קבר יוסף

קבר יוסף (ערבית: قبر يوسف, תעתיק: קבְּר יוּסף) הוא מבנה בפאתיה הדרום-מזרחיים של שכם ובמרכזו חדר קבורה.

בספרות הנוסעים מאז שלהי העת העתיקה זוהה המקום כקברו של יוסף בן יעקב.

לאתר הקבר חשיבות כשל קברי צדיקים בעיני יהודים, וכן בעבר אצל המוסלמים והנוצרים[1]. על מקוריות האתר וזיהויו יצאו עוררין, אך לפי החוקר יואל אליצור למעט השומרונים, אשר להם יש מסורת על מקום אחר בשכם המזוהה עם קבר יוסף, ישנן עדויות לאורך יותר מאלף שנה על זיהוי המקום בידי בני הדתות השונות כקבר יוסף[1].

קבר יוסף הצדיק
Kever Yosef
קבר יוסף ב-2014
תאריך פטירה ראש חודש תמוז (מקובל)
תאריך הילולה ראש חודש תמוז (יארציט), כ"ו באייר (יסוד שביסוד)
עיר שכם
מיקום דרום מערב לשכם
קואורדינטות 32°12′47″N 35°17′08″E / 32.2131663°N 35.2855939°E
ידוע כסגולה לקדושה
מנהלת קבר יוסף
(למפת צפון השומרון רגילה)
North-shomron
 
קבר יוסף
קבר יוסף
Tomb of Joseph at Shechem 1839, by David Roberts
"קבר יוסף", ציורו של דייוויד רוברטס, 1839
קבר יוסף 1
חצר קבר יוסף ועץ התות טרם גדיעתו לפני 1996
Kever Yosef2
החצר ב-2014. עץ התות איננו

המבנה ומיקום האתר

המבנה הקיים במתחם נבנה כנראה במאה ה-19. בחדר הקבורה נמצאת המצבה המזוהה עם מקום קברו של יוסף, כשמצדיה שני עמודי אבן. למבנה נוספו במשך השנים שני חדרים נוספים. המתחם נמצא בפאתיה הדרום־מזרחיים של העיר שכם, סמוך ומצפון למחנה הפליטים בלאטה, מזרחית ל'תל בלאטה' ולמרגלות השער המזרחי של שכם הקדומה שהתגלה במאה ה-20. לדברי יואל אליצור, מיקום המתחם מעיד על קדמות המסורת לגביו, והיותה של סביבתו מישורית ונמוכה מסביבתה, אינה אופיינית למסורות עממיות מאוחרות לגבי קברים אחרים, ותואמת את הכתוב במקרא שיוסף נקבר בחלקת השדה שרכש יעקב כשחנה לפני שכם[2].

היסטוריוגרפיה

בתנ"ך

על פי המקרא, קברו של יוסף ניצב בחלקת שדה שנקנתה על ידי יעקב מבני חמור אבי שכם כאשר יעקב חזר לארץ כנען מפדן ארם. חלקה זו היא אחד משלושת האתרים עליהם מצוין בתנ"ך בפירוש כי נקנו בכסף מלא (השניים האחרים הם מערת המכפלה שנקנתה על ידי אברהם מעפרון החיתי, והר המוריה שנקנה על ידי דוד מארוונה היבוסי).

"וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, וַיִּקֶן אֶת חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ מִיַּד בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה."[3].

יוסף נפטר במצרים, אך לפני מותו ציווה על העלאת עצמותיו לארץ:

"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם, לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה "[4].

ואכן, כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, לקחו עמם את עצמות יוסף:

"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ: כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם"[5].

לאחר כיבוש הארץ על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון נטמנו עצמות יוסף בחלקת השדה שנקנתה על ידי יעקב:

"וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, קָבְרוּ בִשְׁכֶם, בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי-חֲמוֹר, אֲבִי-שְׁכֶם, בְּמֵאָה קְשִׂיטָה"[6].

בברית החדשה

הברית החדשה[7] מציינת את מקומה של חלקת השדה שקנה יעקב בסמוך לבאר יעקב ולעיר סוכר:

"וַיָּבֹא לְעִיר מֵעָרֵי שֹׁמְרוֹן וּשְׁמָהּ סוּכַר מִמּוּל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־נָתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף בְּנוֹ וְשָׁם בְּאֵר יַעֲקֹב וְיֵשׁוּעַ הָיָה עָיֵף מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֵּשֶׁב־לוֹ עַל־הַבְּאֵר וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית:"

לדעת החוקר יואל אליצור, סוכר הוא הכפר עסכר שנמצא לא הרחק מהמתחם[1].

בספרות הנוסעים

בעת העתיקה ובימי הביניים

זיהוי המתחם המכונה כיום קבר יוסף מאז העת העתיקה נשען, בין היתר, על הקרבה לעיר שכם ועל מסורות החל מהתקופה הביזנטית שנכתבו על ידי נוסעים.

הנוסע האלמוני מבורדו, מראשוני כותבי ספרי המסעות בארץ ישראל, שעבר במקום בשנת 333, כתב: "בתחתית (הר גריזים), יש מקום הנקרא sechim[8] שם מצוי קברו של יוסף בחלקת האדמה אשר אביו יעקב הוריש לו"[9]. קבר יוסף נזכר באונומסטיקון - רשימת שמות מקומות בעלי הקשר מקראי - של אוזביוס מקיסריה מהמאה ה-4: "עיר יעקב, היום חרבה, ומראים את המקום בפרוורי ניאפוליס[10], שם נראה גם קבר יוסף". גם הצליין הנוצרי תיאודוסיוס שביקר בארץ ישראל בראשית המאה ה-6 כתב: "בסמוך לבאר יעקב שם עצמות יוסף הקדוש"[1][11]. במפת מידבא מצויר קבר יוסף ממזרח לשכם[1].

