צדק (כוכב לכת)

צדק (בלועזית: Jupiter, יופיטר) הוא ענק גזים וכוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש, החמישי במרחקו מן השמש והראשון בקטגוריית כוכבי הלכת הגזיים. צדק עשוי בעיקר מגז: כ־90% ממסתו הם מימן וכ־10% הליום.

צדק סימול אסטרונומי של צדק
Jupiter
צדק, צולם על ידי וויאג'ר 2 ב־1979
מידע כללי
סוג עצם כוכב לכת
קטגוריה ענק גזים
מיקום מערכת השמש התיכונה
תאריך גילוי מימי קדם
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 778,340,821 ק"מ
(5.203,363,01 AU)
אפהליון 816,081,455 ק"מ
(5.455,167,59 AU)
פריהליון 740,742,598 ק"מ
(4.951,558,43 AU)
אקסצנטריות 0.04839266
זמן הקפה 4,331.572 ימים (11.8592 שנים)
מחזור סינודי 398.9 ימים
מהירות מסלולית
 ‑ ממוצעת 13.0697 ק"מ/שנייה
 ‑ מקסימלית 13.712 ק"מ/שנייה
 ‑ מינימלית 12.446 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול 1.30530°
מספר ירחים 79[1][2]
מאפיינים פיזיים
שטח פנים ‎6.41×1010קמ"ר
מסה ‎1.899×1027ק"ג
צפיפות ממוצעת 1.326 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 24.79 מטר/שנייה2, 2.528 ג'י
זמן סיבוב עצמי 9 שעות 55 דקות ו־30 שניות
מהירות סיבוב עצמי 12.6 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
נטיית ציר הסיבוב 3.12°
אלבדו 0.52
מהירות מילוט 59.54 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח
 ‑ מינימום 110 קלווין / 163°C−
 ‑ ממוצע 152 קלווין / 121°C−
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי בגובה שכבות העננים 20–200 קילו פסקל
מימן 89.8±2.0%
הליום 10.2±2.0%
מתאן 0.1%
אדי מים 0.1%
אמוניה 0.02%
אתאן 0.0002%
פוספין 0.0001%
מימן גופרתי <0.00010%
790106-0203 Voyager 58M to 31M reduced
צילום אנימציה של כוכב הלכת צדק שצולם על ידי הגשושית וויאג'ר 1. התמונות המרכיבות את האנימציה צולמו אחת ליממה של כוכב הלכת, בין ה־6 בינואר עד ה־3 בפברואר 1979

השם

בפנריון שלו אפיפניוס כותב שהפרושים קראו לכוכב זה "כוכב בַּעַל"[3] על שם האל הכנעני בַּעַל שהיוונים והרומאים ראו כמקביל לזאוס ויופיטר.

היוונים ואחריהם גם הרומאים, קשרו את שמו של הכוכב לשם האל הראשי שבמיתולגיות שלהם, זאוס ויופיטר בהתאמה, מלכי האלים שהיו ממונים גם על החוק ועל הצדק. לחז"ל הייתה מגמה ברורה להימנע משמות כוכבים עם משמעות דתית, והם העניקו לכוכב את השם הקצר צֶדֶק[3], וכך הוא מוזכר בתלמוד הבבלי[4].

מקובל לקשר את צדק ליום חמישי. בלטינית נקרא היום "דיאס יוביס" (Dies Iovis; יוביס הוא שם אחר לאל יופיטר) ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה: בצרפתית Jeudi, בספרדית Jueves ובאיטלקית Giovedì.

מידע כללי

קוטרו של צדק 142,984 ק"מ (בקו המשווה) וצפיפותו הממוצעת היא 1.33 גרם לסמ"ק. מסתו של צדק גדולה כמעט פי 2.5 ממסתם של כל שאר כוכבי הלכת במערכת השמש יחדיו. הוא מסיבי יותר מכדור הארץ פי 318, קוטרו גדול פי 11 מזה של כדור הארץ ונפחו גדול פי 1,300 מנפח כדור הארץ. אף על פי שצדק מרשים בגודלו, נתגלו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש להם מסות גדולות משמעותית.

לצדק קצב הסיבוב המהיר ביותר בין כוכבי הלכת במערכת השמש. זמן הסיבוב העצמי (אורך היממה) שלו הוא 9 שעות, 55 דקות ו־30 שניות בלבד. כתוצאה מכך, רדיוסו גדול יותר באזור קו המשווה וצורתו פחוסה; קל לראות זאת כשצופים בו בטלסקופ. אחד המאפיינים הבולטים בצדק הוא הכתם האדום הגדול, סערה שגדולה מכדור הארץ. כוכב הלכת מכוסה שכבת עננים באופן תמידי.

