צאצא

צאצא הוא מונח משפטי המגדיר את הקשר בין הורה לבין בנו או בתו, נכדו, נינו וכן הלאה, בניגוד לשארות הכולל את כל קרובי המשפחה (כולל אחים, קרובים באמצעות נישואין ועוד).

במדינות בהם מעמד ילד מתהליך אימוץ שווה למעמדו של ילדים - גם ילד מאומץ וצאצאיו יכללו בהגדרת הצאצאים.

לעיתים משמש המונח עבור בן הנין, אולם לא בהכרח. במקרא, לעומת זאת המילה צאצאים אינה מתייחדת לבני-אדם, אלא אף לכל תולדות הבריאה (ראה ישעיה ל"ד, א': "תבל וכל צאצאיה"). משמעות זו נשמרה גם בעברית בת-ימינו, כשהמונח משמש לתאר את כל תוצר של רבייה, הן בבעלי חיים והן בצמחים.

אהרן

אַהֲרֹן (ב'שס"ה - א' באב ב'תפ"ז) הוא דמות מקראית. היה האח השני לאחר מרים וגדול ממשה וראשון הכהנים. לעומת זאת, במסורת חז"ל - מרים הייתה האחות הבכירה במשפחה. משום שמשה היה כבד-פה, שימש אהרן כדוברו של משה בפני פרעה במצרים. אהרן היה הכהן הגדול של עם ישראל בהיותם במדבר, ולפי המסורת, כל הכהנים הם צאצאיו.

על פי המקרא נפטר אהרן בטרם הכניסה לארץ ישראל במקום הקרוי הור ההר או מוֹסֵרָה, על גבול ארץ אדום. לאחר מותו בני ישראל התאבלו עליו 30 יום, דבר המראה את האהבה הגדולה שרחש לו העם.

אלכסנדר השני, קיסר רוסיה

אלכסנדר ניקולאייביץ' השני (רוסית: Александр II Николаевич‏; 17 באפריל 1818 - 13 במרץ 1881) היה צאר האימפריה הרוסית מ-1855 ועד 1881. אלכסנדר השני הנהיג קו ליברלי ורפורמות מקיפות, בייחוד שחרור הצמיתים ב-1861, וחתר ליציבות ביחסי החוץ של המדינה. כונה "הצאר הטוב", "המשחרר". נרצח על ידי טרוריסטים נרודניקים.

אפולו

אַפּוֹלוֹ (ביוונית: Απόλλων; תעתיק מדויק: אַפּוֹלוֹן) הוא שמו הרומי של אפולו או פוֹיבּוּס (ביוון קרוי אפולון, ן' הסיומת היוונית; בלטינית מאוחרת הדיפתונג התכווץ לכדי פֵבּוֹס), במיתולוגיה הרומית ובמיתולוגיה היוונית היה אל השמש, האור, הנבואה, הרפואה, המוזיקה והיופי הגברי. הוא אחד משנים עשר האלים האולימפיים.

ג'ון יוסטון

ג'ון יוסטון (באנגלית: John Huston;‏ 5 באוגוסט 1906 - 28 באוגוסט 1987) היה שחקן, תסריטאי ובמאי קולנוע אמריקאי.

ג'ייסון אייזקס

ג'ייסון אייזקס (באנגלית: Jason Isaacs; נולד ב-6 ביוני 1963) הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה יהודי-בריטי, אשר היה מועמד לפרס גלובוס הזהב. ידוע במיוחד כמי שמגלם את דמותו של לוציוס מאלפוי בסדרת סרטי "הארי פוטר" וכקפטן גבריאל לורקה בסדרה מסע בין כוכבים: דיסקברי.

ג'ין הקמן

יוג'ין אלן "ג'ין" הקמן (באנגלית: Eugene Allen "Gene" Hackman; נולד ב- 30 בינואר 1930) הוא שחקן קולנוע אמריקאי, זוכה שני פרסי אוסקר ושלושה פרסי גלובוס הזהב.

הקמן, שפרח במהלך שנות השיא של דור הזהב בקולנוע האמריקני (1970–1980), נקט גישה שונה מזו של כוכבי התקופה האחרים כגון ג'ק ניקולסון, רוברט דה נירו, דאסטין הופמן ואל פאצ'ינו. בעוד אלו התמקדו בתפקידים ראשיים ובסגנון משחק זיקתי, הקמן, הידוע בצניעותו, הרבה לקחת תפקידי משנה וכמו כן לא סלד מלגלם את דמות הנבל, דבר שגרם לקריירה שלו להיות מהיציבות, הרווחיות והנחשבות בהיסטוריה עד לפרישתו בשנת 2004.

