ציונות נוצרית

ציונות נוצרית (נקראת גם לעיתים ציונות מקראית) היא תופעה דתית הנפוצה בחלקים שונים של העולם הנוצרי, בפרט בקרב נוצרים פרוטסטנטים. התופעה כוללת אמונה של אנשים נוצרים כי עליית יהודים לארץ ישראל והקמת המדינה היהודית בארץ היא חלק הכרחי מתהליך הגאולה הנוצרי. הבסיס לאמונתם הוא תפיסה תאולוגית שעל-פיה שיבתו של ישו אל העולם לא תיתכן אלא אם ישובו היהודים לארץ ישראל, ויחדשו את שלטונם על הארץ, כפי שהיה בימיו של ישו. תפיסה תאולוגית זו מקובלת בעיקר בקרב חוגים התומכים בהשקפה פונדמנטליסטית פרוטסטנטית לפיה הישועה תגיע עם הביאה השנייה של ישו, והקמת מדינת ישראל מקדמת את התרחשות מלחמת הגוג ומגוג אשר צפויה על פי תפיסה אסכטולוגית זו להקדים את ביאתו של המשיח ואת 1000 שנות שלטונו על פני האדמה.

אין משמעותה של תמיכה זו בציונות גם תמיכה ביהדות. למעשה, התאולוגיה מכתיבה כי היהודים בסופו של דבר ימירו את דתם קודם לביאה השנייה של ישו, ולמעשה המרה המונית זו היא אחד התנאים המוקדמים למימוש החזון המשיחי. לפי אמונתם, היה ויסרבו היהודים באחריתו של התהליך להתנצר ולהמליך עליהם את ישו, הם יושמדו בידי האל. בנוסף, התמיכה בציונות לאו דווקא מתיישבת עם מגוון הדעות השונות באידאולוגיה הציונית, אלא עם הרעיון הכללי כי מדינת היהודים בישראל היא צעד מקדים לביאה השנייה.

התמיכה בציונות ובמדינת ישראל מתבטאת בתרומות כספיות לארגונים ציוניים וישראליים, בתעמולה אוהדת, בהפעלת שדלנות למען ישראל בארצות מוצאם, בביקורים תכופים בישראל, ולעיתים גם בהקמת בית בישראל. מדינת ישראל משתפת פעולה בדרך כלל עם ארגונים של נוצרים התומכים בציונות, ואף מעודדת ביקורים שלהם בישראל, אך אם הם רוצים להגר לישראל הם עלולים להיתקל בקשיים כיוון שהם אינם כלולים בחוק השבות.

הסופרת הבריטית שארלוט אליזבת טונה שעסקה בהטפה אוונגלית במחצית הראשונה של המאה ה-19, הביעה בכתביה את הצורך הנוצרי בתחייה הלאומית של היהודים בארץ ישראל. הקצין הבריטי אורד וינגייט, שסייע בשנות השלושים לארגון הצבאי היהודי ההגנה, היה חבר בכת פרוטסטנטית שהאמינה בשיבת העם היהודי לארצו. השגרירות הנוצרית הבינלאומית היא ארגון המגייס תרומות למען מדינת ישראל. אמונתם היא כי הציונות היא הגשמת חזון כתבי הקודש הנוצריים.

הפעילות הידועה ביותר כיום של נוצרים התומכים בציונות מתקיימת בארצות הברית, ומתרחשת בכנסיות הפונדמנטליסטיות הגדולות המונהגות בידי כמרים מפורסמים כמו ג'רי פולוול מנהיג "הרוב המוסרי" ופט רוברטסון ממייסדי "הקואליציה הנוצרית". כנסיות אלה המקיפות עשרות מיליוני מאמינים ומשופעות בכסף רב, חרתו על דיגלן את האהבה לישראל ואת אהדתם לרעיון הציוני. הם מפעילים לובי רחב ממדים אשר יצר השפעה חזקה על מדיניותו של הממשל הרפובליקני בימיו של ג'ורג' בוש, נוצרי פרוטסטנטי אדוק בדתו.

