קברי הסנהדרין

קברי הסנהדרין היא מערת קבורה המצויה בגן הסנהדרין, קרוב לרחוב שדרות גולדה מאיר בלב שכונת סנהדריה שבצפון ירושלים.

Sanhedrin8822
פנים המערה

היסטוריה

המערה כונתה על ידי הערבים 'קבור אל קוצ'א', שמשמעו "קברי השופטים". ייתכן ששמה הערבי של המערה גרם לזיהויה בטעות כמערת הקבורה של הסנהדרין, שכן הסנהדרין עסקה, בין שאר תפקידיה, בשפיטה. הסבר אחר לזיהוי המערה כקברות הסנהדרין הוא שבמערה ישנם בין שבעים לשמונים כוכי קבורה, ולכן נטו לחשוב שזהו מקום קבורת הסנהדרין שמספר חבריה היה שבעים ואחת. לפי האנציקלופדיה העברית צוין בטעות שמספר הכוכים במערה הוא בדיוק שבעים ואחד, דבר שכנראה העצים את המסורת בדבר היות המערה מקום קבורת הסנהדרין. אולם לפי ספירה חדשה שנעשתה עם שיפוץ האתר, מספר הכוכים נמוך יותר.[1][2]

המערה עצמה הייתה ידועה בעם ישראל מאז שנת 1235, עת ביקר במערה יעקב השליח. עם השנים ציינו חכמים שונים את המערה וביניהם מפרש המשנה רבי עובדיה מברטנורא, רבי משה באסולה ועוד. בשנת 1902 נסקרה המערה על ידי הארכאולוג הקנדי ג'ורג' ברטון[3]. מלאכת החפירה הושלמה על ידי הארכאולוג יוליוס יותם רוטשילד בשנת 1949. במערה נמצא ארון קבורה ועליו השם "יצחק". הארון נלקח לצרפת וכיום הוא מצוי במוזיאון הלובר בפריז[2].

בשנות ה-20 של המאה ה-20 התגורר במערה אדם בשם משה גיבורי, שהכריז על עצמו כמשיח, וסחף אחריו כמה מעריצים, אחרי שניבא נכונה רעידת אדמה[4].

בשנות ה-50 של המאה ה-20 שמואל זנוויל כהנא, מנכ"ל משרד הדתות, קידם את "קברי הסנהדרין" כאתר קודש והם אף הונצחו בשטר של חצי לירה ישראלית. לאחר מלחמת ששת הימים, שפתחה בפני יהודים וישראלים את הגישה למקומות כמו הכותל המערבי, מערת המכפלה בחברון וקבר רחל, הביאו לפיחות יחסי במעמדם של קברי הסנהדרין[5]. בשנים שלאחר מכן, האתר היה מוזנח למדי ולא ניתן לקיים ביקורים סדירים בתוך המערות השונות[6].

בשנת 2017, שוקמו הקברים, לאחר עבודות שימור ושיקום שנעשו על ידי רשות העתיקות[7].

תיאור המערה

המערה מעוטרת במשקוף בצורת גמלון. במשקוף עטורים מגולפים בצורה של רימון, אתרוג ועלי צמח האקנתוס הוא ה"קוציץ הסורי". בתוך מבוא המערה מצוי משקוף מעוטר נוסף, המעוטר גם הוא בגילופים של עלי אקנתוס. העובדה שעיטורים אלו הם של צמחים דווקא מחזקת את ההנחה שמערה זאת הייתה של יהודים. היהודים בימי בית שני נמנעו מלעטר את ארונות ומערות הקבורה בצורות אדם בגלל האיסור המקראי לעשות פסל ומסכה.

מערת הסנהדרין מצויה בין מערות קבורה רבות. האזור כולו מהווה חלק מ"עיר הקברים" או ה"נקרופוליס", כלומר עיר המתים של ירושלים בימי בית שני[8]. הסיבה שבאזור זה דווקא מצויות מערות קבורה כה רבות היא סוג האבן המצוי באזור. האזור שימש לחציבת אבנים לבנייה, ושימוש נוסף שנעשה במחצבות הוא הפיכתן למערות קבורה למשפחות העשירות של ירושלים באותה העת. במורד השכונה מצויה מערה נוספת הקרויה מערת האשכולות בגלל עיטורים בצורת אשכול במשקוף הכניסה למערה.

