קוד מזהה בינלאומי

קוד מזהה בינלאומי הוא שם כולל לשיטות סיווג למסמכים אלקטרוניים ופיזיים הנהוגות בעולם. הקוד מופיע כחלק מציטוטי מקורות במאמרים, בוויקיפדיות שונות ובכל מקום אחר בו חשוב לדייק בהפניה למקור, בדרך כלל עקב זכויות יוצרים.

סוגי הקוד

שיטה תיאור הרחבה
arXiv (יש לבטא archive, ארכיון, כש-X היא אות האלפבית היווני כי, χ) מאגר טיוטות אלקטרוניות (e-prints) של מאמרים מדעיים בתחומי מתמטיקה, פיזיקה, אסטרונומיה, מדעי המחשב, ביולוגיה, סטטיסטיקה וכלכלה, הניתנים לגישה ברשת. ברוב תחומי מתמטיקה ופיזיקה כמעט כל המאמרים מופיעים במאגר.
ASIN Amazon Standard Identification Number הוא קוד מזהה בן 10 אותיות ומספרים הנמצא בשימוש של אמזון לזיהוי הפריטים באתר Amazon.com
Bibcode (ידוע גם כ-refcode) הוא מזהה קומפקטי שנמצא בשימוש של מאגרי נתונים בנושא אסטרונומיה. נוצר עבור SIMBAD, ובהמשך אומץ על ידי נאס"א. כולל 19 תווים.
DOI מזהה עצם דיגיטליאנגלית: Digital object identifier) הוא קוד מזהה קבוע הניתן למסמך אלקטרוני. הקוד אינו תלוי במיקומו הפיזי של המסמך (כמו כתובת URL). ראשי התיבות DOI הם סימן רשום של ארגון ה-DOI העולמי.
ISBN מסת"ב (ראשי תיבות של מספר ספר תקני בינלאומי) הצורה העברית של ISBN (ראשי תיבות של International Standard Book Number), הוא קוד מזהה בינלאומי, ייחודי למהדורה של ספר. בדרך כלל הוא מודפס על הכריכה האחורית של הספר, בספרות ובברקוד, כך שניתן לקרוא אותה בקופה רושמת באמצעות קורא ברקוד. כאשר ספר יוצא בשני סוגי כריכות, כריכה קשה וכריכה רכה, מקבל כל סוג מסת"ב משלו. הקוד משמש בעיקר בקטלוגים מסחריים ובקטלוגים של ספריות.
ISSN (ראשי תיבות באנגלית: International Standard Serial Number) הוא קוד מזהה בינלאומי לזיהוי כתבי עת ופרסומים עִתיים אחרים. הקוד מכיל שמונה ספרות, שמופרדות באמצע בקו מפריד, ולצדן הכיתוב ISSN. כתבי עת שמפורסמים הן בדפוס והן באופן אלקטרוני עשויים לקבל שני קודים מזהים, המובחנים באות הקידומת: e-ISSN או elISSN לפרסום אלקטרוני, ו-p-ISSN לפרסום בדפוס. שיטת הזיהוי באמצעות ISSN נוסחה לראשונה כתקן ISO בינלאומי בשנת 1971, ופורסמה כתקן ISO 3297 בשנת 1975. תת-ועדת ה-ISO שאחראית לתקן היא TC 46/SC 9.
JFM (Jahrbuch über die Fortschritte der Mathematik) ראו Zbl.
LCCN שיטת המיון של ספריית הקונגרסאנגלית: (Library of Congress Classification (LCC) היא שיטת מיון ספרים בספריות שפותחה בידי ספריית הקונגרס של ארצות הברית. השיטה נפוצה במרבית הספריות האקדמאיות בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. מרבית הספריות הלא-אקדמיות בארצות הברית עושות שימוש בשיטת דיואי.
MR Mathematical Reviews הוא מגזין ומאגר רשת של קהילת המתמטיקה האמריקאית (AMS) שכולל תקצירים של מאמרים רבים בתחומי מתמטיקה, סטטיסטיקה ותאוריית מדעי המחשב. המספור הוא סידורי על תוכן המאגר, ואין מדובר בשיטת מיון או קידוד.
OCLC "מרכז ספריית המחשב המקוונת" (Online Computer Library Center) הוא "שירות ספריית מחשב וארגון מחקר ללא מטרות רווח המוקדש לעידוד הגישה לידע וצמצום עלויות המידע".
OL Open Library הוא מיזם חינמי ברשת המתיימר ליצור עמוד רשת אחד לכל ספר שפורסם אי פעם. במידת האפשר הוא מספק קישורים לטקסט חוקי של הספר ברחבי הרשת.
OSTI Office of Scientific and Technical Information הוא חלק של חדר המדע (Office of Science) בתוך משרד האנרגיה של ארצות הברית
PMC PubMed הוא מאגר מידע ביבליוגרפי העוסק בתחומי מדעי החיים, מדעי הרפואה והמקצועות הפרא-רפואיים. המאגר מכיל רישום ביבליוגרפי של רובם הגדול של המאמרים המדעיים בתחומים אלו שפורסמו החל משנות החמישים של המאה העשרים ולעיתים גם מאמרים ישנים יותר, בכל השפות. PubMed היא חלק ממיזם NCBI של ממשלת ארצות הברית.
PMID
RFC ברשת האינטרנט ובהנדסת רשתות מחשבים, מסמכי בקשה להערותאנגלית: Request For Comments) הם סדרה של מיזכרים בתחום טכנולוגיות אינטרנט שונות. לרוב, המיזכרים מתארים מחקר חדש, חדשנות טכנולוגית או מתודולוגיה המרחיבים באופן כלשהו את טכנולוגיות האינטרנט הקיימות.
SSRN (ראשי תיבות של Social Science Research Network, בעברית רשת המחקר של מדעי החברה) הוא אתר אינטרנט המוקדש להפצה מהירה ולהנגשה של מחקר בתחומי מדעי החברה והרוח. האתר נחשב מרכזי וחשוב במחקר האקדמי, במיוחד בכלכלה, מימון, חשבונאות, ניהול ומשפטים. האתר נוסד בשנת 1994 על ידי הכלכלן האמריקאי מייקל ג'נסן. הנשיא והמנכ"ל הוא כעת גרג גורדון.
Zbl zbMATH, או Zentralblatt MATH הוא שירות המספק ביקורות מדעיות (reviews) ותקצירים (abstracts) למאמרים במתמטיקה טהורה ובמתמטיקה שימושית שפורסמו על ידי ההוצאה לאור "Springer Science+Business Media". מהווה שירות בינלאומי מוביל המכסה שטח שלם של מתמטיקה. משתמש במיון מתמטי לפי נושאים לארגון הביקורות.
ICD