הקבר מכונה בפי המוסלמים בשם "יוסוף א-צדיק" ("יוסף הצדיק"), אף כי מסורת מוסלמית נוספת מזהה את קבר יוסף ("נבי יוסוף" במקרה הזה) במערת המכפלה, ומעולם לא קיבל יחס של מקום חשוב[1][12].

בנימין מטודלה (המאה ה-12) כתב בספרו 'אלה מסעות'/'תוצאות ארץ ישראל': "והנה בשכם קבורת יוסף הצדיק ועליו ב' עמודי שיש א' לראשו וא' לרגליו וחומת אבנים נמוכה סביב הקבר"[1]. מנחם החברוני מן המאה ה-13 תיאר: "ומשם הלכתי לשכם וראיתי קברו של יוסף הצדיק בן יעקב אבינו בין שני עמודים של שיש אחד לראשו ואחד לרגליו"[13][1]. במאה ה-14, אשתורי הפרחי כתב בספרו 'כפתור ופרח': "ותמצא שכם בין שני הרים הר גרזים והר עיבל, והוא לפי דעתי הכפר שקורין לו בלאטה, לא העיר המערבית לה כתחום שבת ושמה נאבלס. ואשר הכרחני לומר זה, ציון יוסף הצדיק שהוא לצפון בלאטה כחמישים אמה, והוא בשדה אשר קנה יעקב וכמו שהתבאר בסוף ספר יהושע, והוא על פני שכם ונאבלוס רחוק ממנו"[2]. הנוסע האנגלי ג'ון מאנדוויל ביקר בארץ ישראל בשנת 1336 וכתב: "ואצלה בסמוך (לשכם) מקום-קברו של יוסף... והיהודים עולים לשם לרגל לעיתים קרובות מתוך הערצה יתירה". הנוסע הגרמני ארנולד פון-הארף ביקר בארץ ישראל בשנים 1498–1499 וכתב בספרו: "מניאפוליס אל נפולסה... עיר שנקראה לפנים סיכר, בה טמונות עצמות יוסף... (היהודים) עורכים עליית-רגל גדולה מדי שנה אל המקום"[14].

על-פי המסורת שני עמודים מקוטעים העומדים לצד מצבת יוסף, הן מצבות לשני בניו, אפרים ומנשה[1].

בעת החדשה

Joseph's Tomb
אתר קבר יוסף, המאה ה-19
Joseph's Tomb and Mount Ebal (before 1899)
קבר יוסף, בסביבות 1899
Grave of Joseph
המצבה במבנה קבר יוסף, לפני 1917
Kever Yosef22
קבר יוסף בשכם במבט ממצפה יוסף שעל הר גריזים, 2010

במאה ה-19 כתב הרב שאול הורנשטיין אשר ביקר במקום ותיעד את מסעו בספר גבעת שאול: "למזרח שכם, רחוק לערך 1/3 שעה, נמצא כפר הנקרא 'בלע אבלנוטא' (מחנה בלאטה), מקומה בחלקת השדה אשר קנה יעקב אבינו עליו השלום אצל עיר שכם, ובתוך הכפר נמצא קבר לעצמות יוסף הצדיק הידוע לנו כנזכר ביהושע כ"ד... ובית תפלה להערביים בנוי על קברו, והערביים יכבדו את מקום קבורתו, ונר תמיד ידלקו על ציון הקבר אשר מכסה של משי עליו, והנוסעים מעיר הקודש צפת וטבריה לער הקודש ירושלים אשר דרך שכם יעברו, יתפללו על קברו, לא תשבע עין הרואה מראית כלילת יופי של המישור הנקרא חלקת שדה"[15]. גם הנוסע דוד דבית הלל מציין: "סמוך לעיר, קבור יוסף בן יעקב"[16].

ההיסטוריה של האתר

במשך מאות שנים היה מתחם הקבר בבעלות מוסלמית, ושימש מקום תפילה מוסלמי (באתר גומחת תפילה בקיר הדרומי, לכיוון מכה). האתר נשמר על ידי צאצאי משפחת דוויכאת. מסורת מקומית מזהה במתחם הקבר את מקום תפילתו של אחד מאבות משפחה זו, שייח' יוסוף דאוקאת, ומכאן נוצרה הטעות לפיה כונה המקום "קבר שייח' יוסוף"[17].

בשלטון ישראל

לאחר מלחמת ששת הימים עבר האתר לשליטה ישראלית. בן משפחת דוויכאת המשיך לשמור במקום דרך קבע ואף שימש עובד של המנהל האזרחי. מספר פעמים במהלך שנות ה־90 של המאה ה־20, טענו אנשי שמאל (בהם שרת החינוך דאז שולמית אלוני), כי קבר יוסף הוא קבר השייח' יוסוף.

בשנת 1982 הוקמה במתחם הקבר ישיבת עוד יוסף חי בידי קבוצת צעירים ובראשם רומם אלדובי. בראשות הישיבה עמד הרב יצחק גינזבורג, כאשר כבית המדרש שימש החדר המרכזי במתחם. לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה הוצב במקום כח אבטחה צבאי קבוע.

