צדפות

דוּ-קְשָׂווֹתִים, המוכרים יותר כצְדָפוֹת (שם מדעי: Bivalvia; ריבוי מן צִדְפָּה; בנטייה צִדְפַּת-, צִדְפֿוֹת-), הם מחלקה המכילה מינים רבים של רַכיכות ימיות בממדים שונים. הן מאופיינות בקונכייה בעלת שני חלקים (הנקראים קשוות, ומכאן שם המחלקה), סימטריים פחות או יותר, ובתוכה גופה הרך של הצדפה ואיבריה הפנימיים. אצל חלק מהצדָפות השכבה הפנימית של הקשוות מצופה חומר מבריק – צֶדֶף (צְדָפִים ברבים) וזה משמש את האדם לייצור תכשיטים. עם זאת, השימוש המקובל יותר למילה "צֶדֶף" הוא בעבור הקְשָׂווֹת (ריבוי מן קַשְׂוָה; valve) עצמן.[1] הצדָפות נפוצות בסביבות מימיות בלבד.

לצדָפות אין מִשְׁנֶנֶת (רָדוּלָה), מעין סרט שיניים המשמש רכיכות אחרות לשחיקת מזונן, ולכן הן שואבות לתוכן חלקיקי צמחייה ובעלי חיים זעירים מהמים. הזימים, המשמשים גם לזיקוק חמצן מהמים, מסננים את הראוי לאכילה.

צדפות
Haeckel Acephala
קונכיות של צדפות ממינים שונים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: רכיכות
מחלקה: צדפות
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Bivalvia
ליניאוס, 1758
Shells on the beach
צדפות בחוף הים
Ecomare - strandgaper (4792-mya-strandgaper-mok-ogb)
צדפת Mya arenaria יוצאת מקונכיתה
Huitres Cancale
צדפות מסוג אוסטראה המשמשות למאכל
Argopecten irradians
צדפת Argopecten irradians
Ecomare - Amerikaanse zwaardschede (4991-amerikaanse-zwaardschede-ogb)
שריון צדפה ממין Ensis directus
שקיעה בחוף דור הבונים
צדפים

מינים ומגוון

קיימים 20,000 מיני צדָפות בקירוב, רובן מצויות בסביבות מים מלוחים ומיעוטן בסביבות מים מתוקים (בעיקר נחלים). צדפות מים מתוקים סובלות מזיהומים, ולכן משתמשים בהן לעיתים כחיווי לאיכות מים לשתייה לאדם. חלק ממיני הצדָפות נמצא רוב הזמן על קרקעית הים החולית או מחופרות בה, ואילו מינים אחרים שוהים על גבי סלעים המונחים על הקרקעית. צדָפות רבות נמצאות רוב חייהן במצב נייח וממעטות מאוד לזוז (אם בכלל), אם כי חלקן נעות במים.

20,000 מיני הצדָפות מגוונים מאוד בגודלם. לצד מינים קטנים מאוד, ישנם כאלה שמשקלם מגיע לעשרות קילוגרמים. דוגמה מובהקת למין גדול כזה היא צִדפַּת הענק (Tridacna gigas) שיכולה להגיע למשקל העולה על 180 קילוגרם ולאורך של 1.5 מטרים. גם תוחלת החיים מגוונת מאוד, החל מזמן קצר יחסית ועד עשרות ואפילו מאות שנים אצל מינים שונים (למשל, גילה של הצדפה מינג חושב ל-507 שנים). לצדָפות מחזור דם פתוח. הנפרידיום (איבר שתפקידו להפריש פסולת מהגוף אצל חסרי חוליות רבים) מסלק מהגוף את חומרי הפסולת. האיברים הפנימיים נמצאים, בצורה דחוסה יחסית, בתוך חלל אחת הקשוות.