ICD (ראשי תיבות באנגלית: International Classification of Diseases, סיווג המחלות הבינלאומי) הוא מסמך תקינה של ארגון הבריאות העולמי. המסמך מכיל קטלוג ממוין והיררכי של כל המחלות הידועות, כולל הפרעות נפשיות.

ICD נמצא בשימוש נרחב בעולם כולו, ומשמש לסטטיסטיקות ממשלתיות על תחלואה ומוות.

שמו המלא של המסמך: International Statistical Classification of Diseases and Related Health Problems.

הגרסה הנוכחית של הקטלוג היא 11, ומכונה ICD-11. הגרסה פורסמה ביוני 2018.

ISSN

ISSN‏ (ראשי תיבות באנגלית: International Standard Serial Number) הוא קוד מזהה בינלאומי לזיהוי כתבי עת ופרסומים עִתיים אחרים. הקוד מכיל שמונה ספרות, שמופרדות באמצע בקו מפריד, ולצדן הכיתוב ISSN. כתבי עת שמפורסמים הן בדפוס והן באופן אלקטרוני עשויים לקבל שני קודים מזהים, המובחנים באות הקידומת: e-ISSN או elISSN לפרסום אלקטרוני, ו-p-ISSN לפרסום בדפוס. שיטת הזיהוי באמצעות ISSN נוסחה לראשונה כתקן ISO בינלאומי בשנת 1971, ופורסמה כתקן ISO 3297 בשנת 1975. תת-ועדת ה-ISO שאחראית לתקן היא TC 46/SC 9.

Online Computer Library Center

OCLC (ראשי תיבות של "Online Computer Library Center"‏; בתרגום חופשי, "מרכז ספריית המחשב המקוונת") הוא, כפי שהגדירו אותו מפעיליו, "שירות ספריית מחשב וארגון מחקר ללא מטרות רווח, המוקדש לעידוד הגישה לידע ולצמצום עלויות המידע".