לאחר הסכמי אוסלו

על פי הסכם אוסלו ב' מ־1995, מתחם הקבר הוא מובלעת בשליטה ביטחונית ישראלית בתוך שטח A שבשליטה פלסטינית מלאה, לאחר שהפלסטינים הכירו באופיו היהודי של הקבר ובחשיבותו ליהודים. כמו כן, הדרך אליו נמצאת בשטח C, שטח שבו לישראל שליטה מלאה[דרוש מקור]. האבטחה נעשתה בתחילה באמצעות כח אבטחה אזרחי.

האירוע במתחם ב־1996 ולקחיו

בערב סוכות תשנ"ז (1996), במקביל למהומות מנהרת הכותל, הותקף גם מתחם קבר יוסף בירי כבד. כוח תגבור של צה"ל (גדוד חרוב) שנשלח למקום נכנס לאזור הקרבות ללא הכנה מתאימה ובנגמ"שים פתוחים ושישה חיילים נהרגו בניסיון החילוץ הראשון, חלקם במהלך הנסיעה בדרך אל הקבר, וחלקם בעת שניסו להתמקם בעמדות הגנה סביב המתחם עצמו[18]. במהלך האירוע פרצו מחבלים ערבים לקבר יוסף, הרסו את הישיבה ושרפו מאות ספרי קודש אשר נטמנו מאוחר יותר בהר המנוחות בירושלים. כמו כן, נגדע עץ התות העתיק שעמד בפתח המבנה. לפי דברי כתב ידיעות אחרונות רוני סופר, מאז אירוע זה, גברו הקולות לפנות את חיילי צה"ל ממתחם הקבר[19].

לימים טען עוזי דיין, שהיה אז אלוף פיקוד המרכז, כי הציב למחבלים הערבים אולטימטום של 15 דקות להפסקת הקרב ולאפשר כניסה של כוחות צה"ל למקום, ואיים בכיבוש מחודש של שכם על ידי צה"ל. לדבריו המחבלים הערבים נכנעו לאולטימטום שהציב[20][21].

בעקבות האירוע ב-1996 ובשל מה שהוגדר כהתנכלויות של תלמידי הישיבה לאוכלוסייה הערבית המקומית ולשוטרים פלסטינים[22], הוחלף כח האבטחה האזרחי בכח משמר הגבול בגודל מחלקה ב-1997. כמו כן, הוכנו תוכניות מבצעיות לביצור והגנת המתחם והכח השוהה בו, שלא יושמו. גובשה תוכנית צבאית (בשם הקוד: "כתונת פסים") לחבירה של כוחות צה"ל אל מתחם הקבר. חרף זאת, בדו"ח של קצין צה"ל מאמצע שנת 2000, נכתב כי מוכנות מתחם קבר יוסף להגנה היא נמוכה ביותר[23]. הוכנה גם תוכנית (בשם הקוד "גן סגור") לפינוי כללי של מתחם הקבר והעברת השליטה בו באופן זמני לכוחות ערבים, אך נציגי ההתיישבות, שתוכנית זו הגיעה לידיעתם, התנגדו בחריפות לעזיבה, ולו זמנית, של מתחם קבר יוסף[23].

האירועים ב-2000

מתחם הקבר הותקף על ידי חמושים במאי 2000 תש"ס. באירוע זה נפצע קל קצין צה"ל, אשר פונה מהמתחם באופן מתואם על ידי כוחות פלסטינים כעבור 4 שעות מהפציעה[24].

באוקטובר 2000, עם תחילת מהומות הר הבית שבישרו את פרוץ האינתיפאדה השנייה ומידע על כוונה לתקוף את המבנים ולהשתלט עליהם, פונה המתחם מאזרחים בהוראת מפקד חטיבת שומרון יוסי אדירי. בקשתו לפינוי הכוח צבאי לא אושרה, על פי הוראתו של ראש הממשלה אהוד ברק[25]

זמן קצר לאחר מכן הותקף המתחם והכוח המצומצם ששהה בו (12 שוטרי מג"ב) על ידי קבוצה גדולה של שוטרים פלסטינים חמושים אך לבושים אזרחית, וכן קהל רב שזרק בקבוקי תבערה ואבנים על המתחם מגגות בניינים סמוכים[25]. השוטרים הפלסטינים זוהו בידי לוחמי מג"ב שעבדו אתם קודם בסיורים המשותפים במסגרת הסכמי אוסלו[25]. על מהלך הקרבות פיקדו מפקד החטיבה אדירי, יצחק דדון מפקד מג"ב, וסגן ראש השב"כ, מתל א-ראס בהר גריזים, הצופה על הקבר. הרמטכ"ל שאול מופז ומפקד אוגדת יהודה ושומרון בני גנץ ביקרו במקום וצפו בקרבות[25].

ביום הראשון של ראש השנה, עם תחילת המהומות, הפלסטינים טענו שנהרגו שישה מהמפגינים. מיד לאחר הלווייתם ההמונית ביום השני של ראש השנה תשס"א (1 באוקטובר 2000), יצאו לתקוף את קבר יוסף, כשהם נושאים דגלי חזבאללה, חמאס ואש"ף. שוטר מג"ב מידחת יוּסף נפגע מירי ודימם למוות במשך כ־3 שעות. נערכו ניסיונות כושלים לתאם את חילוצו עם המשטרה הפלסטינית על פי הבטחתו של ג'יבריל רג'וב לשאול מופז. במהלך הימים הבאים הוחלף הכוח שהגן על המתחם מספר פעמים בתוך כלי רכב פלסטיניים ומלווים בשוטרים פלסטיניים. גם גופתו של יוסף הוצאה ברכב חירום פלסטיני מלווה בשוטרים פלסטינים חמושים[25]. לבסוף, כעבור ששה ימי קרב, ב־ח' בתשרי תשס"א, 7 באוקטובר 2000, נסוג כוח צה"ל מהמתחם.

