צריפין

צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים. המחנה גובל במזרח בכביש 44, במערב בראשון לציון (שיכון המזרח) ובדרום בבאר יעקב. המחנה נקרא על שם יגאל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

עם בניית עיר הבה"דים, והעתקת הבסיסים הצבאיים אליו, עד שנת 2020 כלל בסיסי צריפין יפונו, והשטח יעבור למטרות נדל"ן.

Jaffa gate in Tzrifin (Yadin) camp
שער יפו בצריפין
Tel-aviv area

ההתיישבות ההיסטורית

מקור השם "צריפין" הוא ביישוב עברי שהתקיים באזור החל מהמאה הראשונה לפנה"ס. שמו של היישוב רומז לענף הצורפות, בו עסקו אנשי היישוב. האזור כולו נקרא באותה העת "גיא החרשים", וכך הוא מוזכר בתנ"ך (דברי הימים א', ד', י"ד). היישוב צריפין מוזכר במקורות העבריים במשנה (מסכת מנחות, פרק י', משנה ב') ובתלמוד הבבלי במסכת מנחות (דף ס"ד, עמוד ב'). בתקופה הערבית שכן במקום הכפר הערבי צרפנד אל-עמאר (صرفند العمار) שנחרב במבצע ברק.

המחנה הצבאי

צריפין סרפנד כיבוש הבסיס 1948 1 צלם בנו רותנברג גנזך המדינה
סרפנד, כיבוש הבסיס 1948
צריפין סרפנד כיבוש הבסיס 1948 2 צלם בנו רותנברג גנזך המדינה
סרפנד, כיבוש הבסיס 1948

מחנה צריפין הוקם בשנת 1917 כבסיס של הצבא הבריטי בשם "סרפנד", על שם הכפר הערבי הסמוך צרפנד אל-עמאר. בשנת 1936 הוקם בסמוך מחנה המעצר סרפנד[1], בו נעצרו פעילי מחתרות[2].

לאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה בנובמבר 1947 החלו מוסדות היישוב במשא ומתן עם ממשלת המנדט לרכישת מחנות הצבא הבריטי שבתחום המדינה היהודית העתידית. באפריל 1948 הוסכם שמחנה צריפין ירכש בידי הסוכנות היהודית תמורת 650,000 לירות ארץ ישראליות, אך התשלום לא הועבר והעסקה לא הושלמה[3][4].

למחרת הכרזת העצמאות ב-15 במאי 1948 בשעה 9 בבוקר עזבו הבריטים את מחנה צריפין, אחד ממחנות הצבא הגדולים והמרכזיים שהוקמו בארץ, והכניסו דרך השער המזרחי ("שער ירושלים") את חיילי הלגיון הערבי. מיד עם השתלטותם על המחנה החלו חיילי הלגיון להמטיר אש על ראשון-לציון הסמוכה. המחנה נכבש על ידי חיילי חטיבת "גבעתי" במהלך מלחמת העצמאות, בקרב שנערך בתאריך 18–19 במאי 1948[5].

במהלך מלחמת העצמאות היה במקום מחנה שבויים לערבים שנתפסו בקרבות. מחנה השבויים נסגר בקיץ 1949[6].

הבסיס שימש במשך שנים רבות כמחנה בו התרכזו בסיסי האימונים והדרכה בהם נערכו קורסים רבים של צה"ל (בראשם בסיסי ההכשרה הראשיים לבנים ולבנות בה"ד 4 ובה"ד 12, בהתאמה) ובסיסי מפקדי החילות (כגון קצין תותחנים ראשי, קצין קשר ראשי ועוד). עבור הסגל וחניכי הקורסים המתקדמים הוקם "בית קולנוע צריפין", ליד מרכז מסחרי שהקימו הבריטים ב-1924.

בשנות ה-50 הייתה במקום מעברה אשר ברבות הזמן עברו ממנה תושביה אל יישובי הסביבה, בעיקר ללוד.

