צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן מריות[1]), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך[2], ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר (מצאצאי עלי הכהן) מן הכהונה[3].

Cornelis de Vos - The Anointing of Solomon
משיחת שלמה למלך בידי צדוק. ציור מעשה ידי קורנליס דה ווס משנת 1603 לפי המסופר בספר מלכים א', ל"ט צדוק משח את שלמה למלכות.
צדוק
Cornelis de Vos - Tzadok Anointing of Shlomo
ציור מאת קורנליס דה בוס, 1584 -1651
לידה ארץ ישראל
פטירה ארץ ישראל
מדינה ממלכת ישראל המאוחדת
שושלת הכהנים בני צדוק
תואר כהן גדול
אב אחיטוב הכהן
צאצאים אחימעץ בן צדוק, חלקיהו בן שלום, יהויקים הכהן, עזרא הסופר
כהן גדול

ייחוסו

צדוק היה התשיעי בדורות בני אלעזר[4]. כיהן במשכן גבעון[5], לאחר העלאת ארון הברית לירושלים, שבה השתתף[6] וכיהן בירושלים יחד עם אביתר.

יש חוקרים הסוברים כי המחבר המקראי, יצר לצדוק אילן יוחסין, לפיו צדוק הוא צאצא למשפחת אהרון הכהן וטוענים כי למעשה ישנו קשר בין הצדוקים לבין התרבות הכנענית הקדם-ישראלית ששררה בירושלים ומנסים לרמוז על קשר אטימולוגי בין המילה צדוק לצדק - אל כנעני ששמו נקשר בדמויות מסיפורים קודמים בכרונולוגיה המקראית כמו אדוני צדק ומלכיצדק מלכי ירושלים הכנענית[7].

קשרו למלכות בית דוד

בתקופת מרד אבשלום, צדוק ואביתר, יחד עם בניהם, אחימעץ בן צדוק ויונתן בן אביתר, נשארו נאמנים לדוד, והופיעו יחד עם ארון הברית, כשבדעתם להצטרף אל דוד בבריחתו. דוד סירב לסיוע זה, ושלח אותם חזרה לעיר, אך מינה את בניהם כרצים שתפקידם ליידע אותו על ההתפתחויות בעיר ולהעביר את מסריו של חושי הארכי.

בתום המרד, שמשו צדוק ואביתר בתור שליחיו של דוד אל זקני יהודה ואל עמשא בן יתר, כדי לשכנעם להמליך את דוד מחדש.

במאבק הירושה בין אדוניהו לבין שלמה, צדוק צידד בשלמה והמליך אותו במשיחה. נאמנותו השתלמה, אביתר, שותפו לכהונה, גורש וצדוק, שנמשח מחדש לכהונה בד בבד עם משיחת שלמה[8], נשאר כהן גדול יחיד. לפי הנאמר בספר יחזקאל, רק בני צדוק ראויים לכהונה גדולה. בכך התמלאה למעשה הנבואה לעלי בשילה, והכוהנים לבית עלי (אביתר היה מצאצאיו) פסקו מלכהן ככוהנים הגדולים בממלכת יהודה (אם כי המשיכו לכהן בממלכת ישראל, לפחות עד גלות הממלכה. שופטים יח, ל).

כניסתו לכהונה גדולה

חז"ל, על פי הקושי בפסוקים המתארים את מעשי הכהנים במרד, בו נראה כי אביתר הוא המנהיג, אך דוד פונה אל צדוק[9] מזהים נקודה זו כנקודה שבה נדחה אביתר וצדוק החל לשמש ככהן גדול במקומו:

כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ושכינה שורה עליו אין שואלין בו - שהרי שאל צדוק אורים ותומים) ועלתה לו, אביתר - ולא עלתה לו...

בבלי, יומא, עג, ב

הכהנים בני צדוק

במונח המקרא, הכהנים בני צדוק הם כהנים צאצאי "צדוק הכהן". בעת תקופת בית ראשון הם אובחנו כנאמנים להקדוש ברוך הוא בזה שלא נכנעו לעבוד עבודה זרה בעת ששאר העם - ועימם הכהנים - בחרו באלילויות שונות למיניהם.

