צמחים מוגנים בישראל

בישראל ישנם 257 מיני צמחים המוכרזים[1] כערכי טבע מוגנים, זאת מתוך למעלה מ-2,600 מיני צמחים הגדלים בר בארץ ישראל[2]. מדובר בצמחים עילאיים (דהיינו צמחים בעלי-זרע ושרכים, ולא אצות, טחבים, פטריות וחזזיות), וכן רק בצמחים אוטוכטוניים, כלומר שלא הובאו לישראל בידי אדם. מסיבות היסטוריות נכללו במניין זה גם המינים הגדלים בחרמון, אך לא המינים הגדלים רק בסיני. המינים המוגנים כוללים בין היתר את כל בני משפחת הסחלביים, וכן את כל העצים.

Calaniyot-OrHaner001
מרבד כלניות אדום ליד אור הנר, הנגב הצפון-מערבי, 2007.
Shoshan-Zachi-Evenor-6975
שושן צחור, פרח מוגן בסכנת הכחדה מנופי ארץ ישראל.

היסטוריה

ביולי 1964 הגיש חבר הכנסת ס. יזהר הצעת חוק להגנת פרחי הבר. בסוף שנת 1964 נחקק חוק ערכי הטבע המוגנים, שנועד להציל את פרחי הבר, והמבצע לאכיפתו נחל הצלחה רבה.

נוהג קטיפת הפרחים, אשר השתרש בקרב האוכלוסייה היהודית, הביא כמה מפרחי הבר היפים והייחודיים של הארץ אל סף כליה. החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע חברו לצורך מבצע משולב, שבו נטלה הרשות על עצמה את תפקיד החקיקה והאכיפה, והחברה להגנת הטבע את עיקר תפקיד החינוך וההסברה. על פי החוק הוכנו תקנות, שלפיהן נאסרו קטיפה, עקירה ומכירה של כמה עשרות מינים של פרחי בר. למרות הספקנות, המבצע נחל הצלחה: באמצעות מערכת הסברה שמצאה את ביטויה בכל דרכי התקשורת (חוברות, כרזות, עיתונים ורדיו), ובעזרתם של אלפי גננות ומורים שנרתמו למשימה במשך שנים, נפסקה קטיפתם של אלפי פרחי הבר המוגנים.

Kereng
עכובית הגלגל, נכנס לרשימה בגלל היותו צמח תבלין ורפואה וסבל מקטיפה מוגברת

ההגנה על מינים אלה, הפעילות החינוכית והאווירה הציבורית האוהדת שליוו את הפעילות המשפטית, נשאו פרי ועזרו לחזק אוכלוסיות של צמחי-בר שהיו קרובות להכחדה, להגביר את המוּדעוּת לצורך לשמור על טבע הארץ, ואף להגביר את האהבה לפרחים ואת ההנאה מהם בכלל.

לרשימת הצמחים המוגנים צורפה רשימה המכונה "הרשימה האדומה". רשימה זו כוללת את מיני הצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה.

בשנת 2005, לאחר שנים רבות של ניסיונות לעדכון הרשימה, אושרה רשימה חדשה של ערכי טבע מוגנים. הרשימה הרחיבה את רשימת הצמחים המוגנים. הרשימה כללה בנוסף לצמחים גם רכיכות ודגים. הרשימה מתחלקת לשתי קבוצות: "צמחים עשבוניים בעלי פרחים ושרכים" וקבוצה של "מטפסים, שיחים ועצים". בעקרון הצמחים המוגנים הם צמחים מקומיים. נכללו ברשימה גם מיש דרומי שאולי הובא על ידי האדם ואינו מקומי וכן פיקוס השקמה שהובא מאפריקה.

