קובנה

קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס, להאזנה (מידע • עזרה)) היא העיר השנייה בגודלה בליטא. שוכנת במפגש הנהרות ניימן ונֶריס ונוסדה בשנת 1030. שוכנת במרחק של כמאה קילומטרים מעיר הבירה וילנה.

בין השנים 1939-1920 הייתה קובנה בירתה הזמנית של ליטא שנכבשה על ידי הצבא הסובייטי בשנת 1940 ועל ידי הצבא הנאצי בשנת 1941. לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה העיר חלק מרפובליקת ליטא בתוך ברית המועצות. לאחר העצמאות המחודשת של ליטא בשנת 1991 העיר קובנה הייתה לעיר השנייה בחשיבותה במדינה.

קובנה
Kaunas
Coat of arms of Kaunas
סמל קובנה
LTU Kaunas flag
דגל קובנה
Kaunas alexotas
מראה כללי מעבר לנהר
מדינה ליטא  ליטא
מחוז מחוז קובנה
ראש העיר אנדריוס קופצ'ינסקאס
תאריך ייסוד 1361 (הוזכר לראשונה)
שטח 158 קמ"ר
גובה 48 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 288,466 (נכון ל־2018)
 ‑ צפיפות 1907 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות 54°54′18″N 23°56′24″E / 54.90500°N 23.94000°E
אזור זמן UTC +2
www.kaunas.lt

שם העיר

בעברית נקראת העיר בשם קובנה, או קובנא, שהיא ההיגוי העברי-יידישאי לשמה הפולני. כך נקראה העיר באלף שנות יהדות פולין וליטא. בפולנית נקראת העיר Kowno ומבוטאת קובנו. השם הרוסי המסורתי הוא Ковно המבוטא קוֹבְנָה, אך משנת 1940 נקראת העיר ברוסית Каунас קאונאס. בגרמנית היה השם הישן Kauen, כיום Kaunas. השם קָאוּנָס - Kaunas, היה תמיד שם העיר בליטאית, והוא השם הנהוג כיום בליטא.

היסטוריה

Old Town of Kaunas (8119921886)
העיר העתיקה בקובנה
Kaunas Castle-Lithuania
טירת קובנה מהמאה ה-14

הדוכסות הגדולה של ליטא

Kaunas-Peter und Paul Kathedrale01
קתדרלת פטרוס ופאולוס

מניחים כי במקום בו נמצאת כיום העיר העתיקה הוקם יישוב כבר בשנת 1030, אולם מצודה בשפך נהר הנריס לנהר הנמונאס נזכרת לראשונה בכתובים רק בשנת 1361. במאה ה-13 נבנתה חומת אבן סביב העיר כדי להגן עליה מהתקפות חוזרות ונשנות של אבירים מהמסדר הטבטוני. אלה ניסו ליצור רצף טריטוריאלי בין מזרח פרוסיה לליבוניה. בשנת 1362 נכבשה העיר בידי אבירים טבטוניים, שהרסו את המצודה במקום. ב-1404 שוחררה העיר מידי הטבטונים והמצודה נבנתה מחדש. בקרב טננברג ב-1410 הובסו הטבטונים על ידי צבא פולין-ליטא תבוסה מוחצת.

לאחר ניצחון זה איבדה המצודה מחשיבותה האסטרטגית אולם ויטאוטאס הגדול העניק ליישוב זכויות עירוניות (זכויות מגדבורג) ב-1408, מיקומה בצומת דרכי מסחר והיותה עיר נמל (לחוף שני נהרות) גרמו לשגשוג וגידול העיר. ב-1413 הפכה העיר לבירת מחוז טרקאי. ב-1441 הצטרפה העיר להנזה ונפתחה בה נציגות (Kontor). עובדה זו הביאה לגידול משמעותי במסחר בין קובנה לערי ההנזה האחרות. עד המאה ה-16 הוקמו בקובנה בית ספר ציבורי, בית חולים ובית מרקחת. העיר הייתה לאחת המבוססות והמאורגנות באיחוד הפולני ליטאי.

במאות ה-17 וה-18 עברה העיר תקופות של סבל עקב אירועים שונים: בשנים 1661-1655 הייתה תחת כיבוש הצבא הרוסי. ב-1701 היא נכבשה בידי השוודים, המוות השחור ב-1657 ו-1708, ושריפות גדולות ב-1731 ו-1732.

האימפריה הרוסית

בחלוקה השלישית של פולין ב-1795 עברה קובנה לשליטת האימפריה הרוסית. בשנת 1812 הגיע נפוליאון בראש צבאו לעיר עם תחילת מלחמת רוסיה-צרפת. הוא התקבל בשמחה על ידי הליטאים, שקיוו לסיום הכיבוש הרוסי וקראו לגבעה, עליה עלה כדי לצפות על כוחותיו, בשם "גבעת נפוליאון". הליטאים בעיר התקוממו פעמיים נגד הממשל הרוסי בהתקוממות נובמבר (1831-1830) ובהתקוממות ינואר (1864-1863). בשנת 1831 הפכו הרוסים את העיר לבירת הממשל הרוסי. קו הרכבת מפרוסיה לרוסיה עבר בעיר והושלם ב-1862.

