קברדינית

קברדיניתאדיגית: Къэбэртайбзэ "קברתאיבזה", בקברדינית: Къэбэрдейбзэ "קברדיבזה") המכונה גם צ'רקסית מזרחית היא ניב השפה הצ'רקסית המדובר בעיקר ברפובליקת קברדינו-בלקריה שברוסיה, משתייכת תחת הגדרה זאת למשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות.

השפה מדוברת על ידי 520,000 תושבים ברוסיה, חלק גדול מזה ברפובליקת קברדינו-בלקריה, וכן ישנם גם דוברים החיים בטורקיה.

קברדינית
Къэбэрдейбзэ
מדינות רוסיה, טורקיה, ירדן, סוריה, גרמניה וארצות הברית
אזורים קברדינו-בלקריה וקאראצ'אי-צ'רקסיה
דוברים כ־1,012,000
כתב משנת 1923 אלפבית לטיני,
משנת 1936 אלפבית קירילי
משפחה

קווקזית

צפונית
צפון-מערבית
פרוטו-צ'רקסית
קברדינית
לאום קברדינים
מוסד אין
ראו גם שפהכתב • רשימת שפות

הגיית השפה וכתיבתה

לקברדינית כ-48 עיצורים פונמיים, דבר ההופך אותה לבעלת הכי מעט עיצורים בקבוצת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות. השפה איבדה עיצורים רבים שהיו קיימים בפרוטו-צ'רקסית לעומת השפה האדיגית ששמרה את רובם. העיצורים /ʃʷʼ ʂ ʐ ʂʷ ʐʷ/ שהיו בפרוטו-צ'רקסית וקיימים באדיגית הפכו בקברדינית ל-/f v fʼ ɕ ʑ/. לשפה, כאדיגית, יש מעט תנועות פונמיות.

פונמות בקברדינית
סדקי לועי ענבלי וילוני חכי מכתשי
־חכי
בתר־
מכתשי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי n m
סותם   ʔ qʼ ɡ kʼ   kʲʼ d tʼ b pʼ
  ʔʷ ʼ ɡʷ ʼ
מחוכך ʷ ʤ ʧʼ ʣ ʦʼ
חוכך
(צדי)
  ħ ʁʷ χʷ ɣ xʷ ʑ ɕʼ ʒ ʃ z s v fʼ
ɮ ɬʼ
מקורב
(צדי)
w j
l
רוטט r

שחור - סטנדרט
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט
* פונמות הקשורות בניבים שונים

А а
[aː]
Э э
[a]
Б б
[b]
В в
[v]
Г г
[ɣ]
Гу гу
[ɡʷ]
Гъ гъ
[ʁ]
Гъу гъу
[ʁʷ]
Д д
[d]
Дж дж
[ʤ]
Дз дз
[ʣ]
Е е
[ja/aj/e]
Ё ё
[jo]
Ж ж
[ʒ]
Жь жь
[ʑ]
З з
[z]
И и
[jə/i]
Й й
[j]
К к
[k]
Ку ку
[kʷ]
Къ къ
[q]
Къу къу
[qʷ]
Кхъ кхъ
[qχ]
Кхъу кхъу
[qχʷ]
КI кI
[ʧʼ/kʼ]
КIу кIу
[kʷʼ]
Л л
[l/ɮ]
Лъ лъ
[ɬ]
ЛI лI
[ɬʼ]
М м
[m]
Н н
[n]
О о
[o/wa]
П п
[p]
ПI пI
[pʼ]
Р р
[r]
С с
[s]
Т т
[t]
ТI тI
[tʼ]
У у
[w/u]
Ф ф
[f]
ФӀ фӀ
[fʼ]
Ч ч
[ʧ]
ЧI чI
[ʧʼ]
Ш ш
[ʃ]
Щ щ
[ɕ]
ЩI ЩI
[ɕʼ]
Ъ ъ
[ˠ]
Ы ы
[ə]
Ь ь
[ʲ]
Х х
[x]
Ху ху
[xʷ]
Хъ хъ
[χ]
Хъу хъу
[χʷ]
Хь хь
[ħ]
Ц ц
[ʦ]
ЦI цI
[ʦʼ]
Ю ю
[ju]
Я я
[jaː]
I
[ʔ]

[ʔʷ]
אבזאחית

אַבְּזָאחִית (Абдзахэбзэ) היא ניב של השפה האדיגית שמדוברת על ידי הצ'רקסים האבזאחים. הניב מדובר בסוריה וירדן, וכן בישראל על ידי התושבים בריחאניה שבגליל העליון. ניב האבזאחית מכיל את רוב העיצורים שקיימים באדיגית ספרותית בנוסף לעיצור סדקי מחונכך, סותם, אטום [ʔʲ] ובתר-מכתשי משופתת מחוכך אטום [ʧʷ].

אלפבית קירילי

האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה. כללי השימוש באותיות הגדולות והקטנות זהים לכללים אלו באנגלית. האלפבית הקירילי אומץ לכתיבה בכ-50 שפות, רובן בתחומי רוסיה, מרכז אסיה, ומזרח אירופה.