שורשי התמיכה הנוצרית בציונות

מאז חוללו שליחיו של ישו את הדת הנוצרית, התקיימו יחסי אהבה-שנאה בין הנצרות והיהדות, כאשר בדרך כלל נטתה הכף לחובת היהודים אשר הוקעו כמי שהיו שותפים לצליבתו של ישו. במקרה הטוב שררה האמונה כי בבוא הגאולה יקבלו עליהם היהודים את הנצרות ומי שלא יקבל ייכחד או שמקומו בגיהנום.

במאה ה-12 פרסם האב יואכים מקלבריה חיבור מפורסם שבו חילק את ההיסטוריה האנושית לשלוש תקופות של התגלויות אלוהיות: ימי האב, ימי הבן, וימי רוח הקודש. העידן הראשון הוא תקופת העם היהודי לו ניתנה התורה, העידן השני החל עם בואו של ישו והפיכת הגויים לנוצרים אהובי האל. העידן השלישי הוא קץ הימים, ובו יתאחדו שני העמים לעם רוחני אחד לקבל את פני המשיח.

הרעיונות של האב יואכים פתחו פתח לתפיסה דתית חדשה, שנושאי דיגלה היו רבים וחשובים בנצרות ובהם: פרדריק מברונסוויק אשר במאה ה-14 חזה 1000 שנות שלטון משיח יהודי שבירתו ירושלים, ואיזיק לה-פיירר שבמאה ה-17 כתב כי על הנוצרים והיהודים לבנות בית חדש בארץ ישראל. יש האומרים כי הקונסוליה הבריטית בירושלים נפתחה במאה ה-19, בהשפעתו של הרוזן משפטסבורי (הלורד אשלי) אשר קרא ל"החזרתם של היהודים לארצם ולחסדו של האל". הרוזן נמנה עם מסדר סנט ג'ון אשר פעל בירושלים והקים בה בית חולים ומוסדות אחרים.

התנגדות

הפעילות הנוצרית למען הציונות אינה מקובלת על כל הנוצרים. רעיונותיו של האב יואכים נדחו בזמנו על ידי ראשי הכנסייה, וגם בדורות שלאחר מכן קמו לה מתנגדים רבים.

בימינו, ראשי הפלגים הנוצריים אינם נוקטים עמדה תאולוגית מסוג זה ונצמדים להשקפה השמרנית בדבר קבלת עול הנצרות על ידי כל הגויים. לעומתם, הכנסייה הפרסביטריאנית, המאגדת תחת כנפיה 5 מיליוני מאמינים, נוקטת עמדה קיצונית ביחסה לציונות ולמדינת ישראל. בוועידותיה האחרונות קראה אף לחרם כלכלי כנגד מדיניותה של ישראל בשטחים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אוונגליזם

אוונגליזם הוא תנועה בתוך הדת הנוצרית הפרוטסטנטית שצמחה באירופה דוברת הגרמנית והאנגלית בתקופת המאה ה-18, והתפתחה בקרב כמה דתות פרוטסטנטיות ונאו-פרוטסטנטיות – בעיקר בקרב חלק מהמתודיסטים, הבפטיסטים, האנגליקנים, הלותרנים והקלוויניסטים (רפורמים ופרסביטריאנים), וכן בקרב הפנטקוסטלים, האחים מפלימות', "האוונגליקניסטים" אחרים. מקור שם התנועה הוא באוונגליונים, כתבי הקודש הנוצריים, שהתנועה מטיפה להפיכתם למרכזיים בחיי היום יום של המאמינים. מרכזם הגדול של האוונגליסטים כיום הוא בארצות הברית ויש להם מרכזים נוספים גם בהולנד, בניו זילנד, באוסטרליה, בברזיל, בניגריה ובמדינות נוספות. מספר האוונגליסטים, על חוגיהם השונים, בכל העולם כולו, מוערך בקרוב ל-700 מיליון מאמינים, לא כולל הפנטקוסטלים.[דרוש מקור]

איקורו טשימה

אברהם איקורו טשימה (ביפנית: 手島郁郎,‏ 1910 - 25 בדצמבר 1973) היה איש דת נוצרי יפני, מייסד דת המקויה אוהדת ישראל.

ההסתדרות הציונית העולמית

ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ. ההסתדרות הציונית הוקמה כארגון גג, לאיחוד פעולתם של כל הגופים הציוניים בעולם. באותו קונגרס הוטל על היינריך אלחנן יורק-שטיינר להכין את תקנות הארגון.

