פרשת כי תבוא

פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ו, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ט, פסוק ח'.

פרשת כי תבוא תמיד נקראת שתי שבתות לפני ראש השנה, כיוון שמופיעה בה פרשת הברכות והקללות ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע[1]. פרשה זו מכונה "פרשת התוכחה הגדולה" (בניגוד לפרשת בחוקותי שמכונה "פרשת התוכחה הקטנה"), מכיוון שיש בה תוכחה רבה וארוכה ומתוארות בה הברכות והקללות שיבואו על עם ישראל על פי מעשיו.

Arrow r.svg כי תבוא Arrow l.svg
פסוקים: דברים, כ"ו, א' - כ"ט, ח'
מס' פסוקים: 122
תוכן: סיום נאום המצוות, ציווי על הטקס בכניסה לארץ, תיאור הברכה שתבוא על ישראל אם יקיימו את המצוות, סקירה היסטורית קצרה של יציאת מצרים והנדודים במדבר
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
הפטרה
אשכנזים ספרדים ותימנים ישעיהו, ס', א'-כ"ב
איטלקים יהושע, ח', ל' - ט', כ"ז
Eival22
נקודת תצפית אל הר עיבל

נושאים בפרשה

ביכורים ומעשר

הפרשה נפתחת בחלק האחרון של נאום המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו. חלק זה עוסק בשתי מצוות התלויות בארץ המתקיימות בדיבור: מצוות מקרא ביכורים ומצוות וידוי מעשרות. לאחר תיאור מצוות אלו, מוזכרת הברית בין אלוהים לעם ישראל.

ציווי על מעמד הברכה והקללה

משה וזקני ישראל מתארים את הטקס שנצטוו בני ישראל לקיים עם כניסתם לארץ ישראל, ועיקרו כריתה מחדש של הברית בינם ובין ה'. לפי הציווי, יש להקים מזבח בהר עיבל ועליו להקריב קרבנות. ולאחר מכן לקיים את מעמד הר גריזים והר עיבל, בו יכרתו עם ישראל ברית עם ה' על המצוות המנויות בספר (מפרשת ראה עד פרשת כי תבוא), שהתווספו על המצוות המופיעות בספרים הקודמים שעליהן כבר נכרתה ברית עם ה' בפרשת בחוקותי.

בעת כריתת הברית מחצית משבטי ישראל יעמדו על הר גריזים ומחציתם על הר עיבל, ושבט לוי, עם ארון הברית, יעמדו בין ההרים, ושם ימנו אזהרות מיוחדות (כל אחת מהן נפתחת במילה "ארור") על רשימה של חטאים חמורים. לאחר מכן ייקראו בפני עם ישראל רשימה קצרה של הברכות שתבאנה על העם אם יקיימו את הברית וישמרו את מצוות הארץ, ורשימה ארוכה ומפורטת של הקללות שתחולנה על העם באם יפרו את הברית.

פירוט הקללות

חלק ניכר מהפרשה עוסק בפירוט הקללות הצפויות לאדם שלא יקיים מצוות. חלק מהקללות מנוסחות באופן הופכי לרשימת הברכות המתוארות בפסוקים הקודמים. המעבר בין פירוט הברכות לקללות מופיע בפרק כ"ח, פסוקים י"ג-י"ט: "וּנְתָנְךָ יְהוָה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק לְמַעְלָה וְלֹא תִהְיֶה לְמָטָּה כִּי תִשְׁמַע אֶל מִצְו‍ֹת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת. וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם. וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ. אָרוּר אַתָּה בָּעִיר וְאָרוּר אַתָּה בַּשָּׂדֶה."

בסיום הפרשה מופיעה סקירה היסטורית קצרה על קורות יציאת מצרים, ההליכה במדבר סיני וכיבוש עבר הירדן המזרחי.

הפטרה

ההפטרה של פרשת כי תבוא היא השישית מבין הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס', פסוקים א'-כ"ב: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח. כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ, בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה..." (פסוקים א'-ד')

במנהג איטליה שיש רק שלש הפטרות דנחמה, מפטירים מספר יהושע, פרק ח', פסוק ל' ("אז יבנה") עד פרק ט', פסוק כ"ז.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים

  1. ^ רמב"ם תפילה י"ג, י ובספר הגהות מימוניות שם
איסור משכב אח עם אחות

איסור משכב אח עם אחותו כולל שניים מתוך מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות, שהעונש על העובר במזיד על כל אחד מהם הוא כרת, ובשוגג - הבאת קרבן חטאת לבית המקדש. ישנו איסור על משכב עם אחותו מצד אביו או אמו ואיסור נוסף על משכב עם בתה של אשת אביו.

הגדה של פסח

הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם אגדתא דפסחא בפי יהודי תימן) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, לקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך".

ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח.

נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, פרק עשירי.

קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים.

במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף.ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות.

וידוי מעשרות

וידוי מעשרות בהלכה (בלשון חז"ל: וידוי מעשר) הוא נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות. נוסח הווידוי מופיע במקרא, ועל כן חובת אמירתו נחשבת כמצוות עשה מדאורייתא. הווידוי אינו הודאה על חטאים, והמושג 'וידוי' משמש כאן במשמעות הפוכה, של הכרזה על עשיית מעשה טוב.

חינוך

חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות.

באופן זה ניתן לראות את החינוך כמצבור של פעולות מכוונות, המשפיעות על התנהגות האדם ועל עצוב אישיותו.

הוראה עם מטה-קוגניציה מכוונת לעיצוב תודעת האדם ופיתוח דרכי החשיבה שלו.

