קבר יהושע בן נון

קבר יהושע בן נון הוא מבנה המזוהה עם מקום קבורתו של יהושע בן נון. בסמוך נמצא קבר נוסף המיוחס לאביו נון. הקבר נמצא בכפר הערבי כיפל חארת' כק"מ צפונית מערבית לאריאל, המקום מזוהה עם תמנת חרס המקראית, המצוינת במקרא כמקום קבורת יהושע. אולם יש המזהים את תמנת חרס עם חרבת תמנה, שבאזור היישוב נווה צוף.

יהודים נוהגים לפקוד את הקבר ביום פטירתו של יהושע בן נון החל בכ"ו בניסן. ביום זה מאבטחים כוחות צבא רבים את המקום.

קבר יהושע בן נון
YOSHA
מצבת קבר יהושע בן נון בליל ההילולה
תאריך פטירה כ"ו בניסן
עיר תמנת חרס
בית הקברות מערת קבר יהושע בן נון
מיקום דרום היישוב
קואורדינטות 32°07′10″N 35°09′25″E / 32.1195446°N 35.1568986°E
ידוע כסגולה לישועות
(למפת צפון השומרון רגילה)
North-shomron
 
קבר יהושע בן נון
קבר יהושע בן נון

זיהוי האתר

בספר יהושע מוזכר מקום קבורתו של יהושע בו נון בתמנת סרח שבהר אפרים :

וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ

יהושע כ"ד, ל'

בספר כפתור ופרח כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו"[1]. על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים בקרבת מקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו - נון וכלב בן יפנה. בתוך מבנה קבר יהושע גדל עץ אלה ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258.

קביעת מקום קבורתו של יהושע בן נון מוצאת תמיכה גם בממצאים גאולוגיים. במורדות השומרון בין רנטיס בכביש "חוצה בנימין", צפונה, עד לקטע המערבי של כביש שכם - טול כרם, נתגלו כ-20 ריכוזים של גופים וולקניים. אחד מהם נמצא בח'רבת ערארה דרומית לכביש חוצה שומרון[2], כק"מ מזרחה מצומת מסחה. ח'רבת ערארה נמצאת על הר בגובה 377 מ'. בצלע ההר נחשפים סלעים געשיים. החשיפה היא בצורת שפך ואפשר לזהות את ההר כ"הר געש".

מצפון להר מתנשא מצוק משונן ובראשו מבנה ריבועי קטן. זהו שיח' עבדאללה, שם התואם את כינויו של יהושע - "עבד ה'", כאמור בספר יהושע: "וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד ה'--בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים.." (יהושע כ"ד, כ"ט)

קברו של יהושע בן נון אכן מצפון להר געש. סביר להניח כי המבנה על צוק בין הר הגעש לבין קברו, הנמצא בדרך מיפו לשכם, קבל את שמו מיהושע בן נון.

זיהויים נוספים

ציון קבר יהושע בן נון מיוחס למספר אתרים נוספים:

  • נבי יושע בגליל העליון
  • "נבי ינון" שבכפר יאנון שליד שכם
  • מסורת מימי הביניים מזהה את קברו של יהושע בן נון בגליל התחתון[3]
  • "ח'רבת תיבנה" ("ח'רבת תִּבְּנֶה") שליד הכפר דיר ניזאם, זיהוי החורבה עם העיר תמנה, הביא את חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן שביקר במערת קבורה במקום בשנת 1863, לזהות בקבר זה את מקום קבורתו של יהושע בן נון, ובהסבר מפורט אף מסביר את כוכי הקולומבריום בדופן חצר המבוא של המערה, הם כוכים להדלקת נרות. בסיורו במקום מצא גרן כמות גדולה של אבני צור קטנים ומושחזים כסכינים, ועל כן לדבריו מתאים הממצא למסופר בספר יהושע כי חרבות הצורים בה מל יהושע את ישראל בכניסתם לארץ נקברו יחד עימו.[4]

אך ב-1968, הרבנות הצבאית החליטה שקבר שייח "נבי יושע" בכפר כיפל חארת', הוא "קבר יהושע בן נון" והציבה בו שלט.[5] זאת כנראה, על פי המסורת השומרונית.

