צפע שריון

צפע שריוןראשי תיבות צפ"ש) הוא אמצעי לפריצת שדות מוקשים, שפותח ביחידת יפת"ח בפיקודו של דוד לסקוב בשנות ה-70 של המאה ה-20. האמצעי נמצא בשימוש חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל והאפקט שלו נחשב להרסני במיוחד.

חיל ההנדסה הקרבית (צה"ל)
Tzefa MK 2-Latrun
חיל ההנדסה בצה"ל
ראו גם

עקרון פעולה

הצפ"ש הוא התקן המשגר רקטה מלאת חומר נפץ הודף המחוברת לשרשרת ועליה מטעני C-4 רבים. הרקטה משוגרת עם השרשרת אל קצה שדה המוקשים ואז מתפוצצת ביחד עם שרשרת המטענים שעליה. עוצמת הפיצוץ המשולב יוצרת לחץ חזק מאוד בקרקע הגורם לפיצוץ כל המוקשים (שפועלים על מנגנון הפעלה של לחץ רגעי) בסביבה, ויוצרת מעבר נקי באורך של 120 מטר וברוחב 6-8 מטרים.

בעבר הצפ"ש הותקן בחלק האחורי של הזחל"ם מדגם M3 ששימשו את צה"ל. מאוחר יותר, עם הסבת המערך לנגמ"שים, פותחו עבור הצפ"ש עגלות הנגררות מאחורי רק"מ כגון טנק או נגמ"ש הנדסי (דוגמת הפומ"ה). קיימים שני דגמים של צפ"ש: דגם חד-קני וצפ"ש B דו-קני ששקל 7.6 טון. על יצול העגלה, המחבר אותה לרק"מ, ישנו כבל המחבר בין מערכת השיגור למערכת בקרת הירי.

כל מערכת צפ"ש עולה כמה עשרות אלפי דולרים.

מערכות דומות

קיים דגם קטן יותר לחי"ר, הנקרא "צפע חי"ר" וכן מערכת דומה לחי"ר בשם "שביל הזהב" ונועדה להפעלה בסמטאות צרות וממולכדות.

עגלה 34 הייתה עגלה שנגררה על ידי טנק, בדרך כלל טנק עם מגוב או מגוב נוכרי לפילוס מוקשים בשדה מוקשים. בתוך העגלה היה שירשור של מטענים בצורת שרוול בד שבתוכו מטעני חנ"ם המחוברים זה לזה.

ב-2008 רכש צה"ל מערכת פריצת שדות מוקשים דומה בשם "חטפן", הנגררת גם היא בעגלה, ויכולה להיות מתופעלת גם באמצעות נגמ"שי ה-M-113 של כוחות המילואים.[1][2]

שימוש

השימוש הידוע ביותר בצפ"ש התרחש במלחמת לבנון הראשונה. מג"ד 601, פיני דגן, התקדם עם כוחותיו אל עבר רחובות ביירות כשאיתו עגלה ובה צפ"ש. הרחוב היה ממולכד ומחבלים רבים התבצרו בבתים והכינו מארב. דגן החליט לא לסכן את הכוחות והורה לטהר את הרחוב באמצעות ירי צפ"ש. הפיצוץ היה הרסני ומעוצמתו נהרסו כל הבתים משני צדי הרחוב. אחרי הפעולה קודם דגן לדרגת סגן-אלוף.[3]

במלחמת לבנון השנייה השתמש כוח הנדסה קרבית בצפ"ש כדי להחריב את הקסבה של מארון א-ראס. על-פי ההערכות, נהרגו בפיצוץ עשרות לוחמי חזבאללה, שהתחפרו בקסבה.[4]

במהלך מבצע עופרת יצוקה השתמשו כוחות ההנדסה בצפ"ש לפרוץ צירים ולהשמיד מטענים 5 פעמים, 4 פעמים מהם השימוש היה בשטח בנוי.[5] בעקבות המבצע ביקש צה"ל להצטייד במערכות דומות תוצרת ארצות הברית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אמצעי פריצה חדש ייכנס לשימוש בגדודי המילואים, חיל ההנדסה הקרבית
  2. ^ אמצעי פריצה חדש ייכנס לשימוש בגדודי המילואים של חיל ההנדסה, דובר צה"ל, 29.1.2008.
  3. ^ פיני דגן, באתר גדס"ר גולני
  4. ^ ירדן בן-צור, מרון הרוס, במחנה (מוצג בפורום צבא וביטחון בפרש).
  5. ^ עמוס הראלמג"ד הנדסה: רמת המטענים בעזה זהה לזו של חזבאללה, באתר הארץ, 21 בינואר 2009
M1 אברמס

