קבר עזרא הסופר

קבר עזראערבית: العزير; תעתיק עברי: אלעזיר) הוא אתר בעיראק לחופו המערבי של נהר חידקל, שעל פי האמונה העממית היה מקום קבורתו של עזרא הסופר. סביב הקבר צמח יישוב ששמו "אל-עוּזֵיר".

קבר עזרא הסופר
العزير
Ezer Mosque
מידע על המבנה
מדינה עיראק  עיראק
קואורדינטות 31°19′44″N 47°25′07″E / 31.3288°N 47.4186°E
Tomb of Ezra
קבר עזרא, תחילת המאה ה-20. הכיפה מוסתרת על ידי עצי הדקל.

היסטוריה

ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו (המאה ה-1 לספירה) כתב שעזרא נפטר בשיבה טובה ו"נקבר בכבוד רב בירושלים",[1] אולם קבר שנקרא על שמו נטען שנתגלה בעיראק סביב שנת 1050.

ידוע היה שבלילות מסוימים היה עולה אור מקבר עזרא. בחיבורו על אתרי עלייה לרגל, כתב יאסין אל-ביקאוי (המאה ה-11) שהאור יורד על הקבר. סוחרים יהודים בין המאות ה-11 וה-13 שעסקו במסחר בהודו, לעיתים קרובות ביקרו בקברו בדרכם למצרים. הנוסע היהודי המפורסם בנימין מטודילה ביקר ב"קבר עזרא הכהן" בשנת 1170 לערך ותיעד את המנהגים והטקסים של היהודים והמוסלמים במקום ("מסעות ר' בנימין", עמ' מח). המשורר הנוסע יהודה אלחריזי ביקר בקבר בשנת 1215 וסופר לו על רועה שנגלה אליו בחלום מקומו של הקבר, 160 שנה קודם לכן. אלחריזי, לאחר שסיפר שבתחילה החשיב את הדיווחים על אורות העולים מן הקבר כבדיוניים, טען שבביקורו ראה אור בשמיים שהאיר את החשיכה וקיפץ לימין ולשמאל, ממערב למזרח. רבי פתחיה מרגנסבורג נתן דיווח דומה לזה של אלחריזי, על גילוי הקבר.

הגאוגרף יאקות אל-חמאווי כתב בספרו "מֻעגַ'ם אל-בֻלדאן" (תחילת המאה ה-13) בערך "סמרה" כי היא עיירה הנמצאת ב"ארץ מיסאן" ובה קבור הנביא אל־עוזיר.[2]

בעבודתו במאה ה-19, סר אוסטן הנרי לייר טען שהקבר המקורי ככל הנראה נסחף על ידי מסלול הזרימה המשתנה של החידקל, מאחר שאף לא אחד מהמבנים החשובים הנזכרים על ידי בנימין מטודלה היו קיימים בזמן עבודת המשלחת שלו. אם הצעתו נכונה, פירושה שהקבר הנוכחי אינו אותו קבר שבנימין מטודלה וסופרים מאוחרים יותר ביקרו בו.

על פי חוקר יהדות בבל ד"ר צבי יהודה, המסורת והמנהגים היהודיים הקשורים לקברים הקדושים בבבל גובשו בהשפעת המוסלמים, הנוהגים לייחס קדושה גם לקברים קדושים של יהודים. ה"זיארה" - העלייה לרגל של יהודי בבל לקברות קדושים, החלה במאה ה-16 להתקיים (במקום בימים הנוראים) בזמן חג השבועות, המכונה על ידי יהודי בבל "עיד א-זיארה" (חג הביקורים). תקופה זו נמשכה כחודש ובמהלכה הגיעו יהודים מכל רחבי עיראק וגם מהארצות השכנות להשתטח על הקברים, לבקש בקשות ולשלם נדרים, ולערוך חגיגות הכוללות גם תפילה וסעודה. בין הקברים החשובים ביותר, ששימשו לביקורים אלה, היה גם קבר עזרא.[3]

ליד הקבר היה בית כנסת. יוסף ב"ר נסים בן מנחם גבאי, מהגבירים הגדולים בבגדאד, וידידו הנשיא ר' משה ב"ר מרדכי שנדוך, הקדישו בשנת 1739 ארון קודש לבית הכנסת. בשנת 1740 או 1742 בנו שניהם מעון לקבר.[4] ליד הקבר היו גם בתי מלון, לאכסן את העולים לקבר. המבקרים באו בספינות קיטור שעגנו ליד הכפר. רבי אליהו עזרא גבאי, שהיה עסקן ציבור וגבאי הקבר, ייסד במקום בשנת תרכ"ד ישיבה בת כ-15 חכמים שלמדו בה. הישיבה התקיימה במשך שנים רבות והביאה לריבוי היישוב היהודי במקום. בשנת תש"ה היו שם כ-200 יהודים, מרוכזים בגטו סביב לקבר עזרא, כאשר חלק מהנשים עסקו בתפירת בגדים לבדואים מהסביבה.[5]