לא מעט שחקנים צפון-אמריקנים ראו בהקמן מודל חיקוי בריא לקבלת החלטות וניסו לתמרן בין תפקידים ראשיים למשניים. אלו כוללים את רוברט דובאל, ג'ון וויט ודונלד סאת'רלנד, ומאוחר יותר את כריסטופר ווקן ואד האריס.

האדם הלבן

האדם הלבן הוא מונח תלוי הקשר חברתי ותרבותי, המתאר קטגוריה חברתית או סיווג של בני האדם, המתבסס על מאפיינים חיצוניים כמו צבע עור בהיר. זאת בדומה לקטגוריות אחרות, כגון "שחורים" או "צבעונים" (קבוצה המכילה שחורים ושחומים ביחד). יש התומכים בהנחה, שאינה מדויקת[דרוש מקור][מפני ש...], כי צבע העור משקף את המרחק הגניאולוגי שבין בני-האדם, ואף משתמשים בסיווג זה למטרות גזעניות.

הגדרת קבוצת המשתייכים לקטגוריה 'האדם הלבן' תלויה באלה המגדירים אותה ומשתנה ממקום למקום ומזמן לזמן, בהתאם להקשר החברתי והתרבותי, ובדרך כלל נחשבה לתקינה פוליטית.

המונח מתייחס כביכול רק לצבע עורו של האדם אך למעשה מגדיר גם למאפיינים חיצוניים אחרים, כגון צורת עיניו ושפתיו, וגם אלו מהווים רק סמלים חיצוניים למוצאו מאירופה וממערב אסיה, להיותו צאצא של קולוניאליסטים (מתיישבים) שהגיעו מיבשת זו או להשתייכותו לפלח האוכלוסייה המהווה את הרוב באמריקה הצפונית.

ונוס

ונוס (בלטינית: Venus) היא אלת הגנים והכרמים במיתולוגיה הרומית. בתקופה הקלאסית היא הוקבלה לאפרודיטה, אלת האהבה והיופי היוונית. בלועזית קרוי כוכב הלכת נוגה על שמה. השם ונוס נובע מן המילה הלטינית Venia שפירושה חסד אלוהי.

זאוס

במיתולוגיה היוונית, זֶאוּס (ביוונית: Ζεύς) הוא אל השמים, מטיל הרעם והברק, בכיר אלי האולימפוס ומלכם. זאוס הוא בנם של הטיטאנים קרונוס וריאה. הוא אחראי על המשפט, והוא אחת מדמויות המפתח במיתולוגיה היוונית בהיותו אביהם-מולידם של מרבית האלים החשובים וגיבורי המיתולוגיה. החיה המקודשת לזאוס היא העיט והעץ המקודש לו הוא אלון.

מקדשים הוקמו לכבודו בשטח נרחב של ארצות לחופו של הים התיכון, מאסיה הקטנה שבמזרח ועד סיציליה שבמערב. מוקד הפולחן המרכזי לזאוס היה באולימפיה שבאליס, שם נערכו לכבודו גם המשחקים האולימפיים העתיקים.

מולייר

ז'אן-בטיסט פּוֹקלֶן (בצרפתית: Jean-Baptiste Poquelin;‏ 15 בינואר 1622 – 17 בפברואר 1673), שנודע בפסבדונים מוֹלְיֵיר (Molière), היה מחזאי, במאי ושחקן צרפתי, גדול המחזאים בלשון הצרפתית ואחד מהחשובים בתולדות התיאטרון בכלל.

מרס (מיתולוגיה)

מרס (או מארס; מלטינית: Mars) היה אל המלחמה במיתולוגיה הרומית, אחד מהאלים החשובים והמכובדים ביותר בפנתאון האלים הרומי.

מרס היה בנם של יופיטר, ראש האלים, ושל אשתו יונו, אחיהם של אל האש והנפחים וולקן ואלת הנעורים יובנטאס, ואביהם של רמוס ורומולוס (שנולדו לאחר שאנס את ריאה סילביה). הוא מקביל לאל המלחמה היווני ארס.

הרומאים העריצו את מרס עד מאוד וקראו על שמו מספר דברים:

כוכב הלכת מרס, הקרוי בעברית מאדים.

חודש מרס, או מרץ. יום חגו העיקרי של מרס נחוג ב-1 במרץ.