M1 אברמס ׁׁ(באנגלית: M1 Abrams; על שמו של יושב ראש המטות המשולבים לשעבר של צבא ארצות הברית, הגנרל קרייטון אברמס) הוא טנק המערכה העיקרי של צבא ארצות הברית, הנמצא בשירות החל משנת 1980. הדגם המתקדם של הטנק, M1A2, מצטיין בהגנת השריון ובמערכות הטכנולוגיות שלו, ונחשב לאחד מטנקי המערכה המתקדמים בעולם, וגם לאחד הכבדים שביניהם. קרוב ל-10,000 טנקי אברמס יוצרו עד כה, 8,400 לצבא היבשה ולחיל הנחתים האמריקאי, וסופקו למעלה מ-1,500 טנקים לצבאותיהם של ערב הסעודית, כווית, מצרים ואוסטרליה.

האברמס פותח בעיצומה של המלחמה הקרה, במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, כתחליף לטנק ה-M60 פטון. הוא היווה קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית על פני קודמו, ועשה שימוש בפיתוחים טכנולוגיים חדשניים דוגמת המיגון המרוכב הבריטי צ'ובהם, וכן צויד במנוע טורבינת גז בתפוקה של 1,500 כוחות סוס. במרוצת השנים שודרגו טנקי האברמס וכללו שינויים לשיפור השרידות, כוח האש, והמערכות הטכנולוגיות. על אף גילו המתקדם, הטנק צפוי להישאר בשירות צבא ארצות הברית עד 2050 לערך.

אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הישראלי מצויד בנשק קל וברכב קרבי משוריין כמו שאר חילות השדה בזרוע היבשה, ובנוסף להם מצויד חיל ההנדסה גם בציוד מכני הנדסי (צמ"ה), אמצעי גישור וצליחה, אמצעי סילוק פצצות, אמצעי פריצת שדות מוקשים, מיקוש ואמצעי חבלה ואמצעי גילוי, זיהוי וטיהור בפני לוחמה כימית וביולוגית.

השימושים באמצעים נעשים לפי היחידות והמקצועות: הפלסים והרובאים שבגדודי ההנדסה הקרבית והפלסים מפעילים נשק קל, ציוד חי"ר, מטעני וציוד חבלה, מיקוש, רק"ם ואמצעי תת-קרקע;

רק פלוגות וגדודי הצמ"ה מפעיל ציוד מכני הנדסי כבד (דחפורים, מחפרים, מקדחי בורות וכו'); יהל"ם מפעילה נשק קל ואת כלל אמצעי ההנדסה אך גם אמצעים מיוחדים נוספים הייחודיים לה, כאשר כל פלגה מפעילה אמצעים ייעודיים וייחודיים בהתאם לייעודה (כך למשל פלגת סייפן מפעילה ציוד טיהור והגנת אב"כ).

היסטוריה של חיל ההנדסה הישראלי

חיל ההנדסה הישראלי הוקם ב-1947 והשתתף מאז בכל מלחמות ישראל, במבצעים רבים שנערכו בין המלחמות ובכלל פעילות הביטחון השוטף.

זחל"ם M3

זחל"ם ה-M3 (מאנגלית: M3 Half-Track) היינו זחל"ם פרי פיתוח הצבא האמריקאי, אשר שירת את צבא ארצות הברית ובעלות בריתו במהלך מלחמת העולם השנייה. זחל"ם ה-M3 היה זחל"ם אחד בסדרת פיתוח של מספר דגמים דומים יחסית, אך ללא ספק היה הנרחב והמוכר ביותר במלחמה.

חטיבה 401

חטיבה 401, המכונה גם "עוצבת עקבות הברזל", היא חטיבת שריון סדירה בצה"ל תחת פיקוד עוצבת הפלדה. כיום החטיבה מפעילה טנקי מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח" ומערכת ניהול קרב ממוחשבת צי"ד. טנקים אלה הם המתקדמים בצה"ל ובין המתקדמים בעולם. מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף-משנה דודו סונגו.

חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה הקרבית (בראשי תיבות: חה"ן) הוא אחד החילות בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. זהו כוח ההנדסה הקרבית של צה"ל. ייעודו של החיל הוא הבטחת יכולת התמרון של כוחות צה"ל בד בבד עם שלילת יכולת זו מהאויב תוך כדי התעסקות בחבלה, מיקוש, הנדסה, בנייה והריסה, ולחימה רגלית וממוכנת. בנוסף אחראי החיל על תחומים שונים הדורשים ידע ומומחיות בנושאי הנדסה צבאית בהם רובוטיקה, לוחמת מנהרות, עיסוק בחומרי נפץ והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי. תפקידי החיל כוללים פריצת מכשולים, ביקוע קווי הגנה עוינים, פריצת שדות מוקשים, ניתוץ ביצורים, פריצת ופתיחת צירים, הכשרת צירי תנועה, גישור וצליחה, מיקוש הגנתי, עיסוק בחומרי נפץ, חבלה התקפית, חבלה וסילוק פצצות, בניית קווי הגנה ומכשולים, בניית ביצורים, הפעלת ציוד מכני הנדסי וציוד סער, משימות הריסה ובנייה תחת אש, והתגוננות מפני נשק בלתי-קונבנציונלי בשדה הקרב. כמו כן, לוחמי החיל, מלבד הצמ״ה, מאומנים בלוחמת ח"יר והפעלת רכב קרבי משוריין. החיל מופקד על 3 גדודי פלסים סדירים (גדוד 601 - "אסף", גדוד 603 - "להב" וגדוד 605 - "המח"ץ") ובהם מחלקות סיור ופלוגות צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) כבד, גדוד הסיוע הכימי (לשעבר גדוד האב"כ) ויהל"ם - יחידת הנדסה למשימות מיוחדת, יחידת עילית בצה"ל העוסקת בקומנדו הנדסי, חבלה, סילוק פצצות, רובוטיקה, לוחמת מנהרות ועוד.

שורשי חיל ההנדסה נעוצים עוד בארגון "ההגנה" והוא נוסד עם הקמת צה"ל על ידי הקצין עמנואל שחר. החיל השתתף בכל מלחמות ישראל ובמבצעים רבים, כאשר בחלקם הוא נטל תפקיד מרכזי. בנוסף, חיל ההנדסה זכה בפרס ביטחון ישראל.

קצין ההנדסה הראשי הנוכחי הוא תת-אלוף אילן סבג.

טורפדו בנגלור

טורפדו בנגלור הוא מתקן לפריצת מעבר בשדה מוקשים ובסבך גדרות תיל. המתקן בנוי מצינור הניתן להארכה ומכיל מטעני נפץ. הוא מיועד לשמש אמצעי לטיהור ופינוי שדות מוקשים, גדרות תיל ומכשולי קרקע נוספים. השימוש בו מאפשר למפעיל לפרוץ מכשול תוך מניעה מחשיפה לאש האויב.

הוא נקרא גם מוקש בנגלור או בנגלור.

יחידת יפת"ח

יחידת יפת"ח היא יחידה העוסקת בפיתוח אמצעי לחימה לצה"ל. היחידה הוקמה בשנת 1958 במסגרת חיל ההנדסה, ובתחילת המאה ה-21 עברה למפקדת חילות השדה (מפח"ש) ומשם לחטיבה טכנולוגית ליבשה (חט"ל) של זרוע היבשה. על פעילותה זכתה היחידה ארבע פעמים בפרס ביטחון ישראל וציון לשבח. בעיני רבים נחשבת יחידת יפת"ח לטובה ביותר בתחומה בצה"ל ובצבאות זרים בעולם.

לוחמת שריון

לוחמת שריון היא השימוש בסוגים שונים של רכבים קרביים משוריינים בשדה הקרב המודרני.