על מנת להבטיח את השקט ולמנוע התקוממויות נוספות נשלח חיל מצב גדול לעיר והחל משנת 1879 החלו הרוסים בביצור העיר - שבעה מבצרים ותשע סוללות הוקמו סביב העיר, מבצר שמיני נוסף ב-1889 ותשיעי הושלם ב-1912. תחנת הכוח הראשונה נחנכה ב-1898.

ב-1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, נכבשה העיר על ידי הצבא הגרמני.

ליטא העצמאית

Historical Presidential Palace in Kaunas (2017)
הארמון הנשיאותי בתקופת העצמאות הראשונה, משמש כיום כחלק מהמוזיאון לאמנות

בפברואר 1918 הכריזו הליטאים על הקמת הרפובליקה הליטאית שבירתה וילנה, גבולותיה עם רוסיה נקבעו ביולי של אותה שנה. אולם בגלל העובדה שבמזרח ליטא, דרומה ובעיר וילנה חי מיעוט פולני משמעותי, נכבשו אזורים אלה בידי פולין והחל מאוקטובר 1920 שימשה קובנה כעיר הבירה הזמנית.

הפיכתה של קובנה לעיר הבירה הביאה להתרחבותה ולשגשוג כלכלי של העיר. ראש העיר הראשון בשנים 1931-1921 יונאס וילאישיסיס (Jonas Vileišis) דאג למודרניזציה רחבת היקף - הכפלת השטח המוניציפלי, תכנון פרברים חדשים, הקמת תשתית מים וביוב, בניית מעל 2,500 מבנים חדשים, הקמת שלושה גשרים מעל הנריס והנמונאס, בניית שלושה בתי ספר וספריות עירוניות, ריצוף של כל המדרכות, הקמת פארקים וכיכרות והנחת התשתית למנגנון ביטוח סוציאלי. כל אלה הפכו את קובנה לעיר אירופאית מודרנית.

בתחום התרבות הוקמו תיאטרון ובית אופרה בעיר והצגת הבכורה של האופרה הועלתה בדצמבר 1920. מופע הבלט הראשון הועלה בתיאטרון ב-1925. התיאטרון לנוער נפתח ב-1933.

בספטמבר 1939 כבשו הסובייטים את השטחים שפולין החזיקה מאוקטובר 1920 (ווילנה בתוכם) והחזירה אותם לליטא. תהליך העברת הבירה מקובנה לווילנה לא הושלם בגלל פלישת הסובייטים ביוני 1940 וסיפוחה של ליטא לברית המועצות.

הכיבוש הסובייטי

מיד לאחר סיפוחה של ליטא לברית המועצות והפיכתה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ליטא החלו הסובייטים ב-15 ביוני בגל מעצרים נרחב, חיסולים והגלייה לסיביר. וילנה הוכרזה כבירת המדינה.

ב-22 ביוני 1941 פלשו הנאצים לליטא כחלק ממבצע ברברוסה. למרות הכרזת עצמאותה המחודשת של ליטא בעיר, גירושם של הסובייטים וניסיון כושל להקים ממשלה ליטאית חדשה הפכה ליטא כולה למחוז בממשל הכיבוש הנאצי אוסטלנד.

בסתיו 1944 כבשו הסובייטים את ליטא מידי הצבא הגרמני הנסוג וליטא חזרה להיות רפובליקה סובייטית סוציאליסטית בברית המועצות עד 1990. הסובייטים הרסו והסירו את כל סממני העצמאות הליטאים בעיר (אנדרטאות, שמות רחובות וכן הלאה). תחת השלטון הסובייטי הפכה העיר למרכז התעשייתי של ליטא וייצרה כרבע מן התוצר הלאומי של הרפובליקה הסובייטית.

ב-14 במאי 1972 הצית את עצמו בחור בן 19 בשם רומאס קלנטה במחאה על הכיבוש והדיכוי התרבותי הסובייטי. ביום הלוייתו הפגינו רבים ברחובות בעד "חופש לליטא". המיליציה עצרה בתגובה למעלה מ-500 מאזרחי העיר.

בשנת 1988 החלו הליטאים להשיב את סממני העצמאות מלפני המלחמה - שמות רחובות שוחזרו ואנדרטאות הוקמו מחדש. ב-1991, לאחר שליטא הכריזה על עצמאותה מברית המועצות ובמהלך הפוטש של אוגוסט יצאו רבים מתושבי העיר והקיפו את תחנת השידור בסיטקונאי (Sitkūnai) על מנת להגן עליה בגופם, במידה והצבא הסובייטי יחליט להשתלט עליה. האירוע הסתיים ללא שפיכות דמים עקב כישלון ההפיכה.