בציבור הרחב, ה"צדָפות" האופייניות הן רחבות, ועשויות שני חלקים, אך במחלקת הדו קשוותיים מינים שונים בצורות שונות. במינים מסוימים נעשה שימוש לבישול מאכלי ים, דוגמת מרק צדפות, רוטב צדפות או צ'אודר צדפות. חלק קטן יחסית ממיני הצדפות יכול להפיק פנינים, המשמשות אצל האדם כאבני חן. הפנינה נוצרת מגרגיר חומר אורגני, גירוי כלשהו או גרגיר חול הנכנס לתוך הצדפה. בתגובה לגירוי, הצדפה מפרישה חומר אורגני העוטף את הגרגיר ונערם עד שנוצר עם הזמן כדור מבהיק ומרהיב ביופיו.

הצדָפות הופיעו לראשונה במפץ הקמבריוני שהתרחשה לפני 542 עד 530 מיליוני שנים, אז הופיעו צורות חיים רבות בכדור הארץ.

תת-מחלקות וסדרות הצדפות:

  • תת-מחלקה Palaeotaxodonta
    • סדרה Nuculoida
  • תת-מחלקה Cryptodonta
    • סדרה Praecardioida - נכחדה
    • סדרה Solemyoida
  • תת-מחלקה Pteriomorphia
    • סדרה Arcoida
    • סדרה Cyrtodontoida -נכחדה
    • סדרה Limoida
    • סדרה Mytiloida (צדפים אמיתיים)
    • סדרה Ostreoida
    • סדרה Praecardioida - נכחדה
    • סדרה Pterioida
  • תת-מחלקה Palaeoheterodonta
    • סדרה Trigonioida
    • סדרה Unionoida
    • סדרה Modiomorpha - נכחדה
  • תת-מחלקה Heterodonta
    • סדרה Cycloconchidae
    • סדרה Hippuritoida
    • סדרה Lyrodesmatidae
    • סדרה Myoida
    • סדרה Redoniidae - נכחדה
    • סדרה Veneroida
  • תת-מחלקה Anomalodesmata
    • סדרה Pholadomyoida

מראה והתנהגות

בניגוד לשאר הרכיכות, אין לצדָפות ראש הנושא משושים ועיניים. יש להן רגל חדה, דמוית יתד, הנשלחת מבין הקשוות. ישנם מינים של צדפות, דוגמת האוסטריה הנאכלת והפנינית הפשוטה, שהן חיות ישיבות הנצמדות למצע באמצעות רגלן. גוף הצדפה בנוי כגוש של איברים פנימיים, שעליהם מונחים שני זוגות של זימים. את כל הרקמות הרכות עוטפת הגלימה — רקמה המפרישה את הקונכייה. הזימים, המזרימים את מי הנשימה, מסננים במינים רבים מתוך מי הנשימה את מזונה של הצדפה – חלקיקים של חומר אורגני רקבובי ובעלי חיים זעירים. בעונת הרבייה מפרישות הצדפות למים תאי זרע ותאי ביצים רבים. במים מתרחשת הפריה חיצונית, ולאחר מכן בוקעות פגיות ראשניות השוחות במים, העוברות גלגול לבוגרים ושוקעות על קרקעית הים או האגם.

צִדפַּת הנחלים, נמנית עם צדָפות המים המתוקים, ואפשר לראותה בישראל בשמורת החולה ובכנרת. קשוותיה מפוזרות לכל אורך החופים. רבייתה של צדפה זו מעניינת, הביצים מופרות בתוך חלל הגלימה של הנקבה ושם הן מתפתחות לפגיות. נקבה המחזיקה פגיות רגישה לכל תנועה סביבה, וכשמזדמנים לידה דגים היא סוגרת בחוזקה את קשוותיה ופולטת סילון של מים שבו מצויות הפגיות, אלה נצמדות לדג, חודרות לתוך עורו ומתפתחות שם עד שלב מסוים. בגמר גידולן הן יוצאות מגופו ושוקעות אל קרקעית הנחל, שם הן הופכות לצדָפות בוגרות.