סוג לוחמה זה הוא מרכיב עיקרי בתפיסת הלחימה המודרנית הנשענת על הבקעה מהירה של קו האויב ותמרון בשדה הקרב. עמוד השדרה של לוחמת השריון הוא טנק המערכה המודרני, אשר משלב מיגון, כוח אש ויכולות תמרון ועבירות גבוהות. שאר הכוחות נעים בדרך כלל ברק"מים, הדומים ביכולת התמרון שלהם ולעיתים גם במיגון שלהם לטנק, ומשמשים את כוחות הסיוע בהם; כוחות הנדסה, חיל רגלים, ארטילריה, לוגיסטיקה, קשר וכדומה.

פיתוח תורת הלחימה המשוריינת נולד מתוך הלוחמה הסטטית של מלחמת העולם הראשונה (מלחמת חפירות). בניסיון לחזור לדוקטרינת הלחימה הדינמית שאפיינה את המאה ה-19, פותחו הטנקים הראשונים כדי לפרוץ את קווי ההגנה המבוצרים של האויב וכך לאפשר תמרונים מהירים והבקעה של עמדות האויב. מאז ועד היום, הפכו עקרונות אלו לדוקטרינות לחימה המאפיינות את הלוחמה המודרנית, בהן "בליצקריג" של גרמניה הנאצית, "קרב עומק" של ברית המועצות ו"הלם ומורא" של ארצות הברית.

מבצע עופרת יצוקה

מבצע עופרת יצוקה היה מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בין 27 בדצמבר 2008 (יום שבת, ל' בכסלו תשס"ט) ל-18 בינואר 2009 (יום ראשון, כ"ב טבת תשס"ט), בעקבות ירי רקטות בלתי פוסק מהרצועה על אזרחים ויישובים במערב הנגב. מטרתו הייתה "לפגוע קשה בממשלת חמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן". בסופו של דבר הוגדרו שלושה יעדים למבצע: הראשון — ליצור רגיעה ביטחונית שתשרוד לאורך זמן; השני — למנוע את יכולת חמאס להתחמש; והשלישי — להחזיר את החייל החטוף גלעד שליט. יעד זה הוגדר, ולא חד-משמעית, רק לקראת סוף המבצע. ב-17 בינואר, לאחר 22 ימי לחימה, הכריזה ישראל על הפסקת אש חד-צדדית, שנכנסה לתוקפה למחרת בשעה 2 לפנות בוקר, וכוחותיה החלו לצאת בהדרגה מהרצועה וסיימו את יציאתם ב-21 בינואר.שם המבצע, שהחל במהלך חג החנוכה, לקוח מהשיר "לכבוד החנוכה", של חיים נחמן ביאליק.

מוקש

מוקש הוא אמצעי לחימה שנועד לעכב או למנוע תנועה. בדרך כלל מורכבים מוקשים ממכל המכיל בתוכו חומר נפץ ובעל מנגנון הפעלה. על פי אמנת ז'נבה כל שדה מוקשים חייב להיות מסומן בשלטים בולטים.

המוקשים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:

מוקשים יבשתיים, שמטרתם לפגוע ברק"ם, רכבי תובלה, וחיילים רגליים.

מוקשים ימיים, שמטרתם לפגוע בכלי שיט למיניהם: ספינות קרב, ספינות תובלה, וצוללות.

מלחמת לבנון השנייה

מלחמת לבנון השנייה התנהלה בין ישראל לחזבאללה בקיץ 2006 בלבנון ובצפון ישראל. המלחמה נפתחה בשם מבצע שכר הולם שלאחר מכן שונה לשם מבצע שינוי כיוון, אולם לאחר סיומה נקבע שמה למלחמת לבנון השנייה. בלבנון מכונה המלחמה מלחמת 34 הימים או מלחמת יולי (בערבית: حَرْب تَمُّوز, תעתיק מדויק: חַרְבּ תמוּז). המלחמה נמשכה 34 ימים, מ-12 ביולי עד הפסקת האש ב-14 באוגוסט, אם כי כוחות צה"ל המשיכו לפעול בלבנון עד 1 באוקטובר.המלחמה נפתחה בתקיפה מתוכננת של חזבאללה באזור הגבול, בתקרית שבה נחטפו שני חיילי צה"ל ונהרגו שלושה, במקביל להפגזה ארטילרית כבדה. בעקבות האירוע הגיבה ישראל בתקיפה מסיבית, ראשית מן האוויר ולאחר מכן גם בעזרת יחידות הקרקע שנלחמו נגד כוחות החזבאללה בדרום לבנון.