למרות הבטחה פלסטינית לשמור על המתחם, פרצו לקבר פלסטינים ובהם שוטרים, והעלו אותו באש, תוך כדי ביזתו והשחתת תכולתו[26]. לאחר מכן צבעו את גג הקבר בירוק, בטענה שהאתר אינו קבר יוסף אלא מקום קדוש למוסלמים[27]. בשבת שובה שמע הלל אליהו ליברמן, ממקימי ישיבת עוד יוסף, על נטישת המקום בידי צה"ל. הוא יצא מאלון מורה וניסה להגיע לקבר רגלית. ליברמן נרצח ביריות בידי ערבים וגופתו נמצאה מוטלת במערה.

עד סוף שנת 2002 המבנה והקבר נהרסו לחלוטין בהתקפות חוזרות ונשנות, ונותרו רק הקירות הגודרים את המקום[28]. על אף טענותיהם, המשיכו המוסלמים להתייחס לאתר כמקום קדוש ליהודים בלבד. המתחם הושחת[29] ונשרף[30], כמה פעמים מאז עזיבתו. כן נהרסה כיפת המבנה[31] והושלכה בו אשפה[32].

לאחר עזיבת מתחם הקבר הקימו יהודים תושבי האזור "נקודת לימוד" ליד הכניסה הדרומית לשכם, בשם "תועה בשדה", שנועדה להזכיר את נטישת קבר יוסף. בנוסף, נקבעה נקודת תצפית ותפילה בהר גריזים המשקיפה אל הקבר ומכונה "מצפה יוסף".

משנת 2002

החל מסתיו 2002[33], מאפשר צה"ל לקבוצות מאורגנות להגיע למקום לביקורים, בעיקר בשעות הלילה, תוך פריסה רחבה של כוחות אבטחה[34]. בדרך כלל, נערכים ביקורים אלה בערב ראש חודש, ובימים מיוחדים הקשורים לקבר יוסף. ימים אלו כוללים את א' בתמוז אשר מקובל כיום פטירתו של יוסף[35], ביום המוקדש ליוסף בספירת העומר שהוא על פי תורת הסוד בבחינת יסוד שביסוד[36], ובחול המועד סוכות ביום האושפיזין של יוסף[37].

כמו כן, קבוצת ישראלים, המוערכת בכ-300 איש שרובם נמנים עם פלג שובו בנים של חסידות ברסלב (בראשות הרב אליעזר ברלנד), מנסה להגיע תדירות למתחם ללא תיאום עם צה"ל. חלק מביקורים אלו מתואמים עם גורמי ביטחון פלסטינים, וכוללים לעיתים תשלום שוחד לשוטרים פלסטיניים[38][39]. במהלך ניסיונות שכאלו נפצעו קשה מספר ישראלים בי"ז בכסלו ה'תשס"ד (2003) מירי מחבלים[40].

בשנת 2008 שופץ מבנה הקבר באופן מקיף, הכולל את שיקום וחידוש כיפת הקבר, וחידוש המצבה במתחם, בליווי צה"ל[41][42].

ב-24 באפריל 2011 נהרג בן יוסף לבנת ונפצעו חמישה, לאחר ששוטרים פלסטינים פתחו בירי על כלי רכב של ישראלים אשר הגיעו אל מתחם קבר יוסף[43]. תחילה טענו הפלסטינים שהישראלים, שנכנסו באופן לא מתואם לשכם, ניסו לפרוץ מחסום של המשטרה הפלסטינית[44], אולם תחקיר של צה"ל קבע בהמשך כי לא הייתה התגרות מצד החסידים. בעקבות התחקיר משרד הביטחון הכיר בהרוג כנפגע פעולת איבה[45]. הרשות הפלסטינית העמידה את שלושת השוטרים לדין על ירי לא מוצדק באוויר, והם ריצו תקופות מאסר של שנה. לאחר שחרור היורים מהכלא הפלסטיני הם נעצרו בידי צה"ל[46]. בתום חקירתם פרסם השב"כ שהשוטרים הודו שירו לעבר הרכבים ללא שנשקפה מהם כל סכנה ושביימו ראיות לאחר הירי[47]. מאורע זה החזיר את קבר יוסף למרכז השיח הציבורי, וב-14 ביוני 2011 ביקרו מספר חברי כנסת ישראלים במתחם הקבר.

בליל 16 באוקטובר 2015 פלסטינים השליכו בקבוקי תבערה לעבר המתחם וגרמו לשריפת חיפוי העץ שבמתחם הקבר[48]. נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס גינה את ההצתה והודיע כי יקים ועדת חקירה לחקירת האירוע[49].

