פרשת משפטים

פרשת מִשְׁפָּטִים היא פרשת השבוע השישית בספר שמות. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק י"ח. רוב הפרשה מפרטת מצוות ודינים רבים, בעיקר כאלו הקשורים לתחום המשפטי. מצוות אלו הן המשך לעשרת הדיברות והמצוות שנזכרו בסוף פרשת יתרו, שכולן יחד מהוות את ספר הברית שעליו נכרתת הברית בין בני ישראל לה'. בסוף הפרשה מסופר על מעמד כריתת הברית, ועל עליית משה להר סיני לקבלת לוחות הברית והציווי על הקמת המשכן.

ברוב השנים קוראים את פרשת משפטים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשיה הראשונה מ"ארבע פרשיות" - פרשת שקלים..

Arrow r.svg משפטים Arrow l.svg
פסוקים: שמות, כ"א, א' - כ"ד, י"ח
מס' פסוקים: 118
תוכן: רשימה ארוכה של מצוות ודינים, בסופה משה עולה להר סיני כדי לקבל את לוחות הברית
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
הפטרה
אשכנזים וספרדים ירמיהו, ל"ד, ח'-כ"ב, ומוסיפים ירמיהו, ל"ג, כ"ה-כ"ו
תימנים ירמיהו, ל"ד, ח' - ל"ה, י"ט
איטלקים ירמיהו, ל"ד, ח' - ל"ה, י"א

תוכן הפרשה

Davis The Covenant Confirmed
טקס כריתת הברית על המצוות והדינים שבפרשה, איור של ג'ון סטיפל דייוויס

בהמשך למעמד הר סיני, לאחר שבני ישראל בקשו ממשה שהוא ישמש כמתווך בין ה' לבינם למסירת המצוות עליהן נכרתת הברית, הואיל והם אינם מסוגלים לעמוד בהתגלות ישירה של ה', משה ניגש אל הר סיני בעודו לוטה בערפל, ושם מצווה אותו ה' רשימה ארוכה של מצוות ודינים עבור בני ישראל, מעבר לעשרת הדיברות שהם שמעו ישירות מה'.[1] רובן הגדול של המצוות הללו מופיעות בפרשת משפטים. רוב המצוות שבפרשת משפטים עוסקות במשפט עברי, בדינים ובהלכות הנוגעים ליחסים משפטיים בין אדם לחברו. בין השאר מפורטים הדינים הבאים:

לקראת סוף הרשימה מפורטים גם מצוות שבין אדם למקום, כגון:

לאחר שמשה מוסר לעם את המצוות שנאמרו לו,[2] ועם ישראל מביעים את הסכמתם לקבלת המצוות, נערך טקס של כריתת ברית בין ה' ובין עם ישראל. משה בונה מזבח ומקריב קרבנות למרגלות הר סיני יחד עם אהרן וזקני ישראל. בנוסף לכך הוא מקים גם שתים עשרה מצבות (מזבח קטן). אחר כך הוא עולה אל הר סיני לקבלת לוחות הברית, ושוהה שם "ארבעים יום וארבעים לילה" במהלכן ה' מצווה אותו על מלאכת בניית המשכן, כליו, ובגדי הכהונה. וכן על שמונת ימי המילואים המהווים את חנוכת המשכן.

הפטרה

הפטרת פרשת משפטים היא בספר ירמיהו, פרק ל"ד, שם מתאר ירמיהו את דיני העבד העברי, ונוזף בעם על שאינם מקיימים מצווה זו. אמנם הפטרת משפטים נקראת למעשה רק בכרבע מהשנים, בשנים מסוג השא, השג, החא, בשז וגכז. בשאר השנים הפשוטות קוראים את הפטרת פרשת שקלים, ובשאר השנים המעוברות קוראים את הפטרת ראש חודש או "מחר חודש" כאשר ראש חודש אדר חל ביום ראשון.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים

  1. ^ כך על פי סדר הכתובים. אמנם יש מפרשני המקרא המייחסים את הדינים שבפרשה למשפטים שנאמרו במי מרה, וכמו כן יש הגורסים שמדובר באסופת חוקים שונים שנקבצו לכאן, ואשר נאמרו במקומות שונים.
  2. ^ כך על פי סדר הכתובים, אך לפי פירוש רש"י לתורה הסיפור הבא התרחש באמת עוד קודם לכן, לפני מעמד הר סיני.
א' באדר

א' באדר הוא היום הראשון בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד באדר א' או בשנה פשוטה, היא ברב השנים, פרשת תרומה. אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא שהיא שנה פשוטה או זחג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת משפטים.

עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת פקודי. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא.

איסור הכאת הורים

איסור הכאת הורים הוא ציווי מקראי האוסר על אדם להכות את אביו או אמו. עונשו של המכה הוא מוות בחנק.