בסיום המלחמה קיבלה מועצת הביטחון את החלטה 1701 האוסרת על הכנסת כל נשק לדרום לבנון. עם זאת, חזבאללה התעצם ברקטות ארוכות טווח, באיכויות ובהיקפים גדולים משמעותית ממה שהיו לו טרם המלחמה.

המלחמה נתפסה בקרב הציבור הישראלי ככישלון ונמתחה ביקורת קשה על הדרג המדיני ועל הפיקוד הצבאי הבכיר על דרך ניהול המלחמה. מחאה ציבורית גרמה להתפטרותם של הרמטכ"ל דן חלוץ ושל אלוף פיקוד הצפון אודי אדם.

מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית

חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מפעיל מערך נרחב של ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) הפועל הן בשגרה והן בעת מלחמה, הן בעורף והן בחזית. מערך הצמ"ה מורכב מיחידות צמ"ה לוחמות (אותן מפעיל חיל ההנדסה), יחידות צמ"ה עורפיות, מערך הכשרה (קורס צמ"ה בבית הספר להנדסה צבאית), ומערך אחזקה וחימוש (כאצ"ה של חיל החימוש). יחידות הצמ"ה אחראיות על הפעלת ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) וכלי סער ופריצה בשדה הקרב, ומבצעות מגוון משימות: עבודות עפר, בנייה בחזית ובעורף, בניית ביצורים, הקמת מגננים, סלילת דרכים, פריצת מכשולים, פתיחת צירים, פינוי מוקשים, ניקוי זירות מטענים, חישוף צבאי, הריסת מתקני ותשתיות אויב, הריסת מבנים, הריסת בתי מחבלים, סיוע בלוחמה בשטח בנוי, וחילוץ כלי רכב ורק"מים תקועים.

יחידות הצמ"ה מפעילות כלים הנדסיים רבים: דחפורים ממוגנים (העיקרי שבהם הוא ה-D9 המשוריין), מחפרים ממוגנים, מעמיסים אופניים, מקדחי-בורות, מעמיסים קומפקטיים, מחפרונים, מפלסות, עגורנים ניידים, טנקי גישור, משאיות עפר, וציוד בנייה. בצה"ל פועלים אף מספר כלי צמ"ה הנשלטים מרחוק.

למרות שמאז מלחמת לבנון הראשונה הוגדרו מפעילי הצמ"ה כלוחמים, רק בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך מערך הצמ"ה בתפישת הפיקוד הצה"לי ממערך קרבי מסייע למערך לוחם הנמצא בחזית. כלי הצמ"ה המשוריינים התגלו כחיוניים ללוחמה בטרור וללוחמה בשטח בנוי, ואף הדגימו את יכולתם להכריע את האויב, כפי שקרה בקרב בג'נין במבצע חומת מגן (2002). מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן הראו אף הם את חשיבות מערך הצמ"ה להכרעת המערכה ותרמו להכרה בחשיבות מערך הצמ"ה וכתוצאה מכך להתעצמותו.

בנוסף ליחידות הצמ"ה הקרביות של חיל ההנדסה פועלות בצה"ל גם יחידות צמ"ה עורפיות חוץ-חיליות, שעוסקות רק בבנייה ובעבודות עפר בעורף, כגון יחידת הבינוי של חיל האוויר הישראלי.

נגמ"שים כבדים בצה"ל

צה"ל מפעיל מספר דגמים של נגמ"שים כבדים המכונים בקיצור נגמ"כים. נגמ"ש (נושאי גייסות משוריין) הוא רכב המיועד לנשיאת חילי חיל רגלים וחיילי הנדסה קרבית. הנגמ"ך הוא נגמ"ש כבד, השוקל כמה עשרות טונות (בדרך כלל מעל ל-20 טון), המבוסס או מתוכנן, בדרך-כלל, על תובה של טנק.

