ציקלופדיית צ'יימברס

ציקלופדיית צ'יימברסאנגלית: Cyclopedia, or, An Universal Dictionary of Arts and Sciences; תרגום מילולי: ציקלופדיה, או, מילון לאמנויות ומדעים) היא אנציקלופדיה בעלת שני כרכים, במקור, אשר הופצה על ידי אפרים צ'יימברס (Ephraim Chambers) בלונדון בשנת 1728 ונדפסה מחדש במספר מהדורות במאה ה-18. ה"ציקלופדיה" הייתה אחת מהאנציקלופדיות הכלליות החלוציות שהופקו באנגלית. הציקלופדיה היוותה השראה לאנציקלופדיה הגדולה של דידרו וד'אלמבר, ושתיהן נחשבות לאבן דרך בתולדות האנציקלופדיות המודרניות.

מהדורת 1728 לוותה בפסקה המגדירה את מטרת המחבר:

Cyclopaedia, or, An universal dictionary of arts and sciences: containing the definitions of the terms, and accounts of the things signify'd thereby, in the several arts, both liberal and mechanical, and the several sciences, human and divine: the figures, kinds, properties, productions, preparations, and uses, of things natural and artificial; the rise, progress, and state of things ecclesiastical, civil, military, and commercial: with the several systems, sects, opinions, &c; among philosophers, divines, mathematicians, physicians, antiquaries, criticks, &c: The whole intended as a course of antient and modern learning.

תרגום:

ציקלופדיה, או, מילון לאמנויות ומדעים: מכילה את הגדרות המונחים ומאפייני הדברים המוצגים כאן בנושאי האמנות, החופשית והמכנית, ומספר מדעים, אנושיים ועליונים: הצורות, סוגים, מאפיינים, תוצאים, ההכנות ושימושי הדברים הטבעיים והמלאכותיים; הקמת, המשכיות ומצבם של הדברים הדתיים,[1] האזרחיים, הצבאיים והמסחריים: והקשרם למספר שיטות, מגזרים, דעות וכו': הנוגעים לפילוסופים, אנשי דת, מתמטיקאים, פיזיקאים, עוסקים בעתיקות, מבקרים וכו': מטרת המכלול להציב התוויית מסלול ללמידה מסורתית ומודרנית.

ציקלופדיית צ'יימברס
Chambers title 1728
עמוד השער למהדורת 1728, כרך ראשון
מידע כללי
הוצאה

היסטוריית המהדורות

Part engraving
תחריט הפתיחה לציקלופדיה, מהדורה ראשונה, המכיל אזכורים לגדולי אמנות ומדע לאורך ההיסטוריה.

מהדורה שנייה ראתה אור ב-1738, ספר בעל שני כרכים ו-2,466 עמודים. מהדורה זו לוטשה ותוקנה באלפי מיקומים ומספר ערכים הוספו והורחבו. צ'יימברס נמנע מלעשות יותר, משום שבפרלמנט נדונה הצעת חוק המחייבת את המפיצים המעוניינים להדפיס הרחבות למהדורות, להדפיס את השיפורים בנפרד. ההצעה, לאחר שאושרה בבית התחתון, נדחתה בבית הלורדים, אך מחשש כי תעלה מחדש על סדר היום, המוכרים העריכו כי עדיף לשמור על פרופיל נמוך, אף כי יותר מ-20 גליונות הודפסו.

חמש מהדורות נוספות הופצו בלונדון, מ-1739 עד 1751 (או 1752). מהדורה נדפסה גם בדבלין ב-1742; מהדורה זו והמהדורות הלונדוניות היו בעלות שני כרכים. תרגום לאיטלקית הופיע בוונציה (1748-1749), בתשעה כרכים, והיה לאנציקלופדיה האיטלקית השלמה הראשונה. כשצ'יימברס היה בצרפת ב-1739, דחה הצעות מאוד נדיבות להפצת מהדורה צרפתית המוקדשת ללואי ה-15 (המהדורות האנגליות, החל במהדורה הראשונה, הוקדשה לכבוד מלך אנגליה במאמרי פתיחה מכובדים).

