צפניה

ספר צְפַנְיָה הוא הספר התשיעי באוסף ספרי הנבואות תרי עשר שבחלק הנביאים שבתנ"ך, ועל פי כותרתו הוא מורכב מנבואת צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי (בן גדליה בן אמריה בן חזקיה), נביא לה' שפעל בממלכת יהודה בתקופת המלך יאשיהו בסוף המאה ה-7 לפני הספירה.

ספר צפניה
אייקונין של צפניה במנזר בקיז'י, שברפובליקת קרליה, רוסיה
אייקונין של צפניה במנזר בקיז'י, שברפובליקת קרליה, רוסיה
מספר פרקים 3
מספר פסוקים 52
סדרת ספרים נביאים (תרי עשר)
הספר הקודם חבקוק
הספר הבא חגי

הנביא צפניה

צפניה אינו מוזכר בתנ"ך מחוץ לכותרת ספר צפניה, ולכן קשה ללמוד דבר על אישיותו. מנבואותיו נראה שהוא חי בירושלים, בירת יהודה. ישנם פרשנים המשערים שהייחוס המפורט של צפניה, ארבעה דורות לפניו, שהוא תופעה נדירה בספרי הנביאים,[1] מעיד על כך שסב סבו 'חזקיה' אינו אלא חזקיהו, שהיה מלך יהודה כמאה שנים לפני כן. ולכן טרח הכתוב למנות את הייחוס על אליו. ועל כך כתב רד"ק בפירושו: 'יש אומרים כי 'חזקיה' זה - חזקיה מלך יהודה. ואפשר, אלא שאין בזה ראיה'.

שני נביאים אחרים שעל פי התנ"ך ניבאו בירושלים בתקופת המלך יאשיהו הם ירמיהו הנביא וחולדה הנביאה. סביר להניח שגם נחום ניבא בתקופה זו.

משמעות השם "צפניה" היא: יה (ה') צפן (החביא).

ספר צפניה

ספר צפניה הוא ספר קצר, בן שלושה פרקים בלבד, המתאר את "יום ה'", שבו יוענשו אותם האנשים שאינם נאמנים לה'. בנוסף ליהודה, יבוא חורבן על עמים נוספים, ובפרט: פלשת, עמון, מואב ואשור. בסופו של דבר ה' ישיב את שבות יהודה וכל העמים יכירו בה'. ככל הנראה מכוונת נבואה זו לעלייתה של האימפריה הכשדית (הבבלית), שעתידה להמיט הרס וחורבן על כל ממלכות האזור בעת כיבושה אותן.

ספר צפניה הוא התשיעי בקובץ התרי עשר. לדברי ראב"ע: 'ובעבור היות צפניה בימי יאשיהו, שֹמוּהוּ תשיעי, כי האחרים (הבאים אחריו) היו אחרי גלות בבל'

בדומה לנבואותיהם של יונה ונחום, נבואות צפניה צופות את חורבן האימפריה האשורית ובירתה נינוה. כמאה שנים קודם לצפניה, אימפריה זו החריבה את ממלכת ישראל והגלתה את תושביה, וכן היא החריבה את רוב ערי יהודה מלבד ירושלים. בשנת 612 לפני הספירה אכן נפלה נינוה בידי חילות בבל ומדי.

הרעיון של "יום ה'" כיום הדין לחוטאים מופיע גם בנבואותיהם של עמוס, ישעיהו ויואל.

בדומה לנביאים אחרים בזמנו, כמיכה וישעיהו, התרעם צפניה במיוחד על עשירי הארץ. הוא התנבא כי "גם-כספם גם-זהבם לא-יוכל להצילם", והוסיף כי - "וְהָיָה, בְּיוֹם זֶבַח ה', וּפָקַדְתִּי עַל-הַשָּׂרִים, וְעַל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ--וְעַל כָּל-הַלֹּבְשִׁים, מַלְבּוּשׁ נָכְרִי." חוקר הדתות רוברט רייט העלה בספרו "האבולוציה של האלוהים" תאוריה לפיה צפניה ונביאים אחרים התרעמו על אי-השוויון שרווח באותו הזמן בממלכת יהודה כתוצאה מהסחר בינה לבין המדינות הסובבות, וממנו נהנו במיוחד דווקא העשירים, בעוד שפשוטי העם נותרו בעוניים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צפניה א', א': דְּבַר ה' אֲשֶׁר הָיָה, אֶל-צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי בֶן-גְּדַלְיָה, בֶּן-אֲמַרְיָה, בֶּן-חִזְקִיָּה.
13 במרץ

13 במרץ הוא היום ה-72 בשנה (73 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 293 ימים.