בספר יחזקאל מופיע שרק הכהנים הללו יטלו את שירות העבודות העיקריות בבית המקדש השלישי. על פי המסורת, מתנאי בחירת כהן גדול הוא שהנבחר יהיה מן הכהנים בני צדוק[10]. וכן עולי בבל הקפידו על כך בעת ייסוד בית שני[11].

צאצאיו של צדוק המשיכו לכהן במשרת הכהונה הגדולה עד שאנטיוכוס הרביעי הפקיע אותה מידיהם בשנת 172 לפנה"ס, לאחר הדחתם המשיכו צאצאיו לכהן ככהנים גדולים במקדש חוניו עד סגירתו בשנת 73 על פי פקודת השלטונות הרומאים[12].

ההשערה לצמיחת כת הצדוקים

לפי השערתו של ד"ר אברהם גייגר, שמה של כת הצדוקים שהייתה נציגתם של האריסטוקרטיה היהודית ונמנו ראשי הכת בין הכהנים בני צדוק נגזר משמו של אביהם הקדום, צדוק[13]. אמנם, החולקים על השערת גייגר מציינים כי בדברי חז"ל מוזכר שצדוק וחבירו בייתוס נמנו בין תלמידי אנטיגנוס איש סוכו[14] שפעל בשנות המאה ה-3 לפנה"ס, ובכך נוצר אנכרוניזמה כי צדוק הכהן פעל בתחילת בית המקדש הראשון.

תשובת רב האי גאון

באשר לזיהוי כהן כבא מזרע צדוק הכהן כתב רב האי גאון; "כל כהן תמים בדרכיו, מצוין באורחותיו ומיושר במעשיו, משכים ומעריב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ושומר עצמו מכל דבר רע ומכל טומאה הרי זה מבני צדוק הכהן.. -וראוי שתשרה עליו רוח הקדש" (אגרת רבינו האי גאון, גנזי קדם כרך ד דף נד).

הערות שוליים

  1. ^ בספר דברי הימים א', פרק ט', פסוק י"א כתוב ״בן מריות בן אחיטוב״, ואילו בספר עזרא, פרק ז', פסוק א' כתוב רק ״צדוק בן אחיטוב״
  2. ^ ספר שמואל ב', פרק כ', פסוק כ"ה
  3. ^ ספר מלכים א', פרק ב', פסוק כ"ז
  4. ^ ספר דברי הימים א', פרק ה': (ל) אלעזר הוליד את פינחס פינחס הליד את אבישוע: (לא) ואבישוע הוליד את בקי ובקי הוליד את עזי: (לב) ועזי הוליד את זרחיה וזרחיה הוליד את מריות: (לג) מריות הוליד את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב: (לד) ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את אחימעץ:
  5. ^ דברי הימים א', ט"ז, ל"ט
  6. ^ ספר דברי הימים א', פרק ט"ו, פסוק י"א
  7. ^ מארק צבי ברטלר, כיצד לקרוא תנ"ך, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2012, עמ' 149.
  8. ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ט, פסוק כ"ב
  9. ^ ספר שמואל ב', פרק ט"ו, פסוקים כ"ד-כ"ה
  10. ^ משמעות מדרש הגדול לבראשית ו:ד ועוד
  11. ^ רש"י ותוספות לתענית דף יז עמוד ב
  12. ^ ראו בן-ציון כ"ץ, פרושים, צדוקים, קנאים, נוצרים, תל אביב, תש"ח, עמ' 167.
  13. ^ השערתו של ד"ר אברהם גייגר: pp. 20 &c -Geiger Urschrift
  14. ^ אבות דרבי נתן (פרק ה)
אחימעץ בן צדוק

אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק היה דמות מקראית, כהן גדול במקדש שלמה, בן צדוק הכהן מזרע אלעזר בן אהרן הכהן.

אחימעץ מוזכר במקרא בספר שמואל ב', פרק ט"ו, פסוק י"ז כאשר שימש כמרגל עבור דוד המלך בתקופה בה מרד בו בנו אבשלום, יחד עם יונתן בן אביתר. שם התחבאו בתוך באר מפני עבדי אבשלום.

בפרק י"ח פסוק כ"ז מכנהו דוד "איש טוב".

לדברי חז"ל בסדר עולם זוטא ויוסף בן מתתיהו שימש אחימעץ כהן גדול אחר אביו צדוק בימי רחבעם מלך יהודה.