צדק הוא בדרך כלל העצם הרביעי בבהירותו ברקיע, לאחר השמש, הירח ונוגה; עם זאת בזמנים מסוימים מאדים נראה בהיר מצדק, ובפעמים אחרות צדק בהיר יותר מנוגה.

את צדק ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים: הליבה, החלק הפנימי והחלק החיצוני. משערים שהליבה מכילה ניקל וברזל, רדיוסה 10,000 ק"מ ומעליה מצויה שכבת מימן במצב של נוזל מתכתי. החלק שמעל ליבת המימן המתכתי הוא החלק הגזי של צדק ואנו רואים את חלקו החיצוני. על פני צדק נראות חגורות עננים כהות וכתם אדום גדול. צדק משלים הקפה סביב השמש אחת ל־11.86 שנה[5] במהירות ממוצעת של 13.06 ק"מ לשנייה. צדק מוקף בטבעות והטבעת העיקרית מצויה במרחק של 1.72 עד 1.81 רדיוסי צדק והיא מכילה בעיקר חלקיקי אבק הקטנים ממ"מ.

נכון ל-2016, שתי גשושיות הגיעו עד כה אל צדק - גלילאו (הגיעה אליו ב-7 בדצמבר 1995) וג'ונו (הגיעה ב-4 ביולי 2016)[א].

מאפיינים פיזיים

הרכב פלנטרי

מדענים משערים שלצדק יש ליבה סלעית, וקטנה יחסית, אך זה מעולם לא הוכח, הליבה מוקפת על ידי מימן מוצק, המוקף על ידי מימן נוזלי שמוקף במימן גזי. אין גבול או שטח פנים ברור בין פזות שונות אלו של מימן. צדק מורכב בעיקר ממימן (כ־90% ממספר האטומים שהם כ־75% מהמסה) ומהליום (כ־10% ממספר האטומים שהם כ־25% מהמסה)[6].

אטמוספירה

Jupiter from Voyager 1
פרטים של האטמוספירה של צדק כפי שצולמו על ידי וויאג'ר 1

האטמוספירה של צדק מהווה אחוז מהמסה הכוללת שלו, להשוואה האטמוספירה של כדור הארץ מהווה פחות ממליונית ממסת כדור הארץ[7]. האטמוספירה מורכבת בעיקר ממימן (כ־90%) ומהליום (כ־10%). האטמוספירה מורכבת גם מכמויות מזעריות של מתאן, אדי מים, אמוניה וחומרים נוספים. היא מורכבת גם מכמויות זעומות של פחמן, אתאן, מימן גופרתי, ניאון, חמצן, פוספין וגפרית. השכבה החיצונית של האטמוספירה מכילה גבישים של אמוניה קפואה.

השכבה החיצונית של האטמוספירה, שעובייה 3,000 קילומטר[7], מורכבת מחגורות מתחלפות של זרמי סילון, כשכל חגורה נעה בכיוון מנוגד לשכנותיה. הרכב השכבה שמתחת לשכבה החיצונית אינו ידוע, אך רוחות הסילון אינן קיימות בו והוא שומר על טופוגרפיה קבועה, כך שייתכן ומדובר בשכבה מוצקה או נוזל שגובהו נקבע על פי עצמת שדה הכבידה המקומי[8].

ההרכב האטמוספירי דומה מאוד להרכב של הענן השמשי. לשבתאי יש הרכב דומה אך לאורנוס ולנפטון יש הרבה פחות מימן והליום.

האטמוספירה העליונה של צדק עוברת רוטציה דיפרנציאלית, אפקט זה הובחן לראשונה על ידי ג'ובאני קאסיני (1690). ההסתובבות של האטמוספירה הקוטבית של צדק ארוכה יותר בכ־5 דקות משל האטמוספירה בקו המשווה. נוסף לכך, רצועות עננים בקווי רוחב שונים נעים בכיוונים מנוגדים ברוחות השכיחות. רוחות במהירות של 600 קמ"ש הן רגילות. סערה חזקה במיוחד, בערך פי שלושה מקוטרו של כדור הארץ, ידועה ככתם האדום הגדול.

טבעות פלנטריות

לצדק מספר טבעות פלנטריות שנוצרו מחלקיקי אבק. חלקיקי אבק אלה הם תוצאה של פגיעות מטאוריטים בירחיו. הטבעת העיקרית עשויה מאבק הירחים אדרסטאה ומטיס. שתי טבעות מקיפות את הטבעת העיקרית; טבעות אלו נוצרו על ידי פגיעות בשניים מירחיו של צדק - תבה ואמלת'אה. נוסף לכך יש טבעת חיצונית רחוקה יותר ודלילה מאוד המקיפה את צדק במהופך.

