צ'חנוביץ

צֶ'חָנוביץפולנית: Ciechanowiec; ביידיש: טשעכֿאַנאָװיץ; במקורות היהודיים: טשעכנאָווצי, "צ'חנובצי") היא עיירה במזרח פולין, בעברה עיירה יהודית. בעיירה כנסיות רבות בעלות עיטורים ייחודיים, חיצוניים ופנימיים.

צ'חנוביץ
Ciechanowiec
Ciechanowiec herb
סמל צ'חנוביץ
POL Ciechanowiec flag
דגל צ'חנוביץ
Ciechanowiec - Układ przestrzenny miasta
מרכז העיירה
מדינה פולין  פולין
פרובינציה פודלסיה  פודלסיה
מחוז POL powiat wysokomazowiecki flag.svg ויסוקה מזובייצק
גמינה צ'חנוביץ
שטח 26.01 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 4,898 (2006)
קואורדינטות 52°40′N 22°31′E / 52.667°N 22.517°E
אזור זמן UTC +1
http://www.ciechanowiec.pl

תולדות היישוב

במאה ה-16 השתייכה העיירה למשפחת אצולה פולנית. באמצע מאה זו נבנתה טירה על גדת הנהר הסמוך נוּזֶ'ץ (Nurzec) שמצפון-מזרח לעיירה. במחצית הראשונה של המאה ה-17 נבנו חומות מגן סביב הטירה, אך הטירה נשרפה באמצע המאה, בתקופה שכונתה "המבול", תקופת מלחמת רוסיה-פולין וכן המלחמה הצפונית השנייה . על חורבות המבנים נבנו מגוריה של משפחת אצולה פולנית מקומית, אך אלה פוצצו ונהרסו על ידי צבא המתנדבים הרוסי ב-1915, בראשית מלחמת העולם הראשונה. כיום קיימים יסודות הטירה וכן חפיר המגן סביבה.

באמצע המאה ה-18 הוקמו בעיירה כנסיית השילוש הקדוש מלבני-בניין, וכן "בית החולים של אחיות הרחמים".

לאחר חלוקת פולין בסוף המאה ה-18 נכללה צ'חנוביץ בתחום שלטונה של פרוסיה, ולאחר קונגרס וינה הועברה לשלטונה של האימפריה הרוסית. בסוף המאה ה-19 התפתחה בעיירה תעשיית טקסטיל וכן התקיימו בעיירה ירידי סוסים רבים.

במלחמת העולם הראשונה וכן במלחמה הפולנית-סובייטית שלאחר מכן נפגעה העיירה באופן משמעותי, ונדרשו שנים רבות לתיקון נזקי המלחמות. ערב מלחמת העולם השנייה היו בעיירה סדנאות ובתי מלאכה רבים. רובם השתייכו ליהודים, שהיוו רוב בעיירה.

בתחילת ספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את העיירה אך נסוגו ממנה בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הסובייטים נכנסו לעיירה ורבים מתושבי העיירה, רובם יהודים, הוגלו לתוככי ברית המועצות ורכושם הולאם בנימוק שהם סוחרים ובורגנים, אויבי מעמד הפועלים לפי האידאולוגיה הקומוניסטית. בשנים 1940 ו-1941, ערב פלישת גרמניה לברית המועצות, גויסו רבים מצעירי העיירה, רובם יהודים, לצבא האדום.

ב-22 ביוני 1941 שבו הגרמנים וכבשו את העיירה. בתקופת הכיבוש הגרמני נפגעה העיירה קשות. לאחר מלחמת העולם השנייה לא שבה העיירה למעמדה ולשיעור אוכלוסייתה הקודמים.

יהודים

Ciechanowiec holocaust memorial
אנדרטה לזכר יהודי צ'חנוביץ שנספו בשואה, בבית העלמין הדרום

לפני השואה חיו בצ'חנוביץ כ-1,500 יהודים שהיוו רוב בעיירה וקיימו חיי תרבות ומסחר ערים. בעיירה הייתה פעילות חינוך ופוליטיקה יהודית וציונית רבה, פעילות שכללה מוסדות חינוך, ארגוני ספורט, מפלגות ותנועות נוער. יהודים רבים שנולדו בעיירה או הגיעו ממנה אימצו שמות משפחה בהם נזכר שם העיירה, ובהם צ'חנובסקי, צ'חנוביץ, צ'חנוביצקי ועוד.