ההתיישבות העובדת

ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.

היישובים שנכללו במושג זה היו, רובם ככולם, אגודות שיתופיות חקלאיות כגון: קיבוצים, קבוצות, מושבים ומושבים שיתופיים. מושבות, ערים ויישובים עירוניים, גם אם הזדהו עם ההסתדרות ועם מפלגות הפועלים והיו "מעוזים סוציאליסטיים" (כמו קריית חיים), לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.

הוועד הפועל הציוני

הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי

המרכז להבנה ושיתוף פעולה יהודי-נוצרי או CJCUC הוא מוסד יהודי אורתודוקסי המקיים סיורים תנ"כיים לנוצרים בישראל וכן סמינרים העוסקים בשורשיה העבריים של הנצרות ובשיתוף פעולה בין בני שתי הדתות. המרכז הוקם בשנת 2008 על ידי הרב שלמה ריסקין ביישוב אפרת ולאחר מכן העביר את פעילותו למוזיאון ארצות המקרא בירושלים.

הקרן לידידות

הקרן לידידות (באנגלית: International Fellowship of Christians and Jews; תרגום: 'האחווה הבינלאומית בין יהודים לנוצרים') היא ארגון חברתי הפועל בארצות הברית ובישראל בתחומי עלייה וקליטה, רווחה וביטחון.

המשאבים הכספיים של הקרן מגויסים ברובם המוחלט מתרומות של נוצרים אוונגליסטים התומכים בציונות בארצות הברית וברחבי העולם וחלקם הקטן מתרומות של יהודים ברחבי העולם וישראלים. הקרן גייסה מאז הקמתה יותר מ-1.3 מיליארד ש"ח לביצוע מגוון פרויקטים חברתיים בישראל.

השגרירות הנוצרית הבינלאומית ירושלים

השגרירות הנוצרית הבינלאומית ירושלים (באנגלית: International Christian Embassy Jerusalem – ICEJ) היא ארגון בינלאומי של נוצרים אוהבי ישראל שמרכזו בירושלים. לארגון סניפים ונציגויות בכ-60 מדינות ברחבי העולם.

הארגון אינו שגרירות רשמית במובן הדיפלומטי של המילה, ובחר את שמו כביטוי הצהרתי של תמיכה נוצרית חובקת עולם בישראל ובירושלים כבירתה. הארגון מונה בין מטרותיו הסברה פרו-ציונית בקרב קהילות נוצריות בעולם, רתימת מנהיגים רוחניים וארגונים נוצריים להשפעה על מדיניות ממשלותיהם כלפי ישראל, סיוע לעליית יהודים מקצות תבל לישראל, תמיכה בפרויקטים של רווחה למען תושבי ישראל, ובניית גשרים לפיוס בין ערבים ויהודים. מרבית פעילי הארגון הם נוצרים בני זרמים פרוטסטנטיים, ועיקר השפעתו במדינות שבהן קהילות נרחבות המשתייכות לזרמים האוונגליסטים והפונדמנטליסטים של הנצרות הפרוטסטנטית.

מפעלה הבולט של השגרירות הנוצרית הוא ארגונה של עצרת חג הסוכות הנוצרי (Feast of Tabernacles), הנערכת מדי שנה בירושלים במהלך ימי הסוכות. בעצרת זו מתכנסים אלפי צליינים נוצרים מרחבי העולם למפגן תמיכה גדול בישראל, לתפילות לשלומה ולשיעורים על הקשר בין זכותו של עם ישראל למולדתו לבין הגאולה הנוצרית ושיבתו של ישו. עצרת זו מתקיימת ברציפות מדי שנה מאז 1980.

מטה הארגון בשכונת קטמון בירושלים, ובו פועלים כ-50 מתנדבים בני לאומים שונים בפרויקטים הציוניים שבהם מעורבת השגרירות. המוטו תחתיו פועלים אנשי השגרירות הנוצרית הוא הפסוק "נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם" (ישעיהו מ' 1), שאותו הם מפרשים כהנחיה אלוהית לשמש מקור תמיכה וסיוע לעם ישראל.