ירחים

נכון ליולי 2018, התגלו 79 ירחים לצדק, חלקם אסטרואידים אשר נלכדו בכוח המשיכה שלו[1][9].

Jupiter.moons2
ארבעת הירחים הגליליאניים של צדק בתמונה המראה את גודלם ביחס לצדק

ארבעת הירחים הגדולים נקראים הירחים הגליליאניים (משום שהראשון שגילה אותם היה גלילאו גליליי, בעת שצפה בשנת 1610 בטלסקופ לעבר צדק) הם מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים:

  • גנימד, הירח הגדול ביותר במערכת השמש, מרוחק כמיליון ק"מ מצדק, קוטרו כ־5,300 ק"מ.
  • קליסטו מרוחק כשני מיליון ק"מ מצדק, נחשב כירח בעל פני השטח העתיקים ביותר במערכת השמש, קוטרו כ־4,800 ק"מ.
  • איו מרוחק כ־420,000 ק"מ מצדק, קוטרו כ־3,600 ק"מ, פעיל מבחינה געשית.
  • אירופה מרוחק כ־670,000 ק"מ מצדק, קוטרו כ־3,100 ק"מ (כמו זה של ירח כדור הארץ).

קבוצת הירחים הקרובים לצדק (עד 250,000 ק"מ מצדק), מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים. מונה בין היתר את:

ירחי הקבוצה המרוחקת יותר (עד 10 מיליון ק"מ מצדק), מקיפים את צדק בכיוון השעון - בניגוד לכיוון שבו מקיפים אותו יתר ירחיו, במסלולים אקסנטריים שונים הנטויים בזווית של 153 מעלות בממוצע, יחסית למישור המשווה של צדק. מונה בין היתר את:

הקבוצה המרוחקת ביותר מצדק כוללת ירחים המקיפים את צדק במישור הנטוי בזווית של 28 מעלות, בממוצע, יחסית לקו המשווה של צדק. הקבוצה מונה בין היתר את:

שומייקר־לוי 9

Jupitersatelliteimpact
Jupiter gany
תמונה זו צולמה על ידי וויאג'ר 1 ב־24 בינואר 1979, כאשר הייתה במרחק של למעלה מ־40 מיליון ק"מ

ביולי 1994 פגע בחצי הכדור הדרומי של צדק השביט שומייקר־לוי 9. לאחר שהתגלה כשהוא מפורק ליותר מעשרים שברים, התברר כי מסלולו מוביל אותו היישר לצדק. הפגיעה הייתה בצד שהיה נסתר מכדור הארץ בזמן הפגיעה, אך אזור הפגיעה נצפה כ־20 דקות מאוחר יותר, עקב הסיבוב המהיר של צדק סביב צירו. כל שבר של שביט השאיר את חותמו על צדק בצורת כתם כהה באטמוספירה, ואת הכתמים הרבים ניתן היה לראות גם בטלסקופים חובבניים. תוצאת פגיעות אלו נצפתה גם שנה לאחר הפגיעה על ידי טלסקופ החלל האבל.

חקר צדק

צדק היה ידוע מאז העת העתיקה ונראה גם לעין בלתי מזוינת בשמי הלילה. ב־1610 גילה גלילאו גליליי את ארבעת הירחים הגדולים ביותר של צדק באמצעות טלסקופ.

מספר גשושיות מחקר חקרו את צדק:

הגשושית פיוניר 10 חלפה ליד צדק ושלחה לראשונה תמונות ממנו לכדור הארץ ב־3 בדצמבר 1973. שנה בדיוק לאחריה חלפה ליד צדק גם פיוניר 11. גשושיות אלו סיפקו מידע חדש על המגנטוספירה של צדק וצילמו כמה תמונות ברזולוציה נמוכה של צדק.

וויאג'ר 1 חלפה ליד צדק במרץ 1979 ולאחריה ביולי אותה שנה חלפה וויאג'ר 2. גשושיות אלו שיפרו את ההבנה על הירחים הגליליאנים וגילו את טבעותיו של צדק. גשושיות אלו גם סיפקו לראשונה צילומי תקריב של אטמוספירת צדק.

בפברואר 1992 חלפה הגשושית יוליסס במרחק של 900,000 ק"מ מצדק, בדרכה למסלול קוטבי סביב השמש. הגשושית ביצעה מחקרים על המגנטוספירה של צדק. בפברואר 2004 הגיעה הגשושית לסביבת צדק בשנית, אולם אז המרחק היה גדול יותר, כ־240 מיליון ק"מ.

