קובץ

קובץ הוא משאב מערכת לוגי המאפשר אחסון מידע, אשר זמין לתוכניות מחשב לקריאה או כתיבה. לרוב קובץ יישמר לטווח ארוך באמצעי לאחסון נתונים כגון דיסק קשיח, או דיסק און קי. בשל הגיוון הרב של המידע הקיים לרוב במחשבים, השימושים השונים והתוכנות השונות העושות שימוש במידע, קיימים סוגי קבצים רבים המותאמים לכל צורך.

למעשה, קובץ אינו יחידה המיוצגת כפי שהיא על גבי אמצעי האחסון, אלא מדובר בהפשטה (אבסטרקציה) של מערכת ההפעלה. כלומר, מערכת ההפעלה מאגדת את פיסות המידע הבסיסיות המפוזרות על גבי התקן הזיכרון בצורה בעלת משמעות וקלה לשימוש אשר באה לידי ביטוי בקבצים.

התכונות של הקובץ תלויות בסוג מערכת הקבצים שבה משתמשים, שהיא תלויה במידה רבה בסוג ובגרסת מערכת ההפעלה. כמו כן קיימים מספר סוגים שונים של קבצים:

  1. קובץ סדרתי - כמעט כל הקבצים כיום הם מסוג זה.
  2. קובץ אקראי - מופיע רק במערכות של מחשבים גדולים, ממומש לרוב על ידי אמולציה.
  3. קובץ אינדקס סדרתי - נדיר מאוד בימינו, ממומש לרוב על ידי אמולציה.

מערכות הקבצים הן היררכיות ולכן כל קובץ נמצא בתיקיה שמוכלת בתיקיה נוספת וכך הלאה עד שמגיעים לכונן שהוא האלמנט הלוגי הגדול ביותר (ב-UNIX מגיעים לספריית השורש). המגבלות על שם הקובץ (256 תווים ב-NFS), החלוקה לחלקים שמתייחסים אליהם בצורה שונה (למשל 8 תווים + 3 לסיומת ב-FAT) והמגבלות על שמות כפולים (למשל שמות בעלי אותיות גדולות או קטנות הם נפרדים ב-JFS) משתנים ממערכת קבצים אחת לשנייה.

משפחות וסוגים של קבצים

לכל קובץ פורמט משל עצמו, שמגדיר את משפחתו ואת תת-סוגו. לכל פורמט של קובץ יש סיומת ייחודית שמאפשרת לנו לדעת את סוגו מבלי לפתוח אותו. באופן כללי רוב הקבצים מתחלקים למשפחות קבצים הבאות:

  • קובצי הרצה ששומרים הוראות להפעלת המחשב (לרוב יהיו בסיומת COM ו-EXE בחלונות)
  • קובצי טקסט שיש בהם טקסט שמקודד באופן כזה או אחר
  • קבצים גרפיים שיש בהם מידע על תמונות, (הנפוצים הם BMP, GIF ו-JPG)
  • קובצי אודיו ששומרים מידע קולי (הנפוצים הם MID ,WAV ו-MP3)
  • קובצי וידאו ששומרים מידע של וידאו (הנפוצים בפורמט AVI וכעת גם ב-DivX)
  • קובצי אנימציה ששומרים אנימציה
  • קובצי שרטוט ששומרים מידע של תוכנות שרטוט
  • קבצים דחוסים ששומרים את המידע דחוס ולעיתים אף מוצפן (הנפוצים בפורמט RAR ו-ZIP)

בכל משפחה של קבצים יש סוגים שונים, חלקם הוגדרו על ידי גופי תקינה, וחלקם נוצרו בידי חברות פרטיות. לעיתים פורמט מסוים מאומץ על ידי הקהילה, והופך להיות נחלת הכלל, ולעיתים פורמט נשאר בשימוש של החברה שייצרה אותו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

C (שפת תכנות)

שפת C היא שפת תכנות הכוללת מנגנוני בקרת זרימה ומבני נתונים פשוטים, ומאפשרת ניצול מרבי של יכולות המחשב, בדומה לשפת סף. שפת C היא אחת השפות היעילות והמהירות בתעשייה, ומשמשת כיום בעיקר לכתיבת מערכות בהן זמן הביצוע הוא גורם קריטי, או כאלה שדורשות אינטראקציה עם מערכות חומרה. רוב מערכות ההפעלה הנפוצות כתובות בעיקר בשפת C, וכן רוב הדפדפנים הנפוצים.

