קוגל

קוגלהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה. לקוגל גרסאות רבות מרכיבים שונים, בדרך כלל על בסיס תפוחי אדמה או אטריות. המכנה המשותף של כל הסוגים הוא המנהג לבשל את הקוגל בסיר, או תבנית ברזל, בעיקר חד פעמית, שניתן להניח על פלטת שבת.

Kigel
קוגל אטריות

אטימולוגיה

מקור השם קוגל הוא במילה הגרמנית 'Kugel' שפירושה כדור, והוא נקרא כך על שם צורתו של הקוגל הנאפה בדרך כלל בתוך סיר עגול. באטימולוגיה העממית מקובל שמקור השם הוא בשיבוש המילה העברית 'כעיגול'[1].

סוגי קוגל

PikiWiki Israel 44658 Cities in Israel
פרוסות קוגל ירושלמי עטופות בניילון נצמד, שוק מחנה יהודה

את הקוגל מכינים בהרבה וריאציות ותיבולים. העיקריים שבהם הם:

  • קוגל אטריות (בשמו היידישאי 'לוקשן קוגל') - מכיל אטריות, ביצים, קרמל ותבלינים. גרסה מקומית של קוגל זה הוא הקוגל הירושלמי המתובל בחריפות, כאשר אצל יוצאי פולין מקובלת גרסה מתוקה יותר.
  • קוגל תפוחי אדמה - בדרך כלל אפוי בתנור. אולם יש המשתמשים במושג קיגלאך (רבים של קוגל) ככינוי ללביבות תפוחי אדמה מטוגנות.
  • קוגל קמח (ביידיש: 'מעהל קוגל') - כופתאות בצק המתבשלות בתוך החמין.
  • קוגל תפוחי עץ - פשטידת תפוחי עץ, צימוקים וקינמון עם אטריות רחבות.
  • קוגל חלה (ביידיש 'חלה קוגל') - קוגל הנעשה משיירי חלות, ונהוג לאוכלו במועדים מסוימים, כמו שבועות או שבת פרשת יתרו וכדומה.

קוגלים שונים קיבלו כינויים בהתאם למועדים או לאירועים בהם הם נאכלו כגון:

  • גמורא קוגל - "קוגל גמרא" הנאכל על ידי חתן ביום חתונתו.

הקוגל במנהגים ובפולקלור

Noodle Kugel
מנת קוגל אטריות מתוק, עם גבינה וצימוקים

הקוגל נחשב באופן מובהק למאכל של שבת. בין השאר, הטעם לכך היא שניתן להשאירו על גבי פלטת שבת מיום שישי כיום מקובל בקהילות שונות לאכול את הקוגל בקידושא רבא לאחר תפילת שחרית בשבת בבית כנסת, מפני שהאוכלו יוצא ידי חובת קידוש במקום סעודה מבלי להתחייב בנטילת ידיים ובברכת המזון.

הקוגל מהווה מאכל מרכזי הנאכל במסגרת הטיש ביהדות החסידית. כך למשל מיוחסת לרבי מקומרנה האמרה "מי שלא אוכל קוגל בשבת, יש לחשוש ליהדותו"[2].

אימרה חסידית נוספת מתארת את הקוגל כ"בוכה כלאה, יפה כרחל, טוב כיעקב ואדום כעשיו".

מנהג חסידי נוסף הוא לאכול קוגלים כמספר ספרי התורה המוצאים באותה שבת (היינו בשבת ראש חודש נאכלים שני קוגלים).

קיים מנהג לאכול בשבת זכור ארבעה סוגים של קוגל, בהתאם לראשי התיבות: "עמלק": עפל (ביידיש: תפוחי עץ), מעהל (ביידיש: קמח), לוקשן (ביידיש: אטריות) וקרטופל (ביידיש: תפוחי אדמה). ובכך לקיים את מצוות זכירת מעשי עמלק, או מחיית זכר עמלק על ידי אכילת הקוגלים.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Prof. Allan Nadler, Holy Kugel: The Sanctification of Ashkenazic Ethnic Food in Hasidism, in Leonard J. Greenspoon, Ronald A. Simkins & Gerald Shapiro, eds., Food & Judaism (Omaha: Creighton University Press, 2005)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Kugiel po polsku
  2. ^ שמיל הולנד, הרצאה של יד בן צבי על המטבח החסידי, 10 במאי 2012
אביגדור המאירי

אביגדור המאירי (5 בספטמבר 1890 – 3 באפריל 1970) היה סופר ומשורר עברי. ספריו מתארים את מלחמת העולם הראשונה מנקודת מבטו של קצין יהודי. שיריו עוסקים, בין היתר, בביקורת על החברה הארץ-ישראלית. מייסד התיאטרון הסאטירי העברי בארץ ישראל.