עבודתו של צ'יימברס נעשתה באופן צודק, בכנות, בדקדקנות וביסודיות, ושימרה את הפופולריות שלה לזמן רב. על כל פנים, היו בה מספר פגמים וחוסרים, אשר צ'יימברס היה מודע אליהם; עד מותו, ב-15 במאי 1740, אסף וערך חומרים ל-7 כרכים נוספים. ג'ון לואיס סקוט הועסק על ידי סוחרי הספרים לאיתור ערכים המתאימים לדפוס, אבל הוא עזב טרם סיום תפקידו. המטלה ניתנה לדוקטור (לימים סר) ג'ון היל. ההרחבה הופצה בלונדון ב-1753, והייתה גם היא בעלת שני כרכים, 3,307 עמודים ו-12 אוגדים. משום שהיל היה בוטנאי, תחום הבוטניקה בציקלופדיה, שהיה עמוס בפגמים טכניים, שופר מאוד.

אברהם ריס (1743-1825), כומר בכנסייה היוניטארית, פרסם מהדורה מחודשת ומורחבת ב-17781788, עם ההרחבות והשיפורים המודרניים לאנגלית ברוח התקופה, שהופצה בלונדון כספר בעל שני כרכים, 5,010 עמודים ו-159 אוגדנים. ריס טען לפרסום 4,400 ערכים חדשים. בסוף המהדורה הוא פירט אינדקס לערכים, הסדורים על פי 100 נושאים, המונה כ-57,000 ערכים והנפרש על גבי 80 עמודים. הכותרות, בעלות 39 הפניות מוצלבות, סודרו באופן אלפביתי.

תכנים ראויים לציון

תכנים ראויים לציון במהדורה הראשונה כוללים שימוש בהפניה מוצלבת (cross-reference); ההקדשה למלך, ג'ורג' השני;[2] תחריט הפתיחה, המכיל עשרות אזכורים לגדולי אמנות ומדע, ו"תוכנית העבודה" של המהדר, בהקדמה של הכרך הראשון.

צ'יימברס השתמש לראשונה בשיטת הפניות לקישור הערכים הפזורים. בהקדמתו, נותן סקירה עניינית לחלוקת הידע ל-47 נושאים ראשיים, לצד רשימות סדורות לערכים הקשורים לנושא,[3] במטרה לשמש כתוכן עניינים וכרשימה, המנחה לסדר הקריאה המומלץ של הערכים.

לקריאה נוספת

  • Bradshaw, Lael Ely. "Ephraim Chambers’ Cyclopedia." Notable Encyclopedias of the Seventeenth and Eighteenth Centuries: Nine Predecessors of the Encyclopédie. Ed. Frank Kafker. Oxford: The Voltaire Foundation, 1981. 123-137. (ISBN 0729402568).
  • Collison, Robert. Encyclopædias: Their History Throughout the Ages. New York: Hafner, 1966.
  • Shorr, Phillip. Science and Superstition in the Eighteenth Century: A Study of the Treatment of Science in Two Encyclopedias of 1725-1750. New York: Columbia, 1932.
  • Walsh, S. Patraig. "Cyclopaedia." Anglo-American General Encyclopedias: A Historical Bibliography, 1703-1967. New York: R.R. Bowker, 1968. 38-39.
  • Yeo, Richard. "The Best Book in the Universe": Ephraim Chambers’ Cyclopedia. In Encyclopædic Visions: Scientific Dictionaries and Enlightenment Culture. Cambridge: Cambridge UP, 2001. 120-169. (ISBN 0521651913)
  • Yeo, Richard R. "A Solution to the Multitude of Books: Ephraim Chambers's Cyclopaedia (1728) as "the Best Book in the Universe."" Journal of the History of Ideas, v. 64 (1), 2003. pp. 61-72. (ISSN 0022-5037)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ במקור: ecclesiastical, מתייחס, על פי הגדרה יבשה, למינוח דתי נוצרי בפרט
  2. ^ הציקלופדיה, מיד לאחר עמוד השער, עמוד לא מסומן (הקישור אינו פעיל, 16 בספטמבר 2015)
  3. ^ שם, הקדמה, עמוד ii (הקישור אינו פעיל, 16 בספטמבר 2015)
1728

