגן-אלוף) במקרים מסוימים.

חטיבה בחיל השריון של צה"ל כוללת מעל ל-100 טנקים, גדוד חיל רגלים וגדוד הנדסה קרבית. היחידה המקבילה לחטיבה בחיל התותחנים נקראת אגד.

חטיבה מרחבית

חטיבה מרחבית (חטמ"ר), היא הגדרה לסוג חטיבה במבנה צה"ל.

על פי ההיררכיה היחידתית בצה"ל, לצד החטיבות הלוחמות, קיימות גם החטיבות המרחביות שתפקידן הוא לספק תשתית לוגיסטית לאזור או למרחב שבו מתבצעות פעולות בט"ש, לחימה או שמירה.

החטיבות המרחביות כפופות לאוגדות (לעיתים אוגדות מרחביות כגון אוגדת איו"ש) או ישירות לפיקוד מרחבי.

יחידות צבאיות

בצבאות שונים ברחבי העולם ישנו מגוון רחב של יחידות צבאיות, כוחות צבאיים המצויים תחת דרג פיקודי משלהם. כחלק מההיררכיה הצבאית, ליחידות אלו יהיו כפופים יחידות בסדר גודל קטן יותר, ובמקביל הם בעצמם יהוו חלק מיחידה צבאית גדולה יותר. מטרת החלוקה הצבאית ליחידות היא ייעול ופישוט תהליכי הפיקוד והשליטה בהם, ומתוך כך ניהול נכון ומוצלח של הצבא בכללותו.

כיתה (צבא)

כיתה (Squad) היא יחידה צבאית שכפופה למחלקה, מורכבת משתיים עד ארבע חוליות וכוללת בין 6 ל-21 חיילים. רוחב חזית התקיפה המקובל של כיתת חיל רגלים, בשטח פתוח הוא כמאה מטרים. מפקד כיתה (מ"כ) הוא מפקד שאינו קצין (מש"ק), לרוב בדרגת סמל או סמל ראשון. מפקד הכיתה הוא תחת פיקודם הישיר של הסמל המחלקתי ושל מפקד המחלקה.

בחיל הרגלים, חלוקתה של כיתה לחוליות אינה חלוקה קבועה, אולם מפקדי החוליות קבועים. סגנו של מפקד הכיתה הוא אחד ממפקדי החוליות שבה.

לגיון

לִגיוֹן הוא שמה של היחידה הצבאית הבסיסית שהרכיבה את הצבא הרומי. הלגיון הורכב מגרעין גדול של חיל רגלים כבד, מלווה בכוחות עזר של פרשים וחילות קלים.

גודלו של לגיון טיפוסי השתנה באופן דרסטי לאורך ההיסטוריה הרומית. הלגיון בימיה הראשונים של רומא מנה, לפי המסורת הרומית, כ-3,300 איש. בתקופת הרפובליקה הרומית מנה הלגיון בין 5,000 ל-6,000 חיילים. בתקופת הקיסרות הרומית המוקדמת והאמצעית הוא מנה כ-5,400 חיילים, ובתקופה הקיסרית המאוחרת מנה הלגיון בין 1,000 ל-2,000 איש.

לגיון התחלק לקוהורטות, בדרך כלל ל-10 קוהורטות, ובנוסף להם היו אנשי השירותים, פרשים וארטילריה. הקוהורטה עצמה התחלקה לשש קנטוריות בנות 80 חיילים כל אחת, וכל קנטוריה התחלקה ליחידות משנה שמנו 8 חיילים כל אחת.

כיוון שעד הרפורמות של גאיוס מריוס בסוף המאה ה-2 לפנה"ס לא היווה הלגיון יחידה צבאית סדירה, אלא יחידה שגויסה ופוזרה לפי הצורך, היו קיימים מספר רב מאוד של לגיונות רומיים לאורך ההיסטוריה הרומית.

בתקופת הקיסרות הרומית המוקדמת (בזמנו של אוגוסטוס) היו קיימים כ-28 לגיונות קבע, ולגיונות נוספים גויסו לפי הצורך או על פי היכולת של האימפריה. לשיא הגיע מספר הלגיונות בתקופתו של ספטימיוס סוורוס שהעלה את מספר הלגיונות ל-33.

הלגיונות הורכבו באופן בלעדי ממגויסים שהיו בעלי אזרחות רומאית, אולם בעתות חרום היה אפשרי לגייס ללגיונות חיילים שלא החזיקו באזרחות רומאית ואף ידוע על לגיונות שלמים שהורכבו מחיילים חסרי אזרחות.

בשל הצלחתה הצבאית האדירה של המדינה הרומית, נחשב מבנה הלגיון לאחד המודלים העתיקים המוצלחים ביותר של יעילות ויכולת צבאית.

מחלקה

מחלקה היא חלק מוגדר בארגון מסוים.

למילה פירושים רבים בתחומים מגוונים. השימוש במושג זה בשפות השונות ייחודי וכמעט שאינו ניתן לתרגום; כך, למשל, מחלקה בחברה מסחרית מכונה באנגלית Department, ואילו מחלקה של בעלי חיים מכונה Class. שתי דוגמאות אלו מייצגות את שני השימושים הנפוצים ביותר של המושג מחלקה.

מחלקה (צבא)

מחלקה היא יחידה צבאית הקיימת בחילות השדה, שם היא יחידת משנה במסגרת פלוגה, וביחידות מטה בדרג גבוה, שם היא מהווה יחידת משנה, דוגמת אלה הקיימות באגף המבצעים.