שטחה של צריפין סופח לשטחה של באר יעקב בשנת 1960. במהלך השנים שחלפו הלכה ראשון לציון והתקרבה לבסיס בשל בניית שכונות חדשות וכיום גובלות שכונתיה המזרחיות של העיר בצדו המערבי של המחנה. מצב זה הביא את צה"ל להכנת תוכנית "עיר הבה"דים" בנגב שבמסגרתה יפונה חלק גדול של הבסיס (בעיקר בסיסי ההדרכה) ובכסף שיתקבל ממכירת הקרקע יכוסו חלק מעלויות ההקמה שלה. פינוי הבסיס החל בשנת 2015 כאשר רוב פינוי הקרקעות יועבר אל העיר ראשון לציון[7].

למחנה שלושה שערים:

במרכז המחנה נמצאת אנדרטת גדוד 42 וחורשת זיכרון לגדוד 42 של חטיבת קרייתי.

ביציאה הצפון-מזרחית מהמחנה המכונה "שער יפו", ליד בית החולים "אסף הרופא", אירע בי"ב באלול תשס"ג (9 בספטמבר 2003) הפיגוע בתחנת האוטובוס בצריפין, בשעה שמחבל מתאבד פוצץ את עצמו בתוך מבנה תחנת ההסעה לחיילים ורצח 9 ישראלים, כל הרוגי הפיגוע היו מחיילי הבסיס ומבסיס בה"ד 7 הסמוך, שהמתינו בתחנה בדרכם לחופשה.

בסיסים, מחנות-משנה ומתקנים צבאיים בצריפין

בסיסי צה"ל ששכנו בצריפין בעבר

  • בה"ד 6 (בית הספר ללוגיסטיקה) - עבר לעיר הבה"דים בסוף ינואר 2016.
  • בה"ד 10 (בית הספר לרפואה) - עבר לעיר הבה"דים בסוף אוגוסט 2015.
  • בה"ד 11 (בית הספר לשלישות) - עבר לעיר הבה"דים ביולי 2015.
  • בה"ד 13 (בית הספר למשטרה צבאית) - עבר למחנה קדום בשומרון במאי 1969 (כיום בעיר הבהדים).
  • בה"ד 20 (בית הספר לחימוש) - עבר לעיר הבה"דים ביולי 2016.

בית הלוויות הצבאי

בתחילת 2007 הוחלט להקים בית לוויות חדש בבסיס הרבנות הצבאית, בית לוויות ראשון מסוגו שהחליף מבנה בריטי ישן שבו היה בעבר "בית הלוויות הצבאי הישן" סמוך אל מחנה דורי בשטח בית החולים תל השומר - לטיהור ולהכנת גופות לטקס קבורה צבאי. הרבנות הצבאית יזמה את הקמת המתחם על מנת להקל על גישתן של המשפחות השכולות לטקס וכדי לאפשר עריכת קבורה צבאית הולמת ומכובדת.

מתקנים לא-צבאיים

נוסף על הבסיס הצה"לי שוכנים במקום בית החולים אסף הרופא, מחסנים של הסוכנות היהודית וכן אזור תעשייה, שוק סיטונאי (שהוקם ב-2006 כחלופה זמנית לשוק הסיטונאי בתל אביב).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הנציב העליון בסרפנד, דבר, 30 ביוני 1936
  2. ^ האצ"ל בחיפה ה"אדומה", יהודה לפידות, אתר 'דעת'
  3. ^ חביב כנען, כיצד נרכשו מחנות הצבא הבריטיים לאחר הכרזת החלוקה, הבוקר, 20 ביוני 1958
  4. ^ עמירם אורן, אזרוח מחנות הצבא הבריטי - כלכלה במלחמה : קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות, יד יצחק בן-צבי 2017
  5. ^ כיבוש מחנה צריפין, הארץ, 20 במאי 1948
  6. ^ חודשה תנועת הרכבת חיפה-ת"א, חרות, 22 באוגוסט 1949
  7. ^ אריק בנדר, בחזרה לצריפין: הבסיס הזניח של הבריטים שהפך לתחנת חובה של כל חייל, מעריב, 29 במרץ 2015
באר יעקב

בְּאֵר יַעֲקֹב היא מועצה מקומית בשפלה הדרומית בישראל בקרבת הערים נס ציונה, רמלה וראשון לציון, ובנוסף, סמוכה לבסיס הצבאי צריפין. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949. ראש המועצה המכהן כיום הוא ניסים גוזלן.

