קבוצת יבנה

קְבוּצַת יַבְנֶה היא קבוצה הנמצאת בתחומי מועצה אזורית חבל יבנה, כ-6 ק"מ מזרחית לאשדוד. באזור התוחם את כביש 7, בין מחלף אשדוד למחלף בית רבן. היא נחשבת ל"אם הקבוצות הדתיות" ומשתייכת לתנועת הקיבוץ הדתי, איגוד הקבוצות של הפועל המזרחי.

קבוצת יבנה
KVUTZAT-YAVNE01
מגדל תחמיץ ישן (סילוֹ) ברפת הקיבוץ, 2007
מחוז המרכז
מועצה אזורית חבל יבנה
גובה ממוצע[1] ‎49 מטר
תאריך ייסוד 1941
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 976 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה -1.5% בשנה עד סוף 2018
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela
 
קבוצת יבנה
קבוצת יבנה
31°48′55″N 34°43′12″E / 31.8153641053057°N 34.7198813663949°E
מפת היישובים של מועצה אזורית חבל יבנה
באדום - קבוצת יבנה
בירוק - מיקום בניין המועצה
http://www.yavnet.org.il
KVUTZAT-YAVNE-003
בית הכנסת של הקבוצה, 2007

ייסוד

קבוצת המייסדים (וביניהם צוריאל אדמנית) התגבשה בגרמניה במסגרת ברית חלוצים דתיים (בח"ד).

חברי הקבוצה עלו לארץ ישראל ב-1929 והקימו בשנת 1931 את "קבוצת רודגס" בכפר אברהם שליד פתח תקווה (באדמות של אברהם ארטן). המייסדים של הקיבוץ הם חלקם מקבוצת רודגס שבאו מגרמניה.

בחורף 19401941, עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי בשפלת החוף בעידודם של הרב מאיר בר-אילן ומנחם אוסישקין. הקיבוץ הוא קיבוץ שיתופי ובשנות האלפיים, נחשב לאחד הקיבוצים המבוססים מבחינה כלכלית.[2]

אוכלוסייה

על פי נתוני הקיבוץ בשנת 2015 חיו בו קרוב ל-800 נפש, מהם 400 חברים ומועמדים (מגיל 18 עד 97), מעל 300 ילדים, כ-30 תושבים וקבוצות של צעירים במסגרות חינוכיות שונות.

מבנה הקהילה

קבוצת יבנה היא קהילה שיתופית והומוגנית. הקיבוץ לא עבר הפרטה בדומה לקיבוצים אחרים ולכן ההון הוא לא פרטי אלא של הקיבוץ והתקציב שווה לכל חבר לפי צרכיו. ישנו תקנון ובו כללים המחייבים את הכלל.

בקהילה יש הליך של קבלת החלטות באופן שיתופי, כל חבר יכול להביע את דעתו באספת החברים, ההצבעה נעשית באופן חשאי או בהרמת אצבע.

רב הקבוצה הוא אילעאי עופרן.

ענפי חקלאות ותעשייה

חינוך וספורט

במקום מצוי בית ספר יסודי ליישובי המועצה, וכן התיכון הקיבוצי בדרום (הכולל פנימיה), המשרת חלק מנערי הקיבוץ הדתי ויישובי הסביבה. בסמוך לקבוצה מצויות ישיבת כרם ביבנה וקרית החינוך גבעת וושינגטון.

בנוסף, קיים בקיבוץ בית ספר לכדורסל של "אליצור קבוצת יבנה" ובו חמש קבוצות גיל.

KVUTZAT-YAVNE0033
פנים מבנה הספרייה העיונית, "בית עֶקֶד" בקיבוץ, 2007

לילדי הקיבוץ ניתן מגוון רחב של חוגים בתחומים השונים כגון טניס, ג'ודו, כלי מוזיקה, רובוטיקה, מחול וציור.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ "מקום 3: קבוצת יבנה - "לא הוצאנו כסף שלא הרווחנו"". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 10 בדצמבר 2009. בדיקה אחרונה ב-2 באוקטובר 2017.
אילעאי עופרן

הרב מרדכי אילעאי עופרן (נולד ב-1982) הוא רב, פסיכולוג ואושיית רשת ישראלי. רב קבוצת יבנה וראש מכינת "רוח השדה".