הקירות הפנימים של מערות הקבורה באזור שחורים. הסיבה לכך היא שבמערות התגוררו בדואים ובלילות החורף הירושלמי הקר הם הדליקו מדורות במכרות על מנת להתחמם, ועקב הפיח שנפלט מהמדורה התכסו קירות המערות בצבע שחור.

גלריית תמונות

Sanhedrin33

קבר ארקוסוליה ושני כוכים במערת הסנהדרין

Sanhedrin44

חדר מבואה ופתחי חדרים באחת ממערות הסנהדרין

Sanhedrin55

פתחים ובורות באחת ממערות הסנהדרין

Sanhedrin66

מערות הסנהדרין ביחס לבתי שכונת סנהדריה הסמוכים

Sanhedrin77

מערות הסנהדרין בין עצי החורש והבתים

Sanhedrin88

מערת הסנהדרין בשלהי המאה ה-19

לקריאה נוספת

  • עמוס קלונר ובועז זיסו, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, הוצאת יד יצחק בן צבי 2003, עמודים 257, 264-266
  • דותן גורן, "מקברי הסנהדרין לשכונת סנהדריה", עת-מול, 193 (מאי 2007), עמ’ 29-26.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סרטונים מערות הקבורה הנסתרות של שכונת סנהדריה, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראלי
  2. ^ 2.0 2.1 "Sanhedriya – 'Tomb of the Judges' or 'Tomb of the Sanhedrin'", in Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palaestinae, Volume 1: Jerusalem, Part 1, 1-704. Cotton, Hannah M. et al, eds. 2010: Walter de Gruyter, ISBN 3110222205, p. 79.
  3. ^ Archaeology and the Bible, 1933 George Aaron Barton
  4. ^ דוד הורוביץ, עולה מארצות הברית, סיפר לימים את הסיפור בספרו "שלושים ושלושה נרות", אחרי שפגש את גיבורי ב-1927
    אורי דרומיאיך ליהד את הגויים, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2002
  5. ^ ניר חסוןהמקומות הקדושים שהפכו להיסטוריה, באתר הארץ, 19 בפברואר 2018
  6. ^ ניר חסוןקברי הסנהדרין בירושלים: הרשויות מתנערות מאחריות, באתר הארץ, 12 בינואר 2010
  7. ^ יובל ניסני, נחנך הפארק הרובעי גן הסנהדרין, שטחו 28 דונם, באתר כל העיר, 14 בנובמבר 2017
  8. ^ עמוס קלונר ובועז זיסו, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"ג, עמ' 257 - 272
ארקוסוליום

אַרְקוֹסוֹליום (ברבים ארקוסוליה, בעברית קבר מִקְמָר, מלטינית Arcosolium). גומחה שתקרתה מקומרת, ששימשה לקבורה בתרבות ההלניסטית ותרבות רומא העתיקה.

בית הקברות סנהדריה

בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).

בית הקברות סנהדריה, ממוקם כמה מאות מטרים מגן עירוני ובו קברים מתקופת בית שני המוכר בשם קברי הסנהדרין.

גבעת פינחס

גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר. על הגבעה מספר קברים, שחלקם מיוחסים במסורות מסוימות לדמויות מתקופת המקרא.

גן הסנהדרין

גן סנהדרין הוא שמה של חורשה נטועה בשכונת סנהדריה שבצפון העיר ירושלים, מדרום לנחל צופים. במקום גדלים בעיקר עצי אורן וברוש, בשילוב עם עצי חורש גדולים לרבות עצי חורש ארץ ישראליים כגון כליל החורש ואלון התבור.