בה"ד 12

בה"ד 12 הוא בסיס הדרכה, שהיה מרכז ההכשרה לנשים בצה"ל ובהמשך הפך לבית הספר לקצונה עבור חילות תומכי לחימה. הבסיס הוקם בתחילת שנות ה-50 במחנה תל השומר ומאוחר יותר עבר למחנה צריפין. הכשרת הקצינות הנפרדת נסגרה בשנת 2005 (בשל ביטול ההפרדה המגדרית) ומאז קיימים בשטח הבה"ד מפקדת מערך מגל ובית הספר לפיקוד שלו.

בה"ד 16

המרכז הלאומי לחילוץ, אב"ך והתגוננות אזרחית - בה"ד 16 הוא בסיס הדרכה של צה"ל הנמצא בצריפין תחת פיקוד חטיבת החילוץ של פיקוד העורף. מפקד הבסיס הנוכחי הוא אל"ם יוסי פינטו.

בה"ד 20

בסיס הדרכה 20 הוא בסיס ההדרכה למקצועות הטכנולוגיים בחיל הטכנולוגיה והאחזקה בצה"ל.

הבה"ד ממוקם בעיר הבה"דים שבנגב. הבסיס מכשיר חיילים למקצועות ב-64 מסלולים שונים, שעיקרם אחזקת אמצעי לחימה שונים של זרוע היבשה. הקורסים כוללים טכנאות טנקים, טכנאות תומת"ים, טכנאות נגמ"שים, מכונאות רכב, טכנאות טילים נגד טנקים, טכנאות מערכות בקרת אש, אחזקת נשק קל ותחמושת מסגרות וניהול מערכות מידע. הבה"ד מכשיר את מפקדי החיל ומקיים קורסים מקצועיים שונים לכלל מערך צה"ל.

במסגרת הבה"ד פעל בית ספר תיכון לתלמידי כיתות י - י"ב ואשר בו לומדים שוחרים במסגרת צבאית פנימייתית, כמו כן ישנה מכללה טכנולוגית לתלמידי יג'-יד' המעניקה דיפלומת הנדסאי מטעם משרד החינוך. התלמידים מגיעים מכל הארץ והם לומדים במספר מגמות, מערכות ממוחשבות לרכב, מחשבים, מכטרוניקה, אלקטרוניקה ועוד. ראשיתו של מסלול זה בשנת 1958 עת פתח חיל הטכנולוגיה ואחזקה תוכנית הכשרה חד שנתית לבני 17.

בה"ד 4

בה"ד 4 היה בסיס ההדרכה המרכזי של צה"ל לטירונים והועברו בו בעיקר הכשרות טירונות חי"ר כללית (בשנות ה-50) וכן טירונות כלל צה"לית ("טירונות 02"), טירונות כושר לקוי וקורס מ"כים למדריכי טירונים.

כיום משמש מחנה זיקים בו שכן הבסיס כבסיס טירונות ואימונים של פיקוד העורף.

בה"ד 7

בית הספר הארצי לקשר, תקשוב וסייבר, המכונה בסיס הדרכה (בה"ד) 7, הוא בסיס ההדרכה המרכזי של חיל הקשר והתקשוב.

בסיס הדרכה

בצבא ההגנה לישראל, בסיס הדרכה (בראשי תיבות: בה"ד) הוא גוף האחראי על ההכשרות המקצועיות לחיילי החילות השונים.