תמונות

יהושע בין נון

תצלום הקבר בליל ההילולה. ניתן להבחין בעץ האלה העתיק

YOSHA

מצבת קבר יהושע בן נון בליל ההילולה

Scaיהושעבןנון06

מבנה הקבר באור יום

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר כפתור ופרח, עמוד ס"ז
  2. ^ "חוצה- שומרון" (כביש 5), יוצא 22 ק"מ מצפון לתל אביב, הוא כביש הרוחב של ארץ ישראל ומסתיים, בכביש הבקעה (מספר 90 ) אורכו 75 ק"מ.
  3. ^ סבוב הרב רבי פתחיה מרגנשפורג, עמ' 56, אתר דעת
  4. ^ Guérin, 1875, p. 105
  5. ^ אל קברו יהושע בן נון, על המשמר, 13 במרץ 1969
באר יעקב (שכם)

באר יעקב (בערבית: بئر يعقوب, תעתיק: בִּיר יעקוּב) היא באר מים הנמצאת בשכם, ומיוחסת ליעקב אבינו. באר יעקב ממוקמת לא רחוק מאתר ארכאולוגי בשם תל בלטה, שנחשב כמיקומה של שכם התנ"כית. הבאר נמצאת כיום בתוך מנזר בעל שם זהה, בשכם שברשות הפלסטינית.

בור הציפורים

בור הציפורים (בערבית "בור אל חיספי". נקרא גם "בור הקאקים") ממוקם על גבעה ליד ההתנחלות יצהר שבשומרון. בבור חיות מאות ציפורים רבות ושונות: יונים, קאקים (סוג של עורב) ובאריות (דרור הבארות). שמו הרשמי של המקום הוא קמין חסיף, והוא מוגדר כשמורת טבע.

בור הציפורים הוא בור קארסטי בעומק של 120 מטר, הבנוי בצורת ארובה קרסטית אנכית לכל אורכה, שקרקעיתה מתרחבת לאולם גדול. הארובה הקרסטית נמצאת בשטח של סלע קירטון שאינו נמס במים ואין בו פעולה קרסטית. הפעולה הקרסטית של המסת סלע גיר התרחשה במעמקי הבור, ובשלב מסוים התמוטטה התקרה פנימה, וארובת ההמסה נחשפה במקום בלתי צפוי. תופעה זו נקראת בפי הגאולוגים בשם "ארובת יניקה".

בבור ניתן לצפות בתופעת טבע נדירה: בשעה שלפני שקיעת השמש, נראים קאקים שחורים רבים החוזרים לקינם על ידי "צניחה חופשית" לתוך הבור.

במקום ישנן טרסות קדומות ומתקנים חצובים בדרך. על גבעת הבור הוקמה נדנדה לנוחות המבקרים. הכיסוי הקירטוני מסביב לבור הוא דק, ולכן יש להזהר מאוד בקרבת הבור מהתפוררות הקרקע. הירידה לבור מאוד מסוכנת ואפשרית רק בעזרת גלישת מצוקים.

עקב מיקום הבור חשוב מבחינה ביטחונית לתאם את הביקור עם הצבא\היישוב.

גבעת פינחס

גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר. על הגבעה מספר קברים, שחלקם מיוחסים במסורות מסוימות לדמויות מתקופת המקרא.

דיר ניזאם

דיר ניזאם (בערבית: دير نظام) הוא כפר פלסטיני בנפת רמאללה ואל-בירה שבמרכז הגדה המערבית. הוא ממוקם כ 23 ק"מ צפונית מערבית לעיר רמאללה, וגובהו הממוצע הוא 590 מטר מעל פני הים. על פי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה נכון ל-2007, הכפר מנה 879 תושבים. הכפר גובל באום צאפה וכובאר ממזרח, נבי סאלח ובני זייד מצפון, עאבוד ובני זייד ממערב ואל-איתיחאד מדרום. בשנת 1977 הוקמה, בצמוד לכפר מצפון, ההתנחלות חלמיש (הנקראת גם "נווה צוף").

דיר קלעה

דיר קלעה הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה הביזנטית, 100 מטר מערבית ליישוב פדואל במערב השומרון. האתר נמצא בשנת 1873 על ידי עורכי הסקר הבריטי לארץ ישראל המערבית מטעם הקרן לחקר ארץ ישראל. הם גילו שרידי כנסייה בעלת אפסיס וחווה חקלאית על הדרך העתיקה מאנטיפטרוס לסבסטיה. מגדל השמירה שהתגלה במקום מעיד שהיה לתושבי המקום גם תפקיד בשמירת הדרך.

מיקום האתר הוא אסטרטגי וניתן לצפות ממנו על שפלת החוף וגוש דן. למרגלות האתר נמצא האפיק של נחל שילה.

האלות האטלנטיות

שמורת האלות האטלנטיות היא שמורת טבע שבה מטע עצי אלה אטלנטית, הסמוכה לגבעת סנה יעקב שבמעלה ההר המוביל ליישוב הר ברכה, המהווה חלק מרכס הר גריזים בשומרון.