שנת 1728 היא השנה ה-28 במאה ה-18. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1728 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-11 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אזבסט

אזבסט (מיוונית ἄσβεστος: אַ - "לא" וזבֵסט - "בעיר") הוא שם לקבוצה של חומרים סיביים שמקורם בסלעים הבנויים ממינרלים סיליקטיים של מגנזיום ו/או ברזל הידרידי.

סוגים רבים של סיבי אזבסט אשר נשברו לפיסות קטנות, פולטים "אבק אזבסט". לאבק האזבסט מיוחסת רשימה ארוכה של מחלות ריאה הכוללות את מחלת האזבסטוזיס וסרטן הריאה וזאת, בגלל שאיפה של חלקיקי האבק הקטנים אל תוך הריאות.

שימושיו הרבים של האזבסט בתעשייה ובבנייה נאסרו בגלל סכנות אלו במדינות רבות הכוללות את ישראל.

בשנים האחרונות מסולקים לוחות האזבסט מבתי ספר, ממחנות צבא ומקומות נוספים בהם נעשה בו שימוש רב בעבר.

פיסות שלמות של אזבסט אינן מהוות סכנה אלא רק שבירה של לוחות הגורמת להיווצרות אבק.

עמידותו של האזבסט לאש, חום ומים נוצלה לאורך ההיסטוריה למספר נרחב של מטרות, בעיקר עד שהתגלתה השפעתו המזיקה של האזבסט על הבריאות.

סיבי האזבסט שימשו כאריג לבגדי קבורה בתקופת מצרים העתיקה וגם למפת השולחן של קרל הגדול כאשר, לפי האגדה, קרל זרק את מפתו לתוך האש כדי לנקותה.

האזבסט נוצר בטבע בצורות רבות (ראו למטה); האזבסט מנוצל על ידי כרייתו ממכרות של סלעי אזבסט.

כאשר נעשה באזבסט שימוש להגנה כנגד אש וחום, סיבי האזבסט לרוב עורבבו עם בטון או שולבו בסיבי בד.

האזבסט משמש לרוב במנגנוני בלמים וגם בסוגי אטמים בגלל עמידותו לחום.

מסיבי האסבסט מייצרים גם בידוד לחוטי חשמל. אזבסט משמש בין השאר לייצור בגדים חסיני-אש ומוצרי בנייה שונים, משום שהוא אינו חדיר למים, אינו מוליך חשמל ומבודד חום היטב. בשנות החמישים, עם העלייה הגדולה לישראל, נעשה שימוש רב באזבסט מעורב בבטון לבניין בשל חוזקו, תכונותיו ומחירו הזול. שיכונים אלו זכו לכינוי "אזבסטונים" בפי העם.

אנציקלופדיסטים

האנציקלופדיסטים היו הוגי דעות צרפתים שחיו במאה ה-18, והיו בין עורכי וכותבי האנציקלופדיה הגדולה למדעים, האמנויות והמלאכות.

ב-1745 הופקד ז'אן לה רון ד'אלמבר על תרגום לצרפתית של החיבור האנגלי שנקרא "סייקלופדיה" (Cyclopaedia).