העמותה נוסדה בשנת 1967 בשם "Ohio College Library Center".

ה-OCLC מפעיל את בסיס הנתונים "WorldCat", המשמש הן ספרנים והן את הציבור לצורכי קיטלוג וחיפוש. בסיס הנתונים מכיל, נכון ליוני 2011, 233,411,157 מיליון פריטים מקוטלגים, והוא בסיס הנתונים הביבליוגרפי הגדול בעולם, בו משתמשים למעלה מ-50,000 ספרנים מכ-100 מדינות שונות.

Request for Comments

ברשת האינטרנט ובהנדסת רשתות מחשבים, מסמכי בקשה להערות (באנגלית: Request For Comments) הם סדרה של מיזכרים בתחום טכנולוגיות אינטרנט שונות. לרוב, המיזכרים מתארים מחקר חדש, חדשנות טכנולוגית או מתודולוגיה המרחיבים באופן כלשהו את טכנולוגיות האינטרנט הקיימות.

מסמכי RFC נכתבים בדרך כלל על ידי מהנדסים וחוקרים בתחום מדעי המחשב לשם ביקורת עמיתים או לשם הפצת תפיסות חדשות, מידע או (לעיתים) הומור הנדסי. המסמכים מפורסמים לציבור הרחב על ידי ארגון Internet Society ‏(ISOC)‏. בהמשך, כוח המשימה להנדסת האינטרנט (IETF) עשוי לאמץ את מסמכי ה-RFC כתקני אינטרנט.

SSRN

SSRN, ראשי תיבות של Social Science Research Network (בעברית רשת המחקר של מדעי החברה) הוא אתר אינטרנט המוקדש להפצה מהירה ולהנגשה של מחקר בתחומי מדעי החברה והרוח. האתר נחשב מרכזי וחשוב במחקר האקדמי, במיוחד בכלכלה, מימון, חשבונאות, ניהול ומשפטים. האתר נוסד בשנת 1994 על ידי הכלכלן האמריקאי מייקל ג'נסן. הנשיא והמנכ"ל הוא כעת גרג גורדון.

ככלל, מאמרים בפורמט PDF מועלים לאתר על ידי מחבריהם, לעיתים בגרסה ראשונית שטרם התפרסמה או התקבלה לפרסום, ומאותו הרגע יכול כל אדם להורידם בלא תשלום. הורדת מאמרים שכבר פורסמו בכתבי עת מסחריים כרוכה לעיתים בתשלום. משתמשים יכולים להירשם לשירות הודעות במאות תחומי התמחות ולקבל לתיבת הדואר האלקטרוני מידי כמה ימים ידיעונים (e-journals) עם תקצירי מאמרים חדשים בתחומי העניין שלהם.

SSRN מציע דירוג של כותבים ומאמרים לפי מספר ה"הורדות" שלהם באתר. האתר אף מציע דירוג של בתי ספר ופקולטות בתחומים השונים על פי סך ההורדות של מאמרי אנשי הסגל שלהם. דירוגים אלה הם בינלאומיים, כלומר משתתפים בהם כל המוסדות שחוקריהם מעלים את פרסומיהם לאתר.

במאי 2016 נרכש המאגר על ידי הוצאת אלסביר.

VIAF

בקרת זהויות בינלאומי וירטואלי (באנגלית: Virtual International Authority File; ראשי תיבת VIAF) הוא אוסף של בקרת זהויות בינלאומי של אישים או ישות אחרת שמוכל בגופי בקרת זהויות אחרות, בעיקר ספריות לאומיות ומוזיאונים. העוצמה של ה־VIAF הוא במזהה יחיד שמחובר למזהים בספריות שונות ומאפשר במזהה אחד להגיע להרבה אוספים של האובייקט. ה־VIAF הוא וירטואלי ומאפשר גם ליחידים להגיע למזהה באופן עצמאי דרך האינטרנט.