הנוסע לטהר בקר, שביקר בבגדאד באמצע המאה ה-19, מזכיר בכתביו גם את ביקורי היהודים בקבר עזרא.[6]

מדי עלותם להשתטח על הקבר, נהגו יהודי בבל לזמר פזמון שחובר לכבוד עזרא הסופר על ידי הרב אברהם בן שלמה עזרא עובדיה, שככל הנראה חי בבגדאד במאה ה-19, ופתיחתו: "אשיר שירים אמרי שפר, חקוקים הם על הספר".[7]

המתחם המקודש

המבנים הקיימים כיום, הכוללים באופן יוצא דופן אתר פולחן משותף למוסלמים ויהודים, הם ככל הנראה בני 250 שנה לערך. ישנה חומה מקיפה וכיפה מרוצפת במרצפות כחולות ובית כנסת נפרד, שלמרות שכיום אינו בשימוש, נשמר במצב טוב.

הנוסע הבריטי המלומד, הקולונל קלודיוס ג'יימס ריץ' (Claudius James Rich), שהיה הקונסול האנגלי הראשון בבגדאד, הזכיר את הקבר בספרו "Residence in Koordistan" משנת 1836 (עמ' 389). בשנת 1820 סיפר לו ערבי מקומי ש"יהודי, בשם ח'וֹף יעקוּבּ (Khoph Jakoob, כלומר "כוואג'ה יעקב" - האדון יעקב, הוא הנשיא יעקב בן אהרן[8]), הקים את המבנה הנוכחי מעליו לפני כשלושים שנה". ריץ' ציין שלמתחם הקבר המקודש היה גג עם חומה וכיפה ירוקה (דיווחים מאוחרים יותר תיארו אותה כחולה) והוא הכיל חדר מרוצף שבו הקבר היה ממוקם.

בשנת 1876 החריב שטפון גדול את הבניינים שנבנו על יד הקבר ובהם גם בנין גדול שנבנה על ידי מזל־טוב, אלמנת הגביר אליהו יוסף דור עזרא מכלכותא.[9]

נראה כי מתחם הקבר והיישוב סביבו שימשו כמוצב קבע לנסיעות במעלה הנהר בזמן המערכה במסופוטמיה במלחמת העולם הראשונה והמנדט הבריטי במסופוטמיה , ומשום כך מוזכר בכמה יומני מסע וזכרונות אנשי צבא בריטיים מהתקופה. לורנס איש ערב, שביקר בקבר בשנת 1916, תיאר את המבנים כ"מסגד עם כיפה וחצר בעלת לבנים צהובות, עם כמה לבנים, פשוטות אך יפות, בצבע ירוק כהה ומצופות בזכוכית, שנבנו אל תוך החומה בפסים והתזות... הבניין המתוכנן ביותר בין בצרה לקטסיפון". הקולונל אלפרד רולינסון (Alfred Rawlinson) , שראה את המתחם בשנת 1918, הבחין כי צוות מיילדות הוצב במקום לרווחתן של נשים שבאו לשם כדי ללדת.

רובה המוחלט של יהדות עיראק עלה לישראל עד השנים 1951-52, אולם המתחם המקודש המשיך להיות בשימוש, כאשר במשך זמן רב זכה לביקוריהם של "ערביי הביצות" המתגוררים באזור הביצות בדרום, בין נהרות הפרת והחידקל. כיום האתר הוא מקום עליה לרגל לשיעים של דרום עיראק. הכתובות העבריות על ארון המתים העשוי מעץ, שלט ההקדשה והאותיות העבריות הגדולות של שמו של אלהים עדיין נשמרות באופן בולט בחדר התפילה.

העיירה אל-עוזייר

אל-עוזייר הוא אחד משני מחוזות המשנה של מחוז קלעת סאלח במחוז הראשי מיסאן. העיירה עצמה היא בת 14,000 תושבים ונמצאת כ-100 קילומטרים מדרום לעמארה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ה, פסקה ה, סעיף 158.
  2. ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; עמ' מז.
  3. ^ ד"ר צבי יהודה, קברים קדושים בבבל, "נהרדעא" - בטאון מרכז מורשת יהדות בבל, גיליון 30 (יוני 2009), עמ' 23.
  4. ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; פרק רביעי, עמ' צח, קיא.
  5. ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; פרק תשיעי, עמ' שלב-שלג, שלט.
  6. ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; עמ' ריג.
  7. ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; פרק ששי, עמ' רח.
  8. ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; פרק תשיעי, עמ' שלה.
  9. ^ אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קרית־ספר, ירושלים תשכ"ה; מהדורה שנייה 1979; פרק תשיעי, עמ' שמ-שמא.
בנימין מטודלה

בנימין בן יונה מִטּוּדֵלָה (מהעיר טודלה שבספרד) היה מגלה ארצות יהודי בן המאה ה-12.

