צניחה צבאית

צנחן הוא אדם המאומן לקפיצה ממטוס כשהוא מצויד במצנח. המדינה הראשונה שפעלה להקמת כוח צבאי של צנחנים הייתה איטליה, שהקימה שני גדודים מוצנחים בשנת 1927. מדינות אחרות, ובמיוחד ברית המועצות וגרמניה, הלכו בעקבותיה והקימו יחידות צנחנים לקראת מלחמת העולם השנייה.

USMC Paratrooper
צנחן אמריקאי

צניחה צבאית

השימוש הצבאי בכוח צנחנים נועד לרכוש יתרון טקטי כיוון שניתן להחדיר כוח לוחם זה לשדה הקרב מן האוויר, וכך ניתן למקמו באזורים שאינם נגישים בדרך היבשה. החדרת כוח מוצנח לשדה הקרב היא אחת משלוש הטכניקות האסטרטגיות לכניסה לזירת מלחמה; שתי האחרות הן בדרך היבשה ובדרך הים. יכולתם של הצנחנים להיכנס לזירת הקרב במיקומים שונים מאפשרת להם לעקוף מתחמים מבוצרים אשר נועדו למנוע חדירת אויב מכיוון מסוים. אפשרות השימוש בכוח צנחנים מאלץ את האויב לפרוש את כוחותיו לצורך הגנת שטחים אשר בדרך כלל יהיו בטוחים מפלישה בזכות מיקומם הגאוגרפי. שימוש נפוץ נוסף בכוח צנחנים הוא לצורך ביסוס שטח נחיתה אליו ניתן להנחית כוחות וציוד נוסף בעזרת מסוקים או מטוסים.

הראשונים לפתח דוקטרינה צבאית לשימוש בצנחנים היו האיטלקים והסובייטים בתחילת מלחמת העולם השנייה. אולם הכוחות הצבאיים של שתי מדינות אלה היו מצומצמים ביחס למשימות שעמדו בפניהן וכוחות העילית של הצנחנים שימשו בעיקר לקרבות יבשתיים. השימוש העיקרי בצנחנים, תוך ניצול יכולותיהם המיוחדות, היה בידי צבא גרמניה הנאצית ובנות הברית. עקב יכולת הנשיאה המוגבלת של מטוסי התובלה באותה תקופה, דבוקות הצניחה לא עלו בדרך כלל על 20 צנחנים במטוס.

הצניחה המבצעית הראשונה בוצעה ב-9 באפריל 1940 על ידי כוחות גרמנים בזמן הפלישה לנורווגיה. הוורמאכט ביצע צניחות מבצעיות גם בפלישה להולנד. צנחני בנות הברית נטלו חלק חשוב במהלך הפלישה לנורמנדי ובמבצע מרקט גארדן (market garden מאנגלית). המצנחים בתקופת מלחמת העולם השנייה היו בדרך כלל מצנחים עגולים שיכולת ההיגוי בהם הייתה מוגבלת מאד. אף שגם היום כוחות צנחנים עושים לרוב שימוש במצנחים עגולים, הרי שעיצובם של מצנחים אלה שוכלל באופן המאפשר שליטה רבה יותר בהיגוי המצנח. מצנחים צבאיים מופעלים בדרך כלל על ידי כבל הקבוע במטוס, ולא בידי הצנחן. יחידות צבאיות לצניחה תחרותית, צניחות ראווה ויחידות מיוחדות עושים שימוש אף במנצחי רחיפה המופעלים בידי הצנחן ואשר להם יכולות תמרון רבות יותר.

צנחנים בצה"ל

Canfaz
סיכת כנפי צניחה (כנפ"ץ) בצה"ל

בישראל הוקם כח הצנחנים הראשון מיד לאחר הקמת המדינה ונקרא גדוד 890 אך היה ידוע כחיל הצנחנים. בהמשך הוקמה חטיבת הצנחנים ונוספו לה שלושה גדודים: גדוד חי"ר מוצנח 771, גדוד נח"ל מוצנח 88 הנח"ל המוצנח וגדוד חי"ר מוצנח ד'. בשנת 1956 גדוד 890 בפיקודו של רפאל איתן (רפול) השתתף בצניחה המבצעית הראשונה כאשר צנח במעבר המיתלה בחצי האי סיני במהלך הפתיחה של מבצע קדש. הגדוד צנח עם הפלוגה המסייעת שלו, כולל שתי מרגמות, תחמושת וציוד נוסף. הגדוד השתתף לאחר הצניחה בקרב המתלה. בהמשך הלחימה, ב-2 בנובמבר, ביצע גדוד הנח"ל המוצנח, עליו פיקד מוטה גור, את הצניחה הקרבית השנייה בצה"ל בא-טור שבדרום מערב חצי האי סיני[1].