בין הנגמ"כים המשמשים או ששימשו את צה"ל:

נגמשו"ט שהוסב לנגמחו"ן, נקפדון הממוגן בכבדות, נגמפו"פ (הכולל מערכת תצפית "POP"), פומ"ה (פורץ מכשולים הנדסי) ונקפומ"ה, המבוססים כולם על תובת טנק ה"שוט" (צנטוריון)

אכזרית המבוסס על תובת טנקי 55/T-54 שנלקחו שלל

נמ"ר המבוסס על תובת טנק מרכבה סימן 4

אופק המבוסס על תובת מרכבה סימן 2

איתןעקב עימות נמוך עצימות ברצועת הביטחון בלבנון נזקק צה"ל לנגמ"שים כבדים ובעלי מיגון טוב יותר מאשר נגמ"ש M-113 המיושן והפגיע. לשם כך פיתח צה"ל סדרה של נגמ"שים המבוססים על טנקי שוט קל שיצאו משירות, בנוסף לנגמ"ש המבוסס על תובת T-55. ההתבססות על טנק שממוגן בכבדות הוזילה באופן ניכר את העלויות וקיצרה את זמן הפיתוח, ואפשרה ייצור נגמ"ש כבד (נגמ"כ) ורכב קרבי משוריין (רק"ם) הממוגן היטב כנגד איומי נ"ט ומטעני חבלה.

חסרונם העיקרי של הנגמ"כים לעומת ה-M113 הוא עלותם הגבוהה. מכיוון שהם למעשה טנקים ללא צריח, עלות ייצורם גדולה יחסית לנגמ"ש ועלות אחזקתם גדולה יחסית לעומת ה-M113 ונגמ"שים קלים ואופניים דוגמת הסטרייקר (הנגמ"כים דורשים הרבה יותר טיפולי מנוע ותיקונים במזקו"ם מאשר ה-M113 או הסטרייקר). בגלל עלותם הגדולה יחסית ושיקולים של סדר עדיפויות, צה"ל לא ייצר כמויות גדולות מהנגמ"שים הכבדים, למרות רמת המיגון הגבוהה שהם מספקים לצוות. בעקבות אסון הנגמ"שים החלו בצה"ל להשקיע שוב בנושא הנגמ"כים לכוחות היבשה ובנוסף לשדרוגי צי ה-M113 פותח גם הנמ"ר - נגמ"ש חי"ר (חיל רגלים) המבוסס על תובת טנק מרכבה. ההערכה היא שכיום יש לצה"ל בין עשרות למאות יחידות מכל דגם, כאשר קיימים לפחות כמה מאות נגמ"שי אכזרית.

נמ"ר הנדסי

הנמ"ר ההנדסי (מכונה לפעמים "נמ"ר הנדסה" או "נמר"ה") הוא גרסה משופרת של נגמ"ש המרכבה המשמשת כרכב קרבי משוריין הנדסי ונגמ"ש פלסים כבד. הנמ"ר ההנדסי פותח ומיוצר בישראל. נכנס לשירות בחיל ההנדסה הקרבית של צה"ל בסוף 2016 ועתיד להחליף בהדרגה את הפומ"ה.

פומ"ה

נגמ"ש הפומ"ה (ראשי תיבות של "פורץ מכשולים הנדסי"), הוא טנק צנטוריון חסר צריח שהוסב במיוחד לצורכי חיל ההנדסה הקרבית ומשמש כרכב הנדסה קרבית.

על הפומ"ה ניתן להתקין אמצעים שונים כגון כפות דחפור, אמצעים נגד מוקשים כגון מגוב או מגוב נוכרי ומערכת רקטות ריצוף CARPET לפריצת שדות מוקשים. כמו כן, ניתן לדגם את הכלי בתא לוחמים עילי (כמו בנגמחון).

פיני דגן

פנחס (פיני) דגן (נולד ב-5 בנובמבר 1953) הוא חייל וקצין צה"ל בדימוס, בדרגת אלוף-משנה, ששירת בעיקר בחיל ההנדסה. שימש כמפקד גדוד 601, מייסד פלחה"ן גולני הסדירה, מהנ"פ (מפקד הנדסה פיקודי) צפון ומפקד בהל"ץ.

צנטוריון

צנטוריון הוא טנק בריטי, שפותח בסוף מלחמת העולם השנייה, אך יצורו החל מאוחר מכדי להשתתף בה. הצנטוריון יועד להיות טנק שיוט, אך למעשה היווה את אבן הדרך לתפיסת שריון חדשה לפיה הצנטוריון סווג כטנק מערכה.