קרוב לשנת 1165 יצא למסע ארוך באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה. התחיל את מסעו בעיר סרגוסה, משם פנה לדרום צרפת והמשיך באוניה ממארסיי. לאחר שביקר ברומא ובקונסטנטינופול, יצא למזרח התיכון ועבר דרך סוריה וארץ ישראל עד הגיעו לבגדד. משם הלך לפרס ולחצי האי ערב וחזר דרך מצרים וצפון אפריקה לספרד בשנת 1173.

את רשמי מסעו כתב בספר מסעותיו "מסעות בנימין" בשפה העברית. ברשמיו מספר בנימין על הארצות שעבר בהן, מונה את אוכלוסיית היהודים בקהילות השונות ומזכיר את שמותיהם של יהודים חשובים שפגש בדרך. הוא מספר גם על מנהגיהם של יושבי הארצות למיניהן ותיאר את אורח החיים בערים בהן ישבו. כמו כן הרבה לתאר את המקומות שניקרו בדרכו וסיפר על המבנים שראה ועל השווקים שביקר בהם. ספר המסעות של בנימין מטודלה חשוב לא רק לחקר דברי ימי ישראל, אלא גם כמקור ידיעות לגאוגרפיה ולאתנוגרפיה של ימי הביניים. מן המאה ה-16 ואילך תורגם ספרו של בנימין מטודלה למרבית לשונות אירופה ושמו של הנוסע היהודי היה למפורסם.

מיסאן

מחוז מיסאן (בערבית: محافظة ميسان) הוא מחוז בעיראק, הנמצא במזרח המדינה ליד הגבול עם איראן. האזור הוא בית לחקלאים רבים ובירתו היא העיר אמארא שנמצאת על נהר החידקל. היישוב השני בגודלו הוא מג'אר אל כביר.

שטח המחוז 16,072 קמ"ר ואוכלוסייתו נכון ל-2003 מונה 1.412.112 תושבים.

מחוז מיסאן (או "מישאן") נזכר כבר בתלמוד: "רחובות עיר זו פרת דמישן". הגאוגרף יאקות אל-חמאווי כתב בספרו "מֻעגַ'ם אל-בֻלדאן" (תחילת המאה ה-13) שהעיירה "סמרה" נמצאת ב"ארץ מיסאן" ובה נמצא קבר עזרא הסופר.במיסאן, בדומה לשאר מחוזות הדרום, חיים שיעים רבים. במהלך מלחמת איראן-עיראק המחוז היה אחד משדות הקרב הראשיים, ותושבי המחוז סבלו רבות מכך. עם קריאתו של נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש בתום מלחמת המפרץ להפיל את שלטונו של סדאם חוסיין, רבים מתושבי המחוז התמרדו אך דוכאו באכזריות.

לאחר פלישת כוחות הקואליציה ב-2003, האזור נמצא באחריותם של חיילי בריטניה, שספגו במקום אבדות רבות.

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני. כינויו "הסופר" מתאר את בקיאותו בתורה ואת פעולותיו בלימוד התורה והעתקתה. דעה נוספת מסבירה שזה כינוי לפקיד גבוה בממלכת פרס.

בשנה השביעית למלכות ארתחשסתא מלך פרס (457 לפנה"ס), עלה עזרא מבבל לירושלים כממונה מטעם המלך, בראש חבורה של עולים יהודים. הוא הגיע לארץ יהודה עם כתב זכויות ("נשתוון") שניתן לו מטעם מלך פרס והביא עמו מענק של כסף וזהב מהמלך עבור בית המקדש ותרומות של יהודי פרס שהועלו באישור המלך, בנוסף לתקציב קבוע של המלך עבור בית המקדש.על עזרא נאמר בתוספתא כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידיו, אלא שבא משה רבנו וקדמו. עזרא הסופר נפטר בט' בטבת, ומאחר שיום זה סמוך לעשרה בטבת, יום האבל לציון תחילת המצור הבבלי על ירושלים, צירפו את האבל על מותו של עזרא אליו.

על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים (המאה ה-1 לספירה), עזרא נפטר בשיבה טובה "ונקבר בכבוד רב בירושלים". לפי מסורות עממיות נקבר עזרא בעיראק, בקבר עזרא הסופר והאתר שימש מוקד עלייה לרגל.

על שמו רחובות בישראל, תנועת הנוער הדתית עזרא וכן היישוב בית עזרא.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.