כיום ישנה חטיבת צנחנים סדירה, שהיא יחידה התנדבותית, ומספר חטיבות צנחנים במילואים. הצנחנים משמשים למעשה כחי"ר (חי"רניקים) חטיבת הצנחנים מזוהה על ידי כומתה אדומה ונעליים אדומות. תג היחידה של חטיבת הצנחנים הסדירה הוא נחש עם כנפיים על רקע אדום.

בנוסף לחטיבות הצנחנים, גם לוחמי יחידות מובחרות בצה"ל (כגון סיירת מטכ"ל) וחניכי קורס טיס עוברים קורס צניחה.

אימון צנחנים בכוחות של ארצות הברית

צנחנים מכל זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית רוכשים את הכשרתם הבסיסית בבית הספר לכוחות מוטסים של צבא ארצות הברית הנמצא במבצר בנינג במדינת ג'ורג'יה. האימון במקום נמשך שלושה שבועות. השבוע הראשון מתקיים על הקרקע ובו החיילים מתרגלים כניסה ויציאה ממטוס. בשבוע השני מתרגלים קפיצות ממגדל ומדגמי מטוסים המוצבים בגובה מעל הקרקע. בשבוע השלישי מתבצעות צניחות אימון ממטוסים ועל החניכים להשלים חמש צניחות כדי לעמוד בדרישות הקורס. עם השלמת חמש צניחות ממטוס, מוענקות לחניכים כנפי צניחה בסיסיות. הקורס מאפשר למסימיו להיות מוצבים כצנחנים ביחידות מוטסות בזרועות השונים של הכוחות המזוינים.

לאחר שחייל מסיים קורס צניחה בסיסי ומוצב כצנחן ביחידה מוטסת, הוא ימשיך את אימוני הצניחה במסגרת אימוני היחידה בה הוא מוצב, כדי להכשירו לצניחה קרבית במידה וידרש לכך. קצינים ונגדים מן הכוחות המוצנחים יכולים לעבור הכשרה נוספת בבית הספר המתקדם ליחידות מוטסות בבסיסים: מבצר בראג (Fort Bragg) ומבצר בנינג. בקורס המתקדם מבצעים החניכים 12 צניחות וכן עליהם לעמוד בבחינות בעל-פה ובכתב על היבטים שונים של צניחה קרבית. עם סיום הקורס מקבלים החניכים את התואר ג'אמפמאסטר (Jumpmaster) ועונדים כנפי צנחן בכיר. רק צנחנים שסיימו קורס מתקדם ובעלי ניסיון רב ביותר רשאים לענוד כנפי מאסטר צניחה.

טכניקה

צניחה קרבית אוטומטית, בה המצנח מופעל על ידי כבל הקבוע במטוס, מתבצעת בדרך כלל בגובה של כ-150 מטר מן הקרקע בעוד שצניחות אימון מתבצעות בגבהים שבין 250-350 מטר. צניחה קרבית מתבצעת עם שק חפצים ונשק, להבדיל מחלק מצניחות האימון. משקל שק חפצים טיפוסי של צנחן קרבי נע בין 16-50 ק"ג. במהלך הכשרתם מאומנים הצנחנים לצניחות קרביות ביום ובלילה. מהירות ירידת מצנח עגול אל הקרקע היא כ-5-7 מטר לשנייה, בהתאם לסוג המצנח.

בגלל הגובה הנמוך שממנו מתבצעת צניחה קרבית, יעילותו של מצנח רזרבי בעת תקלה היא נמוכה מאד. מטרת הצניחה בגובה זה היא להביא את הצנחן אל הקרקע במהירות גבוהה ולמזער סכנה של זיהויו ופגיעה בו בעודו חשוף באוויר.