הפנינית: הפנינית הנפוצה בימים הטרופיים היא המפורסמת שבצדָפות, והרבה סיפורים ואגדות נרקמו סביבה. גודל קשוותיה של צדפה זו 30–40 ס"מ, צבען ירקרק מבחוץ ומבריק-כספי מבפנים. החומר המבריק נקרא דר או אם הפנינה. בצדפה זו מתפתחות פנינים בתוך גלימתה. בים האדום מצויות פניניות בעומק 5–6 מטר, ובאחדות מהן נמצאו פנינים. בדרום הים האדום ובמקומות רבים באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט יש דולי פנינים רבים הצוללים בים, לפעמים אף בין כרישים, כדי לדלות את הפנינים. כאשר גוף זר, דוגמת גרגר חול, חודר לתוך גופה של הפנינית וגורם לגירוי חזק, גלימת הצדפה עוטפת את הגוף המציק ומתחילה להפריש עליו שכבות של דר, שהוא גיר גבישי ומבריק. עם הזמן הולך גוש הדר וגדל, עד שנוצרת פנינה. צורתה של הפנינה לרוב כדורית אך לעיתים היא דמוית ביצה, צבעה לבן, אפור או וורדרד. ערכה של הפנינה נקבע על פי גודלה, צבעה וצורתה. ערכן של פנינים גדולות ומבריקות מגיע לאלפי דולרים.

מסרקים, ליביות, תיבות נוח ועוד סוגים ומינים רבים של צדָפות חיים בתוך הטין בקרקעית הים. לכל אחת מן הצדפות יש צורה וצבע מיוחדים, ומרבות מהן מייצרים עד היום כפתורי צֶדֶף. כוכבי הים הן אויביהן של המסרק והליביה, וטורפים אותם בכל פה. לצדָפות אלו יש עיניים זעירות לאורך שפת גלימתן ובאמצעותן הן מבחינות בכוכב הים המתקרב אליהן, אז הן פותחות וסוגרות את קשוותיהן במהירות רבה ויוצרות בדרך זו סילוני מים ההודפים אותן קדימה וכך הן נמלטות מאויבן.

צִדְפוֹת הענק נפוצות מאוד בשוניות האלמוגים בימים הטרופיים. לרוב הן צמודות למקומן, קשוותיהן פתוחות ומכוסות בשפת הגלימה הבשרנית והצבעונית. על כל מגע או תנועה מגיבות צדפות אלה בכיווץ גלימתן ובסגירת קשוותיהן החזקות. החוקרים גילו, שבתוך רקמת הגלימה מצויים חללים ובהם ציבורים של אצות החיות חיי שיתוף עם הצִדפּה. הודות לפעולה ההטמעה של אצות אלה, מתנקה גוף הצדפה מחלק מן הפסולת שהוא מפריש, ונוסף על כך מקבלת הצדפה מן האצות תוספת של חמצן ואולי גם של מזון. האצות השיתופיות מסייעות לצדפּת הענק גם לבנות את קוֹנכייתה.

צדפות קודחות – הן קבוצה מיוחדת של מינים החיים בתוך גופים מוצקים שונים. עמן נמנה תמר הים, צדפה חומה ומוארכת שאורכה עד 6 ס"מ, הקודחת בתוך אבנים וסלעי גיר שבים, בייחוד במים רדודים, באמצעות חומצה שהיא מפרישה מבלוטה מיוחדת. קשוותיה מצופות בחומר קרני המגן עליהן מפני החומצה. יש גם צדָפות הקודחות בעץ בעזרת קשוותיהן וגורמות נזקים לסירות ולספינות העשויות עץ.

החור שנמצא לעיתים בצידי הקונכיה, נוצר בידי טורפים הנצמדים לקונכיה, ובאמצעות חומר כימי הממס את נקודת החיבור עם הקונכיה, טורפים אותה בפעולת יניקה[2].

לקריאה נוספת

  • הלר, י., 2011, רכיכות הים של ארץ ישראל - אורחות חיים, הוצאת אלון ספר, ירושלים, 323 עמודים
  • הלר, י., 1993, שבלולי ארץ ישראל - אורחות חיים ומגדיר, הוצאת משרד הביטחון, תל אביב, 260 עמודים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צדף וצדפה באתר האקדמיה ללשון העברית, 5 במרץ 2012
  2. ^ https://travel.walla.co.il/item/3308957 עובדה 18
אוכלי רכיכות