מתרגום פשוט, התפתחה היצירה לכלל מיזם מקורי חסר תקדים בהיקפו - "ל'אנסיקלופדי" (l'Encyclopédie) - האנציקלופדיה הגדולה. ד'אלמבר, יחד עם דני דידרו שהיה לעורך הראשי, ובשיתופם של ז'אן ז'אק רוסו ווולטייר ערכו את אחת מהאנציקלופדיות הראשונות בעולם (בהתבסס על ציקלופדיית צ'יימברס שיצאה בשנת 1728), שביקשה לבטא את רוח עידן האורות (או "הנאורות").

האנציקלופדיה הגדולה עסקה בנושאי דת, פילוסופיה, מדעים ורפואה.

גאומטריה

גאומטריה (מיוונית עתיקה – γεωμετρία. ‏γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον‏ – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.

על פי רוב עוסקים בגאומטריה בהוכחת טענות לגבי הישויות בעזרת משפטים, המתבססים על אקסיומות. דוגמה למשפטים גאומטריים מהווים משפטי חפיפה. דוגמאות לאקסיומות מופיעות בערך נקודה.

המבנים היסודיים של הגאומטריה (בדרך כלל, נקודה, קו ישר, מישור, ולעיתים גם הזווית והמרחק) מתוארים באמצעות האקסיומות שהם מקיימים. גישה כזו אינה מסתפקת בתיאור שיטות ואבחנות גאומטריות, אלא מתארת במפורש את הנחות היסוד (האקסיומות), וגוזרת מהן בדרך של הוכחה את המשפטים המתייחסים לאותם מבנים.

האנציקלופדיה הגדולה

האנציקלופדיה הגדולה - מראשונות האנציקלופדיות המודרניות, חוברה בצרפת באמצע המאה ה-18. היא התפרסמה תחת השם המלא אנציקלופדיה או מילון שיטתי של המדעים, האמנויות והמקצועות (Encyclopédie ou dictionnaire raisonné des sciences, des arts et des métiers), אך נקראה בקיצור (בצרפתית) "אַנסיקלופדי".

בין כותבי האנציקלופדיה הגדולה נמנו כמה מגדולי ההוגים של צרפת של אותה תקופה, והיא נחשבת בעיני היסטוריונים רבים כביטוי המובהק ביותר של עידן האורות או ה"נאורות". ראשיתו של הפרויקט בניסיון של אנדרה לה ברטון, אחד מגדולי המוציאים לאור של התקופה, להוציא לאור תרגום לצרפתית של ציקלופדיית צ'יימברס. בעיות ועיכובים שונים גרמו לזניחת התוכנית המקורית והחלפתה בפרויקט שאפתני בהרבה: כתיבה של אנציקלופדיה מקורית שתתבסס על מבנה ארגון ידע חדש. בסופו של דבר, התרומה העיקרית של ציקלופדיית צ'יימברס לפרויקט התבטאה בהחלטה - החדשנית לזמנה - לארגן את ערכי האנציקלופדיה בסדר אלפביתי. ז'אן לה רון ד'אלמבר הופקד על תכנון מבנה ארגון הידע ועל כתיבת המבוא, שנחשב עד היום כאחד מכתבי הנאורות החשובים ביותר, ודני דידרו שימש כעורכה הראשי. מאה וארבעים כותבים התקבצו ביחד וכתבו, תוך כמה שנים, 71,818 ערכים ב-28 כרכים. בין כותבים אלו נמנו הוגי דעות חשובים כגון וולטר, רוסו, מונטסקייה, קונדיאק. רובם השתייכו לחוג אינטלקטואלי בשם "הפילוסופים" שדגל בדאיזם ובסובלנות דתית, ונודעו לאחר מכן בשם האנציקלופדיסטים. אחותה הצעירה ב-200 שנה, האנציקלופדיה העברית מעידה עליה שהיא "כוללת את כל ההישגים שנתגלמו בתוכניות האנציקלופדיות שקדמו לה, ומתוך גישתה האחידה לכל הנושאים שדנה בהם גרמה במידה מרובה לשינוי פניה של כל התרבות האירופית".

