קואורדינטות גאוגרפיות

קואורדינטות גאוגרפיות הן נקודת ציון לזיהוי מדויק של מיקום על פני כדור הארץ, על פי קו האורך וקו הרוחב, ביחידות של מעלות.

קואורדינטות גאוגרפיות נכתבות כצמד של מספרים: (x,y), כאשר המספר x מציין את קו הרוחב והמספר y מציין את קו האורך.

  • קו הרוחב (latitude) נמדד כלפי קו המשווה, שמהווה את האפס של קווי הרוחב. צפונה מקו המשווה - קווי הרוחב הם בעלי ערך חיובי, דרומה ממנו - בעלי ערך שלילי. ניתן גם לסמן את קווי הרוחב עם ערכם האבסולוטי (כלומר, ללא סימן פלוס/מינוס) בציון צפון/דרום. ערכי הקצה הם: 90 מעלות (צפון) בקוטב הצפוני, 90- מעלות (או 90 מעלות דרום) בקוטב הדרומי.
  • קו האורך (longitude) נמדד כלפי קו גריניץ'מרידיאן העובר דרך מצפה הכוכבים המלכותי של גריניץ' באנגליה) שמהווה את האפס של קווי האורך. מזרחה מקו גריניץ' - קווי האורך הם בעלי ערך חיובי, מערבה ממנו - בעלי ערך שלילי. ניתן גם לסמן את קווי האורך עם ערכם האבסולוטי (כלומר, ללא סימן פלוס/מינוס) בציון מזרח/מערב. ערכי הקצה הם: 180 מעלות (מזרח), 180- מעלות (או 180 מעלות מערב) - שני קווים אלו הם, בעצם, קו אחד העובר בלב האוקיינוס השקט.

הערכים עבור קווי הרוחב והאורך ניתנים, כאמור, במעלות, ומסומנים ב: °. כל מעלה מחולקת ל-60 דקות (מסומנות בתג אחד: ′) וכל דקה מחולקת ל-60 שניות (מסומנות בשני תגים: ″).

דוגמה: הקואורדינטות של ירושלים הן: 31°47′0″N 35°13′0″E שפירושן: 31 מעלות, 47 דקות, 0 שניות צפון, 35 מעלות, 13 דקות, 0 שניות מזרח.

ניתן לבטא קואורדינטות גם בצורה עשרונית. הקואורדינטות של ירושלים הן 31.783333° צפון, 35.216667° מזרח.

מערכות צירים וקואורדינטות
מערכות צירים נפוצות
ראו גם
WorldMapLongLat-eq-circles-tropics-non
מפה של כדור הארץ המציגה את קווי האורך והרוחב המשמשים למיקום אזורים על הכדור

ראו גם

קישורים חיצוניים

Exif

Exif, ראשי תיבות של Exchangeable image file format, הוא השם למטא-מידע (meta-data) אודות תמונה או צילום דיגיטלי, שנשמר בקובץ התמונה עצמה. הכוונה במטא-מידע היא למידע על התמונה שאינו מתייחס לתוכן התמונה עצמה, אלא למאפייניה - אלה כוללים בין השאר:

מידע טכני על התמונה

זמן יצירת התמונה (תאריך ושעה)

יוצר התמונה

שם התמונה (כפי שהוזן על ידי הצלם)

תיאור התמונה (כנ"ל)

הודעת זכויות יוצרים.מרבית המצלמות הדיגיטליות מוסיפות ל-Exif של קובצי הצילומים שהן מפיקות נתונים על מצב המצלמה בזמן הצילום. נתונים אלו כוללים את הפרטים הבאים:

דגם המצלמה שבה צולמה התמונה

אורך המוקד של העדשה

מפתח צמצם

זמן חשיפה (מהירות התריס)

רגישות חיישן (ISO)

תוכנית החשיפה של המצלמה (ידני, אוטומטי וכו')

מידע נוסף על הצילום (כגון האם היה שימוש במבזק וכדומה)