א' בניסן

א' בניסן הוא היום הראשון בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.

בא' ניסן קנו את הקורבנות ציבור בבית המקדש מכסף החדש של התרומה החדשה שנתרמה על ידי מחצית השקל.פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' ניסן היא פרשת ויקרא, אם בר המצווה בשנה פשוטה.

אם בר המצווה בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה היא לרוב פרשת תזריע, אך אם בר המצווה בשנה מעוברת המתחילה ביום חמישי היא פרשת מצורע.

ברקן (יישוב)

בָּרְקָן, או בשמו הקודם בֵּית אַבָּא, על שם איש התנועה הרוויזיוניסטית אבא אחימאיר, היא התנחלות וכפר שיתופי אשר נוסד בשנת 1981. היישוב ממוקם בדרום השומרון כ-2 ק"מ מזרחית לעיירה בידיא בסמוך לכביש 5 "כביש חוצה שומרון". 6 ק"מ ממזרח ליישוב נמצאת העיר אריאל.

הברית הישנה

הברית הישנה הוא כינוי נוצרי לחלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים. חלק זה כולל את כל ספרי התנ"ך (אם כי בסדר מעט שונה מהמקובל אצל היהודים), ובכנסיות הקתולית והאורתודוקסיות גם חלק מהספרים החיצוניים. מבחר הספרים וסדרם בברית הישנה מתבסס במידה רבה על תרגום השבעים.

הכינוי "הברית הישנה" מבוסס על התפיסה הנוצרית שעל-פיה הברית בין הבתרים שאלוהים כרת עם אברהם שלמה וממשיכה ב"ברית חדשה" המתגלמת בישו, ובה עוסקים ספרי "הברית החדשה". הנצרות רואה ב"ברית הישנה" מבוא ל"ברית החדשה", והם מוצאים בספרי "הברית הישנה" בשורות ונבואות על בואו הצפוי של המשיח, שרובן מוכרות גם על ידי הרבנים היהודים כנבואות על המשיח אך הם לא מפרשים אותן באותה צורה (ראו: פרה פיגורציה). הראשון שידוע שהשתמש במונח "ברית ישנה" היה הבישוף מליטון מסרדיס במאה השנייה.

ישנם הבדלים גם בתוכן של פסוקים בחלק מהספרים, בעיקר בנביאים האחרונים.

ישנם הבדלים בין סידור הספרים בברית הישנה בין עדות נוצריות שונות. אחד ההבדלים העיקריים הוא ההתייחסות לספרים החיצוניים. בעוד הקתולים והאורתודוקסים משלבים את הספרים החיצוניים בין ספרי התנ"ך בלא הבחנה ביניהם, הפרוטסטנטים נוהגים לכלול אותם בקובץ נפרד המכונה "אפוקריפה" (גניזה).

לכתבי הקודש הנוצריים אין כיום שפה רשמית, וכל נוצרי רשאי לקרוא אותם בתרגום לשפתו. בעבר, כתגובה לרפורמציה, נהגו הקתולים לראות בתרגום הוולגטה של הירונימוס לשפה הלטינית נוסח רשמי של כתבי הקודש. הירונימוס תרגם את "הברית הישנה" מן השפות המקוריות: עברית, ארמית ויוונית (בהתאם לשפת הספר המקורי). יש גם נוסחים נוצריים של "הברית הישנה" המבוססים על תרגום השבעים. לנוסחים הנוצריים של "הברית הישנה" יש חשיבות רבה בחקר המקרא, ובפרט בחקר הספרים החיצוניים, שרובם צונזרו במסורת הרבנית ולא נכללו בתנ"ך.

להלן רשימת ספרי הברית הישנה על-פי הסדר הקתולי. הספרים המסומנים בכוכבית הם מהספרים החיצוניים. בסוגריים מופיע שם הספר בלטינית, ופירושו (שמות הספרים בלטינית מתבססים בדרך-כלל על שמות הספרים בתרגום השבעים).