מטה הארגון נמצא ברחוב רחל אמנו 20 בירושלים, בוילה שרקסי שהוקמה על ידי אחת המשפחות הערביות העשירות בירושלים.

טקג'י אוצוקי

טקג'י אוצוקי (Ōtsuki Takeji 大槻武二, 1906–2004) היה המייסד של כנסיית ישו הקדושה, שהיא הכנסייה העצמאית השלישית בגודלה ביפן.

אוצוקי נולד באיאבה בשנת 1906. בצעירותו המיר את דתו לנצרות. הוא הצטרף אל כנסיית Japan Holiness Church בשנת 1930, והוסמך כאב מנזר.

הוא עבד ברחבי יפן, ובשנת 1936 קיבל על עצמו עבודה מיסיונרית במנצ'וריה.

בשנת 1938 הוא התנסה בהתגלות אלוהית שעל פיה נדרש להתפלל למען קום מדינת ישראל, התקומה והגאולה של עם ישראל, שלום ירושלים וביאת המשיח. הוא המשיך את פועלו גם בתקופת מלחמת העולם השנייה שבה יפן לחמה לצד גרמניה הנאצית, חרף הרדיפות שסבל בעקבות אמונתו ואהדתו לישראל.

בשנת 1946 הוא ייסד את "אגודת הנוצרים היפנים ידידי ישראל".

לאחר המפגש הראשוני שלו עם זוג ישראלי בשנת 1962, הוא הגה רעיון לבנות בית הארחה עבור ישראלים המגיעים לבקר ביפן. בעקבות זאת, נוסד בשנת 1971 בית ההארחה "בית שלום", אשר ממשיך להיות פעיל גם לאחר מותו.

בשנת 1995 הקימה האגודה מרכז חינוך לשואה, אשר בשנת 2007 עבר לביתן חדש על שמו של האב טקג'י אוצוקי.

בפארק יצחק רבין נמצא גן יפני על שם האב טקג'י אוצוקי, אשר פותח בסיוע אגודת "בית שלום".

כנסיית ישו הקדושה

כנסיית ישו הקדושה (Sei Iesu Kai, ‏聖イエス会) היא כנסייה יפנית עצמאית, אשר נוסדה על ידי האב טקג'י אוצוקי (Ōtsuki Takeji,‏ 大槻武二) בשנת 1946. כנסיית ישו הקדושה היא השלישית בגודלה מתוך הכנסיות שנוסדו ביפן.

מקויה

מָקוּיה (ביפנית: キリストの幕屋, מילולית "אוֹהֶל מוֹעֵד", או "משכן", ובהיגוי עממי שגוי בישראל מקוֹיה) היא תנועה דתית יפנית, שנוסדה ב-1948 על ידי איקורו טשימה. אחד מעקרונותיה המרכזיים הוא התמיכה בעם ישראל ובמדינת ישראל.

נוצרים ידידי ישראל

נוצרים ידידי ישראל (באנגלית: Christian Friends of Israel,‏ CFI) הוא ארגון נוצרי-אוונגלי שמרכזו בירושלים ולו נציגויות ב-24 מדינות ברחבי העולם. הארגון מגייס תרומות ומפעיל מתנדבים במגוון פרויקטים חברתיים לרווחת תושבי ישראל מתוך אידאולוגיה נוצרית-ציונית המתבטאת באהבת ישראל ובתמיכה בה.

בראש הארגון עומדים איש הדת האמריקאי ריי סאנדרס ורעייתו שרון, אשר ייסדו את הארגון בדצמבר 1985. הארגון מפעיל בישראל פרויקטים של תמיכה וסיוע לעולים חדשים, ניצולי שואה, מעוטי יכולת, חיילי צה"ל, נפגעי טרור, קהילת יוצאי אתיופיה ונוצרים מקומיים. הארגון רשום בישראל כעמותה.

אחת לשנה, בסמוך לחג השבועות, מארגן מטה הידידים הנוצרים בירושלים כנס בינלאומי בהשתתפות מאות מאמינים וצליינים נוצרים-אוונגליים מרחבי העולם, להבעת תמיכה בישראל ולתפילה לשלום ירושלים.