העקרונות לקביעת רשימת הצמחים המוגנים

הצמחים שנכללו ברשימת הצמחים המוגנים מחולקים לשלוש קבוצות:

  • צמחים הכוללים פרחים אטרקטיביים - אלה צמחים שבעבר היו המטיילים מרבים לקוטפם בגלל יופיים, כגון כלנית מצויה ורקפת מצויה . צמחים אלה אינם נדירים, אבל הכרזתם בעבר כצמחים מוגנים הצילה אותם מהכחדה. שמירת מעמדם כצמח מוגן נעשתה גם בגלל הערך החינוכי בהיותם צמחים מוגנים וגם בגלל הרצון לשמור על מרבדי הפרחים שהם יוצרים בטבע.
  • צמחי תבלין - צמחים אלה נקטפו במשך השנים על ידי תושבי ישראל כדי שישמשו כצמחי תבלין בבישול, הקטיף המסיבי הביא לצמצום האוכלוסייה ובחלק מהאזורים הם נעלמו כליל.
  • מיני צמחים נדירים - צמחים אלה מחולקים לצמחים החיים במספר אתרים קטן, וצמחים המצויים בכמות קטנה באתרים רבים. חלק מהצמחים הפכו נדירים בגלל הרס שנגרם על ידי האדם לבתי הגידול שלהם.

גלריה

DardarCahol ST 06

דרדר כחול בהרי ירושלים

Shita02

שיטת הסוכך בעברונה בערבה

Narkis01a

נרקיס בהרי הכרמל

Fritillaria crassifolia

גביעונית עבת עלים

IrisHaargaman02

אירוס הארגמן ביער קדימה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אורי פרגמן-ספיר, צמחים מוגנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים, העמותה לשמירת הטבע במזה"ת, הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים, שנת 2006
  • על הצעה לרשימה חדשה - אחרת, ולפי קריטריונים חדשים - של צמחים ראויים להגנה בישראל, ראו: הצעה לעדכון רשימת "הצמחים המוגנים" של ישראל, אבישי שמידע, אורי פרגמן, רן נתן וצבי שמיר. אקולוגיה וסביבה כרך 5 גיליון 4, 1999.
  • אנציקלופדית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך מס' 1. מבואות ומפתחות. הוצאת החברה להגנת הטבע ומשרד הביטחון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה - 2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־31 במרץ 2009), באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים
  2. ^ אורי פרגמן-ספיר, צמחים מוגנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים, 2006, עמ' XI
ארץ ישראל

ארץ ישראל (מכונה לרוב בערבית فلسطين, בתעתיק לעברית: פלסטין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט. כיום בשטחי מדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה, ויש המרחיבים את ההגדרה גם לחלקים נוספים הנשלטים כיום על ידי מצרים. ארץ ישראל המערבית חופפת בקירוב לשטחי פלשתינה א"י המנדטורית, כיום במדינת ישראל.

לארץ ישראל, השוכנת במיקום אסטרטגי בין מצרים, סוריה וחצי האי ערב, נודעה חשיבות רבה מבחינה דתית, תרבותית, מסחרית ופוליטית. האזור אוכלס ונשלט בידי עמים רבים, ובהם המצרים הקדמונים, כנענים, עברים, אשורים, בבלים, פרסים, יוונים, רומאים, פרתיים, ערבים-מוסלמיים, צלבנים, ממלוכים, עותמאנים, בריטים, ישראלים, ירדנים, מצריים ופלסטינים. כיום, באזור ארץ ישראל חיים מספר כמעט שווה של יהודים-ישראלים וערבים-מוסלמיים.

בארץ ישראל התחולל חלק ניכר מן ההיסטוריה היהודית, ועל פי התנ"ך היא הארץ אותה הבטיח אלוהים לזרעם של אברהם ויצחק, ולאחר מכן לזרעו של יעקב הקרוי בתנ"ך גם בשם "ישראל". לכן העם היהודי, "בני ישראל", רואים בה מרכז לאומי יהודי. כמו כן, מוסלמים ונוצרים רבים רואים בארץ ישראל מרכז דתי בעל חשיבות היסטורית רבה.

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היה האזור מקום לסכסוך לאומי, בין התנועה הציונית לתנועה הלאומית הפלסטינית. כיום, למעט רצועת עזה, כל שטחה של הארץ, שהיה לפני קום המדינה תחת שלטון המנדט הבריטי, נשלט על ידי מדינת ישראל. גבולותיה של ישראל מוכרים בינלאומית כקו הירוק. יהודה ושומרון, השוכנים בליבה של הארץ, מוחזקים צבאית על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים, ומיושבים חלקית בישראלים שהתנחלו באזור. המחלוקת על מעמדו של שטח זה מהווה את אחד מנושאי הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

גבעת קוזלובסקי

גבעת קוזלובסקי בגבעתיים, גובהה 87 מטר מעל פני הים ונשקף ממנה נוף מרשים, שנייה בגובהה בגוש דן רק לתל בתחום היישוב גת רימון, 94 מטרים גובהו.