אברהם חלפי

אברהם חלפי (1 במרץ 1904 – 8 ביוני 1980) היה משורר ושחקן "תיאטרון האוהל" ו"הקאמרי".

אופיר טושה גפלה

אופיר טושה גפלה (נולד בשנת 1968 בראשון לציון) הוא סופר ישראלי, אשר זכה בפרס היצירה לסופרים ולמשוררים ע"ש לוי אשכול לשנת תשע"ד ובפרס גפן לספר המדע הבדיוני הישראלי הטוב ביותר לשנת 2005. בנוסף לעיסוקו כסופר, משמש כמורה לכתיבת פרוזה בבית הספר לקולנוע סם שפיגל. כמו כן, עוסק בהוראת אנגלית בפרויקטים למצוינות.

השם "טושה" הוא כינוי שניתן לו בילדותו על שם דמות מצוירת.

אילן שיינפלד

אילן שיינפלד (נולד ב-22 באפריל 1960) הוא משורר, סופר עברי ואיש יחסי ציבור. הוא חתן פרס היצירה לסופרים ומשוררים ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול, בו זכה בשנת 1990 ובשנת 2015.

שיינפלד, יליד רמת השרון, הוא מראשוני ההומוסקסואלים שיצאו מהארון בישראל והצהירו על זהותם המינית.

שיינפלד גר כיום ביישוב הקהילתי תובל בגליל המערבי. הוא אב חד-הורי לתאומים שנוצרו באמצעות פונדקאות. מאז 2010 הוא מפרסם בלוג שבו הוא מתאר בגילוי לב ובציוריות את חוויות האבהות, האתגרים, הרגשות, השמחות והקשיים.

דני חלוץ

דני (דן) חלוץ (נולד ב־7 באוגוסט 1948) היה הרמטכ"ל ה־18 של צה"ל (יוני 2005 – פברואר 2007), קודם לכן כיהן כמפקד ה-14 של חיל האוויר הישראלי וסגן הרמטכ"ל. כרמטכ"ל פיקד על צה"ל במהלך תוכנית ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה. חלוץ הוא הרמטכ"ל היחיד עד כה שהתחיל את שירותו בצה"ל כטייס בחיל האוויר.

זרבבל גלעד

זְרֻבָּבֶל גלעד (נכתב גם זרובבל גלעד), (31 בדצמבר 1912 – 12 באוגוסט 1988) היה משורר עברי, עורך ומתרגם.

חולון

חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב, התשיעית בגודל אוכלוסייתה בישראל. היא ממוקמת מדרום-מזרח לתל אביב, מצפון לראשון לציון, ממזרח לבת ים וממערב לכביש 4. שטח השיפוט שלה הוא 19,200 דונם ואוכלוסייתה מונה כ-206,000 תושבים. העיר נוסדה בשנת 1940 כאיחוד של חמש שכונות: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת עם. חולון הוכרזה כעיר בשנת 1950. העיר חברה בארגון פורום ה-15, והיא העיר השנייה בגודלה במחוז תל אביב.

חיים באר

חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חיים קוגל

חיים קוּגֶל (כ"ג בניסן תרנ"ז, 25 באפריל 1897 – 4 בפברואר 1953) היה חבר הפרלמנט הצ'כוסלובקי, מפעילי תחיית הלשון העברית, נשיאהּ הראשון של המועצה המקומית של חולון ועם הכרזתה כעיר – ראש העירייה הראשון שלה.

יונה וולך

יונה וולך (10 ביוני 1944 - 29 בספטמבר 1985) הייתה משוררת ישראלית בולטת בהשפעתה ובייחודה.

