צבי בר-ניב

צבי בר ניב (29 במאי 191618 במאי 1986) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין היתר כפרקליט המדינה וכנשיא הראשון של בית הדין הארצי לעבודה.

צבי בר-ניב
צבי בר-ניב
תאריך עלייה 1936
פרקליט המדינה ה־4
19621969
(כ־7 שנים)
תחת שר המשפטים יוסף ושפירא
נשיא בית הדין לעבודה ה־1
19691 בינואר 1986
(כ־17 שנים)

ביוגרפיה

צבי בר-ניב נולד בווילנה למרדכי וסוניה ניבולסקי[1] ועלה לארץ ישראל בשנת 1936. בין השנים 1937 ל-1942 למד באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית הספר המנדטורי למשפטים, ובשנת 1943 קיבל רישיון כעורך דין. החל לעבוד במשרד עורכי הדין זמורה והורוביץ והיה יועץ משפטי עצמאי של קרן היסוד והוועד הלאומי. שימש גם יועץ משפטי להסתדרות וייצג נאשמים בפעילות בההגנה[2].

עם קום המדינה התמנה ליועץ המשפטי של משרד העבודה ושימש לזמן מה מפקח כללי על כוח האדם[3]. בשנים הראשונות עסק בניסוח חוק הביטוח הלאומי, ועם השלמת החוק הוציא עליו ספר[4]. בשנת 1960, בעקבות המלצות ועדת ברנזון, עסק בניסוח טיוטה ראשונה לחוק בתי הדין לעבודה[5].

בשנות ה-50 היה פעיל בארגון העבודה הבינלאומי. הוא השתתף מדי שנה בוועידה השנתית של הארגון[6], והחל משנת 1955 עמד בראש המשלחת[7]. בשנת 1956 נבחר פה אחד ליו"ר הוועדה המפקחת על קיום האמנות וההמלצות של ארגון העבודה הבינלאומי[8]. כן השתתף בוועידות אזוריות של הארגון[9] ובשנים 1958-1959 כיהן בז'נבה כיועץ של הארגון[2].

בפברואר 1962 מונה לפרקליט המדינה[10]. בתפקידו זה היה התובע במשפטיהם של יעקב בר-אור ושל יצחק רפאל[11], וייצג את המדינה בפרשת האח דניאל[12].

בשנת 1969 מונה לנשיאו הראשון של בית הדין הארצי לעבודה, תפקיד בו כיהן עד 1986.

חיבר מספר ספרים בדיני עבודה: "העבודה במשפט העמים"; "העבודה במשפט העמים ובישראל"; "חוק הביטוח הלאומי"; ערך את כתב העת המשפטי International Labour Law Reports. מומחיותו בחוקי העבודה השפיעה גם על מעמדו המיוחד של בית הדין לעבודה, ועל נטייתו הפוליטית בשנים הראשונות לקיומו.

הנצחתו

בר-ניב הלך לעולמו ב-18 במאי 1986, בן 70 היה במותו. הוא הובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים[13]. לזכרו נקראת ספריית בית הדין הארצי לעבודה, ובשנת 1987, שנה לאחר מותו, יצא לאור ספר מאמרים לזכרו.

לקריאה נוספת

  • ספר בר-ניב - לקט מאמרים בדיני עבודה, הוצאת רמות, 1987.

קישורים חיצוניים

על כתביו:

הערות שוליים

  1. ^ נשואים, הצופה, 16 באוגוסט 1946 (מודעה)
    סוניה ניבולסקי, דבר, 3 ביוני 1976 (מודעה)
  2. ^ 2.0 2.1 נח סביר, לעברו השני של המיתרס, מעריב, 12 בפברואר 1962
  3. ^ צבי בר ניב - מפקח על כוח האדם, חרות, 4 במרץ 1949
  4. ^ ג. לוטן, ספר ראשון על חוק הביטוח הלאומי, דבר, 11 בנובמבר 1954
  5. ^ רפאל אלדור, מעמד של שופטים מחוזיים יוענק, מעריב, 2 בנובמבר 1967
  6. ^ משלחות ישראל לועידות בינלאומיות, הצופה, 8 ביוני 1949
    משלחת מישראל לועידת ארגון העבודה, מעריב, 23 במאי 1951
    משלחת ישראל בוועידת ארגון העבודה, הצופה, 3 ביוני 1952
    משלחת ישראל היתה גורם יוזם, דבר, 25 ביולי 1954
  7. ^ חזרו נציגי ישראל בארגון העבודה, חרות, 19 באוגוסט 1955
    משלחת ישראל תתמוך באיסור עבודת כפייה, חרות, 23 במאי 1956
    תככים בועידת העבודה הבינלאומית, חרות, 21 ביוני 1957
  8. ^ נציג ישראל - ראש ועדה של ארגון העבודה, חרות, 12 ביוני 1956
  9. ^ נפתחה בלאגוס, דבר, 6 בדצמבר 1960
  10. ^ צ. בר-ניב יתמנה פרקליט המדינה, דבר, 14 בפברואר 1962
  11. ^ שלושה שופטי בימ"ש השלום, מעריב, 1 באוגוסט 1965
  12. ^ בקשתו של האח דניאל להעניק לו תעודת עולה, דבר, 20 בנובמבר 1962
  13. ^ המצבה ומקום הקבר של צבי בר ניב, באתר "פרויקט גלעד"
בתי הדין לעבודה

בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).

גבריאל בך

גבריאל בָּךְ (נולד ב-13 במרץ 1927) הוא משפטן ישראלי שכיהן כפרקליט המדינה (1969–1982) ושופט בית המשפט העליון (1982–1997). לאחר פרישתו כיהן כיושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

דן עומר

דן עומר (23 בפברואר 1940 - 23 באוגוסט 1984) היה סופר עברי, משורר, מו"ל, מתרגם, מבקר ועורך.

יעקב בר-אור

יעקב בר-אור (4 בדצמבר 1916 – 2008) היה פרקליט מחוז תל אביב, שהושעה מתפקידו בעקבות גילוי הסמכתו לעריכת דין שלא כחוק.

מנחם גולדברג

מנחם גולדברג (1934 – 17 במאי 2006) היה הנשיא השני של בית הדין הארצי לעבודה ומחברם של ספרי יסוד במשפט העבודה והביטחון הסוציאלי.

פרקליטות המדינה

פְּרַקליטות המדינה מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם. הפרקליטות היא חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים. בתחום אכיפת החוק הפלילי פועלת הפרקליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי. מעמדה המיוחד של הפרקליטות כגוף האמון על ביצור שלטון החוק והמנהל התקין מוכר ומכובד על ידי זרועות הממשל השונות בישראל.

פרקליטות המדינה מורכבת מ-14 יחידות מטה ומ-12 פרקליטויות מחוז. יש בה כ-1,750 עובדים, בהם למעלה מ-950 פרקליטים וכ-350 מתמחים. בראש הפרקליטות עומד פרקליט המדינה (כיום עו"ד שי ניצן) ולו ארבעה משנים - המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לעניינים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית.

על פי רוב, יחידות המטה הן המופיעות בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, ופרקליטויות המחוז הן המופיעות בבתי משפט השלום והמחוזי, בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין האזורי לעבודה ובטריבונאלים אחרים (כגון: ועדות שחרורים שמונו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001) ובמקרים חריגים גם בערכאות אחרות דוגמת בית המשפט לעניינים מקומיים, בית הדין הרבני וההוצאה לפועל.

עשיית הפרקליטות מתפרסת על תחומי משפט רבים, בהם הפלילי, האזרחי, החוקתי והמינהלי, הכלכלי-פיסקאלי, דיני עבודה וכן המשפט הבינלאומי.

קולין גילון

קולין גילון (4 בינואר 1909 - 10 באפריל 1961) היה משפטן ישראלי ופרקליט המדינה השלישי.

שולמית אלמוג

שולמית אלמוג היא פרופסור מן המניין למשפטים באוניברסיטת חיפה. חלוצת חקר התחום של משפט וספרות בישראל, ומובילת תחום זה במאמריה ובספריה.

פרקליטי המדינה
חיים כהןארווין שמרוןקולין גילון • צבי בר-ניב • גבריאל בךיונה בלטמןדורית בינישעדנה ארבלערן שנדרמשה לדורשי ניצן
דגל ישראל
נשיאי בית הדין הארצי לעבודה
צבי בר-ניב • מנחם גולדברגסטיב אדלרנילי ארדיגאל פליטמןורדה וירט לבנה סמל ישראל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.