פרשת מקץ

פרשת מִקֵּץ היא פרשת השבוע העשירית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק מ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק מ"ד, פסוק י"ז. הפרשה ממשיכה לתאר את סיפור יוסף ואחיו. היא נפתחת כאשר יוסף מצוי בבור בית הסוהר במצרים.

את פרשת מקץ קוראים כמעט תמיד בשבת החלה בחג החנוכה. אם יש שתי שבתות בחנוכה, קוראים את פרשת מקץ בשבת השנייה.

Arrow r.svg מקץ Arrow l.svg
פסוקים: בראשית, מ"א, א' - מ"ד, י"ז
מס' פסוקים: 146
תוכן: יוסף מפרש את חלומות פרעה ומתמנה כמשנה למלך, הבצורת מביאה את בני יעקב למצרים, יוסף אוסר את שמעון ומתנה את שחרורו בהגעת בנימין למצרים, בהגעתו מפליל אותו יוסף כדי למנוע את יציאתו לכנען
הפטרה
בני כל העדות מלכים א', ג', ט"ו - ד', א'
Raffaello, Loggia, Giuseppe e il sogno del Faraone
יוסף מפרש את חלומותיו של פרעה ומתריע מפני שבע שנים שמנות ושבע שנים רזות (רפאל, ראשית המאה ה-16)

נושאים בפרשה

Abel de Pujol plafond 1827
"וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ." (בראשית, מ"א, נ"ז) "מצרים ניצלת בידי יוסף", 1827

חלומות פרעה

פרעה חולם שני חלומות: בראשון עולות מן היאור שבע פרות שמנות ולאחריהן שבע פרות רזות. הפרות הרזות אוכלות את הפרות השמנות ונותרות רזות כשהיו. בחלום השני עולות שבע שיבולים בריאות וטובות ולאחריהן שבע שיבולים דקות ושדופות. השיבולים הדקות אוכלות את השיבולים הבריאות. פרעה מבקש מן היועצים ומן החרטומים לפתור את חלומו, אך הם אינם מצליחים בכך. אז נזכר שר המשקים ביוסף, שפתר את חלומו שנתיים קודם לכן, ומציע לפרעה להביא את יוסף לפתור את החלום.

יוסף מובא מן הכלא, מתייצב לפני פרעה ומפענח מיד את החלום: על ארץ מצרים עתידות לבוא שבע שנות שובע ושפע, ומיד אחריהן שבע שנות רעב. יוסף אינו מסתפק בפתרון החלום ומציע מיד לפרעה תוכנית פעולה: לאסוף מהתבואה שתגדל בשנות השובע אל מחסני המלך, ולחלק אותה בשנות הרעב. פרעה מתרשם מאוד מדברי יוסף, מלביש אותו בבגדי מלכות, ממנה אותו להיות המשנה למלך ומפקיד אותו על תוכנית איסוף התבואה.

האחים יורדים למצרים

Claes Cornelisz. Moeyaert 001
גביע הכסף מתגלה אצל אחיו של יוסף, באמתחתו של בנימין.

האירועים מתרחשים כפי שחזה יוסף: באות שבע שנות שובע שבהן אוסף יוסף את התבואה למחסנים, ולאחריהן מתחיל רעב כבד בכל האזור. יוסף הופך לאחד האישים החשובים והמכובדים במצרים. בינתיים נישא יוסף ומוליד שני ילדים, מנשה ואפרים.

הרעב פוגע גם בארץ כנען, ויעקב מבקש מבניו שיסעו למצרים כדי להביא משם אוכל. האחים נוסעים ונתקלים ביוסף, אך הם אינם מזהים אותו, בעוד הוא מזהה אותם. הם משתחווים בפניו, כפי שחזה בחלומותיו בנערותו. יוסף מאשים את אחיו שהם מרגלים וטוען שכדי להוכיח את חפותם, עליהם להשאיר את אחד האחים איתו ובינתיים לחזור לכנען ולהביא משם את בנימין, האח החסר שסיפרו לו עליו. הוא אוסר את שמעון, מצייד אותם בתבואה ושולח אותם חזרה לארץ כנען באזהרה שלא יסכים לראות אותם שוב אם לא יביאו את בנימין.

