קדושה דסידרא

קדושה דסִדרא (או קדושת ובא לציון) הוא קטע תפילה מסדר היום היהודי. התפילה כוללת פסוקי קדושה מנבואת המרכבה של ישעיהו ויחזקאל, פסוקי תחנונים, ותחינה הפותחת באמירת יהי רצון.

קדושה דסידרא נאמרת בימי חול לאחר תחנון וקריאת התורה, בשבת ויום טוב בתחילת תפילת מנחה, לאחר המזמורים אשרי יושבי ביתך ותהילה לדוד, ובתפילת ערבית של מוצאי שבת. ביום הכיפורים קדושה דסידרא נאמרת לפי שיטת מחבר השולחן ערוך בתחילת תפילת מנחה, ולשיטת הרמ"א בתחילת תפילת נעילה.

עיקר חשיבות הקדושא דסידרא הוא בהיותה המסיימת הרשמית של תפילת שחרית. המשמעות להלכה היא שרק לאחר אמירת קדושא דסידרא מותר לחלוץ תפילין (אם אדם טרוד וממהר לעיסוקיו האחרים). לאחר קדושה דסידרא שליח הציבור אומר קדיש תתקבל שבו כלול הקטע "עושה שלום", ובכך מצוין סוף חזרת הש"ץ.

התלמוד הבבלי משבח את אמירת קדושה דסידרא[1]: "עלמא אמאי קא מקיים? אקדושה דסידרא ואיהא שמיה רבא דאגדתא". תרגום מארמית: העולם מדוע מתקיים? על קדושה דסידרא, ועל (קדיש) יהא שמיה רבא (הנאמרת לאחר לימוד אגדה).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד א'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אב הרחמים

אַב הָרַחֲמִים היא תפילה יהודית, המבקשת מאלוהים לנקום את נקמת היהודים שנהרגו על קידוש השם. התפילה נאמרת בקהילות האשכנזיות בתפילת שחרית של שבת לאחר קריאת התורה.

אשרי יושבי ביתך

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרה ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה, וברוב הקהילות פתיחת הסליחות. עיקר התפילה הוא מזמור קמ"ה בספר תהילים, בתוספת פסוקים לפניו ואחריו.

אתה יצרת

אַתָּה יָצַרְתָּ היא הברכה האמצעית (קדושת היום) הנאמרת בתפילת העמידה של מוסף של שבת (תפילת שבע) החל בראש חודש. אמירת "אתה יצרת" כברכה ייחודית לשבת ראש חודש, שונָה מהנהוג בחגים החלים בשבת, בהם מתפללים תפילת מוסף של חג, וכביטוי ליום השביעי, מוסיפים תוספות שבת.

במה מדליקין

במה מדליקין הוא פרק שני במסכת שבת העוסק בעיקר במצוות הדלקת נרות שבת.

המנהג ברוב הקהילות לומר 'במה מדליקין' בערבי שבתות קודם תפילת ערבית, הראשונים נתנו מספר טעמים לאמירתו.

ברכת לשמור חוקיו

ברכת לשמור חוקיו היא ברכה שהיו נוהגים לברך בארץ ישראל בתקופת התלמוד מיד לאחר חליצת התפילין.

ויכולו

וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים. פסקת ויכולו משמשת כחלק אינטגרלי מהקידוש בליל שבת וכן כחלק מתפילת ליל שבת.

כגוונא

כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו". כמו רובו של ספר הזוהר, גם קטע זה הוא בארמית.

מה טובו

"מַה טֹּבוּ" היא תפילה המוזכרת בסידורי הראשונים. התפילה עוסקת בכבוד בית הכנסת, קדושתו, ומעלתו הגדולה.

יש הנוהגים לאומרה בכל יום קודם התפילה בשעה שנכנס לבית הכנסת.

מי שברך

מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה. מהות התפילה היא ברכה לזולת. קיימות תפילות מי שברך שונות המותאמות לזמנים ואירועים שונים.

פרשת הקורבנות

פרשת הקורבנות (לפעמים בקיצור רק "קורבנות") במקורה נועדה כדי ללמוד מספר קטעים מן המקרא המשנה והתלמוד לאחר ברכות התורה, היא הורחבה בידי מקובלי צפת והפכה להיות זכר לסדר העבודה היומי בבית המקדש. יש קהילות אשכנז שלא קבלו הוספות אלו, ואומרות רק עיקר הקרבנות, דהיינו פרשת התמיד, פרק איזהו מקומן, וברייתא דרבי ישמעאל.

צדקתך צדק

צדקתך צדק הוא כינוי לשלושה פסוקים הנאמרים מיד לאחר חזרת הש"ץ של מנחה של שבת. פסוקים אלו לקוחים מספר תהילים. הפסוקים הם: "צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה, אדם ובהמה תושיע ה'", "וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדֹלות. אלהים מי כמוך", "צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת".

פסוקים אלו מכונים גם "צו"ץ" בשל ראשי התיבות שיוצרות האותיות הראשונות של כל פסוק ("צדקתך","וצדקתך","צדקתך").

קדושה

האם התכוונתם ל...

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה. שיא הקדושה הוא האל שהוא נבדל במהותו מכל העולם הזה, והוא בדרגת הבדלה שאין שני לה. פן נוסף של קדושה הוא דבר שהובדל על ידי האל או לשם האל. הדבר המובדל יכול שיהיה קבוצה אתנית (עם ישראל), גזעי (כהנים), אדם (בכור), בעל חיים (בכור בהמה טהורה), פרי (תרומות ומעשרות), זמן (שבתות וחגים), מעשה (תפילה, תלמוד תורה), מקום (בית המקדש) או חפץ (ספר תורה).

תהילים כ'

לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: יַעַנְךָ הן מילות הפתיחה של פרק כ' בספר תהילים הנאמר בתפילת שחרית בין אשרי לקדושה דסידרא. בשל פתיחה זו, מכונה הפרק לעיתים גם "למנצח". על פי תוכנו הוא מזמור להצלחת המלך ולישועה בשדה הקרב.

תהילים צ"ב

"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהילים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי. הוא נאמר גם בתפילת שחרית של שבת ושל חגים.

תהילים צ"ג

תהילים צ"ג הוא המזמור ה-93 בספר תהילים (ה-94 לפי המספור של תרגום השבעים והוולגטה) ומכונה גם, על שם הפסוק הפותח אותו: "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ". מזמור זה משמש כשיר של יום שישי והוא אחד משלושה מזמורי תהילים המתחילים במילים ה' מָלָךְ.

תפילת מנחה של שבת

תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.

תפילת ערבית

תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים. התפילה מורכבת משני חלקים עיקריים, קריאת שמע וברכותיה ותפילת שמונה עשרה, וכן מהפיוט עלינו לשבח שאותו נוהגים לומר בסוף כל אחת מתפילות היום.

תפילת שמונה עשרה

תפילת שמונה-עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית. תפילה זו היא אחת מתפילות העמידה והיא נאמרת בלחש כשהמתפלל עומד ורגליו צמודות זו לזו. בספרות חז"ל מציינת המילה "תפילה" את התפילה הזו במיוחד, ולא תפילות אחרות.

התפילה קרויה כך משום שבמקור היו בה שמונה-עשרה ברכות. בתקופה מאוחרת יותר נוספה לה ברכת המינים, אולם שם התפילה כבר השתרש ולפיכך לא שונה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.