שפת C היא אחת משפות התכנות הנפוצות בעולם. קיימים מהדרים לשפת C עבור כמעט כל סוגי המחשבים ומערכות ההפעלה. שפת C השפיעה על שפות תכנות רבות, ובמיוחד על C++, שנכתבה בתחילה כקדם-מעבד עבור C, וכיום היא כמעט מכילה את שפת C. רוב שפות התכנות הנפוצות כיום כוללות מאפיינים תחביריים המזכירים את שפת C.

JavaScript

JavaScript (בעברית: ג'אווה סקריפט) היא שפת תכנות דינמית מונחית־עצמים המותאמת לשילוב באתרי אינטרנט ורצה על ידי דפדפן האינטרנט בצד הלקוח. השפה מרחיבה את יכולות שפת התגיות הבסיסית HTML ומאפשרת בכך ליצור יישומי אינטרנט מתוחכמים יותר. למעשה, רוב אתרי האינטרנט המודרניים משלבים שפה זו. היא ידועה בעיקר כשפה המוטבעת בדפי HTML על מנת להציג דפים דינמיים, שמשולבת בהם תוכנה. קוד ה־JavaScript שמשולב בדף HTML מבוצע על ידי הדפדפן. JavaScript נוחה מאוד לעבודה עם DOM ולתפעול DHTML.

מעבר לכך יש גם סביבת ריצה עצמאית שמבוססת על השפה שמשמשת להרצת שרתי אינטרנט (Node.js) וכן יישומים שולחניים (אלקטרון).

אלחנן וסרמן

הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1874 - י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל. היה תלמיד מובהק של "החפץ חיים" וממתנגדיה החריפים של הציונות. מחבר "קובץ שיעורים" על התלמוד וספרים נוספים. נרצח בשואה.

אריאל (הוצאת ספרים)

אריאל היא הוצאת ספרים ירושלמית אשר מטרתה המוצהרת היא לפרסם ספרות פופולרית בידיעת ארץ ישראל. הפרסומים נועדו לחובבי ידיעת ארץ ישראל ומורי דרך.

במרכז הפרסומים של ההוצאה עומדת ירושלים, כעדות לשמה: "אריאל", שהוא שם נרדף לירושלים. ההוצאה נוסדה בשנת 1975 על ידי אלי שילר. הפרסומים של ההוצאה מתחלקים לסוגים המאפשרים לקורא למצוא מידע מקיף על נושא החוברת: מסקירה היסטורית, דרך ניתוח גאולוגי, תיאור גאוגרפי, רשימת אתרים לביקור ואפילו לקט ביביליוגרפי.

פרסומי ההוצאה מתחלקים לאזוריים, מקומיים ונושאיים, וחלקם עוסקים בירדן. להוצאה כתב עת בשם "אריאל". לעיתים הוא מקיף נושא מסוים והוא נכלל בפרסומים לעיל, ולעיתים הוא מאגד קובץ מאמרים על מחקרים אקטואליים.

ביוגרפיה

המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים). המונח מתייחס לרוב לסוגה בספרות ובקולנוע, המתאר את תולדות חייו של אדם מסוים. ביוגרפיה יכולה לתאר אדם ממשי או בדיוני, אך השימוש במושג מתייחס בדרך כלל לדמות שחיה במציאות. ביוגרפיה מתאפיינת בתיאור אינטימי ומפורט של חיי האדם, והיא עוסקת לא רק בעובדות יבשות, אלא גם ברגשותיה ומחשבותיה של הדמות. פעמים רבות מלמדת הביוגרפיה לא רק על האדם שבו היא עוסקת, אלא שופכת אור דרכו על כל הסביבה שבה חי.

בר קפרא

בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים. תלמידו של רבי יהודה הנשיא. היה ידוע כבדחן. בילדותו למד תורה מפי רבי מאיר.

יש שמזהים אותו עם רבי אלעזר הקפר, ואחרים אומרים שהוא ר' אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר. סידר קובץ משניות ערוך המכונה "משנת בר קפרא" (בבלי בבא בתרא, קנד, ב). קובץ זה מקביל ומשלים את משנת רבי יהודה הנשיא.