התאריך והשעה שבהם צולמה התמונה

במצלמות מסוימות: קואורדינטות גאוגרפיות, לאיתור המיקום שבו שצולמה התמונה.תוכנות גרפיקה ועיבוד תמונה מאפשרות להוסיף מידע רב נוסף ל-Exif ובו:

התוכנה שבה עובדה התמונה

שם יוצר התמונה

שם התמונה

תיאור התמונה

המדינה שבה צולמה התמונה

המדינה שבה גר הצלם

כתובת אתר האינטרנט של הצלם

מצב זכויות היוצרים של התמונה

הודעת זכויות יוצרים על התמונה.את המידע ניתן להוסיף לקובצי JPEG,‏ TIFF ו-WAV. פורמט ה-Exif לא נתמך על ידי PNG,‏ GIF או JPEG 2000.

ה-Exif פותח לראשונה ב-1998 על ידי JEIDA היפנית. הגרסה האחרונה היא מ-2010 ופותחה על ידי JEIDA ו-Camera & Imaging Products Association מיפן.

שיתוף תמונות הכוללות Exif עלול להוות בעיה בשל חשיפת מידע שעלול להיות פרטי דוגמת המיקום המדויק בו צולמה התמונה. ניתן להשתמש בתוכנה להסרת metadata על-מנת למנוע חשיפת מידע פרטי בתמונות טרם שיתופם.

אנליזה וקטורית

אָנָלִיזָה וֶקְטוֹרִית היא תחום של המתמטיקה העוסק באנליזה של פונקציות המוגדרות מעל מרחב וקטורי. בדרך כלל, מתמקדת האנליזה הווקטורית ב-, הוא המרחב האוקלידי התלת-ממדי, שמתאים לתיאור המציאות הפיזיקלית שלנו ולכן שימושי ביותר בפיזיקה. האנליזה הווקטורית פותחה על ידי ג'וסיה וילארד גיבס ואוליבר הביסייד בסוף המאה ה-19.

בסיס (אלגברה)

בסיס הוא קבוצת וקטורים במרחב וקטורי בה אפשר להציג כל איבר במרחב כצירוף ליניארי של הקבוצה, באופן יחיד. ניתן להגדירו באופן שקול בכמה צורות:

בסיס הוא קבוצה פורשת בלתי תלויה ליניארית.

בסיס הוא קבוצה פורשת מינימלית, כלומר כזו שאם מסירים ממנה ולו וקטור אחד, היא כבר אינה פורשת.

בסיס הוא קבוצה בלתי תלויה מקסימלית, כלומר כזו שאם יוסיפו לה ולו וקטור אחד היא תפסיק להיות בלתי תלויה.לכל מרחב וקטורי יש בסיס, ומספר הווקטורים שבבסיס מוגדר באופן חד-משמעי, והוא נקרא ממד. לבסיסים חשיבות עקרונית באלגברה ליניארית, בכך שבסיס קובע לכל וקטור את וקטור הקואורדינטות המתאים לו. לפיכך, בחירה של בסיס מאפשרת 'לממש' עצמים מופשטים המתייחסים למרחב (כגון העתקה ליניארית) על ידי מבנים קונקרטיים (כגון מטריצה).

בסיס יכול להיות סופי, או אין-סופי. אם במרחב יש קבוצה פורשת סופית, אז הוא בעל בסיס סופי (ולכן גם ממד סופי). ההוכחה לכך שלכל מרחב וקטורי יש בסיס מסתמכת על הלמה של צורן, וממילא תוצאה זו דורשת את אקסיומת הבחירה. בסיס שהווקטורים בו מופיעים בסדר מסוים נקרא בסיס סדור. פעמים רבות כשמתייחסים לבסיס מניחים שהוא אכן סדור בסדר שרירותי כלשהו.

במרחבים נורמיים יש משמעות להתכנסות של טור, ואז אפשר להגדיר 'בסיס טופולוגי': זוהי קבוצת איברים שאפשר להציג כל וקטור במרחב באופן יחיד כצירוף ליניארי (לאו דווקא סופי) של איבריה. בסיס טופולוגי בדרך כלל אינו בסיס במובן הרגיל (משום שהוא אינו פורש במובן הסופי), ובסיס בדרך כלל אינו מהווה בסיס טופולוגי (משום שנוצרות בו תלויות ליניאריות במובן של טורים).