זו אחת משתי הגבעות, יחד עם גבעת בורוכוב, שעליהן הייתה בנויה גבעתיים בעת הכרזתה.

לאורך הגבעה סלול רחוב המרי ובנקודה הגבוהה ביותר בה יש תצפית לתל אביב ולים התיכון הנקראת "מצפור שלום", על שם שלום קופטש, מראשוני המתיישבים בגבעתיים. על חלק אחר של הגבעה נטוע גן העלייה השנייה ובו מצפה הכוכבים בגבעתיים, הפועל משנת 1969 והוא המצפה הפעיל הוותיק ביותר בישראל, ומהווה המצפה הראשי של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. בשטח הגבעה ממוקם מאגר מים של חברת "מי אביבים". עבודות תשתית שנעשו במקום (גידור בגדר בטון בצו רשות המים) גרמו לנזקים למקום.

בדצמבר 2016 גידרה עיריית תל אביב (בעלת המקום) את כל הגבעה ובכך מנעה את הגישה אליה. תוך כדי בניית הגדר נפגעו בעלי חיים.

יערה איטלקית

יַעֲרָה אִיטַלְקִית (שם מדעי: Lonicera Etrusca, באנגלית: Etruscan honeysuckle - "יונק דבש אטרוסקי", בערבית: "סולטאן אל-ג'בל" - "מלך ההרים") היא צמח מטפס ממשפחת היערתיים, הפורח בחודשים אפריל - יוני. הצמח מפיץ ריח מתקתק, ומותאם להאבקה על ידי פרפראים ליליים. היערה האיטלקית גדלה בחבל הים-תיכוני של ישראל, והיא אחד המטפסים האופייניים לחורש הים-תיכוני. כל מיני היערה, בהם יערה איטלקית, הם צמחים מוגנים בישראל. קרובה של היערה האיטלקית היא היערה היפנית, הנפוצה כצמח נוי בגנים ובחצרות.

ישראל

יִשְׂרָאֵל (בערבית: إسرائيل, אִסְרַאאִיל) היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון. ישראל הוקמה בשטחי ארץ ישראל, ביתו הלאומי וארץ מולדתו של העם היהודי. המדינה, שהכריזה על עצמאותה בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, היא בעלת משטר של דמוקרטיה פרלמנטרית.

שטחה של המדינה הוא 22,072 קמ"ר (כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן), ואוכלוסייתה מנתה במרץ 2019, על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 9,008,700 תושבים. מבחינה דמוגרפית, רוב הישראלים הם יהודים, אך יש בה מיעוט ערבי גדול (כ-20.9%, מרביתו מוסלמי) וקבוצות מיעוט אחרות (4.8%). ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים האדום בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון-מזרח ובלבנון בצפון. בין ישראל ומצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת רצועת עזה, שבשליטת חמאס. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי יהודה ושומרון, המוחזקים בידי ישראל תחת תפיסה לוחמתית.

ב-1917, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כבשה האימפריה הבריטית מידי העות'מאנים את ארץ ישראל, והחילה בה את המנדט הבריטי.