עם תלמידיו נמנה רבי יהושע בן לוי שמסר רבים מאמרותיו ופסקיו.

בשנת 2010 נמצא קברו באזור כרמיאל - למרות שעד אז חשבו שהוא קבור עם רבי אליעזר הקפר.

ג'אווה (שפת תכנות)

ג'אווה (באנגלית: Java) היא שפת תכנות מונחית עצמים אשר פותחה בחברת סאן מיקרוסיסטמס (כיום חברת־בת של אורקל) על ידי צוות בראשות ג'יימס גוסלינג בשנת 1991, והיא אחת משפות התכנות הנפוצות ביותר הנמצאות בשימוש כיום. השפה הוצגה לראשונה בשנת 1995, והיא מהווה את אחד מרכיבי הליבה של פלטפורמת התוכנה ג'אווה.

התחביר של השפה מבוסס במידה רבה על התחביר של ++C, אך כולל הרחבות רבות במטרה לאפשר תמיכה מובנית בתהליכונים, בינלאומיות, אבטחה ועבודה בסביבת האינטרנט ותכונות נוספות.

לרוב עוברות תוכניות ג'אווה הידור ל־Java bytecode, שפת ביניים דמוית שפת מכונה, שאותה מריצה מכונה וירטואלית (Java Virtual Machine; JVM). הודות לכך התוכנית יכולה לרוץ על כל מחשב ועל כל מערכת הפעלה המריצים JVM, החל מטלפונים סלולריים ועד למחשבי-על.

נכון לספטמבר 2019, ג'אווה נחשבת לשפת התכנות הפופולרית ביותר בעולם גם בקרב מהנדסי תוכנה מקצועיים וגם על פי מדידת Google Trends.

חסידות קרלין

חסידות קרלין היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קרלין (היום פרוור של העיר פינסק בבלארוס) על ידי רבי אהרן ("הגדול") מקרלין, תלמידו של המגיד ממזריטש. היא אחת החצרות הוותיקות בתנועת החסידות. בשנות ה-50 של המאה ה-20 נחלקה החסידות לשתי חצרות. הגדולה יותר נקראת קרלין-סטולין, בראשות רבי ברוך שוחט, ומונה כ-2,200 משפחות. השנייה נקראת כיום פינסק-קרלין ובראשה עומד רבי אריה רוזנפלד, ומונה כ-500 משפחות.

אחד המאפיינים הבולטים של חסידות קרלין הוא התפילה, המלווה בצעקות.

כתב עת תורני

כתב עת תורני (מכונה גם מאסף תורני או קובץ תורני) - הוא מקבץ של מסות ומאמרים בעלי גישה אורתודוקסית העוסקים בנושאים הקשורים לתורת ישראל על כל חלקיה הפשט, הרמז, הדרש והסוד.

בחלק מכתבי העת התורניים, ניתן גם למצוא, לצד העיסוק ההלכתי הישיר, מאמרים העוסקים בחקר תולדות הפסיקה ושושלות קבלת התורה, כמו גם חשיפת כתבי יד ומאמרים של רבנים קדמונים שעדיין לא פורסמו.

כתבי העת התורניים, משמשים גם כבמה לידיעות אקטואליות נחוצות שיש עניין בהבאתם לידיעת הקהל התורני.

מהדר

מְהַדֵּר (באנגלית: Compiler) הוא תוכנית מחשב המתרגמת משפת מחשב אחת לשפת מחשב אחרת. המהדר הקלאסי מקבל כקלט תוכנית הכתובה בשפה עילית ומתרגם אותה לתוכנית בשפת מכונה. מהדר תואם בדרך כלל לסוג מעבד מסוים בלבד, ולגירסת שפה מסוימת, ותוצריו לא יהיו תואמים למעבד אחר. פעולת המהדר קרויה הידוּר.

המהדר ממיר פקודות משפה המוגדרת על ידי דקדוק אחד לפקודות שמוגדרות על ידי דקדוק אחר. המרה זו בדרך כלל איננה פונקציה חד-חד ערכית, כלומר את התוצר של מהדר לרוב לא ניתן לתרגם חזרה לקוד המקור: מקודי מקור שונים אפשר להגיע לאותו תוצר סופי.

