פרשת ויקרא

פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא היא פרשת השבוע הראשונה בספר ויקרא. היא מתחילה בראשית הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ה', פסוק כ"ו.

בחלק מהשנים קוראים את פרשת ויקרא בשבת הסמוכה לפורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"ארבע פרשיות" - פרשת זכור. יש שנים שבהן קוראים אותה בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן, ואז קוראים בה את הפרשה הרביעית - פרשת החודש.

יש נוהגים על פי מדרש, שכשילד מגיע לגיל שבו הוא יכול להתחיל ללמוד תורה, מתחילים את לימוד המקרא בפרשת ויקרא, שהיא פרשת הקרבנות, על פי מאמר חז"ל: "יבואו טהורים (ילדים) ויעסקו בטהורים (קרבנות)"[1].

Arrow r.svg ויקרא Arrow l.svg
פסוקים: ויקרא, א', א' - ה', כ"ו
מס' פסוקים: 111
תוכן: דיני העולה, דיני המנחה, דיני החטאת, דיני קורבן עולה ויורד, דיני האשם
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
הפטרה
אשכנזים וספרדים ישעיהו, מ"ג, כ"א - מ"ד, כ"ג
תימנים ואיטלקים ישעיהו, מ"ג, כ"א - מ"ד, ו'
Book of Leviticus Chapter 1-1 (Bible Illustrations by Sweet Media)
"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה', מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם." ויקרא, א', א'-ב'
Timna-park-tabernacle-a
המחשה של מזבח העולה, שעליו הקריבו את כל הקורבנות מלבד הקטורת, העומד מול אוהל מועד, וביניהם הכיור

נושאים בפרשה

הפרשה עוסקת כולה בדיני הקורבנות שמקריבים במשכן ובבית המקדש. מתוך הפרשיות שעוסקות בקורבנות מסוימים, נלמדים גם דינים כלליים לכל עבודת הקורבנות. בזה אחר זה מפורטים:

דיני העולה: קורבן שנשרף כולו על המזבח, ואינו נאכל. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשות משנה:

  • קורבן עולה מן הבקר
  • קורבן עולה מן הצאן
  • קורבן עולה מן העוף (עולת העוף)

דיני המנחה: קורבן הבא מן הצומח. פרשה זו מחולקת לחמש פרשיות משנה:

דיני השלמים: קורבן הנאכל לכהנים ולמקריב. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשיות משנה:

דיני החטאת: קורבן שבא לכפר על חטא. פרשה זו מחולקת לחמש פרשיות משנה:

דיני קורבן עולה ויורד: קורבן אותו מביא הנשבע לשקר שבועת העדות, והעובר על טומאת מקדש וקודשיו ועל שבועת ביטוי. קורבן זה מיוחד בכך שסוג הקורבן משתנה בהתאם למצבו הכלכלי של האדם. פרשה זו מחולקת לשתי פרשיות משנה:

  • קורבן עולה ויורד הבא מן הכבשים או העזים והבא מן העופות,
  • קורבן עולה ויורד הבא - מנחה. קורבן זה מכונה במקרא 'אשם'.

דיני קורבן אשם: קורבן שבא על חטאים מסוימים. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשיות משנה:

  • אשם מעילות
  • אשם תלוי
  • אשם גזלות

הפטרה

ברוב השנים הפשוטות, מפטירים בספר ישעיהו, מפרק מ"ג, פסוק כ"א עד פרק מ"ד, פסוק כ"גאיטלקים והתימנים מסיימים בפסוק ו', ובנוסח רומניא סיימו בפסוק י"ג), שם נוזף ישעיהו בעם על שלא הקריבו את הקורבנות:

עַם-זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ. וְלֹא-אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי-יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. לֹא-הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. לֹא-קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲו‍ֹנֹתֶיךָ. אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר. הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק. אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי....

בשנים פשוטות מסוג הכז (18% מהשנים) קוראים את פרשת ויקרא בשבת ראש חודש ניסן, ואז קוראים איתה את פרשת החודש ומפטירים בהפטרה של פרשת החודש. בשנים מעוברות מסוג השג ויקרא נקראת עם הפטרתה הרגילה. בשאר השנים המעוברות (30% מכלל השנים), ויקרא נקראת בשבת זכור ומפטירים בה את הפטרת פרשת זכור.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים

  1. ^ ויקרא רבה, ז, ג
א' באדר

א' באדר הוא היום הראשון בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד באדר א' או בשנה פשוטה, היא ברב השנים, פרשת תרומה. אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא שהיא שנה פשוטה או זחג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת משפטים.

עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת פקודי. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא.

א' בניסן

א' בניסן הוא היום הראשון בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. א' בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה.

בא' ניסן קנו את הקורבנות ציבור בבית המקדש מכסף החדש של התרומה החדשה שנתרמה על ידי מחצית השקל.פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' ניסן היא פרשת ויקרא, אם בר המצווה בשנה פשוטה.

אם בר המצווה בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה היא לרוב פרשת תזריע, אך אם בר המצווה בשנה מעוברת המתחילה ביום חמישי היא פרשת מצורע.