בשנת 2015 שופץ וחודש מתחם הקבר, השיפוץ כלל צביעת כלל מתחם הקבר מבפנים ובחוץ, שדרוג תאורה, ושילוט. שיפוץ זה נעשה בין היתר ביזמת הרב אליקים לבנון וראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן[50]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 יואל אליצור, ‏על האותנטיות של "חלקת השדה" - קבר יוסף., באתר "דעת"
  2. ^ 2.0 2.1 יואל אליצור, "מקום בפרשה - גאוגרפיה ומשמעות במקרא", עמ' 57-64
  3. ^ ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוקים י"ח-כ'
  4. ^ ספר בראשית, פרק נ', פסוקים כ"ד-כ"ו
  5. ^ ספר שמות, פרק י"ג, פסוק י"ט
  6. ^ ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל"ב
  7. ^ הבשורה על פי יוחנן, פרק ד', פסוק ה
  8. ^ הכתיב הוא sechim ‏. THE ANONYMOUS PILGRIM OF BORDEAUX - LATIN TEXT
  9. ^ במקור: "quam dedit ei iacob pater eius". (מסע מבורדו (Itinerarium Burdigalense)
  10. ^ שמה הרואי של שכם.
  11. ^ [https://archive.org/stream/itinerahierosol00geyegoog#page/n194/mode/2up גייר, מסע ירושלים (לטינית), עמוד 137
  12. ^ לדוגמה בספר: אנשי הגליל בתקופת ירושלים וחברון (ערבית) מג'יר אלדין אלחנבלי, עמאן 1973, עמודים 68–69. ר' מאמרו של אליצור למקורות נוספים
  13. ^ המעמר ג', עמוד 37
  14. ^ מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ- ישראל, עמ' 230, 275.
  15. ^ הספר גבעת שאול עמוד 29 פרק 14 (באתר כתבים עבריים (היברו-בוקס))
  16. ^ אברהם יערי, מסעות ארץ ישראל, גזית, תש"ו, עמ' 511.
  17. ^ יהודה זיו, שניים אוחזים בצדיק, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח.
    "קבר יוסף" באתר "לקסיקון לתרבות ישראל", המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  18. ^ על הקרב על קבר יוסף באתר מורשת חטיבת כפיר
  19. ^ רוני סופר, לבני תתבע מהפלסטינים לתחזק את קבר יוסף, באתר ynet, 15 בפברואר 2008
  20. ^ http://secureisrael.org.il/Article.aspx?id=42
  21. ^ מאמרו של אלי קמיר.
  22. ^ http://192.118.73.5/hasite/spages/1191377.html
  23. ^ 23.0 23.1 ד"ר אורי מילשטיין, אהוד ברק מפקיר למוות את מדחת יוסוף, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 31 במאי 2013, פרק 15 מתוך סדרת מאמרים
  24. ^ סמדר שמואלי, מסמך: אסור היה לחכות לפלסטינים, באתר ynet
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 25.3 25.4 מלחמת קבר יוסף אוקטובר 2000 - סרט תיעודי (יוטיוב)
  26. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 19
  27. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 32
  28. ^ שוב הוצת קבר יוסף (16 באוקטובר 2003 הארץ)
  29. ^ עוזי ברוך, ערבים חיללו את קבר יוסף בשכם, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2009
  30. ^ קצובר: הערבים ממשיכים להרוס את קבר יוסף, באתר ערוץ 7
    "לשוב ולכבוש את קבר יוסף", באתר ערוץ 7
  31. ^ ערבים פוצצו את כיפת קבר יוסף, באתר ערוץ 7, 4 במרץ 2004
  32. ^ חגי הוברמןקבר יוסף – ה"מיזבלה" של שכם, באתר ערוץ 7
  33. ^ יגאל ללום, שמחה ובכי בקבר יוסף, באתר ערוץ 7
  34. ^ על הכניסות המאובטחות של צה"ל לקבר יוסף, אתר דובר צה"ל
  35. ^ כאלף מתפללים פקדו את קבר יוסף, באתר ערוץ 7
  36. ^ יסוד שביסוד: סיום הרמב"ם בקבר יוסף הצדיק בשכם
  37. ^ אורנית עצר, סוכות מרגש בקבר יוסף המשופץ, באתר ערוץ 7
  38. ^ עיתון משפחה, גיליון 1003, 28.4.11, עמ' 26
  39. ^ במחנה, גיליון 2 משנת 2011
  40. ^ חגית רוטנברג וחגי הוברמן, ‏"עכשיו הוא בן של יוסף", באתר בשבע - ערוץ 7, 28 באפריל 2011
  41. ^ עוזי ברוך, לאחר תשע שנים: קבר יוסף שופץ, באתר ערוץ 7
  42. ^ בעיצומו של המועד: הוקמה המצבה על קברו של יוסף, באתר בחדרי חרדיםשיקומו של קבר יוסף - וידאו, באתר ערוץ 7, אהד חמו - ערוץ 2
  43. ^ יאיר אלטמן, פיגוע ירי בשומרון: הרוג ושני פצועים באזור שכם, באתר ynet, 24 באפריל 2011
  44. ^ אנשיל פפר וחיים לוינסוןחקירת הירי: המתפללים ניסו לפרוץ מחסום, באתר הארץ
  45. ^ אליאור לוי, נעצרו 3 הפלסטינים שהרגו את אחיינה של לבנת, באתר ynet, 22 במאי 2013
  46. ^ אסף גבור, צה"ל עצר את שלושת רוצחיו של בן-יוסף לבנת, באתר nrg‏, 22 במאי 2013
  47. ^ אליאור לוי, נעצרו רוצחי אחיינה של לבנת בקבר יוסף, באתר ynet, 19 ביוני 2013
  48. ^ קבר יוסף הוצת: "הרשות הפלסטינית לא שונה מדאעש", NRG
  49. ^ אבו מאזן גינה את הצתת קבר יוסף, mako
  50. ^ שיפוץ קבר יוסף תשע"ה (יוטיוב)
באר יעקב (שכם)

באר יעקב (בערבית: بئر يعقوب, תעתיק: בִּיר יעקוּב) היא באר מים הנמצאת בשכם, ומיוחסת ליעקב אבינו. באר יעקב ממוקמת לא רחוק מאתר ארכאולוגי בשם תל בלטה, שנחשב כמיקומה של שכם התנ"כית. הבאר נמצאת כיום בתוך מנזר בעל שם זהה, בשכם שברשות הפלסטינית.