הגן הוא בעל תצורת נוף ייחודית בשל הטרשים המרשימים ומחשופי הסלע המשובצים בו שעליהם צמחיית כתלים אופיינית. בתוך מחשופי הסלע חצובות עשרות מערכות קבורה מרשימות מהתקופה הרומית שקיבלו את השם קברי הסנהדרין, והן שהקנו לגן את שמו. הגן, המתפרס על 28 דונם, עשיר בציפורי שיר[דרוש מקור].

בשלהי שנות השלושים ביקשה עיריית ירושלים לקנות חלק מקרקעות הקברים לשם בניית גן ציבורי באדמות הממשלה הסמוכות לקברים, אולם הרבנים הראשיים לארץ ישראל פסקו לבעלי הקרקעות כי אין למכור את השטח בשל קדושתו כמקום קבורה. בשנת 1942 נחתם הסכם שהסדיר את חלוקת הקרקעות. בעבר נהגו להגיע אל המקום מתפללים רבים אך כיום מקום הקברים בגן מוזנח ואינו משמש יותר כמוקד תפילה.

בשנת 2017 שופץ הגן על ידי עיריית ירושלים.

הרכבת הצבאית לארץ ישראל

לאורך ציר התקדמותם מתעלת סואץ-קנטרה, לאורך חופי סיני בואכה שערי ארץ ישראל-רפיח, תכננו מהנדסי הרכבת הצבאית לארץ ישראל (באנגלית: Palestine Military Railways, ר"ת P.M.R, לימים הרכבת המנדטורית) הבריטים מסילת ברזל, תכנון שגדודי העבודה המצריים הוציאו לפועל. לא כל המסילות שבנו הבריטים היו ברוחב תקני. מיון המסילות נעשה לפי מידת הרוחב שבין הקצוות הפנימיים של שני פסי המסילה. "מסילה ברוחב תקני" היא זו שרוחבה 143.5 ס"מ. רוחב נמוך מהנ"ל נקרא "מסילה צרה" ואילו מעל 143.5 ס"מ קרוי "מסילה רחבה". הרוחב התקני הנו השכיח במרבית המסילות בעולם לרבות המסילות בישראל.

יעקב השליח

רבי יעקב השליח היה יהודי מצרפת, בן המאה ה-13 (תקופת בעלי התוספות). במקור מסוים מכונה 'רבי יעקב הנזיר'. נשלח כשד"ר

לארץ ישראל לגיוס כספים עבור ישיבתו של רבי יחיאל מפריז.

לוח ארץ ישראל

לוח ארץ ישראל הוא לוח שנה הבנוי בסגנון האלמנך שפורסם על ידי אברהם משה לונץ בסוף המאה ה-19

לונץ, בסיועו של פרץ סמולנסקין פרסם בווינה, ב-1882, את "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל". על שנתון והוציא לאור במרוצת השנים 12 כרכים נוספים, שנדפסו בירושלים בבית הדפוס של לונץ עצמו. משנת 1895 ועד שנת 1915 הגדיל לונץ את היקף הפרסום והוסיף אלמנך בשם "לוח ארץ ישראל" שפורסם מדי שנה.

על כריכת הלוח הודפס כדלקמן:

לוח ארץ-ישראל

א) לוח לבני שלוש הדתות הגדולות בצירוף המידה והמשקל, ערכי המטבעות סדרי הפוסט והתיליגרף ועוד עניינים שונים בארה"ק.

ב) מאמרים, סיפורים תמונות, שירים וספירות המתארים מצב וחיי אחינו בערי ארצות הברית ומושבותי'.

ג) מצב וחיי אחינו ומצב הקהילות בכל ערי ארץ הקדם.

ד) הודעות ממצב בתי הספר, החינוך והחסד, החברות, המסחר והאומנות בארה"ק (=בארץ הקודש)נערך על ידי אברהם משה לונץ, ירושלים תרנ"ה-תרע"ה.

כן כלל לוח ארץ ישראל פרסומות כגון:

"בית המלון הטוב ביותר שבירושלים הוא הוטל צנטראל ברחוב מגדל דוד של י. אמדורסקי".

"בתי המלאכה להכנת המגבעות לתפירת שמלות ולבנים ותחרים אשר בבית הספר אוילנה די רוטשילד בירושלים פתוחים בכל יום".