בני דרום

בְּנֵי דָּרוֹם הוא מושב שיתופי של הפועל המזרחי, השוכן סמוך לאשדוד.

גבעת וושינגטון

גִּבְעַת וָשִׁינְגְטוֹן ו-בֵּית רַבָּן הם שמותיהם של כפר נוער דתי ומכללה אקדמית הסמוכים לקבוצת יבנה ושייכים למועצה אזורית חבל יבנה.

מנהל קריית החינוך הוא יקי סעדה.

דב רפל

דב רַפֶּל (כ"ב בתשרי ה'תרע"ז, 19 באוקטובר 1916 – כ"ח בכסלו ה'תשס"ד, 23 בדצמבר 2003) היה פרופסור ורב, חוקר נודע בפילוסופיה של החינוך, של תולדות עם ישראל ומחשבת ישראל.

דוד בית אריה

דוד בית אריה (במקור: דוד אינטריליגטור; ז' באדר תרס"ג, 6 במרץ 1903 – י"ז בתמוז תשמ"ט, 20 ביולי 1989) היה פעיל ציוני, מיוזמי וממקימי "כפר הנוער הדתי" ותנועת הקיבוץ הדתי, ממייסדי ברית חלוצים דתיים בגרמניה ובאנגליה, ציר בקונגרסים ציונים, חבר הנהלת הסוכנות וראש מחלקת הנוער והחלוץ שלה בסקציה האמריקאית, בניו יורק. בין תפקידיו הרבים שימש כחבר הוועד המנהל של בית הספר החקלאי "מקוה ישראל".

הוועדה לעליית הנוער הדתי

הוועדה לעליית הנוער הדתי הוקמה בשנת 1936 ביוזמת הקיבוץ הדתי אשר נקרא בזמנו "חבר הקבוצות של הפועל המזרחי". הקיבוץ הדתי היה שותף בהקמת עליית הנוער עם מייסדת עליית הנוער, רחה פראייר מאז 1934. תחילה בני הנוער הוכשרו לחיים בקיבוץ, הקימו קבוצות חדשות עד שבשנת 1946 ניתן היה לגלות כי מחצית אוכלוסיית הקיבוץ הדתי היא מבוגרי עליית הנוער.

בשנת 1936 נוסד כפר הנוער הדתי בכפר חסידים. כאשר הגיעו לארץ ילדי טהראן הסתבר כי לא די בקליטת הנערים בקיבוצים. החלה קליטת בני נוער במסגרת הסקטור הדתי בבית הספר החקלאי במקוה ישראל. בשנת 1943 נוסד משק ילדים מוצא ליד ירושלים ולאחריו, בשנת 1947, כפר בתיה.

עם קום המדינה השתנה המצב. היה ברור שהקיבוץ הדתי אינו מסוגל לעשות שוב את מה שעשה עשר שנים קודם לכן, לא מעט בשל אובדן הנפשות והאמצעים בקיבוציו בגוש עציון ובדרום הארץ במלחמת השחרור. הוחלט להקים כפרי נוער ליד הקיבוצים: ליד ניר עציון הוקם כפר וינגייט (היום ימין אורד), על יד לביא מכספי יהודי הודו הוקם המוסד הודיות. וליד קבוצת יבנה הוקם כפר הנוער גבעת וושינגטון.

במקום בוגרי עליית הנוער הגיעו לקיבוצים גרעיני בני-עקיבא.

לפי אתר עליית הנוער של הקיבוץ הדתי תפקיד הוועדה היום הוא להיות הפטרון והבעלים של שישה כפרי נוער והם: גבעת וושינגטון, הודיות, ימין אורד, כפר הנוער הדתי, נווה עמיאל, וכפר הילדים תלפיות.

הקיבוץ הדתי

תנועת הקיבוץ הדתי היא תנועה המאגדת 16 קיבוצים ו־7 מושבים שיתופיים של הציונות הדתית. ב-23 היישובים של התנועה מתגוררים למעלה מ-10,000 נפשות. 7 מתוך 16 קיבוצי התנועה נחשבים לקיבוצים שיתופיים, בעוד 9 קיבוצים עברו תהליכי הפרטה שונים.