גבעת פינחס

גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר. על הגבעה מספר קברים, שחלקם מיוחסים במסורות מסוימות לדמויות מתקופת המקרא.

הר כביר

הר כביר (בערבית הר בילאל) הוא גוש הררי גדול המתנשא מצפון מזרח לשכם ומעל (מדרום) לבקעה הגדולה שיוצר נחל תרצה. בפסגה הצפון-מערבית, בגובה 792 מטר מעל פני הים, נמצאת תצפית נוף רחבה המשקיפה אל הר חרמון בצפון, הר הגלבוע במזרח והרי גלעד. מסביב להר כביר נצפים הרי השומרון; בדרום - מקרוב הרי עיבל וגריזים ובאופק הרי בנימין. בפסגה 792 ניתן לצפות בשלושה ימים: ים המלח, ים כנרת והים התיכון. ההר מכונה גם הר אברהם, על פי המסורת בבוא אברהם אל שכם ואלון מורה קיבל את ההבטחה על ארץ ישראל: "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה; וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר: לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת..." (ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים ו'-ז')

לאורך הרכס עוברת דרך נופית לאורך כארבעה קילומטר, בתוך שטח המוכרז שמורת טבע - שמורת הר כביר.

בשיפולים הדרומיים של ההר נמצא היישוב אלון מורה- מראשוני היישובים היהודיים בשומרון. מזרחית יותר נמצאת חוות סקאלי, המכונה גם "גבעה 792", בהתאם לגובה מעל פני הים של הפיסגה מעליו.

על פסגתו המערבית של ההר מצוי "קבר שיח' בילאל אבן רבאח", 767 מטר מעל פני הים. בפסגה שלושה מצפורים המהווים אתר הנצחה לתא"ל יוסף לונץ, מושל שכם לשעבר.

קיימת סברה כי הר כביר הוא הר גריזים המקראי.

בשיפולים הצפוניים של ההר נמצא והוגדר בשנת 1942 על ידי טוביה קושניר, מחללי מחלקת הל"ה, הפרח אירוס השומרון.

הר עיבל

הר עיבל (ערבית: جبل عيبال. נקרא גם جبل إسلامية - ג'בל אסלאמיה, או جبل الشمالي - ג'בל א-שמאלי - ההר הצפוני. בעברית מכונה גם 'הר הקללה' או 'הר הברית') הוא שמו של גוש הררי גדול מצפון לעיר שכם בגובה 940 מטר מעל פני הים. הר זה הוא הגבוה בהרי מרכז וצפון השומרון. מההר יש שליטה מלאה על העיר שכם. על פסגת ההר מתקן צבאי. גם בתקופת המנדט הבריטי היה מתקן צבאי דומה על ההר. פסגת ההר היא בשליטה ישראלית מלאה אך הדרך אליו עוברת באזור בו יש לישראל רק שליטה צבאית (אזור B). הדרך להר יוצאת מההתנחלות שבי שומרון ועוברת בשיפולי העיר שכם. אתר מזבח הר עיבל נמצא ליד שטח שבשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית (אזור A). עם זאת מתקיימים בהר ובאתר הארכאולוגי ביקורים, המתואמים עם כוחות הביטחון. באוקטובר 2014 נחנך שביל מסומן "סובב הר עיבל".

יוסף

יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל. במסורת היהודית נקרא גם יוסף הצדיק. על פי המקרא נקרא בשמו על ידי רחל אמו, שהייתה עקרה שנים רבות, וכשנולד ראתה בו סימן לבן נוסף: "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר" (ספר בראשית, פרק ל', פסוק כ"ד).

על פי הסיפור המקראי, יוסף היה בנו האהוב של יעקב, דבר שהביא לקנאת האחים בו ולמכירתו לשיירת סוחרים. לאחר הגעתו למצרים, נמכר יוסף לפוטיפר והפך לראש ביתו. אולם, בעקבות עלילה שטפלה אשת פוטיפר עליו, הוא הושלך לבית האסורים. בבית הסוהר, פתר יוסף את חלומותיהם של שר המשקים ושל שר האופים. בהמשך, פרעה עצמו הזדקק גם הוא לפותר חלומות ויוסף הוצא מבית הסוהר לשם כך. יוסף פתר לפרעה את חלומותיו, ובישר לו על שבע שנות שובע העומדות בפתח ולאחריהן שבע שנות רעב. בתגובה לפתרון החלומות, מינה פרעה את יוסף למשנה למלך ולאחראי על הצלת מצרים מהרעב הצפוי לה.

לאחר שבע שנות השבע, כאשר התחילו שנות הרעב, אחיו של יוסף ירדו מצרימה להביא לחם, ופגשו אותו שם. יוסף הכירם אך אחיו לא הכירו אותו. יוסף מעביר את אחיו תלאות רבים, עד שלבסוף נגלה אליהם כיוסף אחיהם. יוסף ואחיו מתפייסים, וכל משפחת יעקב יורדת מצרימה לחיות במצרים בארץ גושן.