וכן שמשו צאצאיו בכהונה גדולה בזה אחר זה כמפורט בספר דברי הימים א', פרק ה'.

ארנון צדוק

ארנון צדוק (נולד ב-13 ביוני 1949) הוא שחקן ובמאי קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בכל ישראל. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים (וקודמיהם האמוראים), והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים.

בעברית מודרנית משמש הכינוי "גאון" לציון יכולת שכלית גבוהה, ובהקשר התורני כתואר חשיבות תורני כללי, המתייחס לכל תלמיד חכם גדול.

המערך

המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת (המערך השני) היה רשימה משותפת וסיעה משותפת בכנסת של שתי מפלגות: מפלגת העבודה ומפ"ם, ואליו הצטרפו בסוף דרכו רצ, הליברלים העצמאים ויחד.

חוניו השלישי

חוניו השלישי בן שמעון (נרצח ב-171 לפנה"ס) היה כהן גדול בן בית צדוק ומשמרת ידעיה, צאצא למשפחת כהנים גדולים, בנו של שמעון השני ונכדו של הכוהן הגדול חוניו השני. בנו היה חוניו הרביעי.

חיים יוסף צדוק

חיים יוסף צדוק (וילקנפלד) (2 באוקטובר 1913 - 15 באוגוסט 2002) היה משפטן, חבר כנסת, שר המשפטים בממשלת רבין הראשונה (1974–1977), וכן שר המסחר והתעשייה ושר הפיתוח.

יהוידע הכהן

יְהוֹיָדָע - דמות מקראית, כהן גדול ואמרכל בתקופת המלכים, שמוזכר בעיקר בעניין המלכתו של יואש מלך יהודה והריגתה של עתליה. הביא להמלכתו של יואש בן ה-7 על ממלכת יהודה, והדריך אותו עד לפטירתו של יהוידע. חי 130 שנה. בנו, זכריה, היה נביא ונהרג בבית המקדש בהוראת יואש המלך.

הרמב"ם, בהקדמתו לספרו משנה תורה, מציין את שמו של יהוידע בשרשרת מסירת התורה ממשה ועד רב אשי. לפי דברי הרמב"ם שם, יהוידע למד מהנביא אלישע, ומסר את התורה לבנו, זכריה.

יש שמזהים אותו עם יוחנן בן עזריה, מצאצאי צדוק, שמוזכר בספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק ל"ה.

כהן

כהן על פי התורה הוא אדם מזרע אהרון שתפקידו לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש. התורה קובעת לכהן תפקידים הייחודיים לו: הקרבת הקורבנות, הבחנה בין נגעים לבין דמים, והעברת ברכת האל לעם ישראל בברכת כהנים.

מנגד, מטילה התורה על בני ישראל לקדש את הכהן ולתת לו מתנות כהונה. עם זאת, מוטלים על הכהן איסורים מיוחדים הנובעים מתפקידו. הכהנים, כשאר בני שבט לוי, אינם זכאים על פי התורה לנחלה בארץ ישראל בניגוד לשאר השבטים, על מנת שיהיו פנויים להוראת התורה לעם ולעבודת המקדש.

עם חורבן בית המקדש בטלו חלקים חשובים מתפקידי הכהנים, אולם חלק מתפקידי הכהנים והאיסורים החלים עליהם ממשיך להתקיים עד היום. במיוחד מוכרים השתתפות הכהנים בברכת כהנים, קבלת כסף הפדיון בפדיון הבן, איסורי נישואים לכהן והאיסור על היטמאות למתים.

כהן גדול

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראשון הכהנים בעם ישראל, האדם שעמד בכל דור בראש הממסד הדתי היהודי. הכהן הגדול נבדל משאר הכהנים במעמדו, בהשפעתו, בתפקידיו הדתיים, בחובותיו הדתיות והפרטיות, ובזכויות היתר הנוספות שקיבל. ההבדל החיצוני הבולט ביותר בינו לבין אחיו היה לבושו, שתפקידו היה להציג מעין הדרת מלכות ויחוד.

גם התואר כֹּהֵן הָרֹאשׁ המופיע בתנ"ך מתייחס ככל הנראה לכהן הגדול.