הגשושית הראשונה שהקיפה את צדק הייתה גלילאו, שנכנסה למסלול סביב צדק ב־7 בדצמבר 1995. היא הקיפה את כוכב הלכת במשך למעלה משבע שנים וחלפה לצד הירחים הגליליאניים ואמלת'אה. ביולי 1995 שחררה גלילאו גשושית שנכנסה לאטמוספירה של צדק ב־7 בדצמבר 1995. הגשושית צנחה 150 ק"מ באטמוספירה ואספה מידע במשך 58 דקות, לפני שנהרסה על ידי הלחץ הרב בו הייתה נתונה. הגשושית גלילאו זכתה לגורל דומה כאשר כוונה לתוך כוכב הלכת ב־21 בספטמבר 2003 ובמהירות של למעלה מ־50 ק"מ לשנייה.

בשנת 2000 חלפה לצד צדק הגשושית קאסיני, שהייתה בדרכה לשבתאי, וסיפקה מספר תמונות שלו ברזולוציה גבוהה. בשנת 2007 הגשושית ניו הורייזונס חלפה בקרבת צדק בדרכה אל כוכב הלכת הננסי פלוטו.

ב־4 ביולי 2016 הגשושית ג'ונו נכנסה למסלול סביב צדק במשימה שנועדה לחקור רמזים לאופן בו צדק נוצר, לחקור את ההרכב הפנימי שלו ולברר אם באמת יש לו ליבה מוצקת וסלעית וכן את השדה המגנטי שלו ומקורותיו. ג'ונו צפויה לסיים את משימתה ביולי 2021 ולבצע התרסקות מבוקרת אל תוך צדק[10].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ לפי השעון באזור ארצות הברית. התאריך חל במקרה ביום העצמאות האמריקאי; לפי זמן UTC הגשושית הגיעה לצדק ב-5 ביולי.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הירחים החדשים של צדק, מכון דוידסון, 17 ביולי 2018
  2. ^ "A dozen new moons of Jupiter discovered, including one "oddball."". Carnegie Institution for Science. 16 ביולי 2018.
  3. ^ 3.0 3.1 Robert R Steiglitz, The Hebrew Names of the Seven Planets, 1981
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ו, עמוד א'.
  5. ^ בבראשית רבה נכתב מספר קרוב ביותר למספר זה: "ויש מזל שגומר הילוכו לי"ב שנה והוא צדק" (בראשית רבה, פרשה י', פסקה ד')
  6. ^ Jupiter l Jupiter facts, pictures and information
  7. ^ 7.0 7.1 עידו אפרתי: ארבעה מחקרים מסירים את שכבת אי־הוודאות מכוכב צדק
  8. ^ סרטון-מבנה העומק של אטמוספירת צדק
  9. ^ ירחים חדשים של צדק הוכרזו ב-2017 מיוני 2017
  10. ^ Mike Wall, "NASA Extends Juno Jupiter Mission Until July 2021". space.com. June 8, 2018
OGLE-2005-BLG-390Lb

OGLE-2005-BLG-390Lb או OGLE-05-390Lb הוא כוכב לכת חוץ-שמשי שהתגלה במערכת כוכבי לכת מרוחקת מכדור הארץ, ייחודו בכך שהוא כוכב הלכת הראשון בעל מעטפת מוצקה וקרה שהתגלה לאדם מחוץ למערכת השמש.

מסת צדק

מסת צדק (באנגלית גם MJ או MJUP), היא יחידת מסה השווה למסה הכוללת של כוכב הלכת צדק (‎1.8986×1027‎ ק"ג או 317.83 מסות כדור הארץ). 'מסת צדק' מהווה יחידת מידה לתיאור מסות של ענקים גזיים, כוכבי לכת חוץ-שמשיים וננסים חומים.

עד לשיגור טלסקופ החלל קפלר רוב כוכבי הלכת שנצפו מחוץ למערכת השמש הם בעלי מסת צדק אחת או יותר. הסיבה לכך היא שקל יותר באופן משמעותי למצוא גופים בעלי מסת צדק. כוכב לכת בעל מסת צדק במרחק הקפה של יחידה אסטרונומית מכוכב דמוי שמש, גורם לשינוי משרעת בכוכב האם של 28 מ'/שנייה, שניתנת לזיהוי באמצעות הטכנולוגיה הנוכחית. כוכבי הלכת הקלים ביותר לזיהוי באמצעות מדידת מהירות רדיאלית הם בעלי מסה גבוהה ומסלולים קרובים לכוכב שלהם. עובדה זו מייצרת 'הטיית בחירה' לטובת כוכבי לכת בעלי מסת צדק. כמו כן, לכוכב לכת עם מסת צדק או יותר יש סיכוי גבוה יותר להיות מזוהה באמצעים אחרים, כגון ליקוי או מיקרו עידוש כבידתי.