בצה"ל מספר בסיסי הדרכה, המכשירים חיילים במקצועות שונים. רוב בסיסי ההדרכה מקיימים הכשרה ראשונית במקצועות השונים (המתבצעת לאחר הטירונות), הכשרה מתקדמת וכן השלמה חילית של קורס הקצינים (אם כי ההשלמה החילית של קציני החי"ר מתבצעת בבית הספר לקצינים עצמו). רוב בסיסי ההדרכה הוקמו בשנות ה-50 של המאה ה-20, ובשנת 2007 עמד מספרם על למעלה מעשרים.

הגביע הארץ-ישראלי 1929

הגביע הארץ ישראלי 1929 הייתה התחרות הארצית השנייה שאורגנה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל. המשחקים החלו בנובמבר 1928 והסתיימו ב-30 במרץ 1929. בתחרות השתתפו 18 קבוצות.

מכבי תל אביב זכתה בגביע בפעם הראשונה.

המרכז הרפואי שמיר

המרכז הרפואי שמיר הוא בית חולים במתחם צריפין בבאר יעקב ובראשון לציון. עד שנת 2017 נקרא מרכז רפואי אסף הרופא. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו במערכת הבריאות הממשלתית בישראל והוא משרת את תושבי ראשון לציון, נס ציונה, רמלה, לוד, באר יעקב, בית דגן, מודיעין-מכבים-רעות, המועצות האזוריות גזר ושדות דן וכן כל היישובים לאורך הכביש לירושלים, מבית דגן עד מבואות בית שמש, סה"כ כ-1,680,000 נפש.

הפיגוע בקפה הלל

הפיגוע בקפה הלל הוא פיגוע התאבדות שאירע ב-9 בספטמבר 2003, בשעה 23:15, ב"קפה הלל" ברחוב עמק רפאים שבמושבה הגרמנית בירושלים, שבו רצח טרוריסט פלסטיני איש החמאס שבעה ישראלים ופצע 57.

הפיגוע בוצע על ידי ראמז אבו סלים מהכפר רנטיס אשר שוחרר ממעצר מנהלי 7 חודשים קודם לכן. הטרוריסט ניסה תחילה להיכנס לסניף "פיצה מטר", אך נבלם, נמלט, ונכנס לבית הקפה. הוא פוצץ מטען נפץ במשקל 4-3 ק"ג שנשא על גופו. בין הנרצחים בפיגוע היו ד"ר דוד אפלבום, מנהל חדר המיון במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, ובתו נאוה, שעמדה להתחתן למחרת.

שעות אחדות קודם לכן בוצע פיגוע התאבדות בסמוך למחנה צריפין.

ביולי 2004 נעצרה חוליית טרור מהעיירה בית ליקיא שהייתה מעורבת בהוצאה ובתכנון של פיגועים רבים ובהם הפיגוע בקפה הלל. חקירת חברי החולייה הביאה ללכידת התארגנות נוספת של תושבי מזרח ירושלים שסייעה למחבל המתאבד, בהם: אחמוד מחמד עלי עביד, נאאל סלאמה מחמוד עביד, עבד עזיז מחמד מוסא עמרו, צלאח צובחי דאוד מוסא ופאיז מצטפא עודה מחו. עבד עמרו נדון למאסר עולם, אך שוחרר ב-18 באוקטובר 2011, במסגרת ההסכם לשחרור גלעד שליט.

ב-14 במרץ 2010 לכדה ישראל את מאהר עודה, שעמד בראש מפקדת חמאס ברמאללה, והוציא לפועל את שני הפיגועים הללו ופיגועים נוספים.

הפיגוע בתחנת האוטובוס בצריפין

הפיגוע בתחנת האוטובוס בצריפין היה פיגוע התאבדות שאירע ב-9 בספטמבר 2003, סמוך לשעה 17:50, בתחנת אוטובוס בטרמפיאדה הסמוכה למחנה צריפין. בפיגוע, שבוצע בידי טרוריסט פלסטיני מתאבד איש החמאס, נרצחו תשעה ישראלים ונפצעו 18.