יעקב שומע את הבשורות הקשות ומסרב לשלוח את בנימין: "אותי שיכלתם: יוסף איננו, ושמעון איננו, ואת בנימין תיקחו?!". כשתם האוכל בבית יעקב והחזרה למצרים היא הסיכוי היחיד להינצל מרעב, יעקב מסכים לשלוח את בנימין אחרי שיהודה מקבל אחריות עליו.

האחים חוזרים עם בנימין

האחים באים למצרים עם בנימין ומובאים שוב בפני יוסף. יוסף מתקשה להסתיר את סערת רגשותיו למראה בנימין ובוכה בחדר צדדי. הוא משחרר את שמעון, יושב עם האחים לסעודה ומצייד אותם בתבואה רבה. אולם לצד זאת הוא מורה למשרתו להחביא גביע כסף באמתחתו של בנימין.

כשיוצאים האחים לדרכם חזרה לארץ כנען, רודף אותם משרתו של יוסף ומאשים אותם בגניבת הגביע. האחים המופתעים מכחישים בתוקף וקובעים: "אשר יימצא איתו מעבדיך ומת, וגם אנחנו נהיה לאדוני לעבדים". בחיפוש שנערך מתגלה הגביע אצל בנימין והאחים מובאים חזרה לבית יוסף. הם מציעים את עצמם כעבדים כדי שיניח לבנימין, אך יוסף מתעקש שרק בנימין יישאר אצלו כעבד והשאר ישוחררו לעלות לשלום אל אביהם. בנקודת מבחן זו, שבה יתגלה אם יחסו של יהודה לבנימין שונה מהיחס שהפגין כלפי יוסף בעת מכירתו, מסתיימת הפרשה.

הפטרה

מכיוון שבדרך כלל קוראים את פרשת מקץ בחנוכה, מפטירים בהפטרה המיוחדת לחנוכה. בשנים הנדירות יחסית (כ-10.1% מהשנים) שבהן קוראים את פרשת מקץ שלא בחנוכה, שנים מסוג זחא וזחג, מפטירים בספר מלכים א, מפרק ג', פסוק ט"ו עד פרק ד', פסוק א'. הפסוק הפותח את ההפטרה מתחיל במילה "ויקץ" ומתאר את סוף חלומו של שלמה, שבו מציע לו ה' כל מתנה שיבחר. בתשובה מבקש שלמה: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ". ההפטרה עצמה עוסקת במשפט שלמה, המופיע מיד לאחר החלום.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

א' בטבת

א' בטבת הוא היום הראשון בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת הוא ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ. על פי הנוהג, ילדים שנולדו בתאריך עברי זה ואילך, יתחילו ללמוד בכיתה א', בתחילת חודש ספטמבר (במהלך חודש אלול) שיבוא לאחר מלאת להם שש שנים.

אסנת

אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן הייתה אשת יוסף שניתנה לו על ידי פרעה, וילדה את ילדיו מנשה ואפרים במצרים. במדרשי חז"ל מובא שילדה את מנשה ואפרים בחודשים אדר ואייר. ספר בראשית אינו מוסר כמעט מידע על אודותיה, אך בספר יוסף ואסנת שבספרים החיצוניים היא הדמות הראשית.

חז"ל, פירשו, שאביה פוטי פרע כהן און הוא פוטיפר שר הטבחים, שהיה אדונו של יוסף והשליכו לבית הסוהר. והשתנה שמו מ"פוטיפר" ל"פוטיפרע" על ידי שהתאווה לקיים יחסים מיניים עם יוסף, ובעקבות כך הסתרס.

על פי כמה ממדרשי חז"ל, הייתה אסנת בתה של דינה בת יעקב שנולדה בעקבות מעשה שכם בן חמור, נשלחה עם קמע זהות למצרים, ואומצה על ידי פוטיפר, שהיה סריס ולא יכול היה להביא ילדים לעולם.

אפרים

אֶפְרַיִם הוא דמות מקראית, בנו השני של יוסף. הוא נולד במצרים במהלך "שבע השנים הטובות"; אמו הייתה אסנת בת פוטיפרע. צאצאיו היו שבט אפרים.