הכרך הראשון של האנציקלופדיה יצא בשנת 1751, ומדי שנה יצא כרך חדש, למרות הצנזורה ולמרות הגבלות שונות ומשונות מצד השלטון והכנסייה. בה לראשונה הוכנס השימוש בהפניות מערך לערך (cross-reference), אשר שימשו לא רק להקלה על הקורא, אלא גם להשתלת מסרים סמויים בתוך האנציקלופדיה.

כרך הערכים האחרון, ה-17 במספר, יצא בשנת 1765, וב-1772 יצא כרך האיורים ה-11, שהיה האחרון. מאוחר יותר, בסוף שנות ה-70 של המאה ה-18, יצאו חמישה כרכי מילואים ושני כרכי מפתח.

האנציקלופדיה הגדולה נחשבת אחד מהמפעלים החשובים ביותר בהיסטוריית הבונים החופשיים. לשכה מיוחדת שמטרתה הייתה פיתוח האנציקלופדיה נוסדה בצרפת.

הידראוליקה

הידראוליקה היא מדע העוסק בחוקי שיווי המשקל וחוקי התנועה של נוזלים, אשר זורמים בתנאי לחץ. מערכת מדעית זו אף מפתחת שיטות ליישום חוקים אלה. לרוב, השימוש במונח הידראוליקה מתייחס לזרימת מים במערכת צינורות לחץ, אשר דוחסות נוזל ובכך מעבירות כוח.

נוזלים וגזים (המכונים יחד זורמים) מורכבים ממספר רב של מולקולות אשר נעות באופן אקראי לכל הכוונים. בכל זמן נתון מספר רב של מולקולות מתנגשות זו בזו או במשטח, והכוח אשר הן מפעילות בהתנגשות זו יוצר לחץ אחיד בקירוב טוב.

מקור השם הוא ביוונית הידרו – מים, אולוס – צינור.

כיום משתמשים בחוקי ההידראוליקה בכל מדעי הטבע ובענפי הטכנולוגיה בהם יש לנוזלים תפקיד חשוב. תנועת מים במובילים קרקעיים ותת-קרקעיים, אספקת מים, ניקוז, הובלת שפכים, טיהור שפכים, הגנה מפני שטפונות, הפקת אנרגיה הידרו-חשמלית, הפקה והובלה של נפט, חימום, קירור וייצור מוצרי תעשייה.

בהתבסס על חוקי ההידראוליקה, לעיתים מערכות משתמשות בנוזל דמוי שמן תעשייתי כאמצעי ישיר להעברת הכוח.

היסטוריה של האנציקלופדיה בריטניקה

אנציקלופדיה בריטניקה (Encyclopædia Btirannica) היא אנציקלופדיה היוצאת לאור למן שנת 1768, והופיעה עד כה בחמש-עשרה מהדורות. בשלהי המאה העשרים פיתח המו"ל, חברת אנציקלופדיה בריטניקה בע"מ גרסאות ממוחשבות לאנציקלופדיה, תחילה על-גבי CD-ROM, לאחר מכן על-גבי DVD, ולבסוף באינטרנט.

ויליאם גודווין

ויליאם גודווין (אנגלית: William Godwin;‏ 3 במרץ 1756 - 7 באפריל 1836) היה עיתונאי אנגלי, פילוסוף פוליטי וסופר. נחשב לאחד מראשוני הפילוסופים שעסקו בתועלתנות, ואחד מהחסידים הראשונים של האנרכיזם הפילוסופי. יש הרואים בו את אבי האנרכיזם המודרני.

גודווין מפורסם בעיקר בשל שני ספרים שפרסם בטווח של שנה: "חקירה בנוגע לצדק פוליטי", שעיקרו התקפה על מוסדות פוליטיים ו"דברים כפי שהם או הרפתקאותיו של קיילב ויליאמס", שעיקרו התקפה על זכות היתר האריסטוקרטית, אך הוא למעשה גם נחשב רומן המסתורין הראשון.