גוף בעל מסת צדק יכול להיות בעל ממדים שונים. לדוגמה, לכוכב לכת שמסתו מסת צדק אך הרכבו דמוי ארץ יהיה רדיוס השווה לבערך חצי רדיוס צדק[דרוש מקור]. בדומה לכך לצדק חם שמסתובב במסלול קרוב סביב כוכב יכול להיות רדיוס גדול יותר. מצד שני, הרדיוס של ננס חום (שמסתו נעה בין 13 ל-75 מסות צדק) דומה מאד לשל צדק (כ-10%- 15% יותר).

המסה המינימלית התאורטית שכוכב יכול לקיים בה היתוך של מימן (1H) בליבה, מוערכת בכ-75 מסות צדק, אם כי היתוך של דאוטריום (2H) יכול להתרחש אצל ננסים חומים במסה נמוכה של כ-13 מסות צדק.

במערכת השמש, המסות של כוכבי הלכת החיצוניים יכולים להימדד במסות צדק.

צדק - 1.000

שבתאי - 0.299

אורנוס - 0.046

נפטון - 0.054ניתן להמיר מסת צדק אחת ביחידות דומות:

25,839 מסות ירח (ML)

317.83 מסות כדור הארץ (M⊕)

0.0009546 מסת שמש (Ms)

צדק

האם התכוונתם ל...

צדק חם

צדק חם (באנגלית: Hot Jupiter) הוא שם כללי לטיפוס של כוכב לכת חוץ-שמשי בעל מסה מסדר גודל של מסת צדק הנמצא במרחק של 0.015-0.5 יחידות אסטרונומיות מהכוכב שלו. לשם השוואה, במערכת השמש, כוכב הלכת צדק, שעל שמו נטבע המינוח "צדק חם", נמצא במרחק של 5.2 יחידות אסטרונומיות וכוכב חמה, כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש, נמצא במרחק של 0.4 יחידות אסטרונומיות מהשמש. בשל הקרבה לכוכב שלו, טמפרטורת כוכב לכת מסוג צדק חם גבוהה בצורה ניכרת מזאת שבצדק וזמן ההקפה שלו קצר מאוד. לדוגמה, 51 פגסי בי החג במרחק של 0.0527 יחידות אסטרונומיות ומסתו 1.06 מסות צדק שהתגלה ב-1995, הוא בעל זמן הקפה בן 4 ימים בלבד.

כוכבי לכת מטיפוס של צדק חם קלים לגילוי בהשוואה לכוכבי לכת אחרים, מכיוון שכוח הכבידה בינם לבין הכוכב שלהם הוא משמעותי ולכן הם גורמים להפרעות ניכרות בדינמיקה של הכוכב הניתנות לצפייה כהסחת דופלר של קרינת הכוכב. בנוסף, אם מישור תנועת צדק חם נחתך עם קו הראיה מכדור הארץ, תיראה ירידה זמנית בעוצמת ההארה של הכוכב החוזרת על עצמה בתדירות קבועה, עקב כך שכוכב הלכת עובר על פני דיסקת הכוכב. תנודות של הכוכב מאפשרות לקבוע את מסתו של צדק חם, תדירות ההחשכות את זמן ההקפה, ומידת הירידה בעוצמת ההארה את רדיוסו.

תבה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מערכת השמש
השמשכוכב חמהנוגההירחכדור הארץקטגוריה:ירחי מאדיםמאדיםקרסחגורת האסטרואידיםצדקקטגוריה:ירחי צדקשבתאיירחי שבתאיאורנוסקטגוריה:ירחי אורנוסירחי נפטוןנפטוןקטגוריה:ירחי פלוטופלוטוקטגוריה:ירחי האומיההאומיהמאקה-מאקהחגורת קויפרדיסנומיהאריסהדיסק המפוזרעננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה המידה המקורי; מיקום הסמן על כל אחד מהגופים, יציג את שמו)

השמשכוכב חמהנוגהכדור הארץמאדיםקרס • צדק • שבתאיאורנוסנפטוןפלוטוהאומיהמאקה-מאקהאריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, MK 2, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכתכוכב לכת ננסיגופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארצייםענקי הגזים (ענקי הקרח) • גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) • מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) • מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.