כארגונים נוצרים-ציוניים אחרים, לארגון זה הזדהות חזקה עם עמדות הימין הפוליטי הישראלי. יש בין אנשי הציונות הדתית המברכים על פעילותו ומשתפים עמו פעולה, אך גופים יהודיים-דתיים אחרים רואים בארגון זה גוף מיסיונרי שמטרתו הסופית המרת יהודים לנצרות. בין היתר נטען כי התמקדותו של הארגון בסיוע לאוכלוסיות חלשות נובעת מכך שאוכלוסיות אלו מהוות כר פעולה נוח להשפעה דתית מיסיונרית. בעקבות הביקורת מיתן הארגון את ניסוח כמה ממסריו האידאולוגיים באתר האינטרנט שלו, תוך הדגשה כי פעילותו בסיוע ליהודים נובעת מאהבה שאינה מותנית בדבר.

נוצרים מאוחדים למען ישראל

נוצרים מאוחדים למען ישראל (באנגלית: Christians United for Israel, בראשי תיבות: CUFI) הוא ארגון אמריקאי נוצרי התומך בישראל. זהו הארגון הגדול ביותר בארצות הברית הפועל למען ישראל.

בארגון חברים כנסיות וארגונים נוצריים אחרים, כמרים ואנשי דת, המפעילים קבוצת אינטרס בארצות הברית שמטרתה תמיכה כלכלית ופוליטית בישראל. מנהיג הארגון הוא הכומר האוונגליסטי ג'ון הייגי.

עם מעל 7 מיליון חברים רשומים (אוקטובר 2019) הוא הארגון הפרו-ישראלי הגדול בארצות הברית.

עצומת בלקסטון

עצומת בלקסטון או תזכיר בלקסטון (באנגלית: Blackstone Memorial) היא עצומה שחוברה על ידי הכומר ויליאם יוג'ין בלקסטון והוגשה לנשיא ארצות הברית בנג'מין הריסון ב-5 במרץ 1891, הקוראת להשבת ארץ ישראל לעם היהודי ולסיוע פעיל של ארצות הברית בכך. על העצומה חתמו 431 אמריקנים בעלי עמדה: ראשי ערים, מושלים, חברי קונגרס, אנשי דת בכירים, שופטים, עיתונאים, עורכים ומוציאים לאור של עיתונים חשובים ואנשי עסקים חשובים.

פיק"א

פִּיקָ"א (PICA, ראשי תיבות באנגלית: Palestine Jewish Colonization Association – חברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל) הייתה חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

ציונות מדינית

הציונות המדינית היה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל. הציונות המדינית הייתה שונה ואף מנוגדת לתנועת חיבת ציון ולזרם המעשי שדגלו בעיקר בעבודה בארץ ישראל בלי להבטיח מראש זכויות פוליטיות.

מנהיגו המובהק של הזרם היה בנימין זאב הרצל, ולשם מימושה של הציונות המדינית נוסדה ההסתדרות הציונית. עיקר פעילותו של הרצל היה למען הקמת מדינה יהודית.

שורשיה של הציונות המדינית, בין השאר, בהגותם של מבשרי הציונות. ראשון להם, על פי ההיסטוריון ונשיא מדינת ישראל יצחק בן-צבי היה הרב ד"ר יהודה ביבאס ואחריו תלמידו רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי.

ציוני ציון

ציוני ציון היה זרם בתנועה הציונית שדגל בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד ונאבק בשנים 1905-1903 בתוכנית אוגנדה שהתקבלה בקונגרס הציוני השישי.

בראש קבוצה זו, שמרביתם היו יהודים ממזרח אירופה, עמדו מנחם אוסישקין, ד"ר יחיאל צלנוב, ד"ר שמריהו לוין, ד"ר אברהם פריידנברג ואחרים. הם דגלו בריכוז העבודה הציונית בארץ ישראל, התנגדו לכל פתרון זמני בכל מקום אחר בעולם וקראו להגברת העלייה וההתיישבות בארץ ישראל. עוד בלטו בקרב תועמלני ציוני ציון דב בר בורוכוב, זאב ז'בוטינסקי ורחל ינאית בן-צבי.

בקונגרס הציוני ה-7 שהתקיים בבזל בשנת 1905 גברה דעתם של 'ציוני ציון' והתקבלה החלטה עקרונית הדוחה את תוכנית אוגנדה וקובעת כי התנועה הציונית קשורה אך ורק בארץ ישראל.