בראשית (Genesis - מיוונית: "בריאה")

שמות (Exodus - מיוונית: "יציאה" - יציאת מצרים)

ויקרא (Leviticus - ספר הלוויים)

במדבר (Numeri - "מניין", "ספירה")

דברים (Deuteronomium - משנה תורה)

יהושע (Iosue)

שופטים (Iudicum)

רות (Ruth)

שמואל א' (I Samuelis)

שמואל ב' (II Samuelis)

מלכים א' (I Regum)

מלכים ב' (II Regum)

דברי הימים א' (I Paralipomenon, כיום מקובל יותר השם: I Chronicles)

דברי הימים ב' (II Paralipomenon / II Chronicles)

עזרא (Esdrae)

נחמיה (Nehemiae)

טוביה* (Tobiae)

יהודית* (Iudith)

אסתר, כולל פרקים גנוזים (Esther)

חשמונאים א'* (I Machabaeorum)

חשמונאים ב'* (II Machabaeorum)

איוב (Iob)

תהילים (Psalmi - "מזמורים")

משלי (Proverbia - "משלים", "פתגמים")

קהלת (Ecclesiastes - "המקהיל", "המרצה")

שיר השירים (Canticum Canticorum או: Canticum Solomonis - שירי שלמה)

חכמת שלמה* (Sapientia או: Sapientia Salomonis)

משלי בן-סירא* (Ecclesiasticus או: Sirach)

ישעיהו (Isaias)

ירמיהו (Ieremias)

איכה (Lamentationes - קינות)

ברוך* (Baruch)

יחזקאל (Ezechiel)

דניאל, כולל פרקים גנוזים (Daniel)

הושע (Osee)

יואל (Ioel)

עמוס (Amos)

עובדיה (Abdias)

יונה (Ionas)

מיכה (Michaeas)

נחום (Nahum)

חבקוק (Habacuc)

חגי (Aggaeus)

צפניה (Sophonias)

זכריה (Zacharias)

מלאכי (Malachias)

חגי

חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון. ספרו בן שני הפרקים הוא העשירי בתרי עשר, וממוקם בין ספר צפניה לבין ספר זכריה. עיקרו עידוד שבי הגולה לבנות את בית המקדש השני.

ישיבת ההסדר קריית שמונה

ישיבת ההסדר קריית שמונה היא ישיבת הסדר המונה כ-220 תלמידים. היא נוסדה בשנת 1977 על ידי הרב צפניה דרורי.

כומר

כומר הוא איש דת המופקד על קיום טקסים דתיים, המשמש לעיתים גם מנהיגה הרוחני של קהילה. המונח מתייחס בעיקר לכמרים נוצרים, אך הוא משמש גם לכהני דת בדתות אחרות, ומשום כך ניתן לכנות גם אנשי דת סיקים או זורואסטרים בשם "כמרים".

כרם אברהם

כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

לידיה לזרוב

לידיה לזרוב (16 בינואר 1946) היא שייטת ישראלית. יחד עם שותפה לשיט, צפניה כרמל, זכתה ב-1969 באליפות העולם בשיט מפרשיות מדגם 420 (סנפיר). בכך היו לישראלים הראשונים שזכו באליפות העולם בענף ספורט כלשהו.

נולדה בסופיה, שבבולגריה. הייתה חברת אגודת יורדי ים זבולון במועדון השיט של בת ים מאז הייתה בת 13.

בשנת 1966 ניצחה לידיה עם בן זוגה צפניה כרמל באליפות ישראל בשיט מפרשיות מדגם 420 ובאוגוסט 1967 ניצחו השניים בתחרות מפרשיות בינלאומית שנערכה על נהר הדסון בניו יורק. בשנת 1969 היו הצמד לאלופי עולם ישראלים ראשונים בענף ספורט כלשהו, כאשר ניצחו באליפות העולם בשיט מפרשיות מדגם 420 אשר נערכה בסנדהמן, שוודיה. כרמל אף זכה באותו אירוע באליפות העולם ליחידים.

באליפות העולם שנערכה בתל אביב בשנת 1970, זכתה לזרוב בתואר אלופת העולם ליחידים בדגם 420 וסיימה בזוגות (יחד עם צפניה כרמל) במקום החמישי.