דאטום (גאודזיה)

דאטום (מאנגלית: Datum) הוא מכלול הפרמטרים המגדירים מערכת ייחוס גאודטית קבועה שמאפשרת לתאר מיקום על כדור הארץ. דאטום הוא מודל מתמטי אשר על ידי סט של נקודות על כדור הארץ וצורת כדור הארץ, יוצר מערכת קואורדינטות שמאפשר לתאר כל מיקום על כדור הארץ.

בגלל שצורת כדור הארץ, המתוארת על ידי פני הים הממוצעים בכל מקום, ונקראת גאואיד - אינה גוף מתמטי פשוט, הדאטומים מבוססים על קירוב פשוט יותר לצורת כדור הארץ שהוא אליפסואיד סיבוב. כיום במערכות הגאודטיות העולמיות הדיוק מגיע למטרים בודדים.

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הירוק

הקו הירוק הוא קו רכבת קלה עתידי, שצפוי להיות השני שנחנך מבין קווי המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. מסלולו צפוי לעבור מחולון וראשון לציון דרך תל אביב-יפו עד הרצליה. על-פי התכנון הוא יעבור ברובו בדרך עילית, אך במרכזו באזור תל אביב הוא צפוי להיות תחתי, בין שדרות הר ציון לקצה הצפוני של רחוב אבן גבירול.אורכו של הקו הוא כ-39 קילומטר במצבו הסופי, מתוכם 4.6 קילומטרים בשתי מנהרות מקבילות ו-34 קילומטר עיליים. הוא צפוי להתפרס על ארבע ערים וב-62 תחנות, מתוכן ארבע תת-קרקעיות.

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו הסגול

הקו הסגול הוא קו רכבת קלה עתידי בין תל אביב-יפו ליהוד, המתוכנן כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. קו זה עתיד להיות הקו השלישי שיחנך, ועלות בנייתו מוערכת ב-8.5 מיליארד ש"ח. ב-9 ינואר 2017 אישרה ועדת השרים לתכנון ובניה את תוכניות הקו והעבודות צפויות להתחיל ב-2018 (התחיל בדצמבר 2018) והוא צפוי להיפתח בשנת 2024.

אורכו של קו זה עתיד להיות 28 קילומטרים, עתידות להיות לו 44 תחנות והוא עתיד להסיע כ-60 מיליון איש בשנה.

מערכת צירים קרטזית

מערכת הצירים הקַרְטֶזית היא מערכת צירים שהגה בשנת 1637 המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי רנה דקארט, כדרך להצגה מדויקת של מיקום נקודות במישור ובמרחב התלת-ממדי.

במערכת צירים זו - הציר השמאלי מייצג את הציר השלילי (על ידי מספרים בעלי מקדם שלילי) והציר הימני מייצג את הצד החיובי (על ידי מספרים בעלי מקדם חיובי). כך למשל הספרה 1 נמצאת בציר הימני והספרה 1- נמצאת בציר השלילי. כיוון הצירים החיובי והשלילי נעשו באופן שרירותי, ובאותה מידה עשויים להיות נכונים גם אם הופכים אותם. ישנה השערה שהציר החיובי נעשה במקביל לכתיבה הנורמלית ('בחיובית') של הכתיבה באותיות הלטיניות שבה רנה דקארט השתמש, והציר השלילי במקביל לכתיבה הנגדית של רצף הכתיבה הנ"ל.

מרידיאן ראשי

המרידיאן הראשי (באנגלית: Prime meridian) הוא המיקום בכדור הארץ בו קו האורך מוגדר כ-0 מעלות.