אלפבית זה נוצר במקור לכתיבת השפה הסלאבית כנסייתית עתיקה בכתבי דת, ואומץ במהרה על ידי מספר שפות סלאביות אחרות. באימפריה הרוסית ובברית המועצות, שפות ילידיות ואי-סלאביות רבות נכתבות בו, בהן צ'וקצ'ית, קזחית, אוזבקית, טורקמנית, טג'יקית ומונגולית באסיה, אזרית, מולדובנית, קרלית, ואבחזית במזרח אירופה.

עם זאת, אחרי נפילת המשטר הסובייטי, רוב השפות הללו עברו לשימוש באלפבית הלטיני ואילו במונגוליה אחרי ניסיונות רפורמה שלא היו פופולריים, נשאר האלפבית הקירילי הכתב הרשמי במדינה.

ארסן קנוקוב

ארסן בשירוביץ קנוקוב (באדיגית/קברדינית: Къанокъуэ Арсен, ברוסית: Арсен Баширович Каноков) הוא נשיאה לשעבר של רפובליקת קברדינו-בלקריה אשר נמצאת בקווקז.

דיגורים

הדיגורים או הדיגור הם עם אוסטי שהושפע במידה רבה, מבחינה תרבותית ולשון הדיבור שלהם, מהקברדינים. כיום מתגוררים בנפת דיגורסקי (Дигорский район) בצפון-אוסטיה.

מוצאם של הדיגורים הוא מהאלאנים, שהיו צאצאי שבט הסרמטים, דוברי הפרסית. הפלישה המונגולית לגאורגיה ודרום הערבה הרוסית, בתחילת המאה השלוש-עשרה, גרמה להתפזרותם של האלאנים ממקום מושבם, דרומית לנהר הדון (כיום ברוסיה) דרומה ומערבה. אחת מקבוצות האלאנים התיישבה בצפון הקווקז באזור חבל אוסטיה. באזור זה יצרו צאצאי האלאנים שלוש ישויות טריטוריאליות נפרדות שדיגור הייתה אחת מהן. הדיגורים התיישבו בעמק דיגור בחלקה המערבי של הרפובליקה המאוחרת יותר, צפון אוסטיה אסס"ר, ליד הגבול עם קברדינו בלקריה אסס"ר, במרכז צפון הקווקז.

הדיגורים הם דוברי גרסה ארכאית של השפה האוסטית עם השפעה קברדינית. האוסטית הארכאית הפכה למושא למחקר על מוצא האלאנים בהיותה השפה הקרובה ביותר לשפת האלאנים. לדיאלקט הדיגורי יש שיטת כתב משלו. מהמאה התשע-עשרה הוא נכתב באלפבית הערבי. בשנת 1923 הוא שונה לאלפבית הלטיני שבוטל אף הוא מאוחר יותר בשנת 1939, בה הפך דיאלקט האירון האוסטי לשפתם.

בשנת 1944 הוגלו הדיגורים, יחד עם עמים אחרים בצפון הקווקז לקזחסטן במרכז אסיה. מאוחר יותר הורשו חלקם לשוב לצפון הקווקז כאוסטים. כיום מתגוררים צאצאי הדיגורים בעיר הטורקית ביטליס ועיירה קטנה נוספת בטורקיה וכן בקווקז (רוסיה וגאורגיה).

המלחמה הרוסית-צ'רקסית

המלחמה הרוסית-צ'רקסית היא מלחמה אשר החלה בשנת 1763 ונמשכה עד 1864 במסגרתה נלחמו הצ'רקסים באימפריה הרוסית אשר ביקשה לכבוש את אזור הקווקז. עם התקדמות הלחימה, הצטרפו עמים קווקזים נוספים ללחימה והלחימה הפכה למלחמת קווקז.

פרוטו-צ'רקסית

פרוטו-צ'רקסית (או פרוטו-אדיגית-קברדינית) היא השפה הקדומה של השפה האדיגית והשפה הקברדינית.

צ'רקסים

צ'רקסים הנקראים בפי עצמם אדיגים (באדיגית: Адыгэхэ) הם עם קווקזי המורכב מ-12 שבטים ומתגוררים בעיקר בצפון הקווקז שברוסיה, טורקיה ושאר המזרח התיכון. בישראל ישנה קהילה קטנה של צ'רקסים המתגוררים בעיקר בשני כפרים בגליל: כפר כמא בגליל התחתון וריחאניה בגליל העליון.

הצ'רקסים מהווים כ-0.06% מאוכלוסיית ישראל.