"ספר יחוס הצדיקים הנקברים בארץ ישראל ובירושלים תובב"א. להשיגו בהקדם משלוח המחיר 1 פר[נק]".הלוח מכיל מידע רב-ערך על החיים בארץ בתחילת המאה ה-20, החל מתיאור נפשות פועלות וכלה במאמרים המכסים את חיי ביישוב היהודי ודיווח עיתונאי על חיי היום-יום.

לדוגמה, בשנת 1915 פרסם לונץ בלוח ארץ ישראל קול-קורא להציל את החלקה שזוהתה עם קברי הסנהדרין בירושלים: "טוב ונכון יהיה אם אחד מגדולי עשירי אחינו שבגולה יקנה על שמו את המערה הזאת ויקדישה בתור "הקדש" לעדת היהודים בירושלים ואפשר שבאחוזה הגדולה שבסביבה תוסד שכונה מיוחדת לאחינו, ואז נהיה בטוחים בטהרת המקום... והקונה והמייסד יעשו בזה הדבר הערך שתועלתו כפולה לגאולת עתיקות ארצנו הקדושה והרחבת יישוב עיר קדשנו...".

באותה תקופה פורסמו מספר לוחות בעלי תוכן דומה. הידוע שבהם, שידוע אף הוא בשם לוח ארץ ישראל, פורסם על ידי רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי הידוע כחלוץ הוצאת הלוח היומי ההלכתי בארץ ישראל. הלוח כלל את ההלכות והמנהגים שנתגבשו בקהילות הפרושים תלמידי הגר"א בארץ ישראל. בלוח הובאו דעות של רבנים נוספים, וכן מידע מועיל על זמנים הלכתיים.

לירה ישראלית

לירה ישראלית (בקיצור: ל"י) הייתה המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1952–1980. עד 1954 היא הונפקה כשטר על ידי בנק לאומי לישראל, אשר היה אז בבעלות הסוכנות היהודית. לאחר הקמת בנק ישראל ב-1954, הועברה הנפקתה אליו. ב-1980 חדלה הנפקתה עקב החלפתה בשקל.

נבי ימין

נבי ימין הוא אתר הנחשב כקברו של בנימין בן יעקב המצוי במזרח כפר סבא סמוך למושב נווה ימין. במתחם פועלת כיום ישיבה ולמקום באים מתפללים רבים במהלך כל ימות השנה.

בקונטרס "יחוס האבות והנביאים" משנת 1537 מתואר קבר בנימין באזור זה, הנקרא שם "סראקה", כנראה על שם אתר הקבורה הסמוך. נוסע ערבי שעבר במקום הזה בשנת 1714 קורא לו "סידי בניאמין" - אדוני בנימין.

מתחם הקבר מורכב ממבני קבר בעל כיפה, סביל שאינו פעיל כיום ומבנה בעל שלוש קשתות המשמש כיום את קבוצת חסידי ברסלב המפעילה את המקום ולומדת לימודי קודש. על מבנה הסביל קבועה כתובת ערבית קדומה המתוארכת לשנת 1312 והמזכירה את שמו של המושל הכללי של ארץ ישראל בימי השלטון הממלוכי תנכיז אלחוסאמי. את המתחם כולו מקיפה גדר אבן, והוא מתוארך לתקופה הממלוכית.

עד לשנת 1948 היה האתר בתחומי הכפר הערבי כפר סאבא, וב-13 במאי 1948, נכבש האזור תוך שעתיים על ידי חטיבת אלכסנדרוני (מבצע מדינה). למרות הכיבוש המהיר, בסמוך למתחם הקבר נערך קרב עקוב מדם בין הערבים לבין חיילי החטיבה (סך הכל נפלו בקרב 29 מחיילי החטיבה).