עם כיבוש העיירה ביוני 1941 על ידי הגרמנים, נהרגו מספר יהודים בהפגזות וכן במעשי רצח שאירעו לאחר מכן. בעיירה הוקם יודנראט ובסוף 1941 הוקם גטו סגור. בחודשים שלאחר מכן גורשו לגטו יהודים מעיירות אחרות ומספר היהודים בגטו הגיע ל-4,000 בערך. באוקטובר 1942 רצחו אנשי גסטפו כ-300 יהודים מהגטו, רובם גברים, מחוץ לעיירה. בתחילת נובמבר כותר הגטו ורבים מיושביו נורו למוות. לאחר שבועיים גורשו הנותרים למחנה ההשמדה טרבלינקה. מעטים שרדו ביערות הסמוכים לעיירה.

ילידי העיירה

לקריאה נוספת

  • יהושע מרדכי בן ר' משה אברהם רוזנבלום, עירי טשעכנאָווצי, תל אביב: [חמו"ל] (ירושלים: דפוס בית יתומים דיסקין), תשי"א.
  • אליעזר לאוני (עורך), ציחנוביץ, מחוז ביאליסטוק: ספר עדות וזיכרון, תל אביב: הוצאת הארגונים של יוצאי ציחנוביץ בישראל ובארצות הברית (דפוס ארזי), תשכ"ד. (ספר יזכור לקהילת ציחנוביץ, בספריית העיר ניו יורק)

קישורים חיצוניים

איליה קפיטולינה

אַיְליה קָפּיטוֹלִינה (בלטינית: COLONIA ÆLIA CAPITOLINA) הייתה עיר רומית שהוקמה בידי הקיסר הרומי אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה, על חורבות ירושלים.

קיימות עדויות עמומות הנתונות לפרשנויות שונות הנוגעות למצבה של ירושלים בפרק הזמן שבין חורבן בית שני בשנת 70 ועד ראשיתה של התקופה הביזנטית בארץ ישראל. יוסף בן מתתיהו מספר על התקופה שלאחר החורבן בספריו קדמוניות היהודים ומלחמת היהודים ברומאים; כן מופיע מעט מידע על ירושלים, בעיקר בתקופת איליה קפיטולינה, בכתביו של ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס. הלה מספר על הקמת איליה קפיטולינה, וכן על הקמת מקדש יופיטר על הר הבית, דבר המשתקף במטבעות שנטבעו בעיר והשתמרו. רוב המידע על שלהי ימי איליה קפיטולינה, ערב התנצרותה של האימפריה הרומית והפיכתה לאימפריה הביזנטית, מובא בכתבים נוצריים, ובעיקר בכתבי ההיסטוריון ואב הכנסייה אוסביוס.

השם 'איליה' נגזר משם משפחתו של אדריאנוס, ו'קפיטולינה' מבטא את שלושת האלים הקפיטוליניים של רומא. מועד הקמת העיר שנוי במחלוקת: על פי דעה אחת, המסתמכת על עדותו של ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס, הוקמה איליה קפיטולינה לפני מרד בר כוכבא, ואף שימשה עילה לפרוץ המרד בשנת 132. לפי דעה אחרת, המסתמכת על עדותו של אוסביוס, העיר הוקמה רק בשנת 136, כעונש לאחר דיכוי המרד. מטמוני מטבעות של איליה קפיטולינה יחד עם מטבעות בר כוכבא תרמו להשערה שהעיר הייתה קיימת בזמן המרד. השם המקוצר איליה (AELIA) המשיך לשמש, במקביל לשם 'ירושלים', לאורך רוב התקופה הביזנטית, ואף בראשית התקופה הערבית הקדומה כעדות הכיתוב על מטבעות ערביים בני התקופה.

איליה קפיטולינה הייתה, במידה רבה, תמונת ראי של ירושלים המפוארת של בית שני. אך בניגוד לעיר בתקופת הורדוס, ליהודים הייתה בה דריסת רגל מועטה בלבד, ואדוניה הנוכרים עשו כל שביכולתם כדי לנתק את הקשר בין העיר ליהדות. בתנאים אלו עלתה ופרחה הקהילה הנוצרית של ירושלים, נושאת הדגל של דת חדשה שעתידה לרשת בסופו של דבר את העיר בתום התקופה הרומית. קהילה זו החלה את דרכה ככת יהודית-נוצרית ובהמשך כקהילת נוכרים-ערלים.