סוללה (צבא)

סוללה היא יחידה צבאית, המאגדת מספר כלי ארטילריה (כיום משתמשים במונח זה גם ביחידות נ"מ) תחת פיקוד משותף. סוללת הארטילריה מורכבת, לרוב, מ-6 עד 8 כלים (כל כלי מכונה "קנה"), כל אחד מהם מופעל על ידי צוות אחר. לעיתים נעשה שימוש במונח "סוללה" לציון יחידה שאיננה מכילה כלים ארטילריים מסוג כלשהו, למשל "סוללת מפקדה" ביחידות ארטילריה (בדומה ל"פלוגת מפקדה" ביחידות-שדה אחרות).

הסוללה עשויה להיות מחולקת למספר פלגות (לרוב רק 2), בעוד שמספר סוללות מהוות גדוד ארטילרי, ואילו מספר גדודים ארטילריים מהווים אגד ארטילרי. הסוללה היא יחידה מקבילה לפלוגה בחיל הרגלים או בחיל השריון, ומפקד הסוללה (מסו"ל) הוא לרוב קצין בדרגת סרן (בצה"ל) או דרגה מקבילה.

פלוגה

פלוגה היא יחידה צבאית המורכבת ממחלקות, כאשר מספר פלוגות מרכיבות גדוד.

קבוצת ארמיות

קבוצת ארמיות היא יחידה צבאית גדולה שמוקמת רק בצבאות גדולים. קבוצת ארמיות מוקמת בדרך כלל רק בעימותים גדולים דוגמת מלחמת העולם השנייה. קבוצת ארמיות היא יחידה הכפופה ישירות למטה הכללי של הצבא או למפקדת הזירה. המונח הסובייטי לקבוצת ארמיות הוא חזית.

לרוב, קבוצת ארמיות מורכבת משתיים או שלוש ארמיות וכוללת בין 400,000 ל-1,500,000 חיילים. קבוצת ארמיות היא למעשה צבא עצמאי לכל דבר ובעלת יכולת פעולה עצמאית לחלוטין.

דרגתו של מפקד קבוצת ארמיות היא גנרל או פילדמרשל, תלוי בצבא המדינה.

בצה"ל אין יחידה מקבילה לקבוצת ארמיות.

קנטוריון

קנטוריון (מלטינית: centurio) או שר-מאה הייתה דרגה צבאית בצבא הרומאי.

בתחילה הייתה הקנטוריון דרגה במערך המניפול, שהורכב מקבוצה הומוגנית של חיילים רגלים, בת שישים או מאה ועשרים חיילים, שעליהם היו מופקדים שני שרי מאה – אחד שימש כמפקד היחידה, והאחר כסגנו.

לאחר הרפורמות של גאיוס מריוס פיקד שר המאה על הקנטוריה, יחידה שהורכבה משמונים חיילים, כל קוהורטה הורכבה משש קנטוריות. בקוהורטה הראשונה היו רק חמישה שרי מאה, וכל לגיון הורכב מעשר קוהורטות, כך שבכל לגיון היו 59 שרי מאה.

בדרך כלל היו הקנטוריונים חיילים שקודמו משורות הלגיונרים הפשוטים על ידי הטריבונים הצבאיים. פרימוס פילוס (מילולית: הכידון הראשון) נחשב לדרגה הגבוהה ביותר שקנטוריון יכול להגיע אליה. הקנטוריונים הוצבו בקוהורטות לפי בכירותם: שרי המאה הבכירים ביותר היו חלק מן הקוהורטה הראשונה והזוטרים ביותר - חלק מן הקוהורטה העשירית. כאשר קנטוריון קודם, הוא הועבר לקוהורטה הבכירה הבאה.

בתחומי אחריותו של הקנטוריון היו ענייני השגרה של החיילים: לאמן אותם לקרב, לוודא שהם שומרים על הציוד שלהם במצב תקין ועל התנהגות ממושמעת. לקנטוריון הייתה סמכות שיפוט על חייליו במקרים של עברות פעוטות והוא יכול היה להטיל עונשים גופניים. ההיסטוריון צבי יעבץ מתאר את תפקיד הקנטוריון כרב-סמל מקצועי.

השירות כקנטוריון נתן לחייל אפשרות לניידות חברתית והזדמנות לשפר את מצבו באזרחות, עם השחרור הפך הקנטוריון לשעבר למגיסטראט בכיר במוניקיפיות ועלה בסולם החברתי לדרגת פרש. אחדים מהקנטוריונים אף הפכו לחברי הסנאט.

רגימנט

רגימנט (בלטינית: Regiment) הוא יחידה בכוח צבאי המורכבת בדרך כלל מגדודים או פלוגות. רגימנט יכול לכלול בין כמה מאות לכמה אלפי חיילים או כמה עשרות כלים משוריינים, תותחים, מטוסים וכיוצא באלה. ספינות מכונסות בדרך כלל בשייטות וציים ולא ברגימנטים ואוגדות. דרגת מפקד הרגימנט היא בדרך כלל קולונל (אלוף-משנה) ולעיתים רחוקות יותר קצין בדרגה נמוכה יותר.

רגימנטים לא קיימים בצה"ל, אך ברוב הצבאות המודרניים גודלו של רגימנט חי"ר דומה לגודלה של חטיבת חיל רגלים בצה"ל. בדרך כלל, אך לא תמיד, רגימנטים הם אבני הבניין של חטיבות ואוגדות. לעיתים רחוקות מקושרים הרגימנטים ישירות למפקד גיס (קורפוס) או למפקד ארמייה. במקרים אחרים משמשים רגימנטים עצמאיים כעתודה בידיו של קצין בכיר האחראי על הגזרה (בדרך כלל מרמת ארמייה ומעלה, אבל לעיתים גם לגייסות ולאוגדות מסופחים רגימנטים עצמאיים).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.