תהליך בניית תוכנת מחשב מתחלק לשני שלבּים עיקריים - הידור וקישור. המהדר אחראי על תהליך ההידור. בתהליך ההידור ממיר המהדר את הקוד שכתב המתכנת, לשפת מכונה, כך שעבור כל קובץ שעבר הידור נוצר קובץ מקביל בשפת מכונה. קובץ זה מסומן בדרך כלל כקובץ OBJ (או O במהדרים אחרים).

תהליך ההידור מורכב ממספר תת-שלבים עיקריים: ניתוח מילולי, ניתוח תחבירי, ניתוח סמנטי, ולבסוף שלב יצירת קוד המכונה.

בתהליך הקישור מקושרים ביחד קבצים אלה לתוצר סופי- תוכנה שניתנת לביצוע במעבד ובמערכת הפעלה מסוימת.

מהדרים של שפות תכנות מסוימות מפיקים קוד למעבד וירטואלי שאינו מיושם באופן ישיר בחומרה. דוגמה לשפות כאלה - ‏Java‏,

‎C#‎ ו-Smalltalk. היתרון בשיטה זו הוא היכולת להריץ את אותו קובץ מהודר במעבדים מסוגים שונים.

מערכות (כתב עת)

מערכות הוא דו-ירחון עיוני המשמש כבטאון צה"ל. כתב העת מרכז מאמרים מקצועיים בנושאי צבא, ביטחון, מדיניות, וכן היבטים אסטרטגיים של תחומים משיקים כגון כלכלה ותשתיות לאומיות, היסטוריה צבאית (בדגש על היסטוריה צבאית של ארץ ישראל והמזרח התיכון), כמו גם סקירות ספרים בנושאים אלה. כתב העת מופץ ללא תשלום לקציני צבא קבע מדרגת סרן ומעלה, למפקדים במערך המילואים, לשרים, חברי כנסת, לארגוני ביטחון אזרחיים וכמו כן למנויים בתשלום.

סיפור קצר

סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה. מאפיינים מובהקים של הסיפור הקצר הם אחדות הזמן, אחדות המקום ואחדות העלילה. סיפור קצר הוא בין 2,000 ל-7,500 מילים (בין 5 ל-25 עמודים).

סוגת הסיפור הקצר התחילה בימי הביניים, אולם רוב הסיפורים היו אנונימיים. הם גם נחשבו לחסרי חן אלא אם כן רבים מהם אוגדו בספר אחד בעל סיפור מסגרת (כגון אלף לילה ולילה). רק במאה ה-14 באיטליה, ניתן למצוא סיפורים קצרים עם שם היוצר. ג'ובאני בוקאצ'ו, מחברו של "דקאמרון", קובץ המכיל 100 סיפורים קצרים, נחשב בעיני רבים לאבי הסיפור הקצר. סיפורו "הבז", מתוך דקאמרון, הוא סיפור קצר קלאסי המשלב את המאפיינים של הז'אנר בתמציתיות ובענייניות רבה.

פורמט קובץ

פורמט קובץ (על פי האקדמיה ללשון העברית תסדיר קובץ) הוא תקן למבנה קובץ, והאופן שבו הוא נכתב על גבי התקן האחסון.

קיימים פורמטי קבצים שונים, אשר כל אחד מהם ייעודי למטרה נפרדת, לדוגמה פורמט PNG הוא פורמט תמונה, ו־MP3 הוא פורמט מוזיקה. הפורמטים מסומנים בדרך כלל על ידי סיומת. יש הרבה סוגי פורמטים כגון: JPEG, MP3, WMA, WAV, ASF, AMV, GIF, BMP, AVI.

מידע דיגיטלי על התקן אחסון נכתב בצורת ביטים, ובשל כך המחשב חייב דרך כדי לאפיין ולהגדיר את הביטים כקבוצות ויחידות בעלות משמעות למערכת ההפעלה. כאן מגיעה משמעות הפורמט, ה"אומרת" למערכת ההפעלה, כיצד להתייחס למידע הקיים. קיימים פורמטים שונים, בהם פורמטי מסמכים, מוזיקה, תמונות, דפי אינטרנט, קובצי הרצה ועוד. כתחומים רבים בתחום התוכנה קיימים פורמטי חופשיים, ומאידך כאלו קנייניים.