צניחות בכוחות המזוינים של ארצות הברית מתבצעות ממגוון מטוסים, בהם: C-130 הרקולס, C-17 Globemaster III,‏ CASA C-212 Aviocar, ו-C-5 גלקסי. רוב הצניחות מבוצעות מן הדלתות בצידי מטוסי התובלה, אולם לעיתים הצניחות מבוצעות מן הכבש האחורי אשר בזנב המטוס. ביחידות מיוחדות מבוצעות צניחות אף ממסוקי תובלה, בהם ה-CH-53 סי סטאליון, ו-CH-47 צ'ינוק. תפקידם של צנחנים בכוחות המזוינים של ארצות הברית כולל אף הצנחת ציוד כבד הדרוש למשימה. ציוד זה מוטען על מנשאים עשויים אלומיניום ומוצנח בעזרת מצנחי ענק. הציוד עשוי לכלול כלי רכב קרביים, תותחים, וציוד הנדסי כבד.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כיבוש ראס-סודר, אבו רודיס, א-טור, שרם א-שייך, מתוך אתר "הצנחנים, עשור ראשון 1948-1958".
אביב פרנקל

אביב פרנקל (נולד ב-11 באפריל 1978) הוא יזם הייטק, עיתונאי, במאי סרטים דוקומנטריים ומגיש טלוויזיה. בעבר הגיש את התוכניות "גאדג'ט-טים" ו"הצינור", והיה בעל פינת ביקורת הרכב "לילה גלגלי" בתוכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10.

מאחזק מצנחים

מאחזק מצנחים, ובגרסה נפוצה יותר מקפל מצנחים, הוא אדם העוסק בתחזוקה של מצנחים, לשם שימוש בטוח בהם. על מאחזק המצנחים להכיר את המאפיינים הטכניים של המצנח ואת הרגולציה והטכניקה הכרוכה בקיפול המצנח ובתחזוקתו.

קיפול מצנחים הוא משימה תובענית וקפדנית, הנעשית למטרות צניחה צבאית וצניחה ספורטיבית. בריתמת צניחה קיימים שני מצנחים, ראשי ורזרבי. את המצנח הראשי יכול לקפל צנחן מוסמך או מקפל מצנחים מוסמך; את המצנח הרזרבי יכול לקפל רק מקפל מצנחים המוסמך לקיפול מצנחים רזרביים.

על פי הנהלים, תוקף הקיפול של מצנח מחומרי ניילון מתקדמים (בניגוד למשי) הוא 120 יום. לאחר שפג תוקף הקיפול יש לפתוח ולקפל את המצנח שנית לפני הקפיצה. גם בצבא וגם באזרחות קיפול מצנחים מהווה מקצוע בפני עצמו, הנפרד מן הצניחה.

קיפול מצנח על ידי אדם לא מנוסה יכול לקחת אפילו שעה וחצי ולאחר שנצבר ניסיון סביר ניתן לקפל את המצנח בכ-20 דקות.

צניחה

צניחה היא טכניקת שינוע של עצמים, שנעשית באמצעות הגדלת שטח הפנים של העצם הנופל נפילה חופשית באטמוספירה, כדי שהחיכוך עם האוויר יאט את התאוצה הנגרמת בשל כוח המשיכה, ויביא לידי ריחוף איטי ונחיתה רכה שהעצם הנופל יוכל לעמוד בו. הגדלת שטח הפנים נעשית באמצעות מצנח, שהוא חופה עשויה מחומר קל, דק וחזק. בדרך כלל הצניחה מתבצעת ממטוס, אך היא גם יכולה להתבצע מבנינים גבוהים או ממצוקים גבוהים.

בתחום הצבאי השתמשו בעבר בצניחה בעיקר בשעת מלחמה להצנחת צנחנים אל מעבר לקווי האויב כדי שיוכלו לפעול בעורפו. כיום משתמשים בצבאות בהצנחת ציוד, גם בעת אימונים. כמו כן משתמשים כיום בצניחה להצנחת טייסים ממטוסי קרב שנפגעו תוך כדי טיסה באמצעות כיסא מפלט. בתחום האזרחי משמשים מצנחים בתרבות הפנאי כספורט אתגרי. בצניחה משתמשים גם להצנחת כבאים וציוד כיבוי ביערות שהגישה אליהם קשה. וכן להצנחת מזון, מים ותרופות לאזורי אסון או רעב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.