מאבקים ממושכים בין האוכלוסיות היהודיות והערביות בארץ ישראל הביאו את בריטניה למסור את שאלת המנדט בארץ לאו"ם, שבכ"ט בנובמבר 1947 המליץ לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות, יהודית וערבית. בעוד שהתוכנית התקבלה על ידי הסוכנות היהודית, היא נדחתה על ידי ההנהגה הערבית שהחלה לתקוף את היישוב, עימות שהתפתח למלחמת העצמאות. קרוב לחצי שנה לאחר מכן, ב-14 במאי 1948, ה' באייר התש"ח, הוכרזה הקמתה של מדינת ישראל. יום לאחר מכן, פלשו צבאות ערב לארץ ישראל. בתום המלחמה, שלטה ישראל במרבית שטח המנדט לשעבר, מעבר למה שהוקצה למדינה היהודית בתוכנית החלוקה. יהודה ושומרון ורצועת עזה נכבשו על ידי ירדן ומצרים, בהתאמה. ב-1967, במלחמת ששת הימים, כבשה ישראל מירדן את יהודה ושומרון, ממצרים את רצועת עזה ואת חצי האי סיני, ומסוריה את רמת הגולן. מלבד סיני, שהחזירה ישראל למצרים במסגרת הסכם השלום ביניהן, ורצועת עזה, שממנה נסוגה באופן חד-צדדי ב-2005, המשיכה ישראל לשלוט בשאר השטחים האמורים. חוקי המדינה הוחלו על מזרח ירושלים ורמת הגולן. בעקבות הסכמי אוסלו, ניתנה בכ-40% משטחי יהודה ושומרון אוטונומיה חלקית לרשות הפלסטינית. המחלוקת על מעמדו הסופי של שטח זה טרם הוכרעה, ומהווה את אחד מנושאי הליבה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בחוקי היסוד שלה מוגדרת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית". ישראל היא דמוקרטיה ייצוגית, עם מערכת פרלמנטרית, ייצוג בשיטה היחסית וזכות בחירה אוניברסלית. ראש הממשלה הוא ראש הרשות המבצעת והכנסת היא הרשות המחוקקת. ישראל היא מדינה מפותחת וחברה בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). כלכלת המדינה דורגה ב-2016 במקום ה-34 בעולם, על פי תוצר מקומי גולמי נומינלי. לישראל כוח עבודה מיומן, והיא אחת המדינות המשכילות בעולם, על פי אחוז אזרחיה בעלי תואר דוקטור. רמת החיים בישראל היא הגבוהה ביותר במזרח התיכון, ותוחלת החיים בה היא אחת הגבוהות בעולם.

בירת ישראל והעיר הגדולה בה היא ירושלים. למדינות רבות יש הסתייגויות לגבי מעמדה של ירושלים כבירת ישראל. כתוצאה מכך, רק שגרירויות ארצות הברית, גואטמלה ופרגוואי ממוקמות בעיר. רוב השגרירויות הזרות בישראל נמצאות בגוש דן ובפרט בתל אביב, המרכז הכלכלי והטכנולוגי של ישראל.

מינים שנכחדו

מינים שנכחדו הם מיני אורגניזמים שנעלמו מהעולם. בביולוגיה, מין נחשב למין נכחד כאשר הפרט האחרון בעולם מבני המין מת. הכחדה של מינים, כמו גם היווצרות של מינים הם תהליכים המתרחשים כל הזמן, אולם יש תקופות בהן יש הכחדה המונית.

צמחיית ארץ ישראל

צמחיית ארץ ישראל, ובלשון מדעית פְלוֹרָה פלשתינה (Flora Palaestina), כוללת כ-2,600 מינים, יש המונים 2,800, של הצומח בארץ ישראל, הפזורים בין 130 משפחות, וזאת מחוץ לצמחי התרבות שהאדם מגדל אותם. מבין הצמחים הללו 264 הוגדרו כצמחים מוגנים על פי חוק. הרב-גווניות של המבנה הטבעי של ארץ ישראל הוא בין הגורמים אשר הביאו לריבוי המיוחד של צמחים טבעיים בארץ.

הצומח בארץ מתאפיין בגיוון רב עקב ריבוי אזורי האקלים השונים של ארץ ישראל. החל מההאזור האירנו-טורני המאפיין את צפון ישראל וכלה באקלים המדברי של הנגב. צורות הצומח הנפוצות בארץ ישראל הם החורש הים-תיכוני, הבתה והגריגה. העצים האופייניים לארץ ישראל הם הזית, האלון, האלה, התאנה, החרוב והשיטה. בארץ ישראל מספר עצים עתיקים, שנשמרו הודות לפולחן מקומות וקברים קדושים וכן חקלאות מצד תושבי הארץ לאורך ההיסטוריה. עם הקמת מדינת ישראל החלה קרן קיימת לישראל בנטיעת יערות רבים, רובם הם יערות מחטניים.