דמוגרפיה והרכב אוכלוסייה

KaunoSen
העיר בחלוקה לרבעים
Straße in Kaunas01
רחוב בקובנה
Lithuanian traditional headdress
שתי נערות בתלבושת מסורתית

הטבלה הבאה מראה את התפתחות האוכלוסייה בעיר במהלך השנים:

שנה אוכלוסייה
1721 1,600
1811 2,500
1823 5,500
1840 8,500
1860 23,300
1897 88,560
1914 97,410
1923 92,440
1939 155,460
שנה אוכלוסייה
1945 80,000
1959 216,850
1966 275,000
1989 418,087
2001 378,943
2004 366,652
2005 361,274
2008 355,586
2010 348,624

במפקד האוכלוסין הצארי משנת 1897 התפלגה האוכלוסייה כדלקמן:

  • יהודים: 25,052 (35%)
  • רוסים: 18,308 (26%)
  • פולנים: 16,112 (23%)
  • ליטאים: 4,092 (6%)
  • גרמנים: 3,340 (4.5%)
  • טטרים: 1,084 (1.5%)
  • אחרים: 2932 (4%)

עם השנים הפכו הליטאים לרוב בעיר. על פי מפקד משנת 2001, מנתה אוכלוסיית העיר 378,943 נפשות שנחלקו אתנית לקבוצות הבאות:

  • ליטאים: 92.9%
  • רוסים: 4.4%
  • אוקראינים: 0.5%
  • פולנים: 0.4%
  • אחרים: 1.8%

אחוז הליטאים בקובנה הוא מהגבוהים במדינה בהשוואה לערים אחרות בליטא.

קובנה כיום

Laisvės avenue at the beginning of summer 2007 - panoramio
מדרחוב שדרת העצמאות בימי הקיץ
The Trinity church (8119938492)
כנסיית טרינטי
Aleksoto tiltas 2006-07-16
גשר ויטאוטאס הגדול

העיר היא בראש וראשונה מרכז לתעשייה, חינוך ומדע. מיקומה הגאוגרפי במרכז ליטא הופך אותה לצומת הדרכים הגדול ביותר במדינה. לעיר יש חשיבות רבה מבחינה לוגיסטית. העיר מחולקת אדמיניסטרטיבית ל-11 רבעים. בזכות יופייה ואתרים שונים בה העיר היא מרכז תיירותי חשוב.

אתרים בעלי עניין

Oak forest park
פארק אז'ולינאס בימי הסתיו
  • מדרחוב שדרות העצמאות - נקרא לאיסבֵס אלֵייה (Laisvės alėja). מדרחוב באורך של 2.5 קילומטרים, אחד הארוכים באירופה, המחבר בין העיר הישנה מתקופת ימי הביניים לעיר ה"חדשה" מהמאה ה-19. לאורכו פזורים בתי קפה, גלריות וחנויות הלבשה.
  • הגן הבוטני של קובנה
  • פארק אז'ולינאס (Ąžuolynas) ועמק הנהר גירסטוּפיס
  • רכבל ז'ליאקלניס (Žaliakalnis)

אתרים היסטוריים

Kauno soboras. 2007-04-06
כנסיית מיכאל המלאך הקדוש
  • בזיליקת קתדרלת קובנה - כנסייה בסגנון גותי מאוחר, מוזכרת בכתובים לראשונה ב-1413. נמצאת בעיר העתיקה.
  • טירת קובנה - נבנתה במאה ה-14. במהלך השנים נוהלו בה חפירות ארכאולוגיות. הטירה כוללת גלריה לאמנות.
  • כנסיית ויטאוטאס - כנסייה קתולית. אחת הכנסיות העתיקות בליטא והעתיקה ביותר בקובנה. נבנתה בשנת 1400 בסגנון גותי.
  • גבעת נפוליון - הגבעה עליה עמד נפוליון ב-1812 כשצפה בכוחותיו המתקדמים מזרחה לתוככי רוסיה הצארית.
  • כנסיית מיכאל המלאך הקדוש - כנסייה קתולית. נבנתה בסוף המאה ה-19 בסגנון נאו-ביזנטי. ממוקמת בקצה מדרחוב שדרות העצמאות.
  • מנזר פז'איסליס (Pažaislis) - תחילת בנייתו בשנת 1662. מבנה גדול ומרשים שנבנה בסגנון הבארוק האיטלקי.
  • בית פרקונאס (Perkūnas) - פרקונאס הוא אל הרעם הבלטי. מבנה גותי מרשים מסוף המאה ה-15. נבנה על ידי סוחרי ברית ההנזה.
  • בית העירייה - ממוקם בכיכר העירייה במרכז העיר העתיקה. גובה הבניין 53 מטרים. תחילת בנייתו במאה ה-16. שופץ והורחב מאז מספר פעמים.

מוזיאונים

העיר נקראת עיר המוזיאונים בזכות שפע המוזיאונים המצויים בה, למשל:

  • הפורט התשיעי - שימש כמתקן כליאה בתקופת הכיבוש הסובייטי ובתקופת הכיבוש הנאצי בזמן מלחמת העולם השנייה. משמש היום כמוזיאון.
  • המוזיאון הממלכתי לאמנות על שם מ.ק. צ'יורליוניס (M. K. Čiurlionis)- מכיל יצירות ליטאיות ובינלאומיות מתקופות שונות.
  • מוזיאון השטן (נקרא גם מוזיאון ז'מוינאיויצ'יוס)- מכיל למעלה מ-2000 פסלים וגילופים של השטן מכל העולם כולל דמויות של סטלין והיטלר.
  • מוזיאון המלחמה של ויטאוטאס הגדול
  • מוזיאון הרפואה
  • הגלריה לאמנות של קובנה
  • גלריית התמונות של קובנה
  • מוזיאון הספורט של ליטא
  • מוזיאון לכלי נגינה ומוזיקה עממית
  • מוזיאון להיסטוריה של התקשורת
  • המוזיאון לאסירים פוליטיים
  • גן החיות - גן החיות היחיד בליטא השייך למדינה