אוכלי רכיכות (שם מדעי: Molluscivore) הוא מונח המתאר בעלי חיים הניזונים בעיקר מרכיכות שונות, כמו חלזונות, חשופיות, צדפות וסילוניות כמו תמנונים ודיונונים. חלק מהרכיכות חיות על היבשה (בעיקר ענף שבלולי יבשה) ואחרות (רובן של הרכיכות) חיות בימים או באגמים וגם בחופי הים וכך גם טורפיהם. הרכיכות נחשבות למזינות וערבות לחיך, ועשירות בחלבונים. על כן הן מהוות חלק מהתזונה של בעלי חיים רבים, בהם האדם. בשל מאפייניהן של הרכיכות פיתחו טורפיהן אסטרטגיות וטכניקות לציד יעיל שלהן.

אוכלי רקבובית

אוכלי רקבובית או אוֹכְלֵי רָקָב (באנגלית: Detritivore) הם בעלי חיים ויצורים הטרוטרופים נוספים (כמו פטריות, חיידקים ופרוטיסטים) הניזונים בעיקר משייריים אורגנים וחומר נרקב המצוי באדמה. בצורתם הם מזכירים את אוכלי הנבלות ואוכלי הצואה והם ייזונו גם ממאכלים אלה, אך לא רק. רובם גם ניזונים מתוך האדמה משיירים קטנים אותם הם מבודדים מהאדמה. מספר צמחים נחשבים לספרופיטים והם ניזונים משיירי הפטריות.

מרבית החיות הניזונות בדרך זו הם חסרי חוליות כמו זבובים, חיפושיות, תולעים רבות כמו השלשול, רבי רגליים, חלזונות, קפזנבאים, מיני שווה-רגלאים. בתוך המים ישנם מיני נוספים הניזונים משיירים לרבות כוכבי ים, תולעים רב-זיפיות, מלפפוני ים, וסרטנים כמו סרטן בועות חול וסרטנים מהסוג Uca המחפשים שיירים לאורך החופים.

יצורים אלה חשובים למערכת האקולוגית והם משמשים כמפרקים של הסביבה ועוזרים למחזור הביוגאוכימי של המערכת, בעזרתם להחלפת מחזור החנקן ולשימוש הצמחייה בחומרי המזון שלהם, לאחר שנפלטים מגופם או תוך כדי אכילתם. בסביבות ימיות אוכלי הרקבובית הם בעיקרם מינים ניזוני קרקעית (Bottom feeder) שונים כמו מיני צדפות, סרטנים ורכיכות שונות.

בוץ

בוץ הוא תערובת נוזלית או חצי נוזלית של מים עם אבק, חרס וחומרים אחרים הנמצאים באדמה.

הבוץ, הנחווה לעיתים בטעות כלכלוך, מהווה מקור מידע לחקר כדור הארץ ועברו. מרבצי בוץ עתיקים שהתקשו בעבר הרחוק, אוצרים בתוכם שכבות גאולוגיות, וכן מאובנים, המהווים עדות לתקופות רחוקות בהיסטוריה של כדור הארץ.

אחד ההבדלים בין שכבת בוץ טבעי לבין חול מצד אחד, ולכלוך מצד שני, הוא בקיומו של ההומוס בבוץ. הומוס הוא תוצר פירוקם של חומרים אורגניים המצויים בקרקע בתהליכים כימיים ועל ידי בעלי חיים, כדוגמת תולעים. יש להבחין בין בוץ ארעי המכיל יותר חול, לבין בוץ מאדמת ביצה מיובשת, המכיל יותר הומוס.

הבוץ מהווה בית גידול למספר רב של בעלי חיים, כדוגמת תולעים, חלזונות, צפרדעים, צדפות, סרטנים. בעלי חיים אחרים, כדוגמת חזירים ופילים, נוהגים לרחוץ בבוץ באופן קבוע על מנת לצנן את עורם ולהגן על עצמם מפני חום השמש.

ברווזי צדפות

ברווזי צדפות (שם מדעי: Tadorninae) היא תת-משפחה של עופות מים במשפחת הברווזיים בה מיני ברווזים החיים בעיקר באזורים הטרופיים או בחצי הכדור הדרומי, למעט מיני הסוג טדורנה המגיעים גם לחלק הצפוני. ברווזים אלה משכשכים על פני המים ומחפשים מזון על היבשה כמו גם במים. כמו תת-משפחת ברווזים מצויים, אלו מינים אוכלי-כל הניזונים הן מהחי והן מהצומח.