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים. הכינוי נביא מיוחס למי שנושא את דבר האל.

על פי הרמב"ם, ספרי התנ"ך מתחלקים לשלוש רמות של קדושה לפי מידת ההשראה האלוהית ששימשה לכתיבתם: ספרי התורה נכתבו על ידי אב הנביאים משה רבנו, ספרי הנביאים נכתבו בפעולת נבואה, וספרי הכתובים נכתבו על ידי אנשים שאינם בהכרח נביאים אך כתבו בהשראת רוח הקודש.

ספרי התנ"ך המצויים במדור נביאים: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר.

ספר ברוך

ספר ברוך, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך ומיוחס לברוך בן נריה בן צדקיה בן מחסיה בן חלקיה שהיה סופרו של הנביא ירמיהו. בספר ארבעה פרקים. הספר נחשב חלק מן הקאנון הקתולי ומופיע בוולגטה.

ספר טוביה

סֵפֶר טוֹבְיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.

ספר נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו. הספר עוסק ברובו בשיקומו של היישוב היהודי בארץ ישראל על ידי השבים לארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, בסביבות המאה ה-6 לפנה"ס. רוב הספר מתואר מנקודת מבטו של נחמיה בן חכליה, ראש יהודי הארץ באותה תקופה שמונה על ידי השלטון הפרסי; שאר הספר מכיל תעודות שונות על התקופה (רשימת העולים, האמנה, מפת ההתיישבות), סגנון זה קיים גם בספר עזרא.

ספר זה לא נקרא בציבור באף חג בלוח השנה היהודי, אך קטעים ממנו משולבים בתפילה.

צפניה בן מעשיה

צְפַנְיָה בֶן-מַעֲשֵׂיָה, דמות מקראית, כהן בימי המלך צדקיהו. שמו מופיע בספר ירמיה, כ"א, א'. נשלח על ידי המלך אל ירמיהו הנביא ביחד עם פשחור בן מלכיה בבקשה שיתפלל וידרוש את ה' שנבוכדנאצר מלך בבל שצר על ירושלים יעזוב.

צפניה דרורי

הרב צפניה דרורי (נולד בא' בניסן תרצ"ז, 13 במרץ 1937) הוא רב העיר קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר. מכהן כיו"ר האגודה להתנדבות וכאב בתי הדין לגיור באזור הצפון.

צפניה כרמל

צפניה כרמל (21 בדצמבר 1940 - ספטמבר 1980) היה שייט ישראלי ואלוף עולם בשיט מפרשיות מדגם 420.

הוא הפך לאלוף העולם הישראלי הראשון בענף ספורט כלשהו כאשר זכה בשנת 1969 באליפות העולם בדגם 420 יחד עם שותפתו לידיה לזרוב.

שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא

דמויות מקראיות רבות מופיעות במקרא עצמו, ללא ציון שמן. המדרש או מסורות שונות באים לעיתים להשלמת החסר, ומספקים שמות (ואף מידע נוסף) לדמויות חסרות השם. ערך זה מציג שמות מקובלים ומסורתיים לדמויות מקראיות, רובן נשים, שבמקור שמן לא מוזכר.

שריה (כהן גדול)

שריה בן עזריה היה הכהן הגדול האחרון בתקופת בית ראשון וכיהן עד לחורבנו ב-586 לפנה"ס.

תרי עשר

תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך. כפי ששמו מורה (תְּרֵיסָר, שְׁנֵים-עָשָׂר בארמית) הספר כולל שנים-עשר ספרי נבואה קצרים שקובצו לספר אחד כדי שלא יאבדו מפאת קוצרם (בלשון התלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא יד, ב: "איידי דזוטר מירכס" - מתוך שקצר יאבד).

ספר זה מופיע בתנ"ך אחרי ספר יחזקאל (מיקום זה נקבע על ידי בעלי המסוֹרָה, על פי המסרנים המאוחרים) ונכלל בחטיבת הנביאים האחרונים.

תרי עשר הנביאים
הושעיואלעמוסעובדיהיונהמיכהנחוםחבקוק • צפניה • חגיזכריהמלאכי

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.