המרידיאן הראשי יכול היה באופן תאורטי להתחיל בכל מקום במפה, בניגוד לקו המשווה אשר קבוע בהתאם לציר הסיבוב של כדור הארץ. בשל כך לאורך ההיסטוריה השתמשו חברות שונות במיקום שונה כמרידיאן הראשי. במהלך המאה ה-19 התגבשה הסכמה לעבור לשיטה אחידה של קואורדינטות גאוגרפיות, אך נותרה מחלוקת בשאלה איזו עיר תעמוד בקו האפס: פריז או לונדון. בועידת המרידיאן הבינלאומית (1884) נבחר קו גריניץ', שעובר בעיר גריניץ' שבאנגליה.

עץ R

במדעי המחשב, עץ R הוא מבנה נתונים בצורת עץ שנועד לשמש לגישה למידע מרחבי, כלומר לנתונים עם אופי רב ממדי. נתונים אלו יכולים להיות קואורדינטות גאוגרפיות, מלבנים וצורות גאומטריות נוספות. עץ R הוצע לראשונה על ידי אנטונין גוטמן בשנת 1984, ומאז נעשה בו שימוש תאורטי ומעשי נרחב. האות R בשם של מבנה הנתונים היא קיצור למילה מלבן באנגלית - Rectangle.

עץ חיפוש

במדעי המחשב עץ חיפוש הוא מבנה נתונים ממוין המאפשר הכנסה, הוצאה וחיפוש מהירים. עץ החיפוש מתבסס על מבנה העץ בתורת הגרפים.

קואורדינטות

קוֹאוֹרְדִּינָטוֹת (בעברית: שיעורים) הן קבוצת מספרים המציינת את מיקומו של גוף במרחב כלשהו. מערכת הקואורדינטות (או מערכת הצירים) שנקבעת כדי לתאר את המרחב היא שרירותית לחלוטין, אם כי בדרך כלל יש מספר מערכות קואורדינטות טבעיות שבהן נוח במיוחד לתאר מרחבים מסוימים.

קואורדינטות (אלגברה)

באלגברה, קוארדינטות של איבר כלשהו במרחב וקטורי על פי בסיס סדור מסוים שלו הם מספרים המייצגים את המרכיב של כל אחד מאברי הבסיס באותו איבר. מספרים אלו מאורגנים בווקטור קואורדינטות.

המקרה הנפוץ ביותר הוא במרחב האוקלידי עם הבסיס הסטנדרטי. זהו למעשה ייצוג הנקודה במערכת צירים קרטזית.

קואורדינטות גליליות

קואורדינטות גליליות הן מערכת קואורדינטות המתארות את המרחב האוקלידי . מערכת זאת מתבססת על חלוקה "אינסופית" של המרחב לפרוסות בגבהים שונים. כל פרוסה מתוארת בקואורדינטות קוטביות (פולאריות): מרחק וזווית.

בהרבה מקרים ובעיות פיזיקליות בהן יש סימטריה גלילית נוח לתאר את המרחב באמצעות קואורדינטות גליליות. בקואורדינטות אלה מחליפות את x,y,z .

קואורדינטות גליליות פרבוליות

במתמטיקה, קואורדינטות גליליות פרבוליות היא מערכת קואורדינטות תלת ממדית אשר מאפיינת כל נקודה על ידי מפגש שתי פרבולות ומישור המגדיר את ערך הגובה. הקואורדינטות הללו הם בעצם הכללה של קואורדינטות פרבוליות עבור המרחב האוקלידי   R 3 {\displaystyle \ \mathbb {R} ^{3}} .

קואורדינטות כדוריות

קואורדינטות כדוריות (נקראות גם קואורדינטות ספריות, באנגלית: Spherical coordinates) הן מערכת קואורדינטות המתארות את המרחב האוקלידי   R 3 {\displaystyle \ \mathbb {R} ^{3}} . כל נקודה במרחב מתוארת על ידי המרחק שלה מראשית הצירים והכיוון שלה במרחב (2 זוויות אוריינטציה הנקבעות ביחס לציר z וציר x במערכת צירים קרטזית).

בהרבה מקרים ובעיות פיזיקליות בהן יש סימטריה כדורית נוח לתאר את המרחב באמצעות קואורדינטות ספריות. בקואורדינטות אלה מחליפות את x,y,z .