רבים מבני תת-משפחה זו שויכו בעבר לתת-משפחת Cairininae שבוטלה. חלק מהסוגים הנכללים בקבוצה שויכו בעבר לתת-משפחת ברווזים מצויים ואחרים יכולים להיות שייכים לתת-משפחת ברווזי ים (Merginae) או ברווזי צלילה (Aythyinae). חלקם גם מזכירים יותר אווזים מאשר ברווזים.

ברווזים מצויים

ברווזים מצויים (שם מדעי: Anatinae) הם תת-משפחה של עופות מים במשפחת הברווזיים ומכילה את רוב הברווזים המוכרים.

ברווזים אלה הם קטנים יותר מהאווזים והברבורים, והם אינם צוללים אל מתחת למים אלא מלקטים את מזונם בסמוך לפני המים או גם ביבשה. הם אוכלי כל הניזונים מצמחי מים, אצות וזרעים וגם מחרקי מים, סרטנים קטנים, ראשנים ודגיגים.

לבני תת-משפחה זו קרובים מיני הברווזים הענקיים מואה נאלו (מהסוגים: Chelychelynechen ,Thambetochen ו-Ptaiochen) הנכחדים מאיי הוואי, להם היה מקור גדול ביותר.

בריכת בראון

שְׁמוּרַת בְּרֵכַת בַּרְאוֹן היא שמורה הנמצאת בצפון רמת הגולן, צפונית לקיבוץ מרום גולן. הבריכה נוצרה משפך בזלת שהפך לבריכת מי גשם. עומקה של הבריכה כארבעה מטרים וקיבולתה כמאה אלף מטרים מעוקבים. בכל עונות השנה ישנם מים בבריכה, ולעיתים קופאת שכבת המים העליונה בחודשי החורף.

בערבית נקראת הברכה ברכת בב אל-הוא (שער הרוחות), על שם ההר הסמוך תל ברעום (הר בראון). ערביי הכפר בב אל-הוא השקו את עדריהם ממי הבריכה.

בבריכה ניתן לראות צמחי מים רבים: אגמון האגם, בוציץ סוככני, גומא, דמסון כוכבני. כמו כן בשולי הבריכה נמצאים סוגים של נורית. בבריכה ישנם גם בעלי חיים כדוגמת אילניתיים, חפריתיים, טריטון הפסים, נחש המים, סרטנאים, צדפות, צפרדע הנחלים, קרפדיים, שטרגליים. ליד הבריכה מקננים ברכיות וטבלן גמדי.

דייפ

דייפ (בצרפתית: Dieppe) היא רשות מקומית השוכנת לחוף האטלנטי של צרפת, צפונית לרואן, במחוז סן-מריטים בצרפת. ב-1999 מנתה אוכלוסיית האזור האורבני של דייפ כ-81 אלף נפש.

דייפ היא נמל לחוף תעלת למאנש, הידוע בשל צדפות המאכל (scallop) שבו, וכן בשל שירות המעבורת שהוא מקיים לנמל ניו הייבן שבמחוז סאסקס המזרחי באנגליה. לדייפ חוף חלוקי אבן פופולרי, וכן שתי כנסיות בנות המאה ה-15. במלחמת העולם השנייה, בשנת 1942 הייתה דייפ זירה לפשיטה כושלת של בעלות הברית, בניסיון לבחון תנאי נחיתה על חוף אטלנטי המוחזק בידי הנאצים.

המטבח האמריקאי

המטבח האמריקאי (באנגלית: American cuisine) הוא סגנון הבישול הנפוץ בארצות הברית או שמקורו משם.

ויטמין B12

ויטמין B12 הוא סדרה של תרכובות החיוניות לייצור DNA בתאים. יצירת תאי דם על ידי מח העצם תלויה במיוחד בוויטמין זה. כמו כן, הוא נחוץ מאוד למערכת העצבים.