מקור שמו של אפרים מוסבר בספר בראשית: "וְאֵת שֵם הַשֵנִי, קָרָא אֶפְרָיִם: כִי-הִפְרַנִי אֱלֹהִים, בְאֶרֶץ עָנְיִי".כשהביא יוסף את בניו אפרים ומנשה לאביו יעקב כדי שיברכם, הוא החזיק את אפרים בימינו, כדי שיעקב יחזיקו בשמאלו - ואת מנשה יברך יעקב בימינו, משום שמנשה היה הבכור. אולם יעקב שיכל את ידיו והניח את יד ימינו על אפרים בעת שברך את נכדיו: "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ". למרות מחאת יוסף, מבהיר יעקב כי הוא עושה זאת במכוון ("יָדַעְתִי בְנִי יָדַעְתִי") ומציין כי מנשה "יִהְיֶה-לְעָם" אולם "אָחִיו הַקָטֹן (אפרים) יִגְדַל מִמֶנוּ, וְזַרְעוֹ, יִהְיֶה מְלֹא-הַגוֹיִם".

לצאצאי אפרים מתייחס גם יהושע בן נון.הסיפור המופיע בדברי הימים מספר על רשימה גנאלוגית של אפרים וסותר אף את הסיפור בבראשית, על פיו נולד אפרים ליוסף במצרים, ולא התגורר בארץ כנען. ואילו על פי המסורת בדברי הימים, חי אפרים בארץ כנען, בניו נהרגים בהתקלות עם תושבי העיר גת ולאחר מותם בונה שארה בתו שלוש ערים. ייתכן כי מגמתו של סיפור זה היא להבליט את הקשר של שבט אפרים לארץ ישראל. יש הסוברים כי שבט אפרים עלה לארץ טרם התנחלות השבטים בארץ, ואחרים טוענים כי הסיפור מיוחס לתקופה שלאחר כיבוש הארץ.

ארמילוס

ארמילוס, המכונה רשיעא, הוא דמות של מלך רשע בתורת אחרית הימים היהודית המוכרת מספרות המדרשים של תקופת הגאונים ואילך.

ארמילוס מתואר כמלך רשע, שעתיד להתנכל ליהודים ולהמית את משיח בן יוסף, ולבסוף יוכרע על ידי משיח בן דוד. ייתכן ששמו נגזר משיבוש שמו של מייסד רומא המיתולוגי רומולוס. הקישור למייסד רומא בא כדי להצביע שהוא, ארמילוס, יהיה אחרון מלכי "רומי הרשעה" (שהביאה לחורבן בית המקדש), כפי שרומולוס היה מלכה הראשון. ייתכן גם ששמו נגזר משמו של רומולוס אוגוסטולוס, אחרון קיסרי האימפריה הרומית המערבית. ארמילוס, אחרון מלכי רומי, אמור להתמודד עם המשיח, אחרון מלכי יהודה לפני אחרית הימים.

אחת ההתייחסויות המוקדמות לארמילוס היא בתרגום יונתן (ישעיהו יא ד) על תכונותיו של המשיח, "וברוח שפתיו ימית רשע" - "בממליל ספותיה יהי ממית ארמילוס רשיעא" (בעברית: בדיבור שפתיו יהא ממית את ארמילוס הרשע). התרגום מפרש פסוק זה מספר ישעיהו כמוסב ספציפית על דמותו של ארמילוס.

האגדות המאוחרות יודעות לספר שמלחמת ארמילוס ביהודים תימשך שלושה חודשים. הן גם מתארות אותו בצורה מאוד לא מחמיאה, כקירח בעל עיניים בגדלים שונים. גם ידיו באורכים שונים ועל מצחו צרעת. מסופר גם שאוזנו הימנית סתומה ומשמשת אותו כאשר באים אנשים להגיד דברים טובים על אחרים ולעומת זאת, כשבאים אנשים לדבר רעות, אז הוא מפנה אליהם את אוזנו השמאלית, האוזן השומעת.

יש תיאורים נוספים של ארמילוס, הסותרים את התיאור, שהובא לעיל, אך כל התיאורים מציגים אדם מעוות, מפלצתי. הוא מתואר גם כבן השטן והאבן, ולעיתים גם מצוין שהוא גר באבן. לפי אגדה שנמצאה במאמר "אותיות המשיח", מקורו באבן דמוית נערה יפת תואר שברא אלוהים ונמצאת ברומא, ורשעי אומות העולם בועלים אותה, ומזרעם אלוהים יוצר בה ולד, והיא מתבקעת ויוצא ממנה ארמילוס: "ויבוא אצל אדום הרשעה ויאמר להם משיח אני, אני אלהיכם! מיד מאמינים בו וממליכים אותו עליהם." אגדה זו השתלשלה מאגדה נוכרית לפיה המשורר הרומי ורגיליוס יצר דמות אבן של נערה, דמות מופלאה כל כך, שרומיים מסוימים קיימו איתה יחסי מין.