תחבורה

Eiguliu tiltas
דרך ראשית

העיר היא אחד מנמלי הנהר החשובים בארצות הבלטיות. הכביש ויה בלטיקה (E67) המחבר בין פראג להלסינקי עובר בה. בגלל העובדה שהעיר בנויה במפגש של שני נהרות נבנו בה 34 גשרים, המחברים בין חלקיה השונים. את העיר משרתים 16 קווי טרוליבוס ו-49 קווי אוטובוס. נמל התעופה הבינלאומי של קובנה (KUN) מסוגל לשרת 300,000 נוסעים ולהעביר 100,000 טונות מטען בשנה. בדרום העיר ישנו נמל תעופה עוד קטן יותר.

תחנת הרכבת של העיר מחברת לוילנה, שאולאי וורשה. הרכבת הליטאית עדיין משתמשת ברוחב המסילה הסובייטי. פרויקט של האיחוד האירופי לרכבת מהירה (Rail Baltica) במסלול ורשה-קובנה-ריגה-טאלין נמצא בשלבי תכנון, השלמתו מתוכננת לשנת 2015.

חינוך ותרבות

Kaunas Priest Seminary, Kaunas, Lithuania - Diliff
אחד מבניני אוניברסיטת מאגנוס בקובנה

בעיר פועלים חמישה תאטרונים וכמה אוניברסיטאות (למשל אוניברסיטת ליטא למדעי הבריאות). מספר הסטודנטים עומד על כ-50,0000. בעיר מתקיים פסטיבל ג'אז אחת לשנה.

ספורט

כדורסל נחשב לספורט הפופולרי ביותר בליטא. קבוצת הכדורסל בעיר "ז'לגיריס" (Žalgiris) נחשבת לאחת הטובות באירופה. היא זכתה בעבר שלוש פעמים באליפות ברית המועצות בכדורסל. בתקופת עצמאותה של ליטא, בשנת 1999 זכתה באליפות הליגה האירופית. הקבוצה משחקת כיום את משחקי הבית שלה בז'לגיריס ארנה, שהוא אחד מאולמות הכדורסל החדישים והמפוארים באירופה.

בעיר קובנה נולדו כמה מהמפורסמים בשחקני הכדורסל של ליטא כמו ארבידאס סאבוניס, ז'ידרונאס אילגאוסקאס, שרונאס מרצ'ולוניס, ולינאס קלייזה ששיחקו בליגת ה-NBA.

קבוצת כדורגל הטובה בליטא היא FBK Kaunas ואצטדיון הכדורגל הגדול במדינה (מסוגל להכיל 20,000 צופים) שייך לה.

היהודים בקובנה

העיר שימשה מרכז מסחרי חשוב החל מהמאה ה-16, אך בתחילה נאסר על היהודים לסחור ולהתגורר בה. בתחילת המאה ה-18 נוסד בעיר רובע יהודי. בתחילת השלטון הרוסי ב-1795 הייתה יוזמה לגרש את היהודים מהעיר באמצעות פניה לשלטונות, אך הצאר פאבל סירב. במאה ה-19 גדלה הקהילה בקצב מהיר ובשנת 1864 מנתה 16,540 נפש. ב-1850 לערך שימש הרב יהושע לייב דיסקין כרב העיר ובשנות 1864–1896 שימש בתפקיד זה הרב יצחק אלחנן ספקטור. בשנת 1877 הקים הרב נתן צבי פינקל את ישיבת סלובודקה, בפרבר של קובנה (כיום שכונת ויליאמפולה Vilijampolė). ישיבה זו נחשבה לאחת החשובות באירופה ללימוד תורה. בשנת 1879 הקים בה הרב ישראל סלנטר את כולל קובנו, שבו למדו מטובי תלמידיו את שיטתו במוסר, ואחר כך הקימו ברובם ישיבות עצמיות. כולל קובנו נחשב כראשון הכוללים המודרניים.

Choral Synagogue in Kaunas
בית הכנסת כורל בקובנה

על פי מפקד האוכלוסין הצארי משנת 1897 היו היהודים הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעיר (למעלה מ-35 אחוז מכלל האוכלוסייה). ובשנות העשרים והשלושים נחשב הדוקטור והעסקן הציוני אבא לפין לראש הקהילה בעיר.

בשנת 1939 מנתה האוכלוסייה היהודית בקובנה כארבעים אלף איש, והיא היוותה כרבע מהאוכלוסייה הכללית שבעיר. האוכלוסייה היהודית נהנתה מחיי תרבות עשירים ביותר ונודעה הן כמרכז תרבותי יהודי, הן כמרכז ציוני והן כמרכז בונדיסטי חשוב. בעיר פעלו קרוב למאה ארגונים שונים, ארבעים בתי כנסת, בתי ספר רבים ביידיש, ארבעה בתי ספר עבריים (ביניהם הגימנסיה הריאלית העברית בקובנה והגימנסיה העברית ע"ש שוואבה בקובנה), בית חולים יהודי ובתי עסק רבים.

