פרשת נשא

פָּרָשַׁת נָשֹׂא (או נשוא) היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ד', פסוק כ"א ומסתיימת בפרק ז', פסוק פ"ט. פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות), ויש בה 176 פסוקים.

השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו).

Arrow r.svg נשא Arrow l.svg
פסוקים: במדבר, ד', כ"א - ז', פ"ט
מס' פסוקים: 176
תוכן: משפחות גרשון ומררי, חובת שליחת טמאים מחוץ למחנה, דיני מעילה, פרשת סוטה, פרשת נזיר, ברכת כהנים, קורבנות הנשיאים
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
הפטרה
אשכנזים, ספרדים, ואיטלקים שופטים, י"ג, ב'-כ"ה
תימנים שופטים, י"ג, ב'-כ"ד

נושאים בפרשה

הפרשה ממשיכה בעניינים שנדונו בפרשת במדבר שלפניה, כלומר במניינים, מִפקדים ורשימות, אולם יש בה גם כמה פרשיות הלכתיות. הפרשה היא חלק מרצף הפרשות בתחילת ספר במדבר העוסקות בהקמת מחנה ישראל ובהכנות לנסיעה מהר סיני אל ארץ ישראל.

הפטרה

ההפטרה היא בספר שופטים, פרק י"ג, פסוקים ב'-כ"ה (התימנים מסיימים בפסוק כ"ד). על רקע דיני נזירות המפורטים בפרשה, מסופר על הולדת שמשון הגיבור, שעל פי ציווי של מלאך ה' היה נזיר מבטן אימו.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

אדרא רבא

אדרא רבא (בעברית- האספה הגדולה) הוא מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז. המאמר עוסק ברובו בתיקוני "הפרצוף העליון" והוא מופיע בספר הזהר בתוך פרשת נשא.

אדרא פירושה "אספה", (ותרגומו המילולי מארמית: גורן) והחלק נקרא בשם זה מפני שתלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי נאספו לשמוע את דברי רבם. הכינוי רבא פירושו - הגדולה, להבדילה מן האדרא זוטא (אספה קטנה), המופיעה בפרשת האזינו, אותה כינס רבי שמעון ביום מותו.

תלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי הנזכרים באדרא: רבי אלעזר ברבי שמעון (בנו), ר' אבא, ר' יהודה, ר' יוסי בר יעקב, ר' יצחק, ר' יחזקיה בר רב, ר' חייא, ר' יוסי ור' ייסא.

במהלך ה"אספה" מבקש רבי שמעון מכל אחד מן המשתתפים לשאת דרשה בעצמו. כל אחת מן הדרשות מתייחסת לאיבר אחר מן ה"פנים העליונות" ורשב"י מסביר לתלמידיו, כי אמירתה של כל אחת מן הדרשות מתקנת את "התיקונים העליונים". לקראת סוף האידרא, במהלך הדרשה של רבי שמעון עצמו, נפטרים שלושה מן התלמידים- ר' יוסי בן ר' יעקב, ר' חזקיה ור' ייסא.

עיקר קבלת האר"י כפי שבאה לביטוי בכתבי רבי חיים ויטאל, מיוסדים על הכתוב בשתי ה'אידרות'.

במדבר רבה

במדבר רבה הוא מדרש אגדה על ספר במדבר. המדרש מחולק לעשרים ושלושה פרקים. המדרש מורכב משני חלקים הראשון עוסק בפרקים א'-ז', שבספר במדבר והשני - בפרקים ח'-ל"ו.

שם התואר 'רבה' שנוסף למדרש נבע מהעתקה משותפת של מדרשי אגדה על התורה באותם כתבי היד, הכוללים את מדרש רבה.

ברכת כהנים

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת".

כיום, במהלך חזרת הש"ץ של תפילת העמידה, בין ברכת מודים לברכת שים שלום, הברכה נאמרת על ידי הכהנים בנשיאת כפיים, כאשר ידיהם מושטות כלפי הציבור. פסוקי ברכת כהנים משמשים לברכה אצל יהודים גם בהזדמנויות אחרות, למשל בפדיון הבן.

