פרשת סיריל קרן

פרשת סיריל קרן, היא פרשת שוחד ושחיתות לכאורה שנחשפה בשנת 2002, לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה, שבה היו מעורבים ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, בניו גלעד ועומרי ואנשי עסקים שהיו מקורבים לשרון. במסגרת הפרשה נבדקו חשדות כי שרון קיבל הלוואה בתיווך בנו גלעד, בסך 1.5 מיליון דולר מאיש העסקים הדרום-אפריקאי סיריל קרן (Cyril Kern), שהיה ידיד המשפחה. מטרת ההלוואה הייתה לסייע לשרון להחזיר את התרומות הבלתי חוקיות שקיבל לכיסוי הוצאותיו בבחירות הפנימיות לראשות הליכוד שנערכו בשנת 1999. קרן שימש על פי החשד כאיש קש של איל ההון האוסטרי מרטין שלאף שהיה המקור לכספים אלה ולמיליוני דולרים נוספים שהועברו למשפחה כשוחד לקידום האינטרסים הכלכליים שלו בישראל.

בשנת 2010 החליטה המשטרה להעמיד לדין את שלאף, עבור מה שהוגדר על ידה כ"פרשת שחיתות מהחמורות שנחקרו ביאח"ה - העברות כספים של מיליוני דולרים למשפחת שרון". בשל הקושי לחקור את שלאף בווינה, כמו גם את שרון שנפל לתרדמת ב-2006, המליצה לבסוף המשטרה להגיש כתב אישום נגד בניו של שרון, גלעד שרון ועמרי שרון, ובינואר 2013 נסגר התיק כליל מחוסר ראיות.

הרקע לפרשה

בחודש אוקטובר 2001, בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה, הורה היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, שכיהן באותה עת בתפקיד, לפתוח בחקירה משטרתית בחשד לעבירות פליליות שבוצעו במהלך הבחירות הפנימיות שנערכו בליכוד ב-2 בספטמבר 1999, שבהן נבחר אריאל שרון לתפקיד יו"ר הליכוד. פרשה זו כונתה בשם "פרשת אננקס", "כשמה של החברה שבאמצעותה, הועברו כספים על פי החשד, למימון מערכת הבחירות". מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, שהתייחס לנושא כתב בין השאר בדו"ח שפרסם: "מסקנתי ממכלול הראיות היא על כן, כי הקו המבחין בין הכנה לפריימריס לבין פעולותיו של יו"ר מפלגה בתוקף תפקידו נחצה במקרה זה".

ראו גם

קישורים חיצוניים

אריאל שרון

אריאל (אריק) שרון (26 בפברואר 1928, ה' באדר תרפ"ח – 11 בינואר 2014, י' בשבט תשע"ד) היה ראש הממשלה האחד עשר של מדינת ישראל בשנים 2001–2006, שר בממשלות ישראל, חבר כנסת מטעם סיעת הליכוד, מייסד ויושב ראש מפלגת קדימה. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים היה שרון מפקד חטיבת הצנחנים, מקים יחידה 101 ונודע בפעולות התגמול שעליהן פיקד. שרון ידוע אף כאדם אשר הכריע את הטרור ברצועת עזה בתחילת שנות ה-70 כאלוף פיקוד הדרום. במלחמת יום הכיפורים חצה עם אוגדתו את תעלת סואץ והביא למפנה העיקרי במלחמה.

היה ממייסדי מפלגת הליכוד, שחרתה על דגלה את חזון ארץ ישראל השלמה. במשך שלושים שנות פעילותו הפוליטית בלט בגישתו התקיפה למלחמה בטרור ובתמיכתו במפעל ההתנחלויות, ואף כונה "אבי ההתנחלויות". כשר הביטחון הוביל את צה"ל למלחמת לבנון הראשונה, וכראש ממשלה הוביל במרץ 2002 את ישראל למבצע חומת מגן. בשנת 2003, לאחר שנבחר בשנית לראשות הממשלה, חל מפנה בעמדותיו: הוא הכריז על תוכנית ההתנתקות, ובאוגוסט 2005 פינה את כל ההתנחלויות מרצועת עזה וכן ארבע התנחלויות בצפון השומרון. בנובמבר אותה שנה פרש מהליכוד והקים את מפלגת קדימה.

ב-4 בינואר 2006 לקה באירוע מוחי חמור, שהביא להעברת סמכויותיו כראש הממשלה וכיו"ר מפלגת קדימה לאהוד אולמרט. נפטר ב-11 בינואר 2014, לאחר שמונה שנים שבהן היה שרוי בתרדמת.

ברוך קרא

ברוך (ברוכי) קְרא (נולד ב-13 במרץ 1970) הוא עיתונאי ישראלי, משמש כתב ופרשן חדשות 13 לענייני משפט. לפני כן, שימש כתב לענייני משפט בעיתון "הארץ".