אל מול המתחם מצוי מבנה קבר קטן בעל כיפה הנקרא מקאם נבי סוארכה. לפי מסורת אחת, זהו קברו של שיח' בדווי מהנגב. לפי מסורת אחרת, שהם[דרושה הבהרה] האתר הוא נבי סראקה (ה"גנב"). שני המבנים הוקמו כנראה בתקופה הממלוכית. בסמיכות לשני קברים אלו מצויות שרידיה של חווה חקלאית קדומה שפעלה במקום עד לשנת 1948.

האזור כולו שוכן על אתר ארכאולוגי מהתקופה הרומית והביזנטית, שכולל שתי בארות. רק חלקים קטנים מהמתחם נחפרו ונחקרו.

סנהדריה

סנהדריה היא שכונה חרדית בצפון ירושלים, ממזרח לכביש גולדה מאיר וצמוד לשכונת רמת אשכול, שמואל הנביא, מעלות דפנה ובית הקברות סנהדריה. השכונה כוללת בתוכה את שיכון פאג"י.

השכונה קרויה על שם 70 חכמי הסנהדרין, אשר, לפי המסורת, קבריהם נמצאים במערת קבורה במתחם גן הסנהדרין שבפאתי השכונה הקרוי קברי הסנהדרין.

סנהדרין

סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

הסנהדרין פעלה בעם ישראל עד שנת 425 לערך. בדרכי וכללי פעולתה עוסקת מסכת סנהדרין.

צומת בר-אילן (ירושלים)

צומת בר-אילן (נקראת גם צומת סנהדריה או צומת מרן או כיכר בית החיים) הוא צומת במפגש השכונות שכונת הבוכרים, רמת אשכול וסנהדריה בירושלים. הצומת נמצא במפגש הרחובות בר-אילן ושמואל הנביא. סמוך לצומת נמצא בית הקברות סנהדריה שבית הלוויות שלו נראה מהצומת עצמו. הצומת היא מוקד מסחר מקומי ער: מול בית הקברות, בקצה הצפון-מערבי של הכיכר נמצא המרכז המסחרי של שכונת גבעת משה, בקצה הדרום-מזרחי של הכיכר נמצא המרכז המסחרי של שכונת שמואל הנביא.

קבר אבנר בן נר

אתר קבר אבנר בן נר ממוקם על פי המסורת בלב העיר חברון, סמוך למערת המכפלה. מבנה עם מספר חדרים סביב חצר ושער בסגנון ממלוכי.

קבר איתמר בן אהרן הכהן

קבר איתמר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של איתמר בן אהרן הכהן.

קבר אלעזר בן אהרן הכהן

קבר אלעזר בן אהרן הכהן הוא מבנה הנמצא בעוורתא. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של אלעזר בן אהרן הכהן.

קבר יהושע בן נון

קבר יהושע בן נון הוא מבנה המזוהה עם מקום קבורתו של יהושע בן נון. בסמוך נמצא קבר נוסף המיוחס לאביו נון. הקבר נמצא בכפר הערבי כיפל חארת' כק"מ צפונית מערבית לאריאל, המקום מזוהה עם תמנת חרס המקראית, המצוינת במקרא כמקום קבורת יהושע. אולם יש המזהים את תמנת חרס עם חרבת תמנה, שבאזור היישוב נווה צוף.

יהודים נוהגים לפקוד את הקבר ביום פטירתו של יהושע בן נון החל בכ"ו בניסן. ביום זה מאבטחים כוחות צבא רבים את המקום.

קבר ישי ורות

קבר ישי ורות, נחשב לאתר קבורה הנמצא בחברון, על ראש גבעה בתל רומיידה. יש המייחסים את הקברים לרות המואביה ולנכדה ישי אבי דוד. בערבית קרוי המקום דיר אל-ארבעין, שם הנחשב על-פי החוקר לואי-איג ונסאן לשיבוש שמה הקדום של חברון "קריית ארבע" וכן בפי ערביי המקום יש שקראו לשדה "כרם אבי דאפי" שהוא שיבוש של "כרם אבי דוד".

ייחוס הקבר לישי ידוע מהמאה ה-15, ולרות מהמאה ה-19.

קבר כלב בן יפונה

קבר כלב בן יפונה הוא מבנה המזוהה עם מקום קבורתו של כלב בן יפונה בכפר הערבי כיפל חארת' בשומרון, כק"מ צפונית מערבית לאריאל.