קואורדינטות קוטביות

קואורדינטות קוטביות או קואורדינטות פולריות הן תיאור של המישור באמצעות שני משתנים:

r - המרחק מראשית הצירים.

θ - הזווית שיוצר הוקטור המחבר בין הנקודה לראשית הצירים, עם הכיוון החיובי של ציר ה-x.קואורדינטות פולריות הן מקרה פרטי של קואורדינטות גליליות עבור גובה = 0, ומקרה פרטי של קואורדינטות כדוריות עבור זווית לטידיוד = 90 מעלות.

קרטוגרפיה

קַרְטוֹגְרַפְיָה (בעברית: מַפָּאוּת) היא תורת היצירה, העריכה, הקריאה, העיבוד וההדפסה של מפות גאוגרפיות. המפה היא תיאור מישורי מוקטן, מכוון, בר-מדידה וסכמטי של תופעות גאוגרפיות על פני כדור הארץ.

על פי רוב, מבחינים בין מפות פיזיות אשר עוסקות בפני השטח (הרים, מישורים, ימים, אגמים, נחלים וכדומה), לבין מפות מדיניות, אשר מציינות גבולות בין מדינות על פי קנה מידה מוגדר ומצוין. קיימות גם מפות נושאיות המציינות אקלים, כמות משקעים, גודל אוכלוסייה, התפלגות דתות וכו'.

רשת ישראל החדשה

רשת ישראל החדשה (באנגלית: Israel Transverse Mercator ובראשי תיבות ITM) היא

הסטנדרט הרשמי של מדינת ישראל במידול כדור הארץ (דאטום) שמשמש בקרטוגרפיה, גאודזיה וניווט. הסטנדרט מכיל רשת קואורדינטות ישרת זווית המבוססת על היטל מרקטור רוחבי ועל אליפסואיד ייחוס GRS 80. צירי ה-X וה-Y ברשת מגדירים את קווי האורך והרוחב המופיעים במפה, בהתאמה. הגדרת הצירים ברשת הקואורדינטות הפוכה מהאופן בו הם מוגדרים במתמטיקה. ציר ה-X הוא קו אורך ונע מצפון לדרום, וציר ה-Y הוא קו רוחב ונע ממזרח למערב. ערכי הקואורדינטות Y (מזרח/מערב) במפת ישראל נעים בין 100,000 מטר במערב ל-300,000 מטר במזרח וערכי הקואורדינטות X (צפון/דרום) במפה נע בין קצת פחות מ-400,000 מטר בדרום לקצת יותר מ-800,000 מטר בצפון. רשת ישראל החדשה החליפה את רשת ישראל הישנה כרשת הקואורדינטות הרשמית של מדינת ישראל ב-1 בינואר 1994.

רשת ישראל הישנה

רשת ישראל הישנה (באנגלית: Israel Cassini Soldner ובראשי תיבות: ICS) המכונה גם הרשת השחורה (מפני שבמפה היא מופיעה בצבע שחור) היא רשת קואורדינטות ישרת זווית המבוססת על היטל קסיני-סולדנר ועל אליפסואיד ייחוס קלארק 1880 מותאם. צירי ה-Y וה-X ברשת מגדירים את קווי הרוחב והאורך המופיעים במפה, בהתאמה. הגדרת הצירים ברשת הקואורדינטות הפוכה מהאופן בו הם מוגדרים במתמטיקה. ציר ה-X הוא קו אורך ונע מצפון לדרום, וציר ה-Y הוא קו רוחב ונע ממזרח למערב. ערכי הקואורדינטות Y במפה נעים בין 0 מטר במערב ל-300,000 מטר במזרח וערכי הקואורדינטות X במפה נעים בין קצת פחות מ-900,000 מטר בדרום ל-1,000,000 מטר בנקודה ליד מצפה רמון ומ-0 מטר צפונית לאותה הנקודה לקצת יותר מ-300,000 מטר בצפון. רשת ישראל הישנה הוחלפה ברשת ישראל החדשה כרשת הקואורדינטות הרשמית של מדינת ישראל ב-1 בינואר 1994, אך היא עדיין מופיעה במפות ישנות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.