פרשת שמות

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות. היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ו', פסוק א'.

בפרשת שמות מסופר על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה. בפרשה זו מוצגות כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, ובהן מרים ואהרן אחיו של משה, וכן פרעה מלך מצרים שמשעבד את עם ישראל והופך אותם לעבדיו

Arrow r.svg שמות Arrow l.svg
פסוקים: שמות, א', א' - ו', א'
מס' פסוקים: 124
תוכן: שעבוד ישראל במצרים, גזירת מוות על התינוקות הזכרים, הצלתו של משה, בריחתו למדיין וחזרתו למצרים, התעמתות משה ואהרן עם פרעה
הפטרה
אשכנזים ישעיהו, כ"ז, ו' - כ"ח, י"ג ומוספים כ"ט, כ"ב-כ"ג
ספרדים ירמיהו, א', א' - ב', ג'
איטלקים ירמיהו, א', א'-י"ט
תימנים יחזקאל, ט"ז, א'-י"ד
Alexey Tyranov. Moses' mother
יוכבד ומרים מניחות את משה בתיבה על שפת היאור. אלכסיי טירנוב, 1842 בקירוב.
Flavicky nahozhd Moiseya
בת פרעה מוצאת את משה ומביאה אותו לארמון. קונסטנטין פלביצקי, אמצע המאה ה-19.

תוכן הפרשה

גזירות פרעה

תחילת הפרשה מקשרת לסיומו של ספר בראשית ומסכמת את שמות בני ישראל שירדו למצרים. עם ישראל, המכונה כך לראשונה על ידי פרעה, מזוהה בעיני המצרים כסיכון פוטנציאלי ועל כן מחליטים המצרים לדכא אותו במספר דרכים - שעבוד פיזי ובניית "ערי מסכנות" ובהמשך ציווי על המתת כל הזכרים הנולדים. המיילדות המופקדות על ביצוע המשימה אינן מצייתות לציווי זה, ומצילות את הילדים. בעקבות מעשי המיילדות, מסופר כי ה' גמל להן טובה "ויעש להן בתים".

פרעה מרחיב את הציווי ומורה אותו לכל המצרים: "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו". על רקע הציווי הנ"ל, מספרת הפרשה על זוג עבריים משבט לוי הנישאים ומביאים לעולם בן זכר. אם הילד חוששת להשאירו בביתה, בונה לו תיבה ומניחה אותו בתוך התיבה ביאור.

חייו של משה

בת פרעה מוצאת את התיבה ביאור בה הונח הילד, קוראת לו "משה", לוקחת אותו לביתה ומגדלת אותו בארמון פרעה. כשמשה גדל הוא יוצא לפגוש את בני עמו המשועבדים לפרעה. הוא מתערב בשני סכסוכים אלימים ומציל את הנרדפים, ועקב כך נאלץ לברוח לארץ מדין.

על הבאר במדין הוא מסייע לבנותיו של יתרו, ובעקבות כך גר בביתו ונושא את אחת מבנותיו, צפורה. למשה נולדים שני בנים, גרשם ואליעזר.

Holman Moses and the Burning Bush
משה מביט בסנה הבוער. תנ"ך הולמן, 1890.

הסנה הבוער והחזרה למצרים

באחת הפעמים שמשה רועה את צאן יתרו הוא מגיע להר סיני ורואה שם סנה בוער באש. אלוהים מדבר אל משה מתוך הסנה, מודיע לו שהחליט לגאול את עם ישראל ולהביאם לארץ ישראל, (ארץ כנען) ומטיל על משה את הנהגת העם. משה מנהל משא ומתן ארוך עם אלוהים ומעלה בעיות רבות שעשויות להפריע לו במשימה זו.

בין היתר, מנסה משה לסרב לשליחות בתואנה כי הוא "ערל שפתיים", אולם ה' מעמיד לצידו את אחיו אהרן כ"נביא" (לפי רש"י: מתורגמן). כמו כן, אלוהים מצייד את משה באותות ובמופתים שיעזרו לו לשכנע את העם ואת פרעה בדבריו, וכן מגלה לו את שמותיו המיוחדים.

משה לוקח את אשתו ואת בניו בדרך חזרה למצרים. בדרך מתרחש אירוע בלתי מוסבר: "ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". צפורה מלה את בנה, ובעקבות מעשה זה סרה סכנת המוות, וצפורה מכריזה: "חתן דמים למולות".

משה ואהרון מתעמתים עם פרעה

משה נפגש עם אהרן במצרים ושניהם באים לפני פרעה ותובעים בשם ה': "שלח את עמי". פרעה מסרב ומקשה את תנאי השעבוד של בני ישראל. הם מצדם מתלוננים למשה שבואו רק הרע את המצב, והוא קובל לפני אלוהים. בפסוק החותם את הפרשה, עונה אלוהים למשה:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ.