בתקופות הפרסית וההלניסטית היה אחד ממנהיגי העם היהודי תחת השלטון הזר. תפקיד זה מקביל במדה מסוימת לתפקידו של 'רב כהנים' הידוע לנו מכתבי אוגרית. עד לימי יאסון עברה משרת הכהן הגדול בירושה, והמחזיקים בה התייחסו אל אהרן כ-"הכהן הגדול הראשון" ואל אלעזר בנו כממשיכו.

משה צדוק

משה צדוק (לֶרֶר) (1 ביולי 1913 – 15 במרץ 1964) היה איש "ההגנה" ואלוף בצה"ל, ראש אגף כוח אדם הראשון, אלוף פיקוד הצפון ואלוף פיקוד הדרום וראש אגף בינוי ומשק במשרד הביטחון.

נחלת צדוק

נחלת צדוק היא שכונה קטנה בירושלים, הממוקמת בדרום גוש הנחלאות בין שכונת שערי חסד לשכונת נחלת אחים. גבולה הדרומי הוא רחוב הגר״א, וגבולה הצפוני רחוב ישראלס. רחובה הראשי הוא רחוב נחלת צדוק.

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני. כינויו "הסופר" מתאר את בקיאותו בתורה ואת פעולותיו בלימוד התורה והעתקתה. דעה נוספת מסבירה שזה כינוי לפקיד גבוה בממלכת פרס.

בשנה השביעית למלכות ארתחשסתא מלך פרס (457 לפנה"ס), עלה עזרא מבבל לירושלים כממונה מטעם המלך, בראש חבורה של עולים יהודים. הוא הגיע לארץ יהודה עם כתב זכויות ("נשתוון") שניתן לו מטעם מלך פרס והביא עמו מענק של כסף וזהב מהמלך עבור בית המקדש ותרומות של יהודי פרס שהועלו באישור המלך, בנוסף לתקציב קבוע של המלך עבור בית המקדש.על עזרא נאמר בתוספתא כי ראויה הייתה התורה להינתן על ידיו, אלא שבא משה רבנו וקדמו. עזרא הסופר נפטר בט' בטבת, ומאחר שיום זה סמוך לעשרה בטבת, יום האבל לציון תחילת המצור הבבלי על ירושלים, צירפו את האבל על מותו של עזרא אליו.

על פי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בספרו קדמוניות היהודים (המאה ה-1 לספירה), עזרא נפטר בשיבה טובה "ונקבר בכבוד רב בירושלים". לפי מסורות עממיות נקבר עזרא בעיראק, בקבר עזרא הסופר והאתר שימש מוקד עלייה לרגל.

על שמו רחובות בישראל, תנועת הנוער הדתית עזרא וכן היישוב בית עזרא.

צדוק הכהן מלובלין

רבי צדוק הכהן רבינוביץ' - רובינשטיין מלובלין (כ"ג בשבט ה'תקפ"ג - ט' באלול ה'תר"ס; 4 בפברואר 1823 - 3 בספטמבר 1900). אחד מהיוצרים המקוריים והפוריים ביותר מבין גדולי החסידות. הגותו מאופיינת בשילוב של למדנות תורנית ופרשנות חדשנית עם תורות הקבלה והחסידות. שייך בדרכו לחסידות איזביצה ראדזין של רבי מרדכי יוסף ליינר, ולחסידות לובלין של רבי יהודה לייב איגר, אם כי הושפע גם מספרי חסידות ברסלב וחסידות חב"ד. מלבד עיסוקו בתורה עסק גם באסטרונומיה, הנדסה ואלגברה. במחקר ימינו נתפס רבי צדוק כהוגה אשר אחז ברעיונות שהקדימו בשנים רבות את החשיבה של הפוסטמודרניזם[דרוש מקור].

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני. עקב מיעוט מקורות ידוע עליהם מעט בוודאות, אך מוסכם כי החזיקו בפרשנות שונה למקרא, דחו את התורה שבעל פה בפרשנותה הפרושית ושללו את האמונה בתחיית המתים. הם היו מזוהים עם האריסטוקרטיה ומעמד הכהונה, ונראה שהיו קרובים מאוד ואולי זהים עם כיתת הביתוסים. הם היו יריביהם העיקריים של הפרושים ובין הכיתות החשובות ביהודה בתקופת בית שני ומיד אחריו, לצד האיסיים, הנוצרים וקבוצות אחרות.