לאחר הכיבוש הרוסי ועד לכיבוש הגרמני נסגרו מוסדות תרבות וחינוך יהודיים ורוב הארגונים היהודיים הוצאו אל מחוץ לחוק. ברית המועצות הטילה משטר חמור בשטח הכבוש וניסתה להגביל כל מי שנתפס כמתנגד לקומוניזם. יהודים ונוצרים רבים גורשו למחנות מעצר בברית המועצות. שבוע לפני הכיבוש הגרמני ב-14 ביוני 1941, הוגלו כמה אלפי יהודים לסיביר. כמה אלפים נוספים שניסו להימלט מהעיר נרצחו בידי אנשים מבני האוכלוסייה המקומית.

בשנת 1940 פעל סגן הקונסול היפני צ'יאונה סוגיהארה[1] בקונסוליה בעיר להנפקת אלפי אשרות יציאה לפליטים יהודים. על מעשהו זה הוענק לו תואר חסיד אומות העולם מטעם יד ושם.

היהודים בזמן הכיבוש הנאצי

Kovna memorial
אנדרטה לזכר יהודי קובנה והסביבה שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון

ביום 24 ביוני 1941 נכבשה העיר על ידי הנאצים. אלפי יהודים הועברו מהעיר למקומות כמו "הפורט התשיעי" (חלק משרשרת מצודות מהמאה ה-19 שהגנו על העיר). ההערכה היא שבתקופה שבין החודשים יוני ויולי 1941 נרצחו בסיוע משתפי פעולה מבין האוכלוסייה המקומית כעשרת אלפים איש ואישה יהודים ובהם רבי אלחנן וסרמן רבי אברהם גרודזינסקי ורבי יחזקאל ברשטין.

כשהוקם הממשל הצבאי הגרמני בעיר הוציא מושל העיר הנס קרמר שורה של חוקים אנטי יהודיים ובהם העברתם של היהודים לגטו. למעשה היו לגטו שני חלקים : הגטו "הקטן" והגטו "הגדול".

באוגוסט 1941 נחנך הגטו והיו בו 29,760 יהודים. בתוך חודשיים וחצי נרצחו בגטו כשלושת אלפים נפש. ב-28 באוקטובר נרצחו 9,000 איש בפורט התשיעי. ב-20 בנובמבר אותה שנה גירשו הנאצים ממינכן 1,000 יהודים (בהם 94 ילדים) תושבי העיר. היהודים נרצחו לאחר חמישה ימים. לאחר מכן הייתה תקופה של "שקט יחסי" שבמהלכה נלקחו כ 6,000 יהודים לעבודות כפייה במתקני הצבא הגרמני שהיו מחוץ לגטו.

בחודש פברואר 1942 הודיעו הנאצים על "אקציית הספרים". עד לסוף החודש היה על היהודים לאסוף את כל ספריהם לנקודה מרכזית בגטו שם הם מוינו. הספרים החשובים יותר ויקרי הערך נשלחו להמכון לחקר השאלה היהודית בפרנקפורט היתר הועברו לגריסה[2]. נעשו מאמצים רבים על ידי יהודי הגטו להחביא ספרים ובעיקר ספרי תורה. כשגבולות הגטו צומצמו היה צורך להחביא את הספרים שוב. עם שריפת הגטו ב-13 ביולי 1944, כמעט הכל עלה בלהבות[3].

בגטו התארגנה מחתרת שביקשה לפעול נגד הנאצים. חבורות של צעירים שהשתייכו לתנועת הנוער הציונית ומי שהשתייכו לתנועה הקומוניסטית יצרו קשר עם הפרטיזנים ביערות. שליש מהם מצאו את מותם בניסיונם לברוח מהגטו או בלחימה. כתוצאה מפקודה שהוציא היינריך הימלר ב 21 ביוני 1943, הפך גטו קובנה למחנה ריכוז לשרידי היהודים שהיו מפוזרים בגטאות השונים. ארבעת אלפים האנשים שחיו בגטו רוכזו שוב. הרציחות נמשכו עד לחודש יולי 1944. עם התקרבות הצבא האדום לעיר הועברה אוכלוסיית הגטו למחנות בתוך גרמניה. האנשים שהסתתרו בבונקרים אולצו לצאת החוצה בעזרת כלבים, רימוני עשן ופצצות תבערה. רק כ-90 הצליחו לשרוד בבונקרים.

קובנה שוחררה על ידי הצבא האדום ב 1 באוגוסט 1944

בתום המלחמה נותרו בחיים רק כשמונה אחוזים מהאוכלוסייה היהודית - אלפיים איש בסך הכל.

קובנה בשירי לאה גולדברג

לאה גולדברג, ילידת 1911, אמנם נולדה בקניגסברג, אך שנות ילדותה ונעוריה עברו עליה בעיר קובנה. ביתה היה סמוך לעיר העתיקה והיא סיימה את לימודי התיכון בגימנסיה העברית ע"ש שוואבה. לאחר שהגיעה לארץ בגיל 24 לא איבדה את זיקתה לנופי ילדותה.