קובץ בקרה משולב

קובץ בקרה משולב (בגרמנית: Gemeinsame Normdatei) או בראשי תיבות GND הוא קובץ בקרה בינלאומי המשמש לארגון שמות אישים, מילות מפתח וגופים משותפים מתוך קטלוגים. הוא משמש בעיקר עבור תיעוד בספריות ויותר ויותר גם על ידי ארכיון ומוזיאונים. קובץ זה יוסד ומנוהל על ידי הספרייה הלאומית של גרמניה (בגרמנית: Deutsche Nationalbibliothek; בראשי תיבות DNB) בשיתוף פעולה עם מספר רשתות ספריות אזוריות באירופה דוברת הגרמנית ועם שותפים אחרים. בקובץ נעשה שימוש ברישיון Creative Commons Zero (או CC0).מפרטו של ה-GND מספק היררכיה של ישויות ראשיות ותתי-סיווגים, שהוא שימושי במיון ספרים בספריות, ויכולת גישה לזיהוי חד-משמעי של אלמנטים בודדים. הוא כולל בנוסף אונטולוגיה המיועדת לייצוג ידע ברשת סמנטית, הזמינה בפורמט RDF.קובץ הבקרה המשולב פורסם לציבור הרחב באפריל 2012, ומשלב את תוכנם של קובצי בקרה אלו, שהשימוש בהם נפסק:

קובץ בקרה שמי (Personennamendatei או בקיצור PND)

קובץ בקרה לגופים משותפים (Gemeinsame Körperschaftsdatei או בראשי תיבות GKD)

קובץ בקרה למילות מפתח (Schlagwortnormdatei או בראשי תיבות SWD)

קובץ כותר אחיד של ארכיון המוזיקה הגרמני (Einheitssachtitel-Datei des Deutschen Musikarchivs, או בקיצור DMA-EST)בזמן השקתו (החל מ-5 באפריל 2012), כלל המאגר של GND 9,493,860 קבצים, כולל 2,650,000 שמות אישים.

קובץ תמונה

קובץ תמונה הוא קובץ מחשב אשר מכיל את המרכיבים של יצירת תמונה: אורך, רוחב, צפיפות, צבעים וכיוצא בזה. לאחסון והצגה של תמונות במחשב משמשים סוגים אחדים של קבצים, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו.

קודקס

קוֹדֶקְס, כינוי לספרים שנכתבו שלא בתבנית מגילה אלא בתבנית דפים הבאים על דפים, בדומה לספר הנהוג בימינו. הכינוי כולל את כל סוגי המצעים לספרים: עור וגוויל, קלף ופפירוס.

מקור השם בלטינית: Caudex - ספר או קובץ. משמעותו המקורית של המונח הלטיני היא "גזע עץ", בגלל לוחות העץ ששימשו לכתיבה; בעברית: מִצְחָף. כוונת המונח הזה היא לחיבורים בכתב-יד אשר נכרכו ונקראו במתכונת ספר: עמוד אחרי עמוד, והטקסט מופיע בשני צדדיו של כל דף, כפי שנעשה גם בימינו בספרים מודפסים.

רמב"י

רשימת מאמרים במדעי היהדות (רמב"י) היא אינדקס מאמרים ממוין ומקוטלג (או ביבליוגרפיה) של אלפי מאמרים אקדמיים ואחרים בקשת רחבה של תחומים במדעי היהדות, חקר ארץ ישראל ומדינת ישראל, והיא המאגר הגדול והמקיף מסוגו בעולם. המידע הכלול ברמב"י נאסף מתוך מאות ואלפי כתבי עת מדעיים, כתבי עת ספרותיים או מתעדים, מאספים וקובצי מאמרים חד-פעמיים לנושא מוגדר, בעברית, אנגלית, צרפתית, גרמנית ושפות נוספות ובלשונות היהודים: יידיש, ערבית, לאדינו ואחרות; שרובם נמצאים באוסף של הספרייה הלאומית.

הקריטריונים להכללה ברמב"י הם שהפרסום יהיה בבמה אקדמית או במה מוכרת ומכובדת אחרת, או שיהיה שימושי לצורכי מחקר אקדמי. ראשיתו של המיזם הביבליוגרפי בשנת 1966 על ידי ד"ר יששכר יואל, אך כלולים בו גם מאמרים שקדמו למועד זה, במטרה להציע כיסוי מקיף ככל הניתן של המחקר האקדמי בתחומי היהדות.