צדי צרפתי

צדי (צדוק) צרפתי (נולד ב-16 בינואר 1941) הוא במאי תיאטרון וטלוויזיה ישראלי.

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע), תנא בן הדור השלישי לתנאים. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין מעל רבן גמליאל דיבנה. ידוע בייחוסו ככהן, דור עשירי לעזרא הסופר, דודו הוא התנא שמעון אחי עזריה, ובין צאצאיו נמנו רבי עזריה בן רבי אבטולס, ושלשלת ראשי ישיבת גאון יעקב לדורותם.

רבי טרפון

רבי טרפון היה תנא ממשפחת כהנים המיוחסים לעזרא הסופר שחי בדור שאחרי המרד הגדול (הדור השני). מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי ומתלמידי בית שמאי. רב, חבר ובר פלוגתא לרבי עקיבא. בית מדרשו של רבי טרפון היה בעיר לוד. הוא נקרא בתלמוד ירושלמי בתואר הנדיר "אביהן של ישראל". מוזכר במשנה ארבעים ותשע פעמים, לרוב כשהוא חלוק עם רבי עקיבא שהיה תלמיד חבר שלו, אך גם כאשר הוא חלוק עם רבי מאיר, רבי ישמעאל, רבי אליעזר, רבי יהושע בן חנניה, רבי אלעזר בן עזריה, ורבות הלכות אחרות שחידש ועליהן אין חולק.

רבי צדוק

רבי צדוק היה תנא וכהן בסוף ימי בית המקדש השני ובראשית דור יבנה, בדורם של רבי יהושע ורבי אליעזר.

שמשון בן צדוק

רבי שמשון בן צדוק, היה מגדולי תלמידי מהר"ם מרוטנבורג, בן המאה ה-13, חי לקראת סוף תקופת בעלי התוספות.

רבי שמשון שירת את מהר"ם מרוטנבורג בשנות שהותו בכלא ותיעד את תורתו ומנהגיו.

כהנים גדולים בולטים לפי תקופתם
משכן משה אהרןאלעזר הכהןפינחס Kohen Gadol (Bible Card)
המשכן בשילה אבישוע בן פנחס • בקי בן אבישוע • עזי בן בקי • עלי הכהןאחיטוב (נכד עלי)אחיה בן אחיטוב
משכן נוב אחימלך בן אחיטובאביתר בן אחיטוב
תקופת בית ראשון צדוק • אחימעץ בן צדוקעזריהו בן צדוקאמריהויהוידע הכהןזכריהו בן יהוידע • עזריהו הכהן • אוריה הכהן • עזריהו הכהן (השני) • שלום הכהן • חלקיהו בן שלוםשריה הכהןיהוצדק הכהןצפניה בן מעשיה
תקופת בית שני (תחת שלטון ממלכת פרס) יהושע בן יהוצדקיהויקים בן יהושעאלישיב בן יהויקים • יהוידע הכהן (בית שני) • יוחנן • ידוע הכהן • יוחנן הכהן
בתקופה ההלניסטית חוניו הראשוןשמעון הראשון • אלעזר בן חוניו • מנשה אחיו של חוניו • חוניו השנישמעון השניחוניו השלישי
כהנים מתיוונים ואחרים יאסון מנלאוסאלקימוסחוניו הרביעי
כהנים גדולים מבית חשמונאי יונתן כהן גדולשמעון מכבייוחנן הורקנוס הראשוןאריסטובולוס הראשוןאלכסנדר ינאיהורקנוס השניאריסטובולוס השנימתתיהו אנטיגונוס השניאריסטובולוס השלישי
תחת ממשלת רומא מתתיהו בן תיאופילוס (הראשון)יוסף בן עליםחנן בן שתישמעאל בן פיאבייוסף קיפאיונתן בן חנןתיאופילוס בן חנןחנניה בן נדבאיחנן בן חנןיהושע בן גמלאמתתיהו בן תיאופילוס (השני)פינחס בן שמואל מכפר חבתא • רבי אלעזר בן חרסוםיששכר איש כפר ברקאי • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.