הר גריזים (אתר ארכאולוגי)

האתר הארכאולוגי בהר גריזים הוא אתר עתיקות השוכן בראש הר גריזים שבשומרון, בתחומי קריית לוזה. באתר זה שרידי בנייה מרשימים המיוחסים למקדשים השומרונים מהתקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית.

יהושע בן נון

יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הוא דמות מקראית. על פי המסופר בספר יהושע, הוא הנהיג את עם ישראל לאחר מות משה, בתקופת כיבוש הארץ והתנחלות השבטים. על פי מסורת המובאת בתלמוד, יהושע הוא המחבר העיקרי של ספר יהושע. הוא היה משרתו של משה וגם תלמידו. כאשר עלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית, ליווה אותו יהושע חלק מן הדרך.

יהושע מוזכר לראשונה בקרב שניהלו בני ישראל מול עמלק ברפידים, קרב אותו ניהל יהושע. לאחר מכן היה יהושע אחד משנים עשר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ, יחד עם כלב בן יפונה. בהזדמנות זו, הוסיף לו משה את האות י' לשמו, שהיה בתחילה "הושע".

לאחר מותו של משה, שמינה את יהושע ליורשו, הכניס יהושע את בני ישראל לארץ כנען, וניהל את מסע כיבוש הארץ, החל ביריחו והעי, דרך הניצחון על חמשת המלכים במקדה (שם אמר: "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון"), וכיבוש לבנה, לכיש, עגלון, חברון ודביר, ועד לקדש ברנע בדרום, עזה במערב וחצור בצפון.

נחלת יהושע בן נון הייתה אז תמנת חרס, ושם אף נקבר.

לאחר מותו של יהושע הונהג העם על ידי זקני העם, ואחריהם בידי השופטים.

יער ריחן

שְׁמוּרַת יַעַר רֵיחָן הוא שמורת טבע המהווה את אחת השמורות החשובות ביותר במרחב העצום של השומרון חסר היערות. היער נמצא בצפון השומרון ליד כפר אום א-ריחאן והיישובים ריחן וטל מנשה. בתחום השמורה נמצאות שתי בריכות מים עונתיות קטנות שאחת מהן צמודה לבית היערן. באזור אתר ארכאולוגי על שטח של 30 דונם ובו שרידי עיירה מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל. ליד יער ריחן מצוי יער שקד, הסמוך ליישוב שקד. השטח הטרשי, שאינו נוח לעיבוד, והמרחק ממנו ליישובים השכנים, שאינו נוח לרועי צאן - גרמו לכך שהחורש נשמר בצורתו הטבעית: צפוף מאוד וניתן להלך בו רק בשבילים שהוכנו למטרה זו.

כיפל חארת'

כיפל חארת' או כיפל חארס (בערבית: كفل حارث או كفل حارس) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הנמצא צפון-מערבית לאריאל, שישה קילומטרים צפון-מערבית לסלפית ו-18 קילומטרים מדרום לשכם.

במקרה של איות השם בערבית "כפל חארס", אפשר לפרשו "הכפר של השומר". ייתכן כי שם המקום ניתן בעקבות מקום קבורתו של זולפיקאר כיפל.

מצפה בניו

מצפה בניו הוא פארק בגודל דונם הסמוך ליישוב אלון מורה, שבמרכזו מצפה.

המצפה הוקם בשיתוף פעולה של המועצה האזורית שומרון עם רשות הטבע והגנים

המצפה נחנך בחול המועד פסח תשע"ה, ונקרא על שם בן יוסף 'בניו' לבנת שנהרג מאש שוטרים פלסטינים בעת שהסתנן לקבר יוסף. באירוע השתתפה דודתו - שרת התרבות והספורט, לימור לבנת.

מצפה יוסף

מצפה יוסף הוא מצפה הסמוך לראש הר גריזים, הצופה על קבר יוסף.

מצפה יוסף נמצא סמוך לפסגת הר גריזים בכתף ההר היורדת לכיוון מחנה הפליטים בלאטה, במקום הנקרא בפי הערבים תל א ראס, בנקודה שגובהה כ-800 מטרים מעל פני הים, הצופה על העיר שכם, עתיקות שכם הקדומה, וכן על קבר יוסף ומכאן שמו- מצפה יוסף. המצפה מפורסם כאתר תיירותי בשל היותו הנקודה הקרובה ביותר לקבר יוסף שניתן ליהודים להגיע אליה בחופשיות באור יום.

ממצפה יוסף ניתן לראות גם את הר עיבל וכן ניתן לצפות בשלושת גבולות הארץ ממקום אחד: במערב ניתן לראות את הים התיכון, ממזרח ניתן להבחין בהרי עבר הירדן ובימי ראות-טובה ניתן להבחין בחרמון במבט צפונה. במצפה יוסף נערכו עצרות תפילה המוניות בשנים שלא ניתן היה להיכנס לקבר יוסף בשכם.