יש מהאחרונים שהנחו לכוון בתפילה על כך שמשיח בן יוסף לא יהרג בידי ארמילוס.התייחסויות נוספות לארמילוס נמצאות בספר האמונות והדעות (מאמר ח'), בן איש חי (פרשת מקץ) וספר מעייני הישועה (מעיין ח תמר ו).

ב' בטבת

ב' בטבת הוא היום השני בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' טבת היא ברב השנים פרשת ויגש. אולם, אם בר המצוה חל בשנה שראש השנה שלה חל בשבת או בשנה חסרה שראש השנה שלה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ.

ג' בטבת

ג' בטבת הוא היום השלישי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' טבת הוא

ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ.

ד' בטבת

ד' בטבת הוא היום הרביעי בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בד' טבת הוא

ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ.

זמרת הארץ

זִמְרַת הָאָרֶץ הוא כינוי לשישה מיני מוצרים חקלאיים המייצגים את כלל תנובתה של אדמת ארץ ישראל.

חלומות פרעה

סיפורם של שני חלומות פרעה מופיע בפרק מ"א של ספר בראשית. לפי הסיפור, חלם פרעה שני חלומות רצופים, שאת פתרונם נתן לו יוסף: שבע שנות שובע יגיעו לעולם, ולאחריהם שבע שנות רעב. בעקבות הפתרון הזדרז יוסף והציע לפרעה לאגור מזון בזמן השובע כדי שהארץ תוכל לשרוד בזמן הרעב. פרעה התפעל מהפתרון ומההצעה המעשית שבעקבותיו, ומינה את יוסף על ביצוע משימת אגירת המזון. יוסף ביצע בהצלחה את המשימה ואגר אוצרות מזון רבים, שאותם מכר לאחר מכן ליושבי מצרים.

יוסף

יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל. במסורת היהודית נקרא גם יוסף הצדיק. על פי המקרא נקרא בשמו על ידי רחל אמו, שהייתה עקרה שנים רבות, וכשנולד ראתה בו סימן לבן נוסף: "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר" (ספר בראשית, פרק ל', פסוק כ"ד).

על פי הסיפור המקראי, יוסף היה בנו האהוב של יעקב, דבר שהביא לקנאת האחים בו ולמכירתו לשיירת סוחרים. לאחר הגעתו למצרים, נמכר יוסף לפוטיפר והפך לראש ביתו. אולם, בעקבות עלילה שטפלה אשת פוטיפר עליו, הוא הושלך לבית האסורים. בבית הסוהר, פתר יוסף את חלומותיהם של שר המשקים ושל שר האופים. בהמשך, פרעה עצמו הזדקק גם הוא לפותר חלומות ויוסף הוצא מבית הסוהר לשם כך. יוסף פתר לפרעה את חלומותיו, ובישר לו על שבע שנות שובע העומדות בפתח ולאחריהן שבע שנות רעב. בתגובה לפתרון החלומות, מינה פרעה את יוסף למשנה למלך ולאחראי על הצלת מצרים מהרעב הצפוי לה.

לאחר שבע שנות השבע, כאשר התחילו שנות הרעב, אחיו של יוסף ירדו מצרימה להביא לחם, ופגשו אותו שם. יוסף הכירם אך אחיו לא הכירו אותו. יוסף מעביר את אחיו תלאות רבים, עד שלבסוף נגלה אליהם כיוסף אחיהם. יוסף ואחיו מתפייסים, וכל משפחת יעקב יורדת מצרימה לחיות במצרים בארץ גושן.

במותו, מצווה יוסף את אחיו להעלות את ארונו אל ארץ ישראל, לאחר שה' יגאל אותם ממצרים.

כ"ב בכסלו

כ"ב בכסלו הוא היום העשרים ושניים בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושניים בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

כ"ג בכסלו

כ"ג בכסלו הוא היום העשרים ושלושה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושלושה בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג כסלו היא פרשת מקץ, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת וישב אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שלישי, שני או שבת.