הפדגוגיה היא תורת החינוך והיא חוקרת את השיטות באמצעותן ניתן להשיג את מטרת החינוך בצורה הטובה ביותר.

ט"ו באלול

ט"ו באלול הוא היום החמישה עשר בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו אלול היא פרשת כי תבוא.

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות על פי ספר החינוך. החידוש העיקרי של מניין זה, לעומת מוני המצוות האחרים כמו הרמב"ם והרמב"ן, הוא בסדר המצוות. החינוך מונה את מצוותיו על פי סדר פרשיות התורה, מציין את מספר המצוות המופיעות בכל פרשה ומספר מצוות עשה ולא תעשה בכל פרשה.

הבדל נוסף הוא הוספת מצווה תפ"ז לפי מניין החינוך: איסור הקרבת הפסח בבמת יחיד בזמן היתר במות. במקומה החסיר החינוך את איסור אכילת קדשי קדשים לזר, המופיע כלאו קמ"ט במניין המצוות של הרמב"ם. ככל הנראה השינוי איננו חידוש של ספר החינוך, אלא מקורו בנוסח מוטעה של ספר המצוות שהיה לפני המחבר (ראו ספר החינוך).

מעמד הר גריזים והר עיבל

מעמד הר גריזים והר עיבל או מעמד הברכה והקללה הוא מעמד שאירע בהר גריזים והר עיבל שבשומרון, סמוך לכניסת עם ישראל לארץ ישראל בראשית תקופת ההתנחלות, בתום ארבעים שנות הנדודים במדבר. המעמד כלל בניית מזבח בהר עיבל והקרבת קרבנות עולה ושלמים עליו, כתיבת חלקים מספר התורה על גבי אבנים, ברכת הלויים את השומר את מצוות ה' וקללת העובר על מצוותיו, ובסיום המעמד קריאת דברי הברכה והקללה הכתובות בפרשת כי תבוא באוזני העם על ידי יהושע בן נון.

מעשר שני

מעשר שני היא מצווה מהתורה להפריש עשירית מיבול התבואה השנתי (בנוסף על המעשר הראשון). מעשר שני הוא מעשר מיוחד שאינו ניתן לאף אדם ועל החקלאי עצמו לאוכלו בקדושה ובטהרה בירושלים.

המצווה מתקיימת בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למניין שנות מחזור השמיטה. בשנים שבהן אין מפרישים מעשר שני, כלומר בשנה השלישית והשישית למחזור השמיטה, מפרישים מעשר עני.

מקרא ביכורים

מקרא ביכורים הוא מצוות עשה מהתורה להביע שבח והודיה לה' עם הבאת הביכורים לבית המקדש. נוסח מקרא הביכורים מופיע במפורש בספר דברים ורובו נאמר גם בהגדה לפסח.

סטטיסטיקות של התנ"ך

סטטיסטיקות של התנ"ך הכוללות ספירת הפסוקים, המילים, והאותיות שבתנ"ך, ידועות עוד מימי התלמוד (בסביבות המאה ה-3). לאחר מכן בתקופת המסורה (בין המאה ה-5 ל-10), הייתה ספירת המילים והאותיות אחת הפעולות העיקריות שנעשו כדי לקבוע נוסח אחיד של המקרא ולאבטח אותו משיבושים. בתלמוד הבבלי נאמר כי משפחות ה"סופרים" המוזכרות במקרא נקראו כך על שם עיסוקם בספירת האותיות והמילים בתורה. ביהדות יש שמתייחסים לעיסוק בספירת האותיות והמילים כמצווה וסגולה.על פי הנוסח המצוי בידינו, בתנ"ך ישנם בקירוב: 23,204 פסוקים, 306,757 מילים, ו-1,202,972 אותיות. מתוכם בחמישה חומשי תורה: 5,845 פסוקים, 79,980 מילים, ו-304,805 אותיות. בספרות היהודית התפרסמו במשך הדורות סטטיסטיקות שונות של התנ"ך, רובן לא תואמות לנתונים שלפנינו.

פרשת ראה

פָּרָשַׁת רְאֵה היא פרשת השבוע הרביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק י"א, פסוק כ"ו ומסתיימת בפרק ט"ז, פסוק י"ז. לרוב קוראים את הפרשה לפני ראש חודש אלול.

שבע דנחמתא

שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים. ההפטרות לקוחות כולן מקובץ נבואות הנחמה שבספר ישעיהו, החל מפרק מ'.

על פי מנהג יהודי איטליה קוראים רק שלוש הפטרות הנחמה הראשונות (לפרשות ואתחנן, עקב וראה) ואילו שאר ההפטרות הן מעניין פרשת השבוע (ראו פירוט של ההפטרות בערך הפטרה).

השבת הראשונה שלאחר תשעה באב נקראת "שַׁבַּת נַחֲמוּ", כשם ההפטרה שמפטירים בה.

תיקון המידות

תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר. הציווי המופיע בתורה, "ללכת בכל דרכיו", מבואר ככולל את תיקון המידות והטיית הרגשות לדרכים מתוקנות וראויות. נכתבו ספרים על הנושא כמו גם איגרות של חכמי ישראל שקראו לחזקו.

תיקוני הזוהר

תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.

הוא מורכב ממדרשים על ספר בראשית. הוצאת הדפוס הראשונה של הספר הודפסה לראשונה במנטובה בשנת שי"ח (1558 לספירה).

עשה (3)  לא תעשה (3)
מקרא ביכורים, וידוי מעשר, הליכה בדרכי ה' אכילת מעשר שני באנינות, אכילת מעשר שני בטומאה, הוצאת דמי מעשר שני אלא באכילה ושתייה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.