יונת ואלכסנדר סנד

יונת סֶנֶד (11 באוגוסט 1926 – 7 בדצמבר 2014) ואלכסנדר סֶנֶד (23 ביולי 1921 – 8 בספטמבר 2004) היו זוג סופרים ומתרגמים ישראלים. הם כתבו את כל ספריהם במשותף עד פטירתו של אלכסנדר.

יורם קניוק

יורם קניוק (2 במאי 1930 – 8 ביוני 2013) היה סופר, צייר ופובליציסט ישראלי.

יחיאל די-נור

יחיאל די-נור (פיינר) (16 במאי 1909 – 17 ביולי 2001) היה סופר ישראלי יליד פולין, ניצול מחנות ההשמדה הנאציים, שכתב על השואה ביידיש ובעברית ומוכר בעיקר בשל סדרת ספריו סלמנדרה - כרוניקה של משפחה יהודית במאה העשרים. די-נור נודע בשם העט "ק. צטניק" (מבוטא: "קָצֵטניק", מושג שפירושו "אסיר במחנה ריכוז") ושימש כעד במשפט אייכמן.

סייד קשוע

סייד קשוע (בערבית: سيد قشوع; נולד ב־31 ביולי 1975) הוא עיתונאי, תסריטאי, סופר ופובליציסט ערבי–ישראלי. בעבר בעל טור סאטירי במוסף ”הארץ” ובשבועון ”העיר”. חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2005 ופרס קוגל לספרות בשנת 2011.

ספריו, ”ערבים רוקדים”, ”ויהי בוקר”, ”גוף שני יחיד” ו "עקוב אחר שינויים", הם רבי־מכר שתורגמו למספר שפות.

סמי מיכאל

סָמי מיכאל (נולד ב-15 באוגוסט 1926) הוא סופר ישראלי ונשיא האגודה לזכויות האזרח בישראל.

עזרא פליישר

עזרא פליישר (כ"ח באב ה'תרפ"ח, 14 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 26 ביולי 2006) היה משורר ומתרגם עברי ופילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה. פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), בפרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט). היה אסיר ציון ברומניה.

פרס קוגל

פרס קוּגֶל הוא פרס לספרות ולספרי מדע המוענק על ידי עיריית חולון משנת 1952. הפרס נוסד עוד בחייו של ראש העירייה הראשון של חולון, חיים קוגל, ולאחר מותו נקרא על שמו.

הרעיון לקבוע פרס ספרותי בחולון הוצע על ידי דב סדן ואחרים לראש עירית חולון, חיים קוגל. על מנת למנוע כפילות עם פרסים אחרים נקבע שהפרס יהיה על דרך ההשלמה. ועדות השופטים נקבעו בהמלצת אגודת הסופרים הפרס ניתן לראשונה בשנת תשי"ב (1952).

בשנים הראשונות גובה הפרס היה בסך 500 לירות שחולקו בין הזוכים וניתן במוצאי יום העצמאות. פעמיים הוענק, בנוסף לפרס הראשי גם מענק מיוחד בסכום נמוך יותר לספר שלא זכה בפרס. בשנת 1957 החליטה עירית חולון להגדיל את הפרס ל-800 לירות ולהעביר את מועד חלוקת הפרס ליום פטירתו של חיים קוגל. לקראת חלוקת הפרס בשנת 1963 הוחלט להגדיל את הפרס ל-1,500 לירות ולהעניקו שנה אחת לסירוגין, שנה לספרות יפה ושנה לחכמת ישראל, באופן המגדיל את הפרס לכל תחום לסך של 1,500 לירות. בשנים האחרונות עומד הפרס על 25,000 שקלים.

שלמה טנאי

שלמה טנאי (קושיצקי) (27 בנובמבר 1919 – 10 בינואר 2000) היה משורר, סופר, מתרגם ועיתונאי עברי.

תיכון קוגל

בית הספר השש-שנתי על שם ד"ר חיים קוגל ממוקם בשכונת קריית אילון בחולון והוא התיכון הראשון שהוקם בעיר. טרם המעבר למבנה החדש, שכן התיכון במשך כ-60 שנה בבניין ההיסטורי ברחוב ההסתדרות (כיום תיכון "עתידים").

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.