סדרת התרכובות הזו, המכונה ויטמין B12, קרויה גם קובלמינים, שם הנגזר מקובלט, יסוד מתכתי שאטום שלו נמצא במרכז המולקולה, ואמין, נגזרת של אמוניה. באופן טבעי נוצר הוויטמין על ידי חיידקים ממגוון מערכות ביולוגיות, הנפוצים בקרקע אך גם במעי הדק של כמה אורגניזמים. באופן טבעי, בעלי חיים צמחוניים מסוימים, החיים בסביבות טבעיות מקבלים B12 מצמחים נמוכים שגדלו בקרקע העשירה באותם החיידקים המייצרים ויטמין זה (הצמחים עצמם אינם מייצרים B12 אלא סופגים אותו מחיידקים המייצרים אותו בקרבת שורשיהם) או מקבלים אותו מחיידקי מעי החיים במעי הדק שלהם; בעלי חיים בתעשיות המזון מהחי לעומת זאת, מקבלים בעצמם תיסוף של הוויטמין, או קובלט בתערובות המזון, ולעיתים גם זריקות. לא ברור מדוע החיידקים מסנתזים את הוויטמין שאינו נחוץ להם ואינו נחוץ גם לצמחים שהחיידקים נמצאים איתם בסימביוזה - ייתכן שהתהליך מתרחש כדי לעמוד בלחצים שדורשים החיים הסימביוטיים.מקורות לוויטמין בתזונה הנפוצה: מוצרים מן החי כגון בשר (בעיקר בשר בקר) ובמיוחד כבד בשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב, רכיכות, סרטנאים, צדפות ומספר מיני חרקים, ומקורות שלא מן החי כגון טבליות B12, דגני בוקר וחטיפים מועשרים, מוצרי סויה מועשרים, שמרים מועשרים, ועוד.

הן בבני אדם והן בבעלי חיים אחרים, מחסור בוויטמין B12 נגרם בדרך כלל ממחלות הפוגעות בכושר הספיגה של הוויטמין או מתזונה הלוקה בו (אלא אם נלקח תוסף תזונה). מחסור זה מסוכן, והוא עלול להוביל לאנמיה, לתופעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, עיוורון לשכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, ולנשים בהריון - שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד, ובעיקר פגמים בתעלה העצבית ושיעור גבוה של הפלות טבעיות.

לוח הזמנים הגאולוגי

לוח הזמנים הגאולוגי הוא טבלה המציגה את הזמן הגאולוגי, כלומר את התקופות הגאולוגיות לפי סדרן. הלוח משמש גאולוגים ומדענים בתחומים אחרים כדי לתאר את התזמון והקשרים בין אירועים ותהליכים שהתרחשו במהלך ההיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ.

הלוח מציג את ההתרחשויות השונות מן המאוחרות ביותר למוקדמות ביותר, ובאופן זה הוא מדמה את שכבות ההתרחשות כפי שהן באות לידי ביטוי בשכבות הסלעים ובסדר הופעת המאובנים בהן.

מאכלי ים

מאכלי ים הם מגוון של בעלי חיים וצמחים המשמשים למאכל אדם, אשר נשלו מן הים או גודלו בבריכות מיוחדות לכך.

מאכלי הים מתחלקים לשלוש קבוצות: דגים, פירות ים ואצות ים. יונקי ים, כגון לווייתנים, דולפינים, אריות ים וכלבי ים וכדומה, אינם חוקיים כיום לציד ולמאכל בישראל כמו ברוב חלקי העולם.

מין מהנדס סביבה

באקולוגיה, מין מהנדס סביבה (או מין מעצב סביבה) הוא מין ביולוגי היוצר, משנה או הורס באופן משמעותי את בית הגידול שבו הוא נמצא, ובעשותו כך, משנה את תפוצתם של אורגניזמים אחרים. הדוגמה המוכרת ביותר למין כזה היא האדם, אך המחקרים על הנדסה סביבתית אינם עוסקים בו (זאת עקב תשומת הלב הרבה לפעולות האדם באסכולות האחרות של המחקר האקולוגי) ומתמקדים בעיקר בבעלי חיים אחרים, אם כי מינים מהנדסי סביבה קיימים בכל ממלכות החיים.