במותו, מצווה יוסף את אחיו להעלות את ארונו אל ארץ ישראל, לאחר שה' יגאל אותם ממצרים.

יוסף זלצמן

יוסף זלצמן (1 ביוני 1890‏ - 24 בנובמבר 1913; כ"ד בחשוון תרע"ד) היה מחלוצי העלייה השנייה. הוא השתייך לקבוצת המתיישבים בחאן כפר אוריה, נמנה עם 16 החלוצים שהקימו את קבוצת כנרת והיה ההרוג הראשון שלה. זלצמן נרצח ממארב של ארבעה ערבים, בחודש הראשון להקמת הקבוצה, ונקבר בקבר בודד במקום בו נרצח. גרשון גרא כתב בספרו "חצר כנרת ואנשיה": "עם הרצחו של הפועל יוסף זלצמן אבד לניצני תנועת העבודה אחד מבכיריה מיוזמי לגיון העבודה". ובנציון ישראלי הוסיף "בדמו חיזק את בריתנו עם האדמה."

יורם יאיר

יורם שמואל (יָיָה) יאיר (נולד ב-29 באוגוסט 1944) הוא איש צבא ישראלי ששירת כאלוף בצה"ל ואיש ציבור. מכהן כיו"ר האגודה למען החייל וקרן לב"י, יו"ר עמותת "אחריי!" וראש תוכנית רבין למנהיגות של בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

מצפה בניו

מצפה בניו הוא פארק בגודל דונם הסמוך ליישוב אלון מורה, שבמרכזו מצפה.

המצפה הוקם בשיתוף פעולה של המועצה האזורית שומרון עם רשות הטבע והגנים

המצפה נחנך בחול המועד פסח תשע"ה, ונקרא על שם בן יוסף 'בניו' לבנת שנהרג מאש שוטרים פלסטינים בעת שהסתנן לקבר יוסף. באירוע השתתפה דודתו - שרת התרבות והספורט, לימור לבנת.

מצפה יוסף

מצפה יוסף הוא מצפה הסמוך לראש הר גריזים, הצופה על קבר יוסף.

מצפה יוסף נמצא סמוך לפסגת הר גריזים בכתף ההר היורדת לכיוון מחנה הפליטים בלאטה, במקום הנקרא בפי הערבים תל א ראס, בנקודה שגובהה כ-800 מטרים מעל פני הים, הצופה על העיר שכם, עתיקות שכם הקדומה, וכן על קבר יוסף ומכאן שמו- מצפה יוסף. המצפה מפורסם כאתר תיירותי בשל היותו הנקודה הקרובה ביותר לקבר יוסף שניתן ליהודים להגיע אליה בחופשיות באור יום.

ממצפה יוסף ניתן לראות גם את הר עיבל וכן ניתן לצפות בשלושת גבולות הארץ ממקום אחד: במערב ניתן לראות את הים התיכון, ממזרח ניתן להבחין בהרי עבר הירדן ובימי ראות-טובה ניתן להבחין בחרמון במבט צפונה. במצפה יוסף נערכו עצרות תפילה המוניות בשנים שלא ניתן היה להיכנס לקבר יוסף בשכם.

כיום המקום מאובטח על ידי מוצב של צה"ל שממוקם לצד המצפה.

בתחילת שנת 2012 המצפה שופץ בידי המועצה האזורית שומרון שהתקינה לאורך המצפה מעקה בטיחותי, שילוט ומפות של הנוף.

עוזי דיין

עוזי דיין (נולד ב-4 בינואר 1948, כ"ב בטבת ה'תש"ח) הוא פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת העשרים ואחת מטעם מפלגת הליכוד, היה אלוף בצה"ל ושימש כסגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי. לשעבר יו"ר מפעל הפיס.

עין מח'נה

עין מַחְ'נֶה (נקרא גם מעיין עמשא וכן מעיין יוסף), הוא מעיין שכבה בשומרון, למרגלות המאחז סנה יעקב שבדרך העולה ליישוב הר ברכה ומדרום לשכם. השם מח'נה נגזר מהשם הערבי של עמק המכמתת שלרגליו - "סהל מח'נה", המנציח את שמו של היישוב הקדום 'מחנה' שישב במקום. המועצה האזורית שומרון, שהמעיין נמצא בתחומה, קראה למעיין מעיין עמשא להנצחת הלוחם עמשא משולמי שנהרג במלחמת לבנון השנייה. בנוסף המעיין מכונה מעיין יוסף, על שם קרבתו לשכם ולקבר יוסף ובשל מנהגם של פוקדי קבר יוסף לטבול בו לפני כניסתם לשכם.

עמק המכמתת

עמק הַמִּכְמְתָת (בערבית: סַהְל מַחְ'נֶה), הוא עמק פורה מדרום לעיר שכם. זהו עמק מישורי צר וארוך, שגובהו כ-500 מטרים מעל פני הים.

ביישוב המקראי מכמתת, שזיהוי מיקומו המדויק שנוי במחלוקת, עבר הגבול בין נחלת שבט מנשה לבין נחלת שבט אפרים. בין האתרים המצויים בעמק: קבר יוסף ו"בקעת עין סוכר" - לימים מחנה הפליטים עסכר. בזכות פוריותה, נזכרה בקעת עין סוכר כמקום שממנו הביאו את התבואה למנחת העומר בבית המקדש כאשר לא נמצאו שעורים במקום קרוב יותר לירושלים.