הפיגוע בוצע על ידי טרוריסט שנשלח בידי התארגנות טרור של חמאס מבית ליקיא, הוא פוצץ את עצמו בתוך מבנה הטרמפיאדה שבשער יפו של מחנה צריפין, בשעת ערב בה המתינו בו עשרות חיילים ואזרחים. מבנה הפלדה של הטרמפיאדה ספג חלק מעוצמת הפיצוץ כשחלקי מתכת ורסיסים רבים ננעצו בו ובכך נמנעה הגדלת ממדי האסון.

התגובות במערכת הפוליטית הישראלית לפיגוע היו נזעמות, חברי כנסת מן "הליכוד" ומ"שינוי" דרשו לחסל את כל צמרת החמאס ולגרש את יאסר ערפאת מתחומי הרשות הפלסטינית.

שעות ספורות לאחר הפיגוע בוצע הפיגוע בקפה הלל בידי אותה תשתית טרור.

ביולי 2004 נעצרה חוליית טרור מבית ליקיא שהייתה מעורבת בהוצאה ובתכנון של פיגועים רבים ובהם הפיגוע בצריפין. ב-14 במרץ 2010 לכדה ישראל את מאהר עודה, שעמד בראש מפקדת חמאס ברמאללה, והוציא לפועל את שני הפיגועים הללו ופיגועים נוספים.

י"ב באלול

י"ב באלול הוא היום השנים-עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

יעקב חרותי

יעקב חרותי (נולד ב-15 בינואר 1927) היה לוחם לח"י ומייסד מחתרת צריפין, עורך דין במקצועו.

כלא ארבע

בסיס כליאה 394 (או בס"כ 394; מוכר בקיצור ככלא ארבע) הוא כלא צבאי הנמצא בתוך מחנה צריפין, צמוד לכלא 400 לבנות ולבסיס מ"צ האזורי.

כלא שש

בסיס כליאה 396 (או בס"כ 396; מוכר בקיצור כלא שש) הוא בית כלא צבאי הנמצא באזור עתלית בסמוך לצומת בית אורן ובצמוד לבית הסוהר כרמל. הכלא הצבאי הנוסף הוא כלא ארבע במחנה צריפין. אלו יחדיו צפויים להיסגר ולהתאחד עם הקמת כלא נווה צדק סמוך לצומת השרון (בית ליד).

מלכות ישראל

מלכות ישראל, שנודעה בשם מחתרת צריפין, הייתה מחתרת יהודית לאומנית של יוצאי לח"י שפעלה בישראל בראשית שנות החמישים.

המחתרת קמה על רקע האירועים האנטישמיים והאנטי ישראליים שהתרחשו בגוש המזרחי בשנים 1952 ו-1953, ששיאם היו משפטי פראג.

צריף

צריף הוא מבנה פשוט, המיועד למגורים ארעיים, או משמש כמחסן או כסדנה. לרוב הצריף בנוי מעץ או מחומרים קלים אחרים, ולא מבניה קבועה.

ראשון לציון

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית באוכלוסייתה בישראל. היא נוסדה ב-31 ביולי 1882 והוכרזה כעיר בשנת 1950. בעבר, נודעה בעיקר כעיר שינה במטרופולין תל אביב, אך מעמדה התחזק וכיום היא כוללת שטחי מסחר רבים ואזורי תעסוקה. העיר נמצאת בקצה הדרומי של אזור גוש דן, בין בת ים וחולון (בצפון) לנס ציונה (בדרום), מחנה צריפין (במזרח) והים התיכון (במערב). העיר חברה בארגון פורום ה-15.

העיר הוקמה כמושבה חקלאית ציונית; היא המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה. בראשון לציון עוצב דגל ישראל; חודשה התרבות העברית - בייחוד בשפה ובחינוך. ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וצפונה וגדלה באופן ניכר, והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.

תחנת הרכבת כפר חב"ד

תחנת הרכבת כפר חב"ד היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל. לאחר קום מדינת ישראל התחנה הוקמה בשנת 1952. התחנה שוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד וסמוכה למושב צפריה, למחנה צריפין וליישובים נוספים. ליד התחנה עובר נחל שפירים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.