מסור

מסוֹר (גם משׂוֹר) הוא כלי עבודה ידני אשר באמצעותו חותכים עץ וחומרים אחרים. החיתוך נעשה על ידי הצבת השיניים על החומר והעברתם קדימה ואחורה שוב ושוב במהירות.

ניו אינגלנד

ניו אינגלנד (באנגלית: New England – "אנגליה החדשה") הוא אזור גאוגרפי בקרן הצפונית-מזרחית של ארצות הברית, המכיל שש מדינות: ורמונט, מיין, מסצ'וסטס, ניו המפשייר, קונטיקט ורוד איילנד. העיר בוסטון, הגדולה מבין ערי האזור, נחשבת למרכז העסקי והתרבותי של ניו אינגלנד. כינוי נפוץ לתושבי המקום הוא יאנקים.

ניו אינגלנד נחשבת בעיני רבים כמרכז הליברליות האמריקאית, וכמעוזה של המפלגה הדמוקרטית.

פנינה

פנינה (וכן מרגלית) היא אבן חן הנוצרת לעיתים ברכיכות ממחלקת הצדפות וכן לעיתים בקונכיות שבלולים. זוהי אבן חן נפוצה מאוד, והיא החשובה מבין אבני החן שמקורן ביולוגי (ולא מינרלי, כרוב סוגיהן של אבני החן).

פרקמבריון

עידן העל פרקמבריון (Precambrian, לפני קמבריון) הוא עידן על המציין את הפרק הקדום ביותר בלוח הזמנים הגאולוגי של כדור הארץ.

משך תקופתו כ-4 מיליארד שנים, החל מהיווצרות כדור הארץ לפני כ-4.54 מיליארד שנה ועד לפני 542 מיליון שנה, תקופה בה הופיעו בעלי חיים נראים לעין.

הסלעים מעידן על זה הם בעיקרם סלעי יסוד וסלעים מותמרים. בפרקמבריון הופיעו (החל מלפני כ-3.5 מיליארדי שנים) האורגניזמים הראשונים בכדור הארץ - כחוליות וחיידקים.

הפרקמבריון מתחלק לשלושה עידנים:

האדן - הקדום ביותר

ארכאיקון

פרוטרוזואיקון

קרקר

קרקר (בעברית קרוי גם מַצִּיָּה, אם כי שם זה משמש גם למצה בריי - מאכל הנאכל בפסח), הוא ביסקוויט מלוח, דק, יבש ופריך שפותח מביסקוויטים שהיו נהוגים כמזון למסעות ימיים - זולים ובעלי חיי מדף ארוכים.

ב-1801 פתח ג'וסיה בנט מפעל אפייה במילטון, מסצ'וסטס ומכר "ביסקוויט מים" - ביסקוויט עשוי קמח ומים שישרוד במסעות ימיים ארוכים היוצאים מנמל בוסטון. השם "קרקר" ניתן למאפה בשל הצליל שנשמע בעת אפייתו. חברה זו מכרה קרקרים ששימשו במלחמת האזרחים של ארצות הברית. המפעל עדיין ממוקם במילטון ומוכר קרקרים.

בצק הקרקר מחורר כדי למנוע יצירת כיסי אוויר בעת האפייה. לעיתים מוסיפים לבצק גבינה או תבלינים. קרקרים נאכלים כשלעצמם או עם גבינה קשה, ממרח פטה, ממרח גבינה רכה ועוד. מוגשים לעיתים בארוחת מזנון לצד ממרחים ומטבלים שונים.

בארצות הברית קיימים סוגי קרקרים המוגשים לצד מרק או בתוכו, למשל קרקרים משושים המכונים "קרקר צדפות" משום שמגישים אותם עם צ'אודר צדפות.

רכיכות

מערכת הרַכִּיכוֹת (שם מדעי: Mollusca) היא אחת המערכות המגוונות והנפוצות ביותר של חסרי החוליות על פני כדור הארץ. המדענים מונים בה כ-100,000 מינים, חיים ומאובנים, הנחלקים לשבע מחלקות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.