זאב ספראי

זאב ספראי (נולד ב-1948 בירושלים) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.

חולדה קמפניינו

חולדה קמפניינו (17 בינואר 1914 - 17 בספטמבר 1992) הייתה ניצולת שואה, אשר העידה במשפט אייכמן בירושלים כנציגת יהדות איטליה וחיברה את הספר האוטוביוגרפי "לדור אשר לא ידע: קורותיה של אם צעירה, בשנה גורלית בגולת איטליה". קמפניינו עסקה בהוראה והחזיקה בתואר דוקטור למתמטיקה.

יעקב גדיש

יעקב גדיש (13 בינואר 1934 - 8 בינואר 2005) (כ"ז בטבת ה'תרצ"ד - כ"ז בטבת ה'תשס"ה), היה כלכלן ישראלי, יושב ראש ועדת גדיש שהציעה רפורמה במינהל מקרקעי ישראל.

כפר עציון

כְּפַר עֶצְיוֹן הוא התנחלות וקיבוץ בגוש עציון, החבר בתנועת הקיבוץ הדתי. הקיבוץ הוקם בשנת 1943 באתר בו נעשו ניסיונות התיישבות החל ב-1926. היישוב הוחרב במלחמת השחרור ונבנה מחדש לאחר מלחמת ששת הימים, כיישוב בגוש עציון. הכפר נקרא על שם שמואל צבי הולצמן ('הולץ' הוא עץ בגרמנית), ראש חברת "אל ההר", שפעלה בשנות ה-30 להקמת גוש יישובים באזור.

כרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה

.

מועצה אזורית חבל יבנה

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית חֵבֶל יַבְנֶה היא מועצה אזורית במחוז המרכז בישראל, השוכנת בשפלה הדרומית, בגבול מישור החוף הדרומי. בתחומי המועצה 7 יישובים, וממוצע המרחקים ביניהם 6 ק"מ. שטח שיפוטה כ-31,000 דונם, המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי באוגוסט 1950. תושבי המועצה ברובם חקלאים שומרי מצוות ברוח התורה והעבודה.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית חבל יבנה 7,000 תושבים (מקום 201 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית חבל יבנה דירוג של 5 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 75.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 9,620 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).בתחומי המועצה 6 בתי-ספר, כפר הנוער גבעת וושינגטון, ישיבת נווה הרצוג וישיבת ההסדר כרם ביבנה.

מלפפון חמוץ

מלפפון חמוץ הוא מלפפון שעבר החמצה. זהו ירק מוחמץ נפוץ, שמשמש במטבחים לאומיים רבים ברחבי העולם.

המלפפון החמוץ נמכר לרוב מוחמץ בחומץ או במי מלח, ונארז לרוב בקופסת שימורים או בקופסת זכוכית אטומה.

ניר עציון

נִיר עֶצְיוֹן הוא מושב שיתופי המסונף לתנועת הקיבוץ הדתי, שוכן מדרום לחיפה ליד עתלית ושייך למועצה האזורית חוף הכרמל.

סעד

סַעַד הוא קיבוץ המשתייך לקיבוץ הדתי וממוקם בקרבת רצועת עזה, שדרות ונתיבות. מבחינה מוניציפלית הקיבוץ משתייך למועצה אזורית שדות נגב, (מבחינה כלכלית, היה קשור בעבר למועצה אזורית שער הנגב). הקיבוץ מונה היום כ־170 משפחות, ויותר מ־700 נפשות.

עין צורים

קבוצת עֵין צוּרִים היא קיבוץ השייך לתנועת הקיבוץ הדתי, הנמצא במועצה אזורית שפיר, מדרום לעיר קריית מלאכי.

צבי טסלר

צבי (צביקי) טסלר (נולד ב-24 במרץ 1964) הוא קצין בדימוס במשטרת ישראל בדרגת ניצב שכיהן כראש אגף תכנון וארגון. שירת בצה"ל כקצין בדרגת תת-אלוף, היה טייס מסוקים וראש מטה פיקוד העורף.