גניבה

גניבה או גֶּזֶל פירושם לקיחת דבר בלי רשות בעליו. מושגים אלה מוכרים במשפט העברי, כמו גם במשפט הישראלי המודרני, שבו גניבה היא עבירה מוכרת בדיני העונשין, בעוד בדיני הנזיקין של המדינה מוכרת עוולת הגזל כחלק מהעוולות שבגינן ניתן לקבל סעד משפטי.

י"ח בשבט

י"ח בשבט הוא היום השמונה עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח שבט היא,

ברוב השנים, פרשת יתרו. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

י"ט בשבט

י"ט בשבט הוא היום התשעה עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

כ"א בשבט

כ"א בשבט הוא היום העשרים ואחד בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"א שבט הוא ברב השנים פרשת משפטים. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת יתרו.

כ"ב בשבט

כ"ב בשבט הוא היום העשרים ושניים בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד כ"ב שבט הוא ברב השנים פרשת משפטים. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת יתרו.

כ"ג בשבט

כ"ג בשבט הוא היום העשרים ושלושה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ג שבט היא,

ברב השנים, פרשת משפטים. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת יתרו.

כ"ד בשבט

כ"ד בשבט הוא היום העשרים וארבעה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד שבט היא,

ברב השנים, פרשת משפטים. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת יתרו.

כ"ה בשבט

כ"ה בשבט הוא היום העשרים וחמישה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה שבט היא,

ברב השנים, פרשת משפטים. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת תרומה.

כ"ו בשבט

כ"ו בשבט הוא היום העשרים ושישה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ו שבט היא פרשת משפטים. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות הכז, השא או השג) פרשת בר המצווה היא פרשת תרומה.

כ"ז בשבט

כ"ז בשבט הוא היום העשרים ושבעה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז שבט היא

פרשת משפטים. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת תרומה.

כ"ח בשבט

כ"ח בשבט הוא היום העשרים ושמונה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח שבט הוא ברב השנים פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

כ"ט בשבט

כ"ט בשבט הוא היום העשרים ותשעה בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט שבט הוא ברב השנים פרשת תרומה. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים. אין אומרים תחנון במנחה.

כ' בשבט

כ' בשבט הוא היום העשרים בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ' שבט היא

פרשת יתרו. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

ל' בשבט

ל' בשבט הוא היום השלושים בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' שבט היא, ברוב השנים, פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת משפטים.

מצוות הלוואה

מצוות הלוואה, או מצוות הלוואה לעני, היא מצווה שמהותה להלוות כסף לעני לפי צורכו ולפי יכולתו של המלווה.

נזקי בהמה

במשפט העברי, נזקי בהמה הם נזקים הנעשים על ידי בעל חיים שנמצא בבעלות אדם, וגרם נזק לבעלי חיים אחרים בבעלות אחרת, לאנשים או לרכוש. נזקי הבהמה מחולקים לשלושה סוגים עיקריים:

רגל - נזקים שגרם בעל החיים אגב הליכתו הרגילה.

שן - נזקים שגרם בעל חיים אגב אכילתו הרגילה.

קרן - נזקים שגרם בעל החיים באופן לא צפוי ולא שגרתי.נזקי בהמה היו שכיחים בחברה חקלאית־מסורתית, אך אינם שכיחים כמעט בחברה עירונית־מודרנית.

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הן שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים. מלבד מצוות העלייה לרגל, התורה מצווה על שתי מצוות נוספות המיוחדות לרגלים: לחגוג אותם, ולשמוח בהם. חז"ל פירשו מצוות אלו כחובה על כל עולה רגל להקריב עולת ראייה, שלמי חגיגה, ושלמי שמחה.

עשה (23)  לא תעשה (30)
דיני עבד עברי, ייעוד אמה עברייה, פדיון אמה עברייה, מיתת חנק, דיני קנסות, מיתת סייף, דיני ארבעה אבות נזיקין, דיני גנב, דיני שומרים, דין מפתה, הלוואה לעני, פסיקת הדין אחר רוב הדיינים, פריקה וטעינה, שמיטת קרקעות, שביתה בשבת, עלייה לרגל, ביכורים מכירת אמה עברייה, גריעת שאר כסות ועונה, הכאת הורים, אכילת שור הנסקל, החייאת מכשפה, הונאת גר בדברים או בממון, עינוי אלמנה ויתום, תביעת חוב מאדם עני, איסור ריבית, קללת דיין, אלוהים ונשיא, שינוי סדר התרומות והמעשרות, אכילת טרפה, לשון הרע או שמע שווא, פסולי עדות, השתתפות עם עושי רע, איסור סמכות על דיין אחר בדיני נפשות, הטיית משפט לטובה או לרעה, פסיקת דין על פי השערות, שוחד, שבועה באלהים אחרים, הסתה לעבודה זרה, שחיטת הפסח כשיש חמץ ברשות האדם, הלנת אימורי הפסח, בישול בשר בחלב, כריתת ברית עם עובדי עבודה זרה, לא תחנם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.