כתובת MAC

כתובת MAC (באנגלית: Media Access Control address; בתרגום חופשי: כתובת בקרת גישה למדיה) היא מזהה ייחודי המוטבע על כל רכיב תקשורת לתקשורת נתונים בעת הייצור. כתובת ה-MAC מוטבעת בדרך כלל בכרטיס הרשת של המחשב ו/או במודם. כתובות MAC נחשבות כחלק משכבת הקישוריות של מודל ה-OSI או השכבה הפיזית של מודל הTCP/IP ונקבעות על ידי ארגון ה-IEEE. בעבר הכתובות בשכבת הקישוריות נקבעו ונוהלו באופן ידני על ידי מנהלי הרשת, אך פרוטוקול Ethernet הגדיר תקן לקביעת כתובות MAC ייחודיות. תקן זה הוטמע בהדרגה בפרוטוקולים נוספים בשכבת הקישוריות וכיום הוא משמש ברוב הפרוטוקולים בשכבה זו (לדוגמה Token Ring ו-ATM).

כתובת MAC בפורמטים MAC-48 ו־EUI-48 מורכבת מ-48 סיביות, מה שמאפשר כ-2 בחזקת 48 (281 טריליון) כתובות שונות. ה-IEEE מקצה לכל יצרן חומרה קידומת ייחודית בת 24 סיביות שבה עליו להשתמש בכל רכיבי התקשורת שהוא מייצר, מה שמותיר לכל יצרן כ-16 מיליון כתובות אפשריות. נהוג לכתוב את הכתובת כ-6 זוגות של ספרות הקס-דצימליות, המופרדים בנקודתיים או מקפים. לדוגמה: 00-0E-A6-A7-63-F7.

כתובת MAC בפורמט EUI-64 מאפשרת להגדיר כתובת IPv6 באופן אוטומטי ללא צורך בשרת DHCP. כמו כן, ניתן להמיר כתובת EUI-48 לכתובת EUI-64 כך שהיא תקבל כתובת IP ייחודית ברשת IPv6.

ניתן לאתר את כתובת ה-MAC של רכיב תקשורת על ידי שימוש בפקודת ifconfig ב-Unix ובמערכות ההפעלה המבוססות עליה, או על ידי ipconfig /all ברוב הגרסאות של Windows.

למרות שכתובת ה-MAC צרובה על רכיב התקשורת, מערכות ההפעלה מסוגלת להשתמש בכתובת שונה. ברוב מערכות ההפעלה ממשפחת Unix ניתן לבצע את השינוי על ידי פקודת ipconfig. במערכת ההפעלה Windows, ניתן לעיתים לשנות את הכתובת בתפריט המאפיינים המתקדמים של כרטיס הרשת, או על ידי שימוש בתוכנה ייעודית שסופקה עם רכיב התקשורת.

רכיב תקשורת המעוניין לאתר את כתובת ה-MAC של רכיב אחר, משתמש ב-Address Resolution Protocol עבור IPv4 או ב-Neighbor Discovery Protocol עבור IPv6

מסת"ב

מסת"ב (ראשי תיבות של מספר ספר תקני בינלאומי) הצורה העברית של ISBN (ראשי תיבות של International Standard Book Number), הוא קוד מזהה בינלאומי, ייחודי למהדורה של ספר. בדרך כלל הוא מודפס על כריכתו האחורית של הספר, בספרות ובברקוד, כך שניתן לקרוא אותה בקופה רושמת באמצעות קורא ברקוד. כאשר ספר יוצא בשני סוגי כריכות, כריכה קשה וכריכה רכה, מקבל כל סוג מסת"ב משלו. הקוד משמש בעיקר בקטלוגים מסחריים ובקטלוגים של ספריות.

השיטה נוצרה בבריטניה בשנת 1966 על ידי רשת חנויות הספרים WH Smith. בתחילה כונתה השיטה SBN) Standard Book Number). השיטה אומצה כתקן בינלאומי ISO 2108 בשנת 1970. מזהה דומה, ה-ISSN) International Standard Serial Number) משמש לזיהוי כתבי עת.

בארבעים שנותיו הראשונות כלל המסת"ב עשר ספרות, והחל מ-1 בינואר 2007 הוא הוגדל ל-13 ספרות.

במסת"ב 10, הספרות מפוצלות לארבע קבוצות. גודל הקבוצות אינו קבוע. במסת"ב 13, נוספת בתחילת המספר קבוצה בת 3 ספרות.

במסת"ב 13: 978 או 979.