גזל הגר

גזל הגר הוא רכוש שנגזל מגר צדק ולאחר פטירתו אין לו יורשים להשיב להם את הגזילה. בדרך כלל רכושו של גר כזה הוא הפקר, אבל במקרה של גזלה, קובעת התורה שהגזלן לא יזכה מן ההפקר ברכושו של הגר הנמצא בידו, אלא הרכוש הגזול ימסר למשמרת הכהונה שעבודתה נקבעת שבוע שבו מת הגר. בכך שגזל הגר נחשב כאחת מהעשרים וארבע מתנות הכהונה.

גרשון

גֵרְשׁוֹן או גֵּרְשֹׁם - דמות מקראית, הוא בנו הבכור של לוי בן יעקב. אחיו הם קהת ומררי. בניו הם לבני ושמעי. מסופר עליו בתנ"ך בספר בראשית, בספר במדבר, בספר יהושע ובספר דברי הימים.על צאצאיו נמנה אסף בן ברכיהו, שהיה משורר בימי דוד המלך.

וידוי (יהדות)

וידוי הוא אחד מחלקי התשובה, והוא מצווה מן התורה להתוודות על פשע או חטא שביצע האדם כשעבר על מצוות לא תעשה, או ביטל מצוות עשה.

מנחת סוטה

מנחת סוטה (או מנחת קנאות) היא מנחת חובה אותה מביאה האשה הנחשדת כסוטה במהלך תהליך בדיקתה בבית המקדש.

מעילה (הלכה)

מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות. מכאן בא השימוש הנפוץ בימינו למעילה, במשמעות: שימוש במשהו שניתן בידיו של אדם שלא לצורך אליו יועד, ובכלל זה: מעילה בכסף, מעילה בסמכויות, מעילה באמון.

המקור להלכות המעילה בתורה מופיע בספר ויקרא, פרק ה', פסוקים י"ד-ט"ז. בספר במדבר, פרק ה', פסוקים ה'-י', במשנה ולאחריה בתלמוד הבבלי הלכות מעילה מרוכזות במסכת מעילה.

מררי

מְרָרִי, הוא דמות מקראית, אחד מבניו של לוי בן יעקב ואחיהם של גרשון וקהת.

מררי היה גם אבי אחד הפלגים המרכזיים בשבט לוי שהיה אחראי על הצד הרוחני בקרב בני ישראל בתקופת המקרא ובית שני והיו אחראים בעיקר על בנייתו של המשכן.

בניו: מחלי ומושי.

ישנה סברה שהשם מררי הוא שם מצרי, היות ששם זה נמצא על קברים באל-עמארנה עירם של אחנתון ונפרטיטי.[דרוש מקור]

נזיר (יהדות)

ביהדות, נזיר הוא איש או אישה שקיבלו על עצמם כנדר איסורי נזירות. עיקרי איסור הנזירות במקרא הוא איסור שתיית יין ואכילת ענבים ותוצרתם, איסור תספורת וגילוח שער הראש, ואיסור להיטמא למת, כל אלו למשך תקופת זמן מוגדרת. בניגוד לנזירויות במספר תרבויות אחרות, הנזיר ביהדות אינו מנוע מקיום יחסי אישות, או מנישואים, וכן אינו אסור בבעלות על רכוש.

נזירות היא מקרה פרטי מיוחד של נדר, ועל כן חלים על הנזירות דינים בסיסים של נדר.

נשיאת ארון הברית בכתף

נשיאת הארון בכתף היא מצוות עשה מדאורייתא, שכאשר מעבירים את ארון הברית ממקום למקום, יישאו אותו דווקא בני שבט לוי על כתפיהם.

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה ש"מעלה מעל" בבעלה. אם אין עדות שקיימה יחסי מין עם איש אחר, נאסר עליו לקיים עימה יחסי אישות עד שיקח אותה לבית המקדש והיא תעבור טקס הכולל שתיית 'מים מרים', אשר לפי התורה יזיקו לה במקרה שזנתה, או לחלופין להוכיח את חפותה, ואף להועיל לה במקרה ונחשדה לשווא.

צבים

צבים (שם מדעי: Testudines) היא סדרה של זוחלים דיאפסידים ובעלי שריון כבד החיים במים מתוקים, בים וביבשה. קיימים כ-250 מינים שגודלם נע מ-8 סנטימטרים (3.1 אינץ') עד 2.74 מטרים (9.0 רגל) ומשקלים מקילוגרמים בודדים ועד ל-900 קילוגרם (2,000 ליברות). המאפיין הבולט שלהם הוא שריון כבד המכסה את הגב והגחון.