גלעד שרון

גלעד שרון (נולד ב-1966) הוא איש עסקים ישראלי. בנו הצעיר של ראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל שרון, ואחיו של עמרי שרון.

הדלפה

הדלפה היא העברת מידע מסווג או פנימי בחשאי ובאופן בלתי מוסמך לגורם חיצוני, בעיקר לאמצעי התקשורת.

הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'

הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' הוא פרס שנתי אותו העניקה האגודה לזכות הציבור לדעת בין השנים 2000 ו-2015. הפרס הוענק לשני אישים שבעיני האגודה "הרימו תרומה אמיצה, איכותית ומשמעותית במיוחד לביקורת התקשורת בישראל".גובה הפרס היה 5,000 דולר, והוא נתרם על ידי בני הזוג נירה וקנת' אברמוביץ'.

ליאורה גלט-ברקוביץ'

ליאורה גלט-ברקוביץ' (נולדה ב-1953) היא פרקליטה שהדליפה סמוך למועד הבחירות לכנסת השש עשרה שהתקיימו ב-28 בינואר 2003 את דבר חקירתו החסויה של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בפרשת סיריל קרן שבמסגרתה הועברו 1.5 מיליון דולר לחשבונו של גלעד שרון, בנו של אריאל שרון.

גלט-ברקוביץ סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב והצטרפה לשירות המדינה כפרקליטה.

מירי גולן

מרים (מירי) גולן (נולדה ב-1950) היא עו"ד ושוטרת ישראלית בדימוס בדרגת תת-ניצב, כיהנה כראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה).

הובילה את החקירות נגד ראש הממשלה אריאל שרון ובנו גלעד, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו (פרשת עמדי) ונגד השר חיים רמון (ב"פרשת הנשיקה").

משה נוסבאום

משה נוסבאום (נולד ב-11 באוקטובר 1953) הוא עיתונאי ישראלי, פרשן לענייני משטרה וביטחון פנים, שמשמש כתב לענייני משטרה בחברת החדשות בערוץ 2 ובממשיכיו, למן הקמתה בשנת 1993 ועד היום.

פרשת האי היווני

פרשת האי היווני מתייחסת לסדרה של אירועים שקרו בין השנים 1998‏-2001, בהם הועלו חשדות למעשי שחיתות אצל בכירים במדינת ישראל. איש העסקים דוד (דודי) אפל תיכנן להקים פרויקט נופש ותיירות ענק על האי פאטרוקלוס שביוון, והעסיק את גלעד שרון - בנו של אריאל שרון (אז - שר החוץ ושר התשתיות הלאומיות ואחר כך ראש האופוזיציה וראש הממשלה), כיועץ מיוחד לפרויקט זה, בשכר גבוה מאוד. החשד העיקרי שהתעורר בפרשה היה, שהעסקת גלעד הייתה למעשה דרך מוסווית למתן שוחד לאביו, וזאת כדי שיסייע לאפל בנושאים שונים, ובראשם - בפרשת הקרקעות בגינתון ובאזורים נוספים סמוך ללוד. על פי החשדות, גייס אפל לעזרתו את אריאל שרון, כדי שיסייע לו גם מול שלטונות יוון, וכן הסתייע, לפי החשד, באהוד אולמרט (אז ראש עיריית ירושלים). בסופו של דבר, הפרויקט לא יצא אל הפועל עקב קשיים בהם נתקל אפל ביוון.

המשטרה, שהאזינה לקווי הטלפון של אפל באותן שנים, החלה לחקור את הפרשה הזו יחד עם פרשות נוספות, ובמרץ 2001 פרשת האי היווני התפרסמה בעיתונות. כל המעורבים בפרשה הכחישו את הטענות נגדם; ובסיום החקירה המליצה המשטרה ולאחריה גם פרקליטות מחוז מרכז - שלא להגיש כתב אישום נגד משפחת שרון, אך להגיש כתב אישום נגד אפל על מתן שוחד. לעומת זאת, פרקליטת המדינה עדנה ארבל המליצה במרץ 2004 להגיש כתב אישום נגד אריאל שרון ונגד בנו גלעד בגין עבירת לקיחת שוחד, ואף הכינה טיוטת כתב אישום. סערה ציבורית גדולה התעוררה עקב כך.

בסופו של דבר, החליט היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז באפריל 2004, שלא להגיש כתב אישום נגד אולמרט, וביוני אותה שנה החליט שלא להגיש כתבי אישום נגד אריאל שרון ונגד בנו, עקב העדר ראיות מספיקות להעמדה לדין. סערה ציבורית נוספת התעוררה גם לאחר החלטה זו.

ספיחים של הפרשה עוררו אף הם סערות תקשורתיות: זכות השתיקה עליה שמר גלעד שרון, וסירובו למסור מסמכים וקלטות שהיו ברשותו; הדלפת טיוטת כתב האישום לעיתונות - אותו כתב אישום המייחס עבירה של קבלת שוחד לאריאל שרון ולבנו גלעד.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.