שפת המדינה אליה משתייך המו"ל:0 - ספרים היוצאים לאור בארץ דוברת אנגלית (בריטניה, ארצות הברית, קנדה וכו')

2 - צרפתית, 3 - גרמנית, 4 - יפנית, 88 - איטלקית

965 - ספרים היוצאים לאור בישראלזיהוי המו"ל

מספר סידורי לכותר אצל המו"ל

ספרת ביקורת (זו יכולה להיות לעיתים גם האות X).בכל מדינה יש נציג האחראי על הקצאת המסת"ב. בישראל נעשה הדבר על ידי מרכז הספר והספריות בישראל. הנציג מקצה לכל מו"ל מספר מזהה, ואת המספר הסידורי של הכותר נותן המו"ל בעצמו. השימוש במסת"ב אינו מחייב והמספרים ניתנים תמורת תשלום, יש מו"לים שמעדיפים לא לרכוש מספרים אלו.

בענף המו"לות הישראלי נפוץ השימוש גם בקוד אחר, הקרוי "דאנאקוד", והוא אינו קשור למסת"ב. חברת "ד.א.נ.א. מערכות", שהוקמה ב-1981, מנהלת ומקצה קודים אלה תמורת תשלום. לצד הקוד כתוב במילים "מסת"ב", "ISBN" או "דאנאקוד", כדי להסיר ספק באשר לסוגו. באמצעות הקוד האחיד מתאפשר שיתוף מידע בין מוציאים לאור לגופים אחרים העוסקים בסחר בספרים. בנוסף, יוצרת החברה קטלוג ספרים עבריים בו משתמש כל גוף המעוניין בו, בין אם הוא מסחרי או לא. גם הספרייה הלאומית משתמשת במאגר שנוצר על ידי החברה כדי לקבל פרטים ראשוניים על הספרים העבריים החדשים היוצאים לאור.

שיטת ספריית הקונגרס

שיטת המיון של ספריית הקונגרס (באנגלית: (Library of Congress Classification (LCC) היא שיטת מיון ספרים בספריות שפותחה בידי ספריית הקונגרס של ארצות הברית. השיטה נפוצה במרבית הספריות האקדמאיות בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. מרבית הספריות הלא אקדמיות בארצות הברית עושות שימוש בשיטת דיואי.

את השיטה פיתח הרברט פטנאם (Putnam) ב-1897, זמן קצר לפני שהתמנה לספרן ספריית הקונגרס. השיטה תוכננה לשרת את צורכי ספריית הקונגרס, ולהוות תחליף לשיטת המיקום הקבוע שהנהיג תומאס ג'פרסון. היא הושפעה בעיקר משיטת קטר המתפשטת (Cutter Expansive Classification), שפיתח צ'ארלס אמי קטר, העושה שימוש במחלקות מאותיות בלבד, ומשיטת דיואי, העושה שימוש במחלקות ממוספרות בלבד. כאשר עזב פטנאם את משרת הספרן, בשנת 1939, פותחו כל המחלקות, להוציא את המחלקה "K" (חוק) ואת המחלקה "B" (פילוסופיה ודת). השיטה אינה מציעה שיטת מיון גלובלית, אלא שיטה למיון הספרים שנמצאים בספריית הקונגרס של ארצות הברית בפועל.

על השיטה נמתחה ביקורת על כך שהיא אינה מבוססת דיה מבחינה תאורטית, ועל כך שהחלטות מיון רבות נבעו מצרכים פרקטיים מיוחדים, ולא מתוך שיקולים של אופן הצגת מגוון הידע האנושי.

תקן בינלאומי למזהי שמות

תקן בינלאומי למזהי שמות (אנגלית: International Standard Name Identifier; בראשי תיבות ISNI) הוא מזהה שנוצר עבור דמויות ציבוריות בתחום המדיה כדוגמת ספרות, יצירה טלוויזיונית, ומאמרי עיתונות. המזהה מורכב מ-16 ספרות המוצגות לעיתים בארבעה מקטעים.

התקן פותח על ידי ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) תחת טיוטת תקן בינלאומי 27729. התקן הסופי פורסם ב-15 במרץ 2012. הוועדה הטכנית ה-46 של ISO, ועדת משנה 9 (TC 46/SC 9) היא האחראית לפיתוחו.

ISNI יכול לשמש להבדלה בין שמות שעלולים לראותם כזהים, ולקשר בין מידע הנוגע לשמות, ומשמש בכל קבוצות המדיה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.