בהתבסס על הצלחתם של שני ספריו, גודווין היה חבר בחוגים הרדיקליים של לונדון בסוף המאה ה-18. כחלק מתגובת החוגים השמרניים לרדיקליזם הבריטי, גודווין הותקף, חלקית בגלל נישואיו לסופרת הפמיניסטית, מרי וולסטונקראפט, בשנת 1797, והביוגרפיה שכתב עליה לאחר מותה. ביתם, מרי גודווין (לימים מרי שלי), כתבה מאוחר יותר את הספר "פרנקנשטיין" ונישאה למשורר פרסי ביש שלי.

גודווין כתב ספרים רבים בחייו בסוגות מגוונות כגון נובלה, היסטוריה ודמוגרפיה, והייתה לו השפעה רבה על הספרות הבריטית ועל התרבות הספרותית.

חידת בור

חידת בור (או "פאזל בור" Burr Puzzle) היא חידה מכנית מסוג חידת שילובים המורכבת ממוטות מחורצים, אשר משתלבים ליחידה תלת ממדית, בדרך כלל סימטרית. לרוב עשויות חידות אלו מעץ, אך ניתן למצוא גם גרסאות מפלסטיק או מתכת. בשנים האחרונות התרחבה הגדרה זו וממציאי חידות נוהגים לקרוא "בור" גם לחידות המורכבות מחלקים שאינם מוטות בלבד.

השם "בור" מופיע לראשונה בספרו של אדווין וויאט משנת 1928, אך מהכתוב נראה כי כינוי זה היה בשימוש עוד לפני כן. הכינוי מיוחס לצורתן של החידות כשהן מורכבות, אשר יכול להזכיר את סוג הזרעים הנקראים כך באנגלית.

מקורן של חידות הבור אינו ידוע, אך עדות ראשונה להן מופיעה בתחריט משנת 1698 המשמש כדף הפתיחה של ציקלופדיית צ'יימברס. עדויות מאוחרות יותר ניתן למצוא בקטלוגים גרמניים מסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.

יש הטוענים שייתכן כי הבור הוא המצאה סינית, כמו חידות קלאסיות אחרות כגון הטנגרם.

הפטנט הראשון המציג חידה מסוג זה הוא משנת 1917.

טיפוגרפיה

טיפוגרפיה (Typography) היא האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב טקסט. כך שיהיה נגיש וקריא ועם זאת אסתטי או משקף מסר מסוים. מלאכה זו כוללת סידור אותיות, בחירת גופנים, גודל אות, גודל השוליים, אורך שורה, ריווח בין שורות, בין מילים, בין אותיות ובין צמדי אותיות. ארגון הטקסט בתוך פורמט, יצירת מבנה והיררכיה בטקסט בהתאם לתוכן ולהקשר. בניית שיטה וסגנון טיפוגרפי חזותי לעימוד. במלאכת הטיפוגרפיה עוסקים, בין היתר, מעצבים גרפיים, מעצבי אותיות, טיפוגרפים ופרסומאים.

מקור השם מיוונית: Typos (צורה או הטבעה) + Graphein (כתיבה).

ידיעת הטבע

ידיעת הטבע או תולדות הטבע (באנגלית: Natural History) היא שיטה מדעית לחקר הצומח ובעלי החיים. בשיטה זו נוהגים לרוב לחקור את הטבע בעזרת תצפיות ופחות בעזרת תהליכים ניסויים. אדם העוסק בידיעת הטבע נקרא חוקר טבע. במובן הרחב, מונח זה משמש גם לתחום הנגשת הידע על הטבע לקהל הרחב באמצעות מוזיאוני טבע, ספרי עיון ומדע פופולרי, הרצאות, צילום טבע, סרטי ותוכניות טבע, טיולים מודרכים ועוד.