כיום המקום מאובטח על ידי מוצב של צה"ל שממוקם לצד המצפה.

בתחילת שנת 2012 המצפה שופץ בידי המועצה האזורית שומרון שהתקינה לאורך המצפה מעקה בטיחותי, שילוט ומפות של הנוף.

נבי יושע

א-נבי יושע (בערבית: النبي يوشع) היה כפר ערבי שיעי בגליל העליון, ובו מוזוליאום ובית קברות מוסלמי. כיום שוכן במקום היישוב רמות נפתלי.

עין מח'נה

עין מַחְ'נֶה (נקרא גם מעיין עמשא וכן מעיין יוסף), הוא מעיין שכבה בשומרון, למרגלות המאחז סנה יעקב שבדרך העולה ליישוב הר ברכה ומדרום לשכם. השם מח'נה נגזר מהשם הערבי של עמק המכמתת שלרגליו - "סהל מח'נה", המנציח את שמו של היישוב הקדום 'מחנה' שישב במקום. המועצה האזורית שומרון, שהמעיין נמצא בתחומה, קראה למעיין מעיין עמשא להנצחת הלוחם עמשא משולמי שנהרג במלחמת לבנון השנייה. בנוסף המעיין מכונה מעיין יוסף, על שם קרבתו לשכם ולקבר יוסף ובשל מנהגם של פוקדי קבר יוסף לטבול בו לפני כניסתם לשכם.

עמק דותן

עמק דותן הוא עמק בצפון-מערב השומרון והוא העמק הגדול ביותר באזור הרי השומרון. אורכו של העמק כ-10 קילומטרים ורוחבו כ-3 קילומטרים. העמק מוקף כמעט כולו בהרים. לעמק דותן חשיבות אסטרטגית עקב מיקומו הגבוה יחסית, הצופה על הגליל התחתון, עמק יזרעאל וחבל תענך.

רכסי הרים מפרידים בין עמק דותן לעמק יזרעאל, שבו נמצאת העיר ג'נין. עמק דותן משמש בעיקר לחקלאות, ויש בו שדות טבק רבים. העמק מיושב על ידי כפרים ערביים פלסטינים, ביניהם קבטיה, יעבד, בירקין ועראבה, ועל רכס בצידו הדרום-מערבי נמצאות ההתנחלויות מבוא דותן וחרמש. במרכזו נמצאות חורבות היישוב העתיק תל דותן. בעמק עובר התוואי של כביש ג'נין-שכם.

פארק הצנירים

פארק הצנירים הוא פארק המשתרע על פני 35 דונם, שהוקם על מסלעה של צנירים ייחודיים בפאתי היישוב קדומים שבשומרון. בפארק קיימות מספר חציבות של בריכות עתיקות לצד ברֵיכות שכשוך מלאכותיות.

קבר איתמר בן אהרן הכהן

קבר איתמר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של איתמר בן אהרן הכהן.

קבר אלעזר בן אהרן הכהן

קבר אלעזר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של אלעזר בן אהרן הכהן.

קבר כלב בן יפונה

קבר כלב בן יפונה הוא מבנה המזוהה עם מקום קבורתו של כלב בן יפונה בכפר הערבי כיפל חארת' בשומרון, כק"מ צפונית מערבית לאריאל.

המבנה קרוי בערבית "נבי תול כפל", כאשר כפל הוא שמו של כלב בן יפונה בערבית. מכאן גם שמו של הכפר - כפל חרת'. המקום מוזכר בספר המסעות של פתחיה מרגנסבורג, שסייר בארץ ישראל בשנות השמונים של המאה ה-11: "הר געש גבוה מאוד, ובאמצע ההר יהושע בן נון קבור ואצלו כלב בן יפונה." באמצע המאה ה-12 יעקב השליח מציין את הכפר חרס כמקום קברו של כלב בן יפונה. שמואל הקראי שביקר בארץ ישראל בשנת ה'תא (1641-1642) קורא למקום תמנת חרס וכותב כך: "מקום יפה מוגדר בחומת הקיר, ובתוכה מצבה נאה, ואמרו שהיא קבורת כלב בן יפונה עליו השלום."

אין מסורת על יום פטירתו המדויק של כלב בן יפונה ולכן נוהגים לפקוד את הקבר בעשרה בטבת שהוא יום הקדיש הכללי ובליל שישי הסמוך לשבת פרשת שלח לך, פרשה בה מסופר על כלב בן יפונה. בשל מיקומו של הקבר בתוך כפר פלסטיני מאבטחים כוחות צבא רבים את המקום בעת העלייה אליו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.