ברומא היה מקדש ששמו מרס, בו היו שמורות חניתות, אשר לפי המסורת הרומאית היו שייכות למרס. כשפרצה מלחמה, היה הקונסול מנענע את החניתות הללו, וקורא: "מרס, התעורר נא" ("Mars vigila").

ברומא היה מחנה צבאי גדול, שנקרא שדה מרס.

נפוליאון בונפרטה

נפוליאון בונפרטה (בצרפתית: Napoléon Bonaparte, מבוטא: בּוֹנָפָּרְט‏; 15 באוגוסט 1769 – 5 במאי 1821; ידוע גם כנפוליאון הראשון) היה שליט צרפת, מייסד הקיסרות הראשונה, ומגדולי המצביאים בהיסטוריה. מחשובי האישים שעיצבו את המאה ה-19. ייסד את קוד נפוליאון - קובץ החוקים של צרפת, שבהשפעתו עוצבו חוקים רבים במערב אירופה ובמרכזה, והשפעתו ניכרת עד היום. הפיץ דרך כיבושיו את רעיונות המהפכה הצרפתית בכל רחבי אירופה, ובמקביל התאמץ לדכא ולהשכיח את השפעתה בצרפת פנימה. חידש והגה רעיונות טקטיים ואסטרטגיים מרחיקי לכת בצבא שמקובלים עד עצם היום הזה.

נפוליאון כיהן כשליט צרפת במהלך השנים 1799 עד 1814, ובמשך כ-100 ימים בשנת 1815. בשיאו, הוביל את צרפת לכיבוש רוב מערב אירופה ומרכזה.

נפוליאון, יליד קורסיקה, עלה לשלטון בהפיכת 18 בברימר לאחר קריירה מזהירה כאיש צבא. פעולותיו הראשונות היו ביסוס מערכות השלטון הפנימיות בצרפת והרגעת המדינה לאחר התקופה הסוערת של המהפכה הצרפתית. לאחר מכן יצא למסע כיבושים בכל אירופה וכונן את "הקיסרות הראשונה" בראשותו. עלה בידו להביס שוב ושוב בריתות מתחלפות של מעצמות אירופה, שהתאגדו כדי לבלום את השתלטות צרפת על היבשת, אך לאחר מספר מערכות הפסיד לבסוף והוגלה לאי אלבה. הוא הצליח לברוח מהאי, לשלוט שוב בצרפת למשך תקופה קצרה שמכונה "מאה הימים" עד שנוצח בקרב ווטרלו ונשלח לגלות באי סנט הלנה, שם מת והוא עוד לא בן 52.

נפוליאון הוא גם המייסד של שושלת בונפרטה: אֶחיו כיהנו כמלכים בארצות שכבש באירופה, בנו, נפוליאון השני, הוכרז על ידיו כמלך רומא, ואחיינו, הידוע כנפוליאון השלישי, כיהן כשליט צרפת (נשיא ואחר כך קיסר) בין השנים 1848 ל-1870.

סולימאן הראשון

סולימאן הראשון (בטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول ‏) (6 בנובמבר 1494 (משוער) − ספטמבר 1566), הקרוי סולימאן המפואר בפי אנשי אירופה או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; قانونى سلطان سليمان; בערבית: السلطان سليمان القانوني) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בשנים 1520 עד 1566. בונה חומת העיר העתיקה בירושלים ומי שהקצה ליהודים את רחבת התפילה בכותל המערבי.

פרימטים

פרימטים (שם מדעי: Primates, קופאים) הם סדרה במחלקת היונקים הכוללת למעלה מ-200 מיני קופים, קופיפים וקופי אדם. הסדרה מחולקת לארבע תת-סדרות:

קופים צרי-אף כולל את קופי אדם והאדם

קופים רחבי-אף

בעלי אף לח

קופיפיםקופים צרי-אף וקופים רחבי-אף שייכים לאותה אינפרא-סדרה: אנתרופואידים. שאר הפרימטים לעומתם מכונים קיפופים.

פירושה בעברית של המילה הלטינית "פרימט" הוא "ראשון במעלה". את המונח טבע קרלוס ליניאוס משום שבסדרה זו כלול האדם, "נזר הבריאה", כדברי ליניאוס. כך קרא ליתר היונקים "השניים במעלה" ולשאר בעלי החיים "השלישיים במעלתם". בקרבה האנטומית הרבה שבין האדם לקופים הבחינו כבר הקדמונים, כמו אריסטו וגלנוס.