עד אמצע המאה ה-19 נהגו אנשי המדע האירופאים לחלק את הידע לשני תחומים עיקריים. מדעי הרוח (שכללו גם את הפילוסופיה של הדת) ומדעי הטבע. מדעי הטבע נחלקו לידיעת הטבע שעסקה בתיאור הטבע ופילוסופיית הטבע שעסקה בחקר הטבע בצורה ניסויית. במונחים מודרניים ניתן להשוות בצורה גסה את ידיעת הטבע לביולוגיה וגאולוגיה ואת פילוסופיית הטבע לכימיה ופיזיקה. שני התחומים היו קשורים אחד לשני ולכן לרוב הפרסומים המדעיים נקראו על ידי אנשי מדע משני התחומים והמפגשים המדעיים היו לעיתים משותפים.

חוקרי הטבע נהגו לצאת למסעות ברחבי העולם בחיפוש אחר צמחים ובעלי חיים שאינם ידועים למדע. מסעות אלו תרמו בצורה ניכרת גם להכרת העולם ולרוב חוקרי טבע מפורסמים ידועים גם כמגלי ארצות והיו הראשונים לתיאור אזורים טרופיים באמזונאס ואפריקה. אחד מחוקרי הטבע המפורסמים ביותר היה צ'ארלס דרווין ואחד מהראשונים שביקרו בארץ ישראל הוא פרדריק הסלקוויסט.

ברחבי העולם נפוצים מוזיאוני טבע המכונים לרוב Museum of Natural History, שמתורגם בעברית לרוב כ"מוזיאון להיסטוריה של הטבע". מוזיאונים אלו כוללים פריטים רבים של בעלי חיים, צמחים, מאובנים ומינרלים (בגדולים שבהם האוספים מונים מיליוני פריטים) וכן מוצגים סינתטיים שמטרתם להמחיש נושאים בחקר הטבע (למשל: מיניאטורות ודגמים). במוזיאונים אלו ניתן למצוא דיורמות, פוחלצים של בעלי חיים, שלדי דינוזאורים, אוסף סלעים ומינרלים ועוד.

בישראל קיים מחקר ידיעת טבע מפותח שכולל שיתוף פעולה של פרופסורים לביולוגיה, חוקרים באקדמיה, מדענים מקצועיים, פעילי שימור טבע והגנת הסביבה כגון אנשי החברה להגנת הטבע, יערנים ופקחים של רשות הטבע והגנים, צלמי טבע וחובבי טבע. בין קהילת החוקרים לקהילת חובבי הטבע קיים שיתוף פעולה הדדי שכולל מחד חינוך והנגשת ידיעת הטבע לקהל הרחב, ומנגד הסתייעות בקהילת חובבי הטבע לביצוע מחקרים הדורשים תצפיות רבות (כגון שימוש במתנדבים לספירת עטלפים וטיבוע עופות).

מתמטיקה

מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי. המתמטיקאים מחפשים דפוסים ותבניות משותפות במספרים, במרחב, במדע ובהפשטות דמיוניות.המתמטיקה התפתחה ממנייה, חישוב ומדידה ומהמחקר השיטתי של צורות ותנועה של עצמים מוחשיים. הידע והשימוש במתמטיקה בסיסית היוו תמיד חלק טבעי וחיוני בחיי האדם והקבוצה. ניתן למצוא שכלולים של הרעיונות הבסיסיים בטקסטים המתמטיים שהגו המצרים, הבבלים, ההודים, הסינים, היוונים והמוסלמים. כבר בשלב מוקדם בלטו שלושה מאפיינים המלווים את המתמטיקה עד היום:

הפשטה: אף שמקורם של חלק מן העצמים המתמטיים בעולם הממשי, הדיון המתמטי בהם כרוך בהפשטה ניכרת. המספר 5 עשוי לייצג 5 אבנים או 5 תפוחים, אך המתמטיקה עוסקת במספר כישות עצמאית, שאינה מייצגת דבר. המעגל מזכיר לנו חפצים מוחשיים עגולים, כגון גלגל, אך הגאומטריה עוסקת במעגל מופשט, חסר משקל וחסר נפח ומושלם בצורתו.