הצנטוריונים שירתו במספר צבאות בעולם במהלך שנות המלחמה הקרה ולאחריה, גם כיום הטנק משמש מספר מדינות כמו גם כלים המבוססים עליו. בצה"ל שירת הצנטוריון בשם שוט משנות ה־50 של המאה ה־20 ועד שאחרוני הכלים הוצאו משירות בשנת 2002, נגמ"שים המבוססים עליו נמצאים בשירות גם כיום. השוט על גרסאותיו השונות שירת בחיל השריון במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה והיה לאחד הטנקים החשובים והמוצלחים שידע צה"ל.

צפע (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

חיל ההנדסה הקרבית
היסטוריה היסטוריה של חיל ההנדסה הישראליעמנואל שחר (מייסד החיל) • דרך בורמהמבצע עמורהדוד לסקובקו בר-לבחיל ההנדסה במלחמת יום הכיפוריםמבצע אבירי לבחיל ההנדסה הקרבית במבצע צוק איתן SemelHandasaKravit-transparent.png

חיל ההנדסה הקרבית

תג חיל ההנדסה.png
יחידות Yahalom.png  יהל"םGdud601logo.png  גדוד אסף (601) • Gdud605logo.png  גדוד המח"ץ (605) • Gdud603logo.png  גדוד להב (603) • Gadsah.png  גדוד הסיוע הכימי (76) • Bahalatz 14 Tag.svg  בית הספר להנדסה צבאית (בהל"ץ) • Iftah.png  יחידת יפת"חצוות הווי הנדסה קרבית
אמצעי לחימה וכלים הנדסיים
כלי רכב ורק"ם פומ"הנקפומ"ה/פילוןנמ"ר הנדסיזאב (רכב)האמרנגמ"ש M-113
מערך הצמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית כלי צמ"ה ממוגנים בהם דחפורים, מחפרים ושופליםIDF-D9-Zachi-Evenor-001.jpg דחפור די-9 בשירות צה"לבאגר E-349קטרפילר 966 • לביא"ה • טאטרה-דרילרHMEEכלי צמ"ה נשלטים מרחוק • "רעם השחר" • "פנדה" • סה"ר
גישור וצליחה תמסח (דוברה)גשר הגליליםטנק גישור (גשר צמד, גשר מספריים) • גשר בייליגשר מישר
סילוק פצצות אמצעים לסילוק פצצותרובוטים לסילוק פצצות • ניידת חבלה • רובה בארט M82A1 נגד ציודTHOR - "אש קרה"
רובוטים צבאיים רובוטים לסילוק פצצותרמוטק אנדרוס • טאלון 4 • EyeDrive • אגמית
פריצת שדות מוקשים סכין פלסים • מגלה מוקשיםעגלה 34 • צפע שריון • רקטות ריצוף • חטפן • מגובמגוב נוכרי
מיקוש וחבלה לבנת חבלהמוקשים מסוגים שונים • כלימגור • רעם (מוקש) • מטען קלע • שועל (מסגרת פריצה) • צפע חי"ר
לוחמת מנהרות המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום)המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הצפון)מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרותמקדחי-בורות ובאגרים לחישוף מנהרות • "מציצן" • רובוטים לסריקת מנהרות • אמצעי איטום מהירים
ביצורים שכבת פיצוץ • קוביות לסקוב • מטען קוברה • מטען בצל • סלי הסקו
שונות זאב (רקטה)אמצעי יפת"חאמצעי יהל"םאמצעי אב"כ של חיל ההנדסה הישראלי • נשק אישי: רובי M16 מקוצרים ורובי M4A1 קרבין רובה M4A1, הנשק האישי של לוחמי ההנדסה
קציני הנדסה ראשיים עמנואל שחראפרים להבהלל אל דאגאלחנן קלייןירחמיאל דורייצחק בן דבאריה גולןאבישי כ"ץיהודה כהןיוסף אילישי דותןאיתן לידוראלי טולדנואברהם בן דודשמעון דניאלמשה שלייוסי מורליאושרי לוגסיאילן סבג (מכהן)
ראו גם Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"לצבא הגנה לישראלחיל הנדסהפלס (צבא) • קטגוריה:חיל ההנדסה הישראלי

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.