כ"ז בכסלו

כ"ז בכסלו הוא היום העשרים ושבעה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ז כסלו היא תמיד פרשת מקץ.

כ"ח בכסלו

כ"ח בכסלו הוא היום העשרים ושמונה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח כסלו היא לרוב פרשת מקץ. אולם אם הבר מצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מסוג השא או השג), פרשת הבר מצווה היא פרשת ויגש.

כ"ט בכסלו

כ"ט בכסלו הוא היום העשרים ותשעה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט כסלו היא לרוב פרשת מקץ. אולם אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, פרשת בר המצוה היא פרשת ויגש.

ל' בכסלו

ל' בכסלו הוא היום השלושים בחודש השלישי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.

תאריך זה קיים בשנים שמוגדרות כ"שלמות" או "כסדרן". בשנים שמוגדרות "חסרות", שהן כ 25.5% של השנים, התאריך למחרת כ"ט בכסלו הוא א' בטבת. על פי הלוח העברי הקבוע, יום זה לעולם לא יחול בימים ראשון, רביעי ושישי.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בל' כסלו היא פרשת מקץ אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת, ביום שני או ביום שלישי, ופרשת ויגש אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי.

מנשה

מְנַשֶּׁה הוא דמות מקראית, בנו הבכור של יוסף; אמו הייתה אסנת בת פוטי פרע והוא אביהו הקדמון של שבט מנשה.

בספר בראשית, כחלק ממניין בני ישראל, מופיע גם מנשה. תרגום השבעים מוסיף לפסוק זה גם את צאצאי מנשה: ויוולד למנשה אשר ילדה לו פילגשו הארמייה את מכיר, ומכיר הוליד את גלעד.

מצאצאיו הידועים בתנ"ך היו גדעון ויפתח הגלעדי ובנות צלפחד.

משפט שלמה

משפט שלמה הוא סיפור מקראי המופיע בפרק ג' בספר מלכים א'. על פי המסופר, שלמה המלך שימש שופט במקרה של שתי נשים, שטענו כל אחת לאימהות על ילד, ובתרגיל מבריק הצליח לגרום למתדיינות להסגיר את רגשותיהן הכמוסים, באופן שהבהיר לכול מי מהן היא האם האמיתית ומי המתחזה. הסיפור מדגים את חוכמתו הרבה של שלמה, שמתואר במקרא כחכם באדם.

סיפור קצר זה, שיש בו ממאפייני החידה הבלשית, נחשב במחקר לגרסה של סיפור עם, ונמצאו לו מקבילות רבות בפולקלור העולמי. הסיפור משך את תשומת לבם של פרשנים וחוקרים רבים, שעמדו על תכונותיו האמנותיות וביארו אותו. כמו כן הוצעו לסיפור קריאות חתרניות, בין השאר מנקודת מבט פמיניסטית.

עשה (0)  לא תעשה (0)
ספר בראשית
פרשת בראשית בריאת העולםרקיעהמים העליוניםבריאת אדם וחוהאדם וחוהנחש הקדמוניחטא עץ הדעתקללת האדם והאשהקין והבלשירת למךמעשה בני האלוהים
פרשת נח תיבת נחהמבולברית הקשתשכרות נחתולדות בני נחמגדל בבל
פרשת לך לך מסעו של אברהם לארץ כנעןירידת אברהם למצריםמריבת רועי אברהם ורועי לוטמלחמת ארבעת המלכים את החמישהמלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתריםברית המילה
פרשת וירא בשורת הבן לשרהמהפכת סדום ועמורהלוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק
פרשת חיי שרה רכישת מערת המכפלה • מציאת אשה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל
פרשת תולדות לידת יעקב ועשו • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • מכירת הבכורהלקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו
פרשת ויצא חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן
פרשת וישלח מפגש יעקב ועשומאבק יעקב והמלאךמעשה שכם ודינהמעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתהמעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום
פרשת וישב מכירת יוסףמעשה יהודה ותמרלידת פרץ וזרחיוסף ואשת פוטיפרחלום שר המשקים ושר האופים
פרשת מקץ חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים
פרשת ויגש התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה
פרשת ויחי שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו
דמויות מרכזיות אדם וחוהקין והבלנחאברהם ושרהלוטהגר וישמעאליצחק ורבקהעשויעקב רחל ולאהראובןשמעוןלוייהודהתמריוסף

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.