קבוצה (התיישבות)

קבוצה היא צורת התיישבות שיתופית שנוסדה בעלייה השנייה והתפתחה בעלייה השלישית, עקרונותיה מבוססים על קיום קבוצה שיתופית, קומונלית, קטנה ואינטימית.

מתיישבי הקבוצה חיו בשיתוף מלא (קופה משותפת להוצאות והכנסות, ללא רכוש פרטי) וללא שליטה חיצונית (מחסן א').

לקבוצה קדמו קומונות: ניסיונות של אנשי ביל"ו לחיי שיתוף, קומונות לשם השגת עבודה במשותף ("קומונת הסתתים"), לצריכה משותפת ("קומונת רומני"), הקולקטיב בסג'רה (1907). הרעיון להקמת "קבוצה" במתכונת דגניה הועלה ב-1909 בחוות כנרת שנוסדה על ידי המשרד הארצישראלי בהנהלת ד"ר ארתור רופין.

העולים שהגיעו בעלייה השנייה נתקלו במציאות כלכלית וחברתית קשה. המשק היה עדיין בשלבי משבר כלכלי (משבר הכרמים) ממנו לא התאושש והיה מחסור בעבודה, המנהלים שמונו מטעם הברון לא אהדו את הפועלים והיה פער תרבותי בינם לבין יוצאי מזרח אירופה ובנוסף, הייתה אצל העולים התנגדות עקרונית להיות איכרים, מעמד שנתפש אצלם כבעלי בתים או בורגנים וסתר את השקפת עולמם. הקבוצה השיתופית פתרה בעיות אלו.

הקמת הקבוצה באה כמענה למספר בעיות יסוד בהתיישבות בא"י. בעקרונותיה של הקבוצה באו לידי ביטוי מסקנות שנבעו מכשלונם של אנשי ביל"ו ליצור קומונה או יישוב שיתופי בגדרה.

הקבוצה הוקמה כחלק מהניסיון לכיבוש העבודה במטרה להתמודד עם העבודה הערבית הזולה והיעילה יותר, כיבוש העבודה נתקל בקשיים כאשר פועלים יהודים ניסו להתפרנס לבד משכר העבודה שהיה מקובל באותה עת והמחשבה הייתה שלקבוצה קל יותר להסתדר עם 20 לירות מאשר ל-20 יחידים להסתדר עם לירה כל אחד.

הקבוצה נתפסה כתחליף למשפחה שנשארה מאחור. לקבוצה של פרטים התומכים אחד בשני קל יותר להתמודד עם תנאי סביבה קשים, עם עבודה קשה, עם מצוקות נפשיות הנגרמות מבדידות וניתוק מהמשפחה הגרעינית שנשארה בגולה ועם קשיים הנובעים מתרבות שונה מהתרבות ממנה הגיעו החלוצים.

רצון להוכיח כי החלוצים, דהיינו הפועלים העבריים, מסוגלים להקים משק תוך קיום חיי שיתוף ושוויון, ניסיון שלא עלה יפה אצל אנשי הקולקטיב בסג'רה. מטרה שהשתלבה ברצון למנוע ניצול מכל סוג שהוא.

הקבוצה נתפסה כאמצעי עזר יעיל לקליטת חלוצים - עולים חדשים ולהקלת ייסורי ההגירה וההשתלבות בארץ חדשה.

בנוסף היו שראו בקבוצה ובאנשיה אמצעי יעיל להגשמת מטרות ויעדים לאומיים תוך הבניית אידאולוגיה מוסרית-לאומית וחברתית שונה, אידאולוגיה הנשענת על כוחו של היחיד ואחריות עצמית שהוא נוטל על עצמו בתמיכת הקולקטיב כולו תוך מימוש בדרך של עבודת האדמה.הקבוצה הראשונה שנוסדה בשנת 1910 ושלימים נקראה "אם הקבוצות" (ומאוחר יותר גם "אם הקבוצות והקיבוצים") הייתה דגניה א', שהוקמה באדמות אום ג'וני (שטח ממזרח לירדן שנרכש בשנת 1900 על ידי הקק"ל) ובשנת 1912 עברה למקום הקבע שלה במוצא הירדן מן הכנרת. ב-1911 נוסדה הקואופרציה במרחביה, ב-1913 קבוצת כנרת, ב-1915 איילת השחר בתמיכת קפא"י. כולן היו קבוצות על פי אורח חייהן והאידאולוגיה שלהן ולא היו משויכת לגדוד העבודה ולא למפלגה פוליטית.