קבר איתמר בן אהרן הכהן

קבר איתמר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של איתמר בן אהרן הכהן.

קבר אלעזר בן אהרן הכהן

קבר אלעזר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של אלעזר בן אהרן הכהן.

קבר כלב בן יפונה

קבר כלב בן יפונה הוא מבנה המזוהה עם מקום קבורתו של כלב בן יפונה בכפר הערבי כיפל חארת' בשומרון, כק"מ צפונית מערבית לאריאל.

המבנה קרוי בערבית "נבי תול כפל", כאשר כפל הוא שמו של כלב בן יפונה בערבית. מכאן גם שמו של הכפר - כפל חרת'. המקום מוזכר בספר המסעות של פתחיה מרגנסבורג, שסייר בארץ ישראל בשנות השמונים של המאה ה-11: "הר געש גבוה מאוד, ובאמצע ההר יהושע בן נון קבור ואצלו כלב בן יפונה." באמצע המאה ה-12 יעקב השליח מציין את הכפר חרס כמקום קברו של כלב בן יפונה. שמואל הקראי שביקר בארץ ישראל בשנת ה'תא (1641-1642) קורא למקום תמנת חרס וכותב כך: "מקום יפה מוגדר בחומת הקיר, ובתוכה מצבה נאה, ואמרו שהיא קבורת כלב בן יפונה עליו השלום."

אין מסורת על יום פטירתו המדויק של כלב בן יפונה ולכן נוהגים לפקוד את הקבר בעשרה בטבת שהוא יום הקדיש הכללי ובליל שישי הסמוך לשבת פרשת שלח לך, פרשה בה מסופר על כלב בן יפונה. בשל מיקומו של הקבר בתוך כפר פלסטיני מאבטחים כוחות צבא רבים את המקום בעת העלייה אליו.

קבר רחל

קבר רחל הוא מבנה הנמצא במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים. מסורות קדומות של למעלה מ-1,700 שנה מזהות את המקום כאתר שבו נקברה רחל אמנו, ומשום כך הוא נחשב למקום מקודש בעיני היהודים, הנוצרים והמוסלמים. במשך הדורות עברו המצבה שבמקום והמבנה שמעליה שינויים רבים המתועדים בספרות הנוסעים הענפה. מראה מבנה הקבר היה אחד הסמלים המפורסמים של ארץ ישראל, והוא הופיע על חפצי אמנות יהודיים, על בולים ובספרי קודש.

חוקרי ארץ ישראל חלוקים באשר לנכונות הזיהוי של האתר מצפון לבית לחם כמקום קבורתה של רחל. אחד הזיהויים הנוספים המקובלים במחקר למיקומו של קבר רחל הוא האתר המכונה בערבית קובור בני אישראיל ( = קבר בני ישראל) דרומית ליישוב גבע בנימין.

כיום קבר רחל משמש מקום תפילה ליהודים הפוקדים את המקום במשך כל ימות השנה, ובמיוחד בי"א בחשוון, המקובל במסורת היהודית כיום פטירתה של רחל.

שכם

שְׁכֶם (בערבית: نابلس (מידע • עזרה) - נַאבְּלוּס) היא העיר הפלסטינית השנייה בגודלה ביהודה ושומרון, המשמשת כמרכז המסחר והשירותים החשוב בשומרון. אוכלוסיית העיר מונה כ־170,000 תושבים (כולל מחנות הפליטים הסמוכים לה, רוב מוסלמי, מיעוט נוצרי וקהילה שומרונית קטנה), והיא שוכנת בשטח הרשות הפלסטינית, כ-51 ק"מ מצפון לירושלים. בתחומי שכם מספר מחנות פליטים פלסטינים (בלאטה, עסכר ישן, עסכר חדש ומחנה עין בית אל מא - "מחנה שכם") שסופחו בשנת 1965 למרכז השיפוט של העיר.

שכם הקדומה

שכם הקדומה או שכם העתיקה היא עיר מקראית, שעל פי ממצאים ארכאולוגיים הייתה קיימת כבר בתקופה הכלקוליתית. במקרא מופיעה שכם כעיר חשובה במרכז ארץ כנען, שאוכלסה על ידי העם החיוי מבני כנען, ולאחר כיבוש הארץ על ידי עם ישראל בראשית תקופת ההתנחלות יועדה להיות אחת משלוש ערי המקלט שבעבר הירדן המערבי, ולכך אכן שימשה בשנותיה הראשונות, אולם ברוב שנות קיומה ישבו בה כנענים מבעלי שכם, וישראלים משבט מנשה.

בראשית התפלגות הממלכה שימשה שכם לזמן מה כעיר הבירה של ממלכת ישראל, אך כעבור זמן קצר הועתקה הבירה לעיר תרצה, ומעמדה של שכם נפגע ללא שוב עד גלות עשרת השבטים. על פי המסופר במקרא, גם לאחר חורבן בית המקדש הראשון נותרה התיישבות ישראלית מועטה בשכם, אך היא פסקה לאחר רצח גדליהו בן אחיקם ורציחת אנשי שכם על ידי ישמעאל בן נתניה זמן קצר לאחר החורבן. חשיבות נוספת הוענקה לשכם בשל היותה מקום קבורתו של יוסף, שנקבר בחלקת השדה שרכש יעקב מבעלי שכם בעת שובו לארץ מחרן.

תל בלאטה

תל בלאטה הוא תל בדרום-מזרח שכם, מעט ממערב למתחם קבר יוסף המזוהה כשכם העתיקה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.