קהילת בית אל בזכרון יעקב

קהילת בית אל היא קבוצה של נוצרים ציוניים פרוטסטנטים המונה היום כ-800 חברים המתגוררים בעיקר בזכרון יעקב ובבנימינה וחיים חיי שיתוף במסגרת של קיבוץ עירוני.

הקהילה הגיעה לישראל בשנת 1963 בהנהגתה של האחות הגרמניה אמה ברגר. לאחר שנרפאה ממחלה קשה ראתה בכך נס ונדרה נדר להקדיש את חייה לעבוד את אלוהים. הדרך בה בחרה לעשות זאת הייתה על ידי עזרה בפועל לשיבת העם היהודי לארץ ישראל, כמובטח במקורות. גב' ברגר ואחותה אלזה הצליחו לרכז אנשים שהסכימו לדרכה בשם קהילת בית אל. חברי הקהילה עזבו את הזרמים השונים בנצרות ויצאו מהכנסייה, הם מאמינם בתנ"ך ובברית החדשה כלשונם, ללא פרשנויות.

הם חרתו על דגלם את הסיסמה: מי שיברך את מדינת ישראל ותושביה, יבורך הוא בעצמו.

ברגר שלחה שליחים לתור את ישראל ולמצוא מקום להתיישב בו. הם מצאו באקראי בזכרון יעקב את בית ההבראה של דורה שוורץ ליד אחוזת לנגה שהיה נטוש ועמד למכירה.

התיישבות הגרמנים בזכרון יעקב העלתה התנגדות קשה מצד המועצה המקומית בזכרון יעקב וחוגים דתיים שחששו מפעילות מסיונרית של הקהילה וכינו אותה בשם כת. רק לאחר דיון משפטי ממושך אישר בית המשפט העליון את הרכישה.

בשנת 2004 קבלו חברי הקהילה מעמד של תושבי קבע בישראל. ילדי הקהילה בגיל גיוס משרתים בצה"ל בתפקידים טכניים.

בשנת 1977 חברי הקהילה החלו לייצר מערכות סינון אוויר ובשנת 1999 הוקמה חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ בבעלות קיבוץ בית אל. בתחילה הביקוש היה מצומצם לתוצרתם אולם לאחר מלחמת המפרץ עלה הביקוש למוצרים וכיום חברת תעשיות בית אל זכרון יעקב בע"מ מייצאת את מוצריה לכ-70 מדינות. לקהילה מפעלים בזכרון יעקב, אזור התעשייה שח"ק, אזור תעשייה בני יהודה, מושב מגן שאול ואזור התעשייה ספיר בערבה.

הסמליל של תעשיות בית אל הוא תיבת נח ומעליה הקשת, בדומה לסיפור נח שבנה את התיבה להגן על יושביה, גם מערכות הסינון אוויר נועדו למגן את האוכלוסייה.

לקהילה מפעלים המתמתחים בעיבוד שבבי, הזרקת פלסטיק, קווי ייצור ומזון. כמו כן, לקהילה חנות מפעל כשרה בזכרון יעקב ובה: לחמים ודברי מאפה, דבש, ריבות, מוצרי שוקולד ומגוון שמיכות וכריות פוך.

מתוך רצון לחיות חיים שוויוניים המבוססים על ערכי הצניעות, ההרמוניה והתנ"ך התאגדו חברי הקהילה לקיבוץ עירוני, כאשר כל אחד תורם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הקהילה מחזיקה בית הורים לזקני הקהילה הממוקם בבנין הראשי של פנסיון דורה שוורץ לשעבר, חדר אוכל משותף בו הם אוכלים בצהרים, משק חי לתוצרת העצמית ואולם תפילה. לקהילה אין כנסייה או כומר. ילדי הקהילה לומדים בבית ספר של הקהילה ובכיתה ט' עובדים במפעלי התעשייה ומקבלים הכשרה מקצועית - טכנולוגית, במקביל ללימודים בבית הספר.

הקהילה קוברת את מתיה בזכרון יעקב, בנימינה - גבעת עדה ובמתחם בתי הקברות בחיפה שם קבורה אמה ברגר. קבריהם אחידים ואין עליהם צלב.