המבנה קרוי בערבית "נבי תול כפל", כאשר כפל הוא שמו של כלב בן יפונה בערבית. מכאן גם שמו של הכפר - כפל חרת'. המקום מוזכר בספר המסעות של פתחיה מרגנסבורג, שסייר בארץ ישראל בשנות השמונים של המאה ה-11: "הר געש גבוה מאוד, ובאמצע ההר יהושע בן נון קבור ואצלו כלב בן יפונה." באמצע המאה ה-12 יעקב השליח מציין את הכפר חרס כמקום קברו של כלב בן יפונה. שמואל הקראי שביקר בארץ ישראל בשנת ה'תא (1641-1642) קורא למקום תמנת חרס וכותב כך: "מקום יפה מוגדר בחומת הקיר, ובתוכה מצבה נאה, ואמרו שהיא קבורת כלב בן יפונה עליו השלום."

אין מסורת על יום פטירתו המדויק של כלב בן יפונה ולכן נוהגים לפקוד את הקבר בעשרה בטבת שהוא יום הקדיש הכללי ובליל שישי הסמוך לשבת פרשת שלח לך, פרשה בה מסופר על כלב בן יפונה. בשל מיקומו של הקבר בתוך כפר פלסטיני מאבטחים כוחות צבא רבים את המקום בעת העלייה אליו.

קבר עתניאל בן קנז

קבר עתניאל בן קנז הוא מבנה הנמצא בחברון, סמוך לכיכר השוטר, ובקומתו הראשונה מערת קבורה חצובה ובה עשרה כוכים. מסורת יהודית מצביעה על המקום כקברו של עתניאל בן קנז. על פי המסורת המוסלמית מיוחס הקבר ל"א-נבי חברון" מייסד העיר.

בתנ"ך אין התייחסות מפורשת למקום קברו של עתניאל בן קנז, אולם הוא היה חתנו של כלב בן יפונה, שקיבל את העיר חברון לנחלה ואפשר להניח שנקבר בנחלתו בחברון.

לדברי אנשי היישוב היהודי בחברון, מתחם הקבר נקנה על ידי יהודים במאה ה-19, בספר "קהילת חברון" מתואר "בל"ג בעומר אחרי הצהרים היו יוצאים לטייל בשדות והולכים לקברו של עתניאל בן קנז...". הקבר נעזב לאחר מאורעות תרפ"ט כשהיהודים עזבו את חברון. לאחר מלחמת ששת הימים עבר האזור לשליטת ישראל, שאפשרה כניסה חופשית הן לישראלים והן לפלסטינים. בהסכם חברון נמסר האזור לשליטת הרשות הפלסטינית, שמנעה כניסת אזרחים ישראלים לקבר. מאז מבצע חומת מגן צה"ל שולט למעשה בשטח, ומתאפשרת כניסת יהודים וישראלים מספר פעמים בשנה, באבטחת צה"ל, בין השאר בתשעה באב וחול המועד של סוכות ופסח.

הסנהדרין
מונחים נשיאאב בית דיןסנהדרין גדולהסנהדרין קטנהבית דיןמשפט עברישבעים הזקניםכנסת הגדולהסמיכת זקנים
נשיאי הסנהדרין יוסי בן יועזריהושע בן פרחיהיהודה בן טבאישמעיההלל הזקןשמעון בן הללרבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבן יוחנן בן זכאירבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודה הנשיארבן גמליאל ברבירבי יהודה נשיאהרבן גמליאל הרביעירבי יהודה נשיאה השניהלל נשיאהרבן גמליאל החמישירבי יהודה נשיאה השלישירבן גמליאל השישי
מקומות מושב הסנהדרין לשכת הגזית • חנות • ירושליםיבנהאושאיבנהאושאשפרעםבית שעריםציפוריטבריה
שונות מסכת סנהדריןמסכת מכות) • עדותארבע מיתות בית דיןזקן ממראחידוש הסנהדריןהסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.