הנוצרים ראו בעצם חורבן ירושלים ובית המקדש השני מחד ובבניית איליה קפיטולינה מאידך, עדות לירידת קרנה של היהדות וצדקתה של הנצרות, אף על פי שהעיר הפגאנית הייתה אנטיתזה לנצרות והאימפריה הרומית ואף רדפה את הנוצרים.

מעמדה הרם של איליה קפיטולינה החל לרדת החל מאמצע המאה השלישית לספירה, עם פינויו ההדרגתי של הלגיון העשירי פרטנסיס מבסיסו שבעיר. נראה כי רק בימי הקיסר קונסטנטינוס, בראשית התקופה הביזנטית, עלתה שוב קרנה כעיר קדושה לנצרות, והיא הפכה למרכז דתי חשוב, בזכות הקמת כנסיית הקבר וכנסיות רבות אחרות.

בנימין מזר

בנימין מזר (מֵיזלר) (Mazar;‏ 28 ביוני 1906 – 9 בספטמבר 1995) היה ארכאולוג וחוקר יהדות, הנחשב לאבי הענף הישראלי של הארכאולוגיה המקראית.

דורון בן עמי

ד"ר דורון בן עמי הוא ארכאולוג ישראלי שגילה במהלך מחקריו מספר ממצאים ארכאולוגיים חשובים. מחקריו עוסקים בארכאולוגיה המקראית ותקופת הברזל בארץ ישראל.

בשנת 2003 קיבל בן עמי תואר ד"ר לפילוסופיה מהמכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית על מחקריו בתל חצור בתקופת הברזל 1 ו-2, תחת הפרופסור אמנון בן תור. הוא עובד כיום כחוקר במכון.

בן עמי הוא המגלה של קבר מפואר סמוך לעיר דוד, שזוהה כקברה של הלני המלכה.

בשנת 2007 החל לנהל את החפירה הארכאולוגית בחניון גבעתי. תחת ניהולו התגלו מספר ממצאים חשובים בחפירה. בנובמבר 2015 (ה'תשע"ו) פרסם בן עמי, יחד עם הארכאולוגים יאנה צ'חנוביץ ושלומה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, כי לדעתם על פי הממצאים שנמצאו באתר, מקום מצודת החקרא היה בחניון גבעתי שבעיר דוד. הממצאים שתומכים בהשערה הם: חומת ביצור, מקטע מגדל גדול, שרידי חלקלקה, עשרות מטבעות המתוארכים על פי שמות המלכים המוטבעים בהם לתקופה בה המצודה התקיימה, ראשי חצים מברונזה ואבני קלע מעופרת המאפיינים את הצבא הסלווקי וכן 200 ידיות של אמפורות עם חותמות מרודוס.

בשנת 2016 הופיע בפרק השביעי של הסדרה והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל והסביר על מצודת החקרא בחניון גבעתי.

וילה כפרית רומית

וילה כפרית רומית (בלטינית: villa rustica) הידועה גם בשם וילה פרסטילית, היא בנייה בסגנון אדריכלות רומית, הכוללת בית מגורים עם פרסטיל (peristylium) - גן פנימי מוקף עמודים וחדרים. וילות בסגנון רומי הוקמו לרוב ברחבי האימפריה הרומית בתקופת רומא העתיקה, והן מהוות עדות מובהקת לתהליך הלניזציה; לפיכך, נוכחותן או העדרן עשויה לשמש אבן בוחן חשובה למצב החברה הכפרית.

הווילה היא אחד מנציגיה המובהקים של התרבות הרומית בארץ ישראל. וילות אלו מצביעות על הפגניזציה שעברה יהודה לעומת הגליל בעקבות מרד בר כוכבא ומעידה על ההתפשטות הרומית-הלניסטית ביהודה.

חוה ורבה

חוה וֶרבָּה (10 בדצמבר 1909, כ"ז בכסלו תר"ע,– 11 באפריל 1969, כ"ג בניסן תשכ"ט) הייתה מחנכת, גננת, סופרת ילדים ועורכת עברייה ישראלית ילידת פולין.

יישמה תפיסות הומניסטיות חדשניות בחינוך והייתה ממעצבי דמותו של החינוך לגיל הרך בישראל.