בשנת 1985 החל המעבר לקיטלוג באמצעים אלקטרוניים (בבסיסי נתונים ממוחשבים). החל משנת 2000 זמין מאגר רמב"י גם ברשת האינטרנט. בשנת 2001 יצא לאור הכרך החמישים של המאגר, ואתו הופסק פרסומו בדפוס. מאז מתעדכן המאגר באופן שוטף רק באינטרנט, והוא משמש חוקרים וסטודנטים מכל העולם. עד סוף שנת 2013 נרשמו במאגר כ-350,000 רשומות מתוך כ-21,000 מקורות שונים.

רשומה ביבליוגרפית טיפוסית במאגר רמב"י מכילה את שם המחבר או המחברים, את כותרת המאמר, את כתב העת או קובץ המאמרים שבו ראה אור, את פרטי הגיליון, מספרי העמודים וכיוצא בזה, מיון נושאי לפי עץ נושאים - מיון רחב (לדוגמה, "יהדות התפוצות") וכן מיון מפורט יותר (לדוגמה, "רמב"ם: מורה נבוכים"), מקום הפרסום, שנת הפרסום ושפת המאמר. מאמרים הזמינים ברשת האינטרנט - בחינם או בתשלום - מכילים גם קישור אל המאמר.

מערכת רמב"י משתייכת מבחינה ארגונית לספרייה הלאומית, ושוכנת בבניין הראשי שלו בגבעת רם בירושלים.

רשומות

"רשומות" הוא העיתון המתעד הרשמי של מדינת ישראל, בו מתפרסמות מעת לעת הודעות רשמיות שונות וכן נוסח החקיקה בישראל, עם היווצרה (בראשית ימי המדינה נקרא פרסום זה "עִתון רשמי", ובחוק המעבר, התש"ט-1949 שונה שמו ל"רשומות").

פרסום "רשומות" הוא הכלי העיקרי של מדינת ישראל למסירת הודעות לציבור. ככל שהדבר נוגע לחקיקה, משמש הפרסום ב"רשומות" גם ליישום פורמלי של כלל הפומביות, הקיים בכל שיטות המשפט, לפיו על החקיקה להיות גלויה.

קובצי ה"רשומות" מודפסים על ידי המדפיס הממשלתי, ומופצים למוסדות השלטון ולמנויים. ברב המקרים, תפוצת הרשומות היא מועטה ובין הקוראים יימצאו בדרך כלל עורכי דין, ואנשים ומוסדות שלהם עניין בפרסומים הרשמיים. אולם במקרים מיוחדים זכו כרכים מסוימים של הרשומות לתפוצה רבה בקהל הרחב, כמו העותק של התיקון לחוק הגנת הדייר בשנת 1954, שהביא על פי התיאור בעיתונות להשתרכות תורים ליד החנויות והיה לרב מכר.

בשנת 2005 נחנך אתר האינטרנט של "רשומות" ומאז הוא מתעדכן באופן שוטף בעותקי PDF זהים למקור של "רשומות", ומייתר, למעשה, את ההזדקקות לגרסה המודפסת. "ספר החוקים", שהוא מרכיב עיקרי של "רשומות", מוצג בשלמותו באתר הכנסת.

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא (בעברית: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הם חלק מהברייתות. על פי המסורת, רבי חייא, מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא, ערך את התוספתא יחד עם רבי אושעיא; אך החוקרים בימינו חולקים על דעה זו, ומעלים השערות מורכבות יותר. הנחה מקובלת היא שהתוספתא משקפת מסורות ארץ-ישראליות, והיא קרובה יותר לעולמו של התלמוד הירושלמי מאשר לזה של הבבלי.

התוספתא מסודרת לפי סדר המסכתות במשנה, ולכן היא כוללת שישה סדרים המחולקים לכ-60 מסכתות. סדר הדברים ברוב המסכתות דומה במשנה ובתוספתא, אם כי הן מביאות לעיתים מסורות הפוכות והלכות שונות. כמו כן, במקרים רבים התוספתא מאריכה בענייני מוסר ואגדה. התוספתא מרבה גם להביא "מעשים" הנוגעים להלכות הנידונות במשנה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.