עד עתה לא ידוע על שום פעולה מסיונרית מצד חברי הקהילה. עובדה המצוינת באתר של יד לאחים.

שארלוט אליזבת טונה

שארלוט אליזבת טוֹנָה (Charlotte Elizabeth Tonna; ‏1 באוקטובר 1790, נוריץ', אנגליה – ‏12 ביולי 1846, רמסגייט , אנגליה) הייתה סופרת אנגליה, שהטיפה בכתביה לאוונגליזם האנגליקני ולדחיית הקתוליות, גילתה עניין רב ביהדות, והעלתה בכתביה את חזון שיבת עם ישראל לארצו.

ציונות ישראל
נושאים ומושגים מרכזיים התנועה הציוניתהתקווהארץ ישראלאוטואמנציפציהתוכנית בזלתוכנית אוגנדהתוכנית בילטמור • "אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים" • עלייה לארץ ישראל, ההעפלה וחוק השבותתחיית הלשון העבריתעבודה עברית וכיבוש העבודהחלוציותקיבוץמחתרות עבריות בארץ ישראלכוח המגן העבריכרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשהאנטישמיותטריטוריאליזם יהודיהצהרת בלפור, הספר הלבן הראשון ותוכנית החלוקההכרזת העצמאות ומלחמת העצמאותדגל ישראלהסכסוך הישראלי-פלסטיניפוסט-ציונות ואנטי ציונותהחלטת האו"ם 3379החלטת האו"ם 4686 Zionism-template
זרמים בציונות ציונות מדיניתציונות מעשיתציונות סינתטיתציונות רוחניתהציונים הכלליים וציונות כללית • ציונות סוציאליסטיתציונות רוויזיוניסטיתציונות דתיתארץ ישראל השלמה • ציונות נוצרית
ארגונים ציוניים קונגרס פוקשאן והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריהההסתדרות הציונית העולמיתהקונגרס הציוני העולמיהוועד הפועל הציוני וההנהלה הציוניתהסוכנות היהודיתקרן קיימת לישראלקרן היסודמינהל מקרקעי ישראלהמשרד הארצישראליהמוסדות הלאומייםהכשרת הישובאוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינהפיק"אהגדודים העברייםההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראלהסתדרות העובדים הכללית החדשהסולל בונההארכיון הציוני המרכזיארכיון התצלומים של קק"ל
תנועות ציוניות ביל"וחובבי ציוןציוני ציוןפועלי ציוןההתיישבות העובדתהתנועה הקיבוציתעליית הנוערתנועת המזרחיברית הציונים הרוויזיוניסטיםציונות ברוסיהציונות בלוב
ראשוני הציונות מבשרי הציונותיהודה לייב פינסקרבנימין זאב הרצלנתן בירנבויםמקס נורדאואחד העםליאו מוצקיןדב בר בורוכובמשה הסנפתלי הרץ אימברדוד וולפסוןחיים ויצמןמשה לייב ליליינבלוםנחום סוקולובנחמן סירקיןיוסף לוריאמקס בודנהיימראדמונד ג'יימס דה רוטשילדיצחק יעקב ריינסאוטו ורבורגנחום גולדמןיחיאל צ'לנובאבא הלל סילברצבי הירש קלישרשמואל מוהליבר
אישים ציונים נוספים ואנשי היישוב אהרן דוד גורדוןמרטין בובררחל המשוררתשמואל הוגו ברגמןהנרייטה סאלדזאב ז'בוטינסקימאיר בר-אילןחיים ארלוזורובזלמן שזראברהם יצחק הכהן קוקארתור רופיןדוד בן-גוריוןמנחם מנדל אוסישקיןאב"א אחימאירחיים בוגר (בוגרשוב)ברל כצנלסוןאלכסנדר זיידיוסף שפרינצקישראל שוחטשמריהו לויןיוסף טרומפלדורמיכאל הלפרןגרשם שלוםיהודה לייב מאגנסיצחק טבנקיןיצחק בן-צבימנחם בגין • ציונים לא יהודים
ראו גם 100 מושגי יסוד • פורטל ישראל • פורטל היישוב • היסטוריה של עם ישראלהיסטוריה של ארץ ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.