בשיר "אילנות" היא כותבת: "אִתכם אני נשתלתי פעמיים/אִתכם אני גדלתי/ אורנים ושורשיי - בשני נופים שונים". היצירה "משירי ארץ אהבתי" מתארת כנראה את זכרונותיה מקובנה ואת מזג האוויר המאפיין את העיר שבה כמחצית מימי השנה יורד גשם ושעות השמש בה מעטות יחסית: "מכורה שלי, ארץ נוי אביונה / למלכה אין בית, למלך אין כתר/ושבעה ימים אביב בשנה/וסגריר וגשמים כל היתר/אך שבעה ימים הוורדים פורחים/ושבעה ימים הטללים זורחים/ושבעה ימים חלונות פתוחים", ובהמשך השיר:"ומעיר לעיר, ממדינה למדינה/אנודה עם שיר ותיבת נגינה/לתנות דלותך הזוהרת." השיר משקף את רגשותיה האמבוולינטים כלפי העיר המשלבים אהבה וגעגועים ("ארץ אהבתי") עם יחס מסויג יותר : "למלך אין כתר","ארץ נוי אביונה", "דלות זוהרת".

בבניין בית ספר התיכון בו למדה בקובנה, נקבע בשנת 2011 לוח זיכרון המציין את היותה בוגרת בית הספר.

לקריאה נוספת

  • לאה אלכסנדרוב, תולדות הגימנסיות העבריות בקובנה בין שתי מלחמות העולם (1918–1940), עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן – בית הספר לחינוך ע"ש פרופ' חורגין, אדר, תשמ"ג.
  • ספירה רפפורט, יהודייה גזעית: בין שם לכאן – קובנה וארץ ישראל, ירושלים: יד ושם, תשס"ד 2004. ("בת הדור השני יוצאת למסע בעקבות אמה נחמה ברוכסון")
  • יהודה בייליס, יודקה: מה שהלב זוכר אין השכל יכול לתפוש: סיפורו של ניצול מן התופת; עריכה: דליה שחר, חיפה: אחוה, 2003. (ספר אוטוביוגרפי על קורותיו לפני ובזמן השואה בקובנה ובגטו קובנה)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עמר לחמנוביץ, ‏הוויזה עדיין בתוקף, באתר ישראל היום, 6 בדצמבר 2018
  2. ^ ליב גרפינקל, קובנה היהודית בחורבנה, יד ושם, תשי"ט, עמ' 129
  3. ^ Ephraim Oshry, The Annihilation of Lithuanian Jewry, Judaica Press, 1995, עמ' 75-77
אהרן ברק

אהרן ברק (נולד ב-16 בספטמבר 1936) הוא משפטן ישראלי. כיהן כנשיא בית המשפט העליון (1995–2006), היועץ המשפטי לממשלה (1975–1978) וכדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופסור למשפטים, חתן פרס ישראל למדעי המשפט לשנת 1975. כיום מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת ייל האמריקנית.

אריוגלה

אַרֶיוֹגַלַה (בליטאית: Ariogala, בפולנית: Ejragoła, ברוסית: Эйрагола, ביידיש: אייראגאלע, וגם: ראגולה) היא עיירה במחוז קובנה בליטא, על גדת הנהר דוביסה, מרכז מנהלי ודתי והיישוב השני בגודלו במחוז משנה ראסייני.

אריוגלה היא מהיישובים העתיקים ביותר בליטא, ומוזכרת במסמכים משנת 1252, מסמכים המתעדים את הפגיעות שספג היישוב במסעי הצלב. במאה ה-14 הייתה בנויה במקום טירת עץ. לאחר קרב גרונוולד עלתה חשיבותה הכלכלית של העיירה. היא הוכרזה כעיר ונבנתה בה כנסייה. עם חלוקת פולין השלישית, ב-1795, בוטל מעמד העיר של היישוב. למרות אבדן העצמאות הליטאית והכפפת היישוב לאימפריה הרוסית, נבנו ביישוב מספר בתי ספר, כנסייה (שנהרסה בשלהי מלחמת העולם השנייה, ב-1944, עם התקדמות הכוחות הסובייטיים) ומוסדות ציבור נוספים. כיום קיימת ביישוב כנסייה בסגנון הנאו-בארוק וכן מספר בתי חרושת לבטון וטקסטיל.

גטו קובנה

גטו קובנה שכן בעיר קובנה שבליטא, ברובע ויליאמפולה שכונה בפי היהודים סלובודקה. סלובודקה ממוקמת מחוץ למרכז העיר, מעבר לנהר, ולאורך הדורות השתקעו בה יהודים בתקופות שנאסר עליהם להתגורר בתחומי העיר עצמה. ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בקובנה, כולל סלובודקה, כ-35,000 יהודים (כרבע האוכלוסייה הכוללת), כאשר מיעוטי האמצעים שבהם התגוררו בסלובודקה.

דב לוין (היסטוריון)

פרופ' דב לוין (1 בינואר 1925 - 3 בדצמבר 2016) היה היסטוריון ישראלי, חוקר השואה, שהתמחה בתולדות השואה בליטא ובמדינות הבלטיות. במהלך השואה היה פעיל במחתרת הציונית בגטו קובנה, ולחם כפרטיזן באזור וילנה.

