פרשת ויקהל

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל היא פרשת השבוע העשירית בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק ל"ח, פסוק כ'. פרשה זו עוסקת בעיקרה בעניינים הנוגעים להקמת המשכן. הציוויים על הקמת המשכן שפורטו בפרשות תרומה ותצווה באים לכלל ביצוע בפרשה זו ובפרשת פקודי שאחריה, ולמעשה צמד פרשיות אלה חוזר בשינויים קלים על הנאמר בפרשות תרומה ותצווה.

Arrow r.svg ויקהל Arrow l.svg
פסוקים: שמות, ל"ה, א' - ל"ח, כ'
מס' פסוקים: 122
תוכן: איסור מלאכה בשבת, חומרי הגלם למשכן והאחראים על בנייתו, תיאור בניין המשכן וכליו
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
הפטרה
אשכנזים מלכים א', ז', מ'-נ'
ספרדים ואיטלקים מלכים א', ז', י"ג-כ"ו
תימנים מלכים א', ז', י"ג-כ"ב
Book of Exodus Chapter 26-3 (Bible Illustrations by Sweet Media)
בניית כלי המקדש.
The Phillip Medhurst Picture Torah 484. Making the holy vestments. Exodus cap 39 vv 1-31. Mortier
תפירה ובנייה של כלי המשכן.

קריאת הפרשה

ברוב השנים הפשוטות, קוראים את פרשת ויקהל ביחד עם פרשת פקודי, לרוב יחד עם פרשת החודש ובשנים מסוג הכז יחד עם פרשת פרה. בשנים פשוטות מסוג השא קוראים את פרשת ויקהל לבדה, ביחד עם פרשת פרה. בשנים מעוברות קוראים את פרשת ויקהל לבדה, בשנים מסוג החא והשג בלי אחת מארבע הפרשיות ובשאר השנים המעוברות ביחד עם פרשת שקלים.

תוכן הפרשה

בתחילת הפרשה ישנה פסקה קצרה על איסור עשיית מלאכה בשבת, ובפרט על איסור הבערת אש בשבת. מכאן למדו חז"ל שמלאכות שבת נגזרות מהמלאכות שנעשו בהקמת המשכן. אחר כך בא תיאור התרומות וחומרי הגלם השונים שנתרמו למשכן, ונושא מינוי בצלאל בן אורי, אהליאב בן אחיסמך ו"כל איש חכם לב" לעבודה במלאכות העדינות הדורשות כישרון מיוחד.

עיקר הפרשה מוקדש לתיאור בניית המשכן וכליו, בסדר זה:

  1. יריעות המשכן,
  2. קרשי המשכן,
  3. הארון,
  4. שולחן לחם הפנים,
  5. המנורה,
  6. מזבח הזהב,
  7. מזבח הנחושת,
  8. כיור,
  9. קלעי החצר.

סדר הדברים שונה מסדר הציוויים בפרשת תרומה, ופרשני המקרא הציעו הסברים שונים לעניין זה.

הפטרה

מפטירים בתיאור בניית בית המקדש בימי שלמה, בספר מלכים א', פרק ז'. התימנים קוראים פרק ז', פסוקים י"ג-כ"ב, הספרדים פרק ז', פסוקים י"ג-כ"ו והאשכנזים פרק ז', פסוקים מ'-נ'. הפטרה זאת נקראת רק בכ-10.5% מהשנים, בשנים מעוברות מסוג החא והשג, מפני שלרוב ויקהל נקראת יחד עם פקודי, עם פרשת פרה או עם פרשת שקלים.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

בריך שמיה

בריך שמיה היא תפילה הנאמרת לפני קריאת התורה, בשעה שפותחים את ארון הקודש ומוציאים את ספר התורה.

במרבית עדות אשכנז, נוהגים כפי שכתב המשנה ברורה לאמרה בכל פעם בה מוציאים ספר תורה, ואילו בעדות המזרח יש שני מנהגים. יש אומרים אותה בכל יום שבו ישנה תפילת מוסף כגון שבת, ראש חודש וכדומה, ויש שאומרים אותה רק בשבת, ביום טוב וביום הכיפורים. מקור התפילה הנאמרת בארמית הוא בספר הזוהר על פרשת ויקהל.