אחרי מלחמת העולם הראשונה הוקמו קריית ענבים, דגניה ב' (1920) וקבוצות אחרות ובהן גני הדר (1927) קבוצת שילר (1927) וחולדה (1930) שנוסדו או נעזרו על ידי תנועת גורדוניה.

פרט לקבוצות שהצליחו לממש התיישבות חקלאית היו קבוצות נוספות (פלוגות), הן במושבים (בהם עברו הכשרה לחקלאות) והן בערים, פלוגות/קבוצות אלו המתינו להקצאת אדמות להתיישבות והיו מחויבות לרעיון הקבוצה. היו קבוצות כיבוש עבודה בעבודות ציבוריות (בעיקר סלילת כבישים) ובבניין. רוב הקבוצות הללו שאפו להגיע להתיישבות חקלאית אולם חלק מהקבוצות התפרקו ולא זכו להגשים את ההתיישבות. היו קבוצות הכשרה, שנועדו להכשיר את חבריהן בעבודה החקלאית ובחיי שיתוף על מנת להתיישב בעתיד במשבצת קרקע. חלק מקבוצות אלו התמזגו עם היישוב המארח. בנוסף לקבוצות הקטנות היו פלוגות העבודה שהשתייכו לגדוד העבודה ובהתנהלות היום-יום היו דומות לקבוצה.

כבר ב-1923 הוקמה מסגרת בלתי מחייבת - "ועדת הקבוצות" שנועדה להיות גוף מקשר בין הקבוצות השונות, ב-1925, במהלך כנס בבית אלפא, החליטו נציגי 26 קבוצות וקיבוצים, 17 פלוגות (קבוצות חלוצים שעדיין לא מצאו לעצמן מקום להתיישב בו) במושבים ו-7 פלוגות שישבו בערים וכן 4 משקי פועלות, להקים תנועה קומונלית ארצית, תוצאת ההחלטה הייתה הקמת "חבר הקבוצות והקיבוצים" שפעל במסגרת ההסתדרות.

בעקבות רעיון הקבוצה הקטנה בא בשנות ה-20 רעיון הקבוצה הגדולה - הקיבוץ. בשנת 1921 הוקם על ידי אנשי גדוד העבודה הקיבוץ הראשון - עין חרוד.

כבר ב-1927 הקיבוצים שדגלו בקיבוץ גדול ופתוח פרשו מחבר הקבוצות והקיבוצים והקימו את "הקיבוץ המאוחד", כתוצאה מכך, ב-1930 בכנס בגניגר החליף הארגון את שמו ל"חבר הקבוצות" ואחת החלטות הייתה להתמקד בחקלאות ולהפסיק לקיים פלוגות עבודה בערים.

המסגרות הקיבוציות הקיבוץ המאוחד, הקיבוץ הארצי ויתר התנועות הקיבוציות התפתחו בקצב מהיר יחסית ואילו חלקן של הקבוצות ירד בהדרגה. כמו כן, נמחקו, בהדרגה, כל ההבדלים בין הקבוצה לקיבוץ והקבוצה הפכה קיבוץ לכל דבר. גם מן הבחינה הארגונית נמחקו ההבדלים כאשר בשנת 1952 התמזג "חבר הקבוצות" (שהרוב הגדול של חבריו הזדהה עם מפא"י) עם "איחוד הקיבוצים" - הפלג שהזדהה עם מפא"י ופרש מן הקיבוץ המאוחד וביחד הקימו את איחוד הקבוצות והקיבוצים.

קיימים גם קיבוצים וקבוצות (אם כי מיעוט) במסגרות אחרות, מלבד ההסתדרותיות, למשל קבוצת יבנה ("אם הקבוצות הדתיות"), קיבוץ טירת צבי ואחרים במסגרת הקיבוץ הדתי, קיבוץ חפץ חיים של פועלי אגודת ישראל ועוד.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.