אצל הפרימטים הראייה היא החוש המפותח ביותר. יש להם ציפורניים, שתי בלוטות חלב בלבד ולרוב נולד צאצא אחד בכל המלטה.

ובנוסף, מלבד הקואלות, הם בעלי החיים היחידים בטבע בעלי טביעות אצבע.

המין הגדול ביותר בסדרה הוא גורילה מזרחית (Gorilla beringei) ששוקלת עד 205 ק"ג. הקטן ביותר הוא למור עכברי של מאדאם ברטה (Microcebus berthae) ששוקל עד 30 גרם.

צ'ארלס דיקנס

צ'ארלס ג'ון הפם דיקנס (באנגלית: Charles John Huffam Dickens; ‏7 בפברואר 1812 – 9 ביוני 1870) היה סופר, עיתונאי ושחקן תיאטרון אנגלי בתקופה הוויקטוריאנית.

צלאח א-דין

צלאח א-דין (ערבית: صلاح الدين يوسف طجير بن ايوب, תעתיק מדויק: צלאח אלדין (א-דין) יוסף טג'יר בן איוב, תרגום: "צדקת האמונה"; בכורדית: سه‌لاحه‌دین ئه‌یوبی, Selah'edînê Eyubî‏; 1137/8 – 4 במרץ 1193). בספרות המערב הוא מוכר בשם "סלדין" (Saladin). ייסד את השושלת האיובית במצרים ובסוריה, שהייתה כורדית במוצאה. ידוע הן בעולם המוסלמי והן בנוצרי על מנהיגותו והצלחותיו הצבאיות, שרוככו באבירותו ובטבעו הרחמני בזמן מסעות הצלב.

קארולוס ליניאוס

קארוֹלוּס ליניאוּס (בלטינית: Carolus Linnæus), או בשמו השוודי קארל פון לינה (בשוודית: Carl von Linné, להאזנה (מידע • עזרה)‏; 23 במאי 1707 - 10 בינואר 1778), היה בוטנאי, רופא וזואולוג שוודי; מייסד שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי ואחד מאבות חקר האקולוגיה. רבים מכתביו נכתבו בלטינית ומשום כך כתב את שמו בלטיניזציה כ-Carolus Linnæus.

קרל הגדול

קרל הגדול (בלטינית: Carolus Magnus, בצרפתית מודרנית: Charlemagne, מבוטא "שארלמאן"; ‏2 באפריל 742/7 - 28 בינואר 814) היה מגדולי שליטי אירופה בימי הביניים. קרל היה בנם של ברטארדה מלאן ופפין הגוץ וחלק מהשושלת הקרולינגית. היה מלך הפרנקים בשנים 814-768, מלך לומברדיה בשנים 814-774. הוכתר לקיסר הרומאים (Imperator Augustus Romanorum) ברומא ב-25 בדצמבר 800 על ידי האפיפיור לאו השלישי, ועקב כך נחשב בדיעבד לקיסר הראשון של האימפריה הרומית הקדושה, כשהוא מחזיק כתואר "מלך הפרנקים" והתואר "הקיסר אוגוסטוס" במקביל אם כי אימפריה זו הוקמה זמן רב אחרי מותו. בעקבות כיבושיו הוא שלט על ממלכה שהשתרעה על רוב מערב אירופה.

קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

קרל החמישי (בגרמנית:Karl der Fünfte, בלטינית: Carolus Quintus, בספרדית: Carlos Primero de España (24 בפברואר 1500 - 21 בספטמבר 1558) היה מלך ספרד בשנים 1516-‏1556 (שם כונה קרלוס הראשון) וקיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנים 1519-‏1556. אביו היה פיליפ "היפה", בנם של מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ומארי, דוכסית בורגונדיה. אמו הייתה חואנה "המשוגעת" מקסטיליה, בתם ויורשתם של "המלכים הקתוליים", פרננדו השני, מלך אראגון ואיזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה. קרל ירש מהם נחלות רבות, ובתקופתו כונתה ממלכתו "האימפריה בה השמש אינה שוקעת לעולם".

שאול

שָׁאוּל בֶּן קִישׁ הוא דמות מקראית המוזכרת בתנ"ך כמלך הראשון על ממלכת ישראל המאוחדת. תקופת מלכותו מתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-11 לפנה"ס. רובם המוחלט של סיפורי שאול המוכרים לנו, מופיעים בספר שמואל. רק סיפור מותו של שאול בהר הגלבוע מוזכר גם בספר דברי הימים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.