ט"ז באדר

ט"ז באדר הוא היום השישה עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. על פי הלוח העברי הקבוע, עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת כי תשא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה פשוטה מקביעות השא או שנה מעוברת מקביעות השג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת ויקהל.

עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת צו. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת שמיני.

י"ז באדר

י"ז באדר הוא היום השבעה עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת כי תשא. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה או כסדרה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת ויקהל (בשנים מקביעות השא או השג) או פרשת ויקהל-פקודי (בשנים מקביעות הכז). עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת שמיני. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת צו.

כ"ב באדר

כ"ב באדר הוא היום העשרים ושניים בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא פרשת ויקהל-פקודי בשנים מהקביעויות זשג, בחג, בשה, גכה, והכז, פרשת כי תשא לשנים מקביעות זחא או זחג ופרשת ויקהל לשנים פשוטות מקביעות השא ולשנים מעוברות מהקביעויות זשה, בחה, בשז, גכז, החא והשג. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת שמיני. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת תזריע.

כ"ג באדר

כ"ג באדר הוא היום העשרים ושלושה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. על פי הלוח העברי הקבוע, עבור ילד שנולד באדר א' ובר המצוה היא בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה היא לרב פרשת ויקהל, אך היא פרשת פקודי אם בר המצווה בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג). אם בר המצווה חלה בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת ויקהל-פקודי. אבל אם בר המצוה חלה בשנה פשוטה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השא), פרשת בר המצוה היא פרשת פקודי. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת שמיני. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי פרשת בר המצווה היא פרשת תזריע.

כ"ד באדר

כ"ד באדר הוא היום העשרים וארבעה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים הפשוטות פרשת ויקהל-פקודי. בשנים פשוטות מקביעות השא פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי לבד ובשנים פשוטות מקביעות הכז היא פרשת ויקרא. בשנים מעוברות, עבור ילד שנולד באדר א', פרשת בר המצווה היא פרשת ויקהל, ברב השנים המעוברות, אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (בשנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת פקודי. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת תזריע. אבל אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחה) פרשת בר המצווה היא פרשת שמיני.

כ"ט באדר

כ"ט באדר הוא היום העשרים ותשעה בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. עבור ילד שנולד באדר א' או שבר המצווה חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא בשנים מהקביעויות זשג, בחג, בשה, גכה, והכז, פרשת ויקהל-פקודי לשנים מקביעות זחא, פרשת ויקהל לשנים מקביעות זחג ופרשת פקודי לשנים פשוטות מקביעות השא ולשנים מעוברות מהקביעויות זשה, בחה, בשז, גכז, החא והשג. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה, ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת תזריע. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת מצורע.

כלי המשכן

כלי המשכן הם קבוצת כלים ששימשו את בני ישראל כשהם היו במדבר. כלים אלו הוצבו במשכן והם שימשו למטרות שונות. במסעות של בני ישראל, כלים אלו נישאו על ידי בני קהת. הציווי על יצירת הכלים, מופיע בפרשת תרומה ותיאור יצירת הכלים בפועל, על ידי בצלאל בן אורי, מופיע בפרשת ויקהל.

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה. חלק מהמלאכות מפורטות במקרא, אך רובן נקבעו בתורה שבעל פה, שגוזרת אותן מהעבודות שנעשו להקמת המשכן והיו מלאכות אומן שמצריכות מומחיות. עשיית מלאכה ממלאכות אלה היא בגדר חילול שבת.

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא כינויו של מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל. מדרש הלכה מקביל על שמות מבית המדרש השני, דבי רבי עקיבא, הגיע לידינו באופן מקוטע, ומכונה מכילתא דרשב"י.

השם "מכילתא דרבי ישמעאל" בא ככל הנראה כתוצאה מהעובדה שזהו החכם הראשון המוזכר בחיבור.

מהדורה מדעית למכילתא דרבי ישמעאל נערכה בידי ר' חיים שאול הורוביץ, והושלמה והודפסה בידי ד"ר ישראל אברהם רבין, בפרנקפורט בשנת תרצ"א.

