פרשת האזינו

פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"ב, פסוק א' ומסתיימת באותו פרק בפסוק נ"ב.

את פרשת האזינו קוראים בשבת שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים - היא שבת שובה, או בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.

Arrow r.svg האזינו Arrow l.svg
פסוקים: דברים, ל"ב, א' - ל"ב, נ"ב
מס' פסוקים: 52
תוכן: הכנות למות משה, שירת האזינו, ציווי של ה' למשה לעלות להר נבו ולמות שם
הפטרה
אשכנזים וספרדים שמואל ב', כ"ב, א'-נ"א
תימנים ואיטלקים יחזקאל, י"ז, כ"ב - י"ח, ל"ב
The Phillip Medhurst Picture Torah 615. The song of Moses. His doctrine as the rain. Deuteronomy cap 32 v 2. Pintz
איור לפסוקי הפתיחה של שירת האזינו: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב."

נושאים בפרשה

שירת האזינו

Haazinu
קטע משירת האזינו בספר תורה

פרשת האזינו ממשיכה את רצף הפרשיות שלקראת סיום התורה, ובהן מסופר על ההכנות למותו של משה רבנו. את רוב רובה של פרשת האזינו תופסת שירת האזינו, העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הקורות אותם בדורות הבאים. השירה מתארת את המחזור ההיסטורי של עם ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה.

השירה בנויה שורות-שורות, וכל שורה מחולקת לשתי צלעיות שוות פחות או יותר, בכל צלעית כשלוש מילים. בספר התורה היא כתובה בתבנית הקרויה "אריח על גבי אריח", כלומר בשתי עמודות ארוכות לאורך הדף (זאת לעומת שירת הים, הכתובה "אריח על גבי לבֵנה").

בשורת מות משה

לאחר השירה ישנן עוד שתי פרשיות קצרות: בראשונה מתואר כיצד קורא משה את השירה לבני ישראל ומתרה בהם פעם נוספת להקפיד לקיים את התורה: "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ." בשנייה מצווה אלוהים את משה לעלות להר העברים - הוא הר נבו - להשקיף על ארץ ישראל, ואז למות שם: "עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."

הפטרה

אם קוראים את פרשת האזינו בשבת שובה, מפטירים בהפטרה המיוחדת לשבת שובה. אחרת מפטירים בשירת דוד, ספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוקים א'-נ"א. התימנים מפטירים בספר יחזקאל, פרק י"ז, פסוק כ"ב - פרק י"ח, פסוק ל"ב.

שימוש בספרות

בחלקים משירת האזינו נעשו שימושים רבים בקרב סופרים ומשוררים, כאשר אחת הדוגמאות לכך היא השימוש בחלק הפסוק "לי נקם ושלם" בפתיחתו של הרומן אנה קארנינה.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה

אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה הוא ניב המביע סוגיה דתית-פילוסופית מרכזית ביהדות ובדתות אחרות, אשר דנה בענישה של צאצאים על חטאי אבותיהם. בניב זה אכילת הבוסר משולה לחטא, וקהות השיניים לעונש.

משמעותו של פסוק זה, המוזכר בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק כ"ח ובספר יחזקאל, פרק י"ח, פסוק ב' היא שבנים נושאים בעונש על העוונות של אבותיהם. זהו משפט מוסרי הדן באחריות של בנים כלפי חטאים שחטאו אבותיהם. במשפט זה מוחים הנביאים על התפיסה הרווחת בעם, ששוב אין סיכוי לשנות את גורל החורבן שנגזר בעטיים של מעשי אבותיהם, שמקורה בפסוק:"פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי" מתוך עשרת הדיברות, שמות כ/ה.

הסוגיה הזאת מערערת את יסודות תפיסת תורת הגמול, על ידי הרחבת גבולות האחריות מעבר לאחריות האישית של האדם על מעשיו, ובהתאם לכך הצגת האפשרות של ענישה על מעשים שביצע אחר – אחד האבות.

פסוק זה הוביל הוגי דעות לעסוק גם במהותה ומוסריותה של אלוהות הנוקטת גישה זו או הנמנעת ממנה.

במסכת אבות ניתן לפסוק זה פירוש המבהיר שעוון אבות יוטל על הבנים רק אם ימשיכו במעשי אבותיהם, כי עוון של דורות חמור יותר מעוון של פרט אחד.

ביטוי ביהדות המתכתב עם ביטוי זה הוא "מעשה אבות סימן לבנים".

אילת

אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי הים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית. העיר שוכנת בדרום הערבה, שייכת למחוז הדרום, ומתגוררים בה כ-65,000 תושבים.

בתקופת המנדט שכנו במקום יישוב בדואי קטן בשם אום א-רשראש (בערבית: أم الرشراش) ונקודת משטרה בריטית. בימי קדם שכנה בסמוך למקומה של אילת העיר עציון גבר, הנזכרת רבות בתנ"ך. ב-1949 נכבש המקום במסגרת מלחמת העצמאות, ושימש בעיקר כמחנה צבאי. אילת נוסדה כיישוב אזרחי בשנת 1952, והוכרזה כעיר בשנת 1959.

העיר נקראת על שם העיר המקראית אֵילַת (גם: אֵילוֹת), הנזכרת מספר פעמים בתנ"ך, לצד עציון גבר, בתקופות ממלכת ישראל המאוחדת