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, עסקן ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר". מיוזמי פרויקט הנצחת יהדות ליטא ומעורכי הספר.

וילקי

וילקי (בליטאית: Vilkija (מידע • עזרה), וילקיה; בפולנית: Wilki) היא עיירה במחוז קובנה שבליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

וילקי נזכרת לראשונה בשנת 1364, ובהמשך הוענקו לה זכויות עיר.

ז'ייז'מריאי

ז'ייז'מריאי (בליטאית: Žiežmariai; ביידיש: ז'ז'מיר) היא עיר קטנה במחוז קישיאדוריס ליטא הנמצאת כ-6 קילומטרים מדרום לעיר קישיאדוריס. אוכלוסייתה נאמדה בשנת 2013 ב-3,514 תושבים.

ז'לגיריס קובנה

ז'לגיריס קובנה היא קבוצת כדורסל ליטאית מהעיר קובנה, המתמודדת בליגת העל הליטאית והיורוליג.

יאנובה

יאנובה (גם ינבה; ביידיש: יאנאווא; בליטאית: Jonava; בפולנית: Janów; ברוסית: Ёнава; לעיתים נכתב Jonawa) היא עיר בת כ-35,000 תושבים במרכז ליטא, במחוז קובנה. לפני השואה הייתה זו עיירה יהודית מובהקת: ב-1893 היה אחוז היהודים מבין תושביה 92%, וערב שואת יהודי ליטא - כ-65% (2,700 יהודים).

יורוליג

יורוליג (באנגלית: EuroLeague) הידועה גם בשם טורקיש איירליינס יורוליג (באנגלית: Turkish Airlines EuroLeague) עקב חסות מסחרית, היא ליגת הכדורסל האירופית לקבוצות הבכירה ביותר ביבשת. משנת 2001, היורוליג מנוהל ומאורגן על ידי חברת יורוליג בסקטבול.

בשנת 2001, הירוליג החליפה את המפעל פיב"א יורוליג (שנקראה בעבר גביע אירופה לאלופות, או פשוט גביע אירופה), אשר היה מנוהל על ידי פיב"א משנת 1958.

21 מועדונים שונים זכו ביורוליג, 13 מהם זכו בתואר יותר מפעם אחת. המועדון המצליח ביותר במפעל הוא ריאל מדריד, עם עשר זכיות. הזוכה בעונת 2018/2019 היא צסק"א מוסקבה, לאחר שניצחה במשחק הגמר את אנאדולו אפס, וזכתה בתואר בפעם השמינית בתולדותיה.

יצחק אלחנן ספקטור

הרב יצחק אלחנן ספֶּקטוֹר (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ספעקטאָר, בניו נקראו בשם רבינוביץ' - ראַבינאָוויץ), (ה'תקע"ז, 1817, ראש - כ"א באדר ה'תרנ"ו - 1896, קובנה), היה רבה הראשי של קובנה. היה מגדולי הפוסקים בדורו וכונה "רשכבה"ג" (ראשי תיבות: רבן של כל בני הגולה). נחשב לאוטוריטה בתחום התרת עגונות.

ליטא

רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון אירופה. ליטא גובלת בלטביה, בלארוס, פולין ורוסיה (קלינינגרד). היא ידועה כאחת המדינות הבלטיות, יחד עם אסטוניה ולטביה. בשנת 2004 הצטרפה ליטא לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי. ליטא היא המדינה הבלטית הראשונה מבין מדינות ברית המועצות לשעבר, שהפכה למדינה עצמאית ב-11 במרץ 1990 (שנה לפני התפרקות ברית המועצות).

מחוזות ליטא

מבחינה אדמיניסטרטיבית מחולקת ליטא לעשרה מחוזות (apskritis, אפסקריטיס). המחוזות נקראים על שם בירת המחוז. כל מחוז מחולק למספר נפות.

מבחינה כלכלית יש הבדלים ניכרים בין המחוזות השונים של ליטא. מחוז וילנה הוא המחוז העשיר ביותר בו נרשם בשנת 2005 תל"ג לנפש של מעל 7,500 אירו, והשקעות זרות של 3,395 אירו לנפש. אחרי מחוז וילנה ניצבים מחוז קלייפדה, הודות לנמל הנמצא בו ומחוז קובנה הודות לעיר קובנה הנמצאת בו. שאר המחוזות הם בעלי תל"ג לנפש נמוך בהרבה מהממוצע בליטא, מחוז טאורגה הוא העני ביותר עם תל"ג לנפש של כ-2,900 אירו.

מחוזות משנה של ליטא

מחוזות משנה של ליטא (מחוז משנה יחיד נקרא בליטאית בהתאם לאופי האזור, סאוויוואלדיבה (savivaldybė; רשות מקומית) או ראיון (rajono)) הם יחידות החלוקה המנהלית ברמה השנייה, בחלוקה המנהלית של ליטא. מחוז משנה הוא יחידה מחלקת של המחוז, ובסך הכל מחולקת ליטא כולה ל-60 מחוזות משנה, שהם תת-מחוזות או נפות. ישנן גם ערים בעלות חשיבות אזורית שהן בעלות מעמד מנהלתי זהה לזה של מחוזות המשנה. מחוזות משנה מחולקים מצדם ל-546 תת-נפות (בליטאית ביחיד: Seniūnija) שהן הדרגה הנמוכה ביותר מבין דרגות החלוקה המנהלית של ליטא.