הכללה: המתמטיקה בוחנת את עצמיה המופשטים בראייה רחבה, תוך חיפוש מאפיינים כלליים שלהם. מושג המספר כולל בתוכו סדרה של הכללות: מעבר ממספרים טבעיים למספרים שלמים, מהם למספרים רציונליים, מהם למספרים ממשיים ומהם למספרים מרוכבים. בכל אחת ממערכות המספרים הללו מוכלת המערכת שקדמה לה.

הוכחה: כל טענה מתמטית יש להוכיח, כלומר לנמק את נכונות הטענה באמצעות סדרה של כללי היסק. המתמטיקאי מעלה השערות חדשות, שאת אמיתותן עליו לבסס באמצעות הוכחות פורמליות דדוקטיביות הנובעות מתוך אקסיומות (הנחות יסוד שקובעים כי הן נכונות), והגדרות שנבחרו בהתאם. הוכחות פורמליות הופיעו לראשונה במתמטיקה היוונית, ובמיוחד ב"יסודות" של אוקלידס.פיתוח המתמטיקה המשיך, בצורה בלתי מסודרת, עד תקופת הרנסאנס במאה ה-16, שבה החידושים המתמטיים קיימו יחסי גומלין עם התגליות המדעיות של התקופה. דבר זה הוביל להאצה במחקר המתמטי, ובמקביל לכך החלה התרחבות מהירה של המתמטיקה כמדע עצמאי. שני כיווני התפתחות אלה נמשכים עד היום.המתמטיקה משמשת ככלי חיוני בתחומים רבים, ובכלל זה במדעי הטבע, בהנדסה, ברפואה ואף במדעי החברה כגון כלכלה, פסיכולוגיה ודמוגרפיה. בעיות שמקורן בענפי מדע אחרים ממשיכות להוות זרז ומניע לתגליות מתמטיות חדשות, ולעיתים מתפתחים תחומים מתמטיים חדשים לחלוטין בעקבות זאת. במקביל מתפתחת המתמטיקה כענף ידע נרחב ועצמאי, ללא התייחסות ליישומו בענפי מדע אחרים, אם כי לעיתים קרובות מתגלים בהמשך יישומים מעשיים לתגליות שהחלו כמתמטיקה עיונית בלבד.

צ'יימברס

צ'יימברס (Chambers) הוא שם משפחה שמקורו באנגלית ומשמעותו הנפוצה היא המשרת בחדרו הפרטי של האדון.

האם התכוונתם ל...

קוליבה

קוליבה או קוליבו (ביוונית: κόλλυβα, בסרבית: кољиво, ברומנית: Colivă, בבולגרית: коливо, בגאורגית: კოლიო, באוקראינית: коливо) היא "עוגת" חיטה מבושלת, סוג של דייסה שהיא מאכל ליטורגי מסורתי בנצרות האורתודוקסית המזרחית.

מסורת הגשת קוליבה מתקיימת ביוון, קפריסין, בולגריה, רומניה ומולדובה, רוסיה, מדינות הבלקן ובקרב נוצרים במזרח התיכון.

הקוליבה מוגשת בלוויות ובאזכרות, בהן היא מבורכת בטקס הליטורגיה הקדושה. בחלק מהמדינות היא משמשת גם מאכל חגיגי בתקופת הפסחא, בחגי קדושים נוצרים ובארוחת חג המולד. בלבנון מאכל דומה המכונה "ברברה" נאכל ביום החג של ברברה הקדושה ב-4 בדצמבר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.