בעבר נחשבו לחלק מסדרת האנפסידה אך כיום משויכים לקבוצה הנכחדת ברובה Pantestudines, הקרובה לזאורופטריגיים.

קורבנות הנשיאים

בעת חנוכת המשכן, הקריבו נשיאי שבטי ישראל קורבנות, ונתנו מתנות ללווים.

קורבנות הנשיאים הוקרבו בתחילת חודש ניסן החל מא' בניסן ועד יב בניסן בשנה השנייה ליציאת בני ישראל ממצרים. (ב'תמ"ט) בהתחלה נתנו הנשיאים כקבוצה שש עגלות לנשיאת המשכן, ואיתן 12 פרים למשוך את העגלות. העגלות חולקו לבני גרשון ומררי. ולאחר מכן הקריבו הנשיאים במשך 12 יום קורבנות, ונתנו מתנות למשכן - כל נשיא ביום נפרד. קורבנות הנשיאים ומתנותיהם היו זהים:

קורבנות הנשיאים הוקרבו בשנים עשר יום רצופים, כולל בשבת בהוראת שעה.

שבט אפרים

שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המתוארים במקרא. בני השבט נקראים "אפרתים". השבט נקרא על שם בנו השני של יוסף, אפרים.

שבט זה נודע בחשיבותו והצמיח מתוכו מספר מנהיגים מהותיים, ביניהם יהושע בן נון אשר הנהיג את העם בכיבוש הארץ וירבעם בן נבט מייסד ממלכת ישראל.

שבט יהודה

שבט יהודה הוא אחד משנים עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

על פי התיאור המקראי, השבט נקרא על שם יהודה, בנו הרביעי של יעקב, אשר כל בני השבט הם צאצאיו.

"שבט יהודה" הוא שבט מרכזי בסיפור המקראי.

שבט מנשה

שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט מנשה, בנו הבכור של יוסף שהיה בן לרחל וליעקב. יוסף הוא הבכור לבני רחל, ואחיו השני, בנימין, הוא בנה הצעיר.

שמשון

שִׁמְשׁוֹן לפי המקרא, היה השופט השנים-עשר והאחרון המוזכר בספר שופטים.שמשון גדל כנזיר אלוהים, וכל זמן שנזירותו נשמרה, חנן אותו האלוהים בכוח על-טבעי, שבו השתמש כדי להכות בפלשתים, ששלטו בדרום ארץ ישראל בכל תקופת מנהיגותו.

שמשון מהווה מופת של גבורה וכוח. ביהדות הוא נודע בכינויו העממי "שמשון הגיבור". באמנות ובספרות התאולוגית הנוצרית מסמל שמשון את מעלת הגבורה, אחת משבע המידות הטובות בתאולוגיה הנוצרית, המבוטאת לעיתים באמצעות אלמנטים הלקוחים מקורותיו של שמשון.

שנת בשז

שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בשז היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בה בשבת (ז). שנה מסוג בשז היא שנה מעוברת ויש בה 385 ימים שהם 55 שבועות שלמים. השנה שלפני שנת בשז היא תמיד שנת הכז.

שנת בשז נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של תשרי בשנה מעוברת הוא בין יום א' שעה 20 ו 491 חלקים (14:27 לערך) ליום שני בשעה 18 (12:00 בצהריים). שנת בשז אחראית לכ-4.72% מהשנים בלוח העברי. לאחרונה הייתה שנת בשז בה'תשנ"ב, ה'תשע"ו וה'תשע"ט (השנה הנוכחית). שנת בשז הבאה היא ה'תת"ג.

עשה (7)  לא תעשה (11)
שילוח טמאים מהעזרה, וידוי, סוטה, מצוות הנזיר לגדל שערו, מצוות הנזיר לגלח שערו ולהקריב קרבנות, ברכת כהנים, נשיאת הארון בכתף כניסת טמא לעזרה, נתינת שמן או לבונה במנחת סוטה, איסורי הנזיר: לשתות יין, לאכול ענבים לחים או יבשים, לאכול חרצנים, לאכול זגים, לגלח את שערו, להיכנס לאוהל המת, להיטמא למת בכל דרך

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.