הפטרה

בהפטרת פרשת שמות מתקיים מצב יוצא דופן שבו כל אחת ממסורות הקריאה המרכזיות של העדות השונות קוראת בספר אחר מספרי הנביאים:

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

הסנה הבוער

הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר הוא מאורע מקראי שאירע בסמוך להר סיני, בו חווה משה התגלות אלוהית מתוך צמח קוצני בשם "סנה", הבוער באש ויחד עם זאת אינו נשרף. במעמד זה נתמנה משה על ידי אלוהים לשליחו להוצאת בני ישראל מעבדות מצרים ולהביאם לארץ ישראל.

ט"ו בטבת

ט"ו בטבת הוא היום החמישה עשר בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו טבת הוא ברב השנים פרשת שמות. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת ויחי.

י"ב בטבת

י"ב בטבת הוא היום השנים-עשר בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב טבת היא,

ברב השנים, פרשת ויחי. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצוה היא פרשת שמות.

י"ג בטבת

י"ג בטבת הוא היום השלושה עשר בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג טבת היא

ברב השנים פרשת ויחי. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת שמות.

י"ד בטבת

י"ד בטבת הוא היום הארבעה עשר בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד טבת היא

ברב השנים פרשת ויחי. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת שמות.

י"ז בטבת

י"ז בטבת הוא היום השבעה עשר בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז טבת היא

ברב השנים פרשת שמות. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת ויחי.

י"ח בטבת

י"ח בטבת הוא היום השמונה עשר בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח טבת היא

ברב השנים פרשת שמות. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת ויחי.

י"ט בטבת

י"ט בטבת הוא היום התשעה עשר בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט טבת היא,

ברב השנים, פרשת שמות. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצוה היא פרשת וארא.

כ"א בטבת

כ"א בטבת הוא היום העשרים ואחד בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א טבת היא

ברב השנים פרשת שמות. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת וארא.

כ"ב בטבת

כ"ב בטבת הוא היום העשרים ושניים בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב טבת הוא ברב השנים פרשת וארא. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת שמות.

כ"ג בטבת

כ"ג בטבת הוא היום העשרים ושלושה בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג טבת היא פרשת שמות אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת וארא אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.

כ"ד בטבת

כ"ד בטבת הוא היום העשרים וארבעה בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד טבת היא

ברב השנים פרשת וארא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת שמות.

כ"ה בטבת

כ"ה בטבת הוא היום העשרים וחמישה בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה טבת היא,

ברב השנים, פרשת וארא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת שמות.

כ' בטבת

כ' בטבת הוא היום העשרים בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ' טבת היא,

ברב השנים, פרשת שמות. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת וארא.

מדין

מִדְיָן היא ארץ ועם המוזכר במקרא ובקוראן. לפי המקרא המדיינים הם צאצאיהם של אדם שנקרא מדין, שהיה בנו השישי של אברהם מפילגשו קטורה.

מטה משה

בחומש שמות מסופר על מטה משה, מקלו של משה, שבו עשה חלק מעשר המכות ובו הכה את הסלעים להוציא מהם מים. על מטה זה מופיעות אגדות רבות במדרשי חז"ל. המטה מוזכר לעיתים גם כמטה האלוהים.

משה בתיבה (שיר)

מֹשֶׁה בַּתֵּבָה (ידוע במילותיו הראשונות: דּוּמָם שָׁטָה) הוא שיר ילדים עברי מאת קדיש סילמן. השיר בנוסחו המקורי נדפס בשנת תרע"ז בשני ספרי לימוד בארצות הברית: "שחרית" ו"היסטוריה לילדים" (שם מזוהה המחבר).

השיר הולחן בנעימה עממית יידית ועל ידי המלחין נסים נסימוב. שני הלחנים זכו למספר ביצועים, בהם של הזמרת יפה ירקוני. השיר נעשה אהוד והוכנס לתוכנית הלימודים של הגנים ובתי הספר הממלכתיים ביישוב ובחברה הישראלית לאחר הקמת המדינה וסייע לקבע את המיתוס של משה התינוק שט בתיבת הגומא על מי היאור, אף שלפי פשט הסיפור המקראי משה הוטמן על הגדה ושם נמצא.

צפורה במלון

צפורה במלון או סיפור חתן הדמים מופיע בספר שמות, פרק ד', פסוקים כ"ד-כ"ו. זהו הסיפור היחידי במקרא המתאר את אשת משה, צפורה. אורכו של סיפור זה הוא שלושה פסוקים בלבד.

שעבוד מצרים

שעבוד מצרים הוא סיפור תנכ"י על תוכנית שהופעלה במצרים העתיקה החל משנת ב'של"ב ונכשלה סופית בשנת ב'תמ"ח. התוכנית נועדה להקטין את שיעור הילודה בקרב עם ישראל, מחשש למרידתם בממשל.

עשה (0)  לא תעשה (0)

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.