סלובודקה

סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה" = 'העיר שעל נהר וילייה') היא Seniūnija (יחידה מנהלית דמוית מועצה מקומית) בשטח העירוני של קובנה, בליטא הממוקמת על הגדה הימנית של הנהרות נֶרִיס (וילייה) ונֶמַן (ניֶימֶן), לא הרחק מהחיבור ביניהם. שטחה 17,200 דונם, ומתגוררים בה 32,000 תושבים.

סלובודקה ממוקמת מחוץ למרכז העיר, מעבר לנהר, ועל כן לאורך הדורות השתקעו בה יהודים בתקופות שנאסר עליהם להתגורר בתחומי העיר עצמה. ב-1919 צורפה העיירה לתחום שיפוטה של העיר קובנה. לפני מלחמת העולם השנייה היה זה רובע עם רוב יהודי, שבו שכנה ישיבת סלובודקה. בזמן השואה הוקם בו גטו קובנה.

בסלובודקה שוכנת האקדמיה הליטאית לווטרינריה.

פרינאי

פרינאי (בליטאית: Prienai (מידע • עזרה), ביידיש: פרען) היא עיר במחוז משנה פרינאי שבליטא. על הגדה השמאלית של נהר הניימן. העיירה שוכנת כ-30 קילומטרים דרומית לעיר קובנה.

קישיאדוריס

קישיאדוריס (בליטאית: Kaišiadorys (מידע • עזרה); ביידיש: קושידאר) היא עיר בחבל אוקשטאיטייה, הבירה המנהלית של מחוז המשנה קישיאדוריס במחוז קובנה שבמרכז ליטא.

במלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי העיירה ושבו אליה לאחר המלחמה. בשל הגבולות החדשים וניתוק תנועת הרכבות לתוך פולין ורוסיה, התדרדר מצבה הכלכלי של העיירה שהפסיקה להיות צומת דרכים חשובה, ורבים מיהודיה היגרו לארצות הברית, אורוגוואי ודרום אפריקה. היו גם שעלו לארץ ישראל. לפני השואה היו בעיירה רק כ-60 משפחות יהודיות, כמעט כולם נרצחו בשואת יהודי ליטא.

ראסייני

ראסייני (בליטאית: Raseiniai (מידע • עזרה); ביידיש: ראסינאי, ראסיין), עיר ורשות מקומית במחוז קובנה שבמערב ליטא, הנמצאת 76 קילומטרים צפונית-מערבית לבירת המחוז קובנה. כחמישה קילומטרים צפונה לכביש המהיר A-1, קובנה-קלייפדה.

שארונאס יאסיקביצ'יוס

שארונאס "שאראס" יאסיקביצ'יוס (בליטאית: Šarūnas "Šaras" Jasikevičius להאזנה (מידע • עזרה), נולד ב-5 במרץ 1976), הוא כדורסלן עבר ליטאי ומאמן קבוצת היורוליג ז'לגיריס קובנה. שיחק בנבחרת ליטא, ובקבוצות שונות ובהן מכבי תל אביב, ברצלונה, פנאתינייקוס וריטאס וילנה באירופה ובגולדן סטייט ווריורס ואינדיאנה פייסרס בליגת ה-NBA. זכה ב-4 אליפויות היורוליג, באליפות אירופה לנבחרות ובמדליית ארד באולימפיאדת סידני.

ערי ליטא
בירות מחוזות ליטא
אוטנהאליטאוילנהטאורגהטלזמריאמפולהפוניבז'קובנהקלייפדהשאולאי
ליטא
בירות מחוזות משנה של ליטא אוקמרגהאיגנלינהאלקטריניאניקשטבירז'בירשטונאסגרגז'דאידרוסקינינקאיוילקובישקויסגינסוריאנהזרסאיטרקאייאנובהיורבורגינישוקלזדיימולייטימז'ייקינואויואי אקמנה • נידה • פאגיגי • פאקרואוייס • פלאנגהפלונגהפסווליספרינאיקדאיניאיקופישוקקזלו רודהקישיאדוריסקלווריהקרטינגהראסיינירדווילישקיסרוקישקיס • ריטובה • שאקישווינציאןשיילצ'נינקישילוטהשיללהשירווינטוסשקוד
שאר ערי ליטא אובלאיאוז'וונטס • אז'רליס • איישישוקאקמנהאריוגלהבלטויי ווקה • גלגאודישקיס • גריגישקיסגרליאבהדאוגאידוסיאטדוקשטיובלנינקס • וייביס • וייסיאיוילקיוירבאליס • ונטה • וקשנה • ורניאי • זאגרז'ייז'מריאיטרשקון • יונישקליס • יז'נאס • לינקובה • לנטבאריסנמנצ'ין • סדה • סובצ'יס • סימנהסלנט • סמלינינקאי • פבראדהפנדליס • פנמוני • פרייקולה • ציטוביאןקודירקוס נאומייסטיסקוורסקסקורשןקיבארט • רודישקס • רמיגלה • שדובהשוויינצ'יונליאישקודוויל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.