בארץ ישראל פרחים רבים, כאשר האהובים והידועים ביותר ביניהם הם כלנית מצויה‏, רקפת מצויה, אירוסי ההיכל, צבעוני, נרקיס, תורמוס ההרים ושושן צחור - כולם צמחים מוגנים בישראל. לצידם פורחים בשפע גם חרציות, סביונים, לוטם, פרג אגסני, חרדל השדה, פשתה שעירה, מרגנית השדה ומספר מינים פולשים בהם החמציץ הנטוי וטיונית החולות.

מבחינים בנושא הצמחייה בשני מושגי יסוד:

"צמחייה" - flora - הוא מושג המציין את מכלול הצמחים המצויים בארץ או באזור כל שהוא, יהיה גודלו אשר יהיה. זהו מעין רישום מלאי של מיני הצמחים החיים המצויים בו. החוקר מזהה את הצמחים ומתאר אותם לפי המין. חיבור מעין זה מכונה מגדיר צמחים כך למשל ניתן להתבטא : ש"צמחיית אזורי המדבר מורכבת ברובה ממינים חד- שנתיים". בארץ ישראל ספר פלורה מפורסם הוא מגדיר חדש לצמחי ישראל של מיכאל זהרי.

"צומח" vegetation - היא כסות הצמחים הטבעית של אזור גאוגרפי נתון. אופיין נקבע על ידי מספר מרכיבים: האקלים, מבנה הקרקע ופעילות החי.

רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב

רכס הכורכר הצפון-מערבי של תל אביב הוא שריד לבית גידול חולי על גבעות הכורכר והחמרה שאפיינו את מישור החוף, בעיקר בין העיר תל אביב-יפו של ימינו ובין מישור חוף הכרמל, ותופעת טבע עולמית ייחודית במזרח אגן הים התיכון.

הרכס מתנשא לרום של עשרות מטרים, משתרע מגבול הרצליה דרומה עד לחוף וטיילת תל ברוך. רוחבו כשלוש מאות מטרים, והוא נתחם בצדו המזרחי ברחוב 2040. שטחו כ-1900 דונם מהם 1700 שטחים פתוחים ו-200 מבונים. לאורך החוף למרגלות הרכס עובר שביל ישראל.

הרכס כולל מערכות אקולוגיות המספקות שירותים אקולוגיים לסביבתו, משמר מגוון ביולוגי ייחודי, ומהווה נקודת תצפית אל המרחב הפתוח. בעבר ובהווה האזור הוא שמורה בלתי מוכרזת של טבע עירוני "פראי", בקרבת שכונות העיר ולרווחת תושביה, שיד אדם מיעטה להתערב בו.

תושבים מנהלים מאבק למען הכרזתו של רכס הכורכר כשמורת טבע עירוני.

שיזף

שיזף (שם מדעי: Ziziphus) הוא סוג במשפחת האשחריים. בסוג שיזף כ-100 מינים. מהם 4 קיימים בישראל: שיזף מצוי, שיזף השיח, שיזף שעיר ושיזף תרבותי. כל מיני השיזף הם צמחים מוגנים בישראל.

שערות שולמית מצויות

שַׂעֲרוֹת שׁוּלַמִית מְצוּיוֹת (שם מדעי: Adiantum capillus-veneris) הוא שרך רב-שנתי ממשפחת האברתיים.

השרך נפוץ בישראל במקומות לחים ומוצלים, במעיינות ניקבה, במצוקים, במערות ובסדקי סלעים. לצמח קנה-שורש זוחל, מכוסה קשקשים, וממנו יוצאים עלים מנוצים ומחולקים שלוש פעמים. ציר העלה חום-שחור, ועליו יושבים עלעלים דמויי מניפה. המנבגים יושבים בצברים בצד התחתון, קרוב לקצות העלעלים.

בישראל מכנים אותו שערות שולמית על שמה של הדמות הראשית במגילת שיר השירים, השולמית.

שקד מצוי

שָׁקֵד מָצוּי (שם מדעי: Prunus dulcis) הוא מין של עץ המשתייך למשפחת הוורדיים. הוא ממוין בסוג פרונוס ובתת הסוג Amygdalus יחד עם האפרסק.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.