ב' באדר

ב' באדר הוא היום השני בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בב' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה. אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת תצוה.

עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת פקודי. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא

ב' בניסן

ב' בניסן הוא היום השני בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השני בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן. ב' בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד ב' ניסן היא ברב השנים הפשוטות פרשת ויקרא, אך בשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת צו. בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת מצורע. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת תזריע.

ג' באדר

ג' באדר הוא היום השלישי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות הכז או השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת תצוה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.

גזל (משפט עברי)

גזל הוא מצוות לא תעשה מן התורה שעניינו הוא לקיחת חפץ מבעליו בכוח, שלא ברשות הבעלים. התורה מצווה על כך בספר ויקרא: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל" (ספר ויקרא, פרק י"ט).

ד' באדר

ד' באדר הוא היום הרביעי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצוה היא פרשת תצוה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.

ה' באדר

ה' באדר הוא היום החמישי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.

ו' באדר

ו' באדר הוא היום השישי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי.

ז' באדר

ז' באדר הוא היום השביעי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות

זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת צו.

ז' בניסן

ז' בניסן הוא היום השביעי בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש הראשון

למניין החודשים מניסן.ז' בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' ניסן היא ברב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות זחא או השא) היא פרשת ויקרא. בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת מצורע. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת אחרי מות.

ח' באדר

ח' באדר הוא היום השמיני בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא שהיא שנה פשוטה או זחג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת תרומה.

עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת ויקרא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת צו.

י' באדר

י' באדר הוא היום העשירי בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת תצוה. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות הכז או השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת כי תשא. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת צו. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא.

כ"ד באדר

כ"ד באדר הוא היום העשרים וארבעה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וארבעה בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים הפשוטות פרשת ויקהל-פקודי. בשנים פשוטות מקביעות השא פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי לבד ובשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת ויקרא. בשנים מעוברות, עבור ילד שנולד באדר א', פרשת בר המצווה היא פרשת ויקהל, ברב השנים המעוברות, אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (בשנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת תזריע. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת שמיני.

כ"ט באדר

כ"ט באדר הוא היום העשרים ותשעה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא בשנים מהקביעויות זשג, בחג, בשה, גכה, והכז, פרשת ויקהל-פקודי לשנים מקביעות זחא, פרשת ויקהל לשנים מקביעות זחג ופרשת פקודי לשנים פשוטות מקביעות השא ולשנים מעוברות מהקביעויות זשה, בחה, בשז, גכז, החא והשג. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת תזריע. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת מצורע.

מליקה

מליקה בהלכה היא חיתוך צוואר העוף מצד עורפו באמצעות ציפורן האגודל של כהן.

פעולה זו שימשה בבית המקדש בקורבן עוף, דהיינו בחטאת העוף ובעולת העוף, כמצווה ובמקום שחיטה הנעשית בבהמות.

מעילה (הלכה)

מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות. מכאן בא השימוש הנפוץ בימינו למעילה, במשמעות: שימוש במשהו שניתן בידיו של אדם שלא לצורך אליו יועד, ובכלל זה: מעילה בכסף, מעילה בסמכויות, מעילה באמון.

המקור להלכות המעילה בתורה מופיע בספר ויקרא, פרק ה', פסוקים י"ד-ט"ז. בספר במדבר, פרק ה', פסוקים ה'-י', במשנה ולאחריה בתלמוד הבבלי הלכות מעילה מרוכזות במסכת מעילה.

קורבן חטאת

קורבן חטאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש. הקורבן מובא בדרך־כלל ככפרה על חטאים שונים, וכן כחלק מקורבן המוסף במועדים. החטאת היא קורבן מסוג "קדשי קדשים". ייחודו הוא במקום בו ניתן דם הקורבן: בקרנות שבראש המזבח, ובסוגי חטאות מסוימים הדם ניתן בקדש הקדשים ובמקומות נוספים בהיכל.

קורבן שלמים

קורבן שלמים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש. קורבן שלמים בא בדרך כלל כקרבן נדבה, ובשרו מתחלק לשלושה חלקים: האמורים - קרבים על גבי המזבח, החזה והשוק - ניתנים לכהנים לאכילה, ושאר בשר הקרבן - נאכל על ידי הבעלים. קורבן שלמים הוא, בדרך כלל, קורבן מסוג קדשים קלים, ולכן בשרו נאכל בכל השטח המקודש של ירושלים, ולא רק במקדש.

עשה (11)  לא תעשה (5)
דיני קרבן עולה, דיני קרבן מנחה, המלחת הקרבנות, קרבן חטאת בית דין, קרבן חטאת, העדת עדות, קרבן עולה ויורד, הקרבת אשם ותשלום חומש במעילה בהקדש, הקרבת אשם תלוי במצב של ספק חטא, הקרבת אשם ודאי, השבת גזל הקרבת שאור או דבש, הקרבת קורבן ללא מלח, הפרדת הראש מהגוף בחטאת העוף, נתינת שמן זית במנחת חוטא, נתינת לבונה במנחת חוטא

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.