מכילתא, פירושה בארמית מידה, במשמעות של כלי לוגי, 'מדה שהתורה נדרשת בה'. מכילתא דרבי ישמעאל פירושה הדרשות בבית מדרשו של רבי ישמעאל. משום כך אנו מוצאים עוד מדרשים בשם מכילתא, כגון מכילתא דמילואים (מדרש פרשת המילואים) ומכילתא דברים (מדרש ספר דברים).

פרשת ויקהל פקודי

האם התכוונתם ל...

פרשת פקודי

פָּרָשַׁת פְקוּדֵי היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר שמות. היא מתחילה בפרק ל"ח, פסוק כ"א ומסתיימת בסוף הספר, פרק מ', פסוק ל"ח.

בשבת פרשת פקודי מסיימים את קריאת התורה של ספר שמות בקריאת "חזק חזק ונתחזק". לרוב קוראים את הפרשה לפני ראש חודש ניסן.

שבת חזון

שַׁבַּת חֲזוֹן היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא. היא חלה באמצע תשעת הימים, ולאחריה מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב. פרשת השבוע של שבת זו היא תמיד פרשת דברים.

השבת מכונה על שם ההפטרה הנקראת בה, הפותחת ברוב עדות ישראל במילים "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני הקשה של עם ישראל בזמן בית המקדש הראשון: "ישראל לא ידע, עמי לא התבונן... שריך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים... יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם". מצב זה הוביל לגלות עשרת השבטים ולחורבן בית המקדש.

שנת בחג

שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בחג היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג בחג היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 353 ימים שבהם 50 שבתות.

בערך 5.7% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת בחג. שנת ה'תשנ"ג הייתה שנת בחג וכן השנים ה'תשע"ג וה'תשע"ז. שנת בחג צפויה שוב בה'תשצ"ז ובה'תת"ד.

שנת בחה

שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בחה היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בה ביום חמישי (ה). שנה מסוג בחה היא שנה מעוברת ויש בה 383 ימים שבהם 54 שבתות. השנה שלפני שנת בחה היא תמיד שנת הכז.

5.8% מהשנים בלוח העברי הן שנות בחה. לאחרונה הייתה שנת בחה בה'תשמ"ט והיא צפויה שוב בשנת ה'תש"ץ ובשנת ה'תשצ"ג.

שנת בשה

שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בשה היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום חמישי (ה). שנה מסוג בשה היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 355 ימים שבהם 50 שבתות.

בערך 11.8% מהשנים בלוח העברי הן מהסוג של שנת בשה. לאחרונה הייתה שנת בשה בה'תשנ"ו ובה'תשנ"ט והיא צפויה שוב בשנת ה'תש"ף (השנה הבאה) ובה'תשפ"ג.

שנת הכז

שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג הכז היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן בחשוון יש 29 ימים ובכסלו יש 30 ימים, וחג הפסח חל בשבת (ז). שנה מסוג הכז היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.

שנת הכז היא סוג השנה הנפוץ ביותר, והיא מתרחשת ב-18.05% מהשנים. שנה מסוג הכז הייתה לאחרונה בה'תשמ"ח בה'תשנ"א, בה'תשנ"ח, בה'תשע"ב, בה'תשע"ה ובה'תשע"ח. שנת הכז צפויה שוב בה'תשפ"ט ובה'תשצ"ב.

שנת זחג

שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זחג היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג זחג היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר.

שנת זחג אחראית ל-5.8% מהשנים בלוח העברי. אורך שנת זחג היא 383 ימים שבהם 55 שבתות. לאחרונה הייתה שנת זחג בה'תשנ"ז והיא צפויה שוב בשנת ה'תשפ"ד.

שנת זשג

שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זשג היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג זשג היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 355 ימים שבהם 51 שבתות.

שנת זשג היא מהשנים השכיחות בלוח העברי והיא מתרחשת בערך ב 13.7% מהשנים. לאחרונה הייתה שנת זשג בה'תש"ן, בה'תשס"ד, בה'תשס"ז ובה'תש"ע ותחול שוב בה'תשפ"ח, בה'תשצ"א ובה'תשצ"ד.

עשה (0)  לא תעשה (1)
משפט מוות בשבת

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.