צ'רקסית

צ'רקסית (בצ'רקסית: Адыгэбзэ; באנגלית: Circassian language) היא שפתם של הצ'רקסים והיא שייכת למשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות. ישנם שני ניבים עיקריים של צ'רקסית, אדיגית המכונה גם צ'רקסית מערבית המדוברת על ידי כ-500,000 אנשים בעולם, וקברדינית המכונה גם צ'רקסית מזרחית המדוברת על ידי כ-1,000,000 אנשים בעולם. לפעמים משתמשים במילה צ'רקסית כשם כולל לכל השפות הקווקזיות צפון-מערביות כולל אבזית ואבחזית. הצ'רקסים בישראל דוברים בניב אדיגית.

קאראצ'אי-צ'רקסיה

רפובליקת קאראצ'אי-צ'רקסיה (רוסית: Карачаево-Черкесская Республика; תעתיק: קאראצ'ייבו-צ'רקסקייה רפובליקה, קאראצ'אי בלקר: Къарачай-Черкес Республика, קברדינית: Къэрэшей-Шэрджэс Республикэ) היא רפובליקה השוכנת בדרום הפדרציה הרוסית.

קאראצ'אייבסק

קאראצ'אייבסק (ברוסית: Карачаевск; בקאראצ'אי-בלקר: Къарачай шахар, קאראצ'אי שאחאר) היא עיר ברפובליקת קאראצ'אי-צ'רקסיה ברוסיה. העיר שוכנת במפגש הנהרות קובאן וטברדה במרכז הרפובליקה. בעיר מתגוררים כ-21 אלף תושבים (נכון ל-2017).

קברדינו-בלקריה

רפובליקת קברדינו-בלקריה (רוסית: Кабарди́но-Балка́рская Респу́блика, קברדינית: Къэбэрдей-Балъкъэр Республикэ, בלקרית: Къабарты-Малкъар Республика) היא רפובליקה השוכנת בדרום הפדרציה הרוסית באזור הקווקז.

קברדינים

קברדינים (בצ'רקסית: Къэбэртайхэр-адыгэ; ברוסית: Кабарди́ны) הם קבוצה אתנית השוכנת בצפון הקווקז, במיוחד ברפובליקת קברדינו-בלקריה. מקורם של הקברדינים (יחד עם השבט הבסלני) הוא בענף של חבר שבטים הצ'רקסים מזרחי חצי-נוודי. הקברדינים עצמם עדיין רואים עצמם כשבט אדיגי.

רוב הקברדינים, 520,000 איש, מתגוררים ברוסיה, בעיקר ברפובליקת קברדינו-בלקריה (הם מהווים כ-65% מאוכלוסיית הרפובליקה). רק 10%-15% מתוכם מתגוררים ביישובים עירוניים. אוכלוסייה ניכרת של קברדינים ניתן למצוא גם בטורקיה ובגאורגיה. ישנה גם קהילה של קברדינים בארצות הברית. כפרי הקברדינים בטורקיה מרוכזים ברמת אוזוניאילה שבנפת קייסרי.

דתם של רוב הקברדינים היא מוסלמית-סונית. יחד עם זאת, קברדינים המתגוררים במחוז מוזדוק שבצפון אוסטיה הם נוצרים אורתודוקסים.

שפתם של הקברדינים היא קברדינית, שהיא שפה קווקזית ממשפחת השפות הקווקזיות הצפון-מערביות המייצגת את הנקודה המזרחית ביותר של משפחת השפות הצ'רקסיות (האדיגית והקברדינית).

שפות באזור הקווקז

באזור הקווקז מדוברות מגוון שפות ממשפחות שונות. מלבד שפות ייחודיות לאזור זה (ראו להלן), מדוברות בו גם שפות ממשפחות אחרות.

בחלקים שבשליטת רוסיה, רשמית או מעשית, כגון דאגסטן, צ'צ'ניה, חבל אוסטיה, אבחזיה ואחרים השפה העיקרית של המנהל ושל התקשורת בין העמים השונים היא רוסית, שפה סלאבית.

השפה האוסטית שמדוברת בחבל אוסטיה, ומספר שפות נוספות, ביניהן טאט, טאליש, ג'והורי ואחרות הן שפות איראניות.

השפה הארמנית היא קבוצה נפרדת במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

אזרית, בלקרית ומספר שפות נוספות הן שפות טורקיות.

שפות קווקזיות צפון-מערביות

השפות הקווקזיות הצפון-מערביות (באדיגית: Абазэ-Адыгэбзэхэр, באנגלית: Northwest Caucasian languages), הן קבוצה של שפות המדוברות באזור הקווקז, ובעיקר בשלוש רפובליקות אוטונומיות בפדרציה הרוסית - אדיגיה, קברדינו-בלקריה, קאראצ'אי-צ'רקסיה), בשטח המריבה של אבחזיה ובטורקיה, עם קהילות קטנות פזורות בכל רחבי המזרח התיכון.

שפסוגית

שפסוגית (באדיגית: Шапсыгъэбзэ) היא ניב של השפה הצ'רקסית שמדוברת על ידי הצ'רקסים משבט שפסוג. שפסוגית היא הניב המדובר ביותר על ידי הצ'רקסים שחיים מחוץ לרפובליקת אדיגיה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.