חניון גבעתי (עיר דוד)

חניון גבעתי בעיר דוד הוא חלק מהאתר הארכאולוגי של עיר דוד. החניון קרוי כך בעקבות פיגוע טרור שהתרחש במקום ב-15 באוקטובר 1986, כנגד חיילי חטיבת גבעתי שסיימו טקס השבעה ברחבת הכותל. המקום שימש במשך שנים כחניון לבאי הכותל עד שהפך לאתר חפירות. החפירות באתר זה החלו בחודש מרץ 2007. זוהי אחת מהחפירות הארכאולוגיות החשובות הנעשות בתחום עיר דוד שבשכונת סילואן בירושלים. בשנים 1925-1923 נערכו ממזרח לשטח החפירה, חפירותיהם של רוברט מקאליסטר ודנקן. בשנים 1967-1961 נחפר השטח על ידי קתלין קניון אשר חפרה בקצה הצפון-מזרחי של השטח (שטח M), מדרום השטח נחפר בשנת 1927 על ידי ג'ון וינטר קרופוט ופיצג'רלד. את החפירה בשטח הנוכחי החל בשנת 2005 הארכאולוג אלי שוקרון, שהעביר את ניהול החפירה לדורון בן עמי. כיום מנוהלת החפירה על ידי פרופ'יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות.

טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס

טביעות החותם של הלגיון העשירי פרטנסיס הן טביעות חותם שהותיר הלגיון הרומאי על גבי לבנים ורעפים שייצר כחלק מתפקידו בעת שהותו בארץ ישראל במאות הראשונה עד השלישית לספירה. בית היוצר של הלגיון התגלה בגבעת רם. לבנים ורעפים עם טביעות חותם של הלגיון העשירי נתגלו בעיקר בירושלים וסביבתה, קיסריה וכן במקומות לא רבים בארץ ישראל בשימוש משני.

יחיאל יעקב וינברג

הרב יחיאל יעקב וינברג (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב ופוסק. עמד בראש בית המדרש לרבנים בברלין, והתמחה בהלכה, תלמוד, מחשבה ומוסר. את כתביו ששרדו אחר השואה, פרסם כשו"ת בשם שרידי אש.

מצודת החקרא

מצודת החקרא (ביוונית - Aκρα, אקרא) הייתה מצודה בירושלים, שנבנתה על ידי המלך אנטיוכוס אפיפנס בשנת 167 לפני הספירה, תקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל. המצודה נותרה מעוז של הסלאוקים ותומכיהם המתייוונים במהלך מרד החשמונאים ותקופת שקיעת השלטון הסלאוקי במקביל להתחזקות האוטונומיה החשמונאית, עד שחרבה בידי שמעון התרסי בשנת 141 לפני הספירה וסימלה בחורבנה, שהיה ליום חג יהודי למשך שנים הרבה, את החלת הריבונות החשמונאית על ירושלים כולה ועל ארץ ישראל.

מרדכי זקהיים

רבי מרדכי זקהיים (ליל הושענא רבה, כ"א בתשרי ה'תרי"ט, 29 בספטמבר 1858) היה רב ומקובל ליטאי רבן של צ'חנוביץ ופינסק.

נור (עיירה)

נור (בפולנית: Nur) הוא כפר בצפון מזרח פולין, השוכן במחוז אוסטרוב מזובייצקה בפרובינציית מזוביה ונמצא על גדות נהר הבוג המערבי. לעיירה יש עבר היסטורי מפואר, שהתחיל במאה ה-12. העיירה החלה ככל כנראה כמבצר שהגן על המעבר על נהר הבוג. ייתכן שכמה משפחות יהודיות ישבו בנור עוד לפני שירדה העיר מגדולתה במאה ה-17 כששוודיה פלשה אליה. היהודים שחיו בעיירה מאז הקמתה עסקו בעיקר במסחר, ברוכלות בכפרים שונים הסמוכים לעיירה נור, מעט במלאכה, ומשפחות אחדות עסקו בחקלאות. ב-2006 אוכלוסיית העיירה מנתה כ-760 תושבים.

עיר דוד

עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים. בשלהי התקופה העות'מאנית חודש היישוב במקום, וכיום האתר הוא חלק משכונת ואדי חילווה שבסילואן, או שכונת "עיר דוד", כפי שהיא מכונה בעברית החל משנות ה-90 של המאה ה-20.האתר מהווה חלק מגן לאומי "סובב חומות ירושלים", הוא מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים ומתופעל על פי חוזה על ידי עמותת אלע"ד.

עשהאל בן שבת

עשהאל בן שבת (נולד ב-9 במאי 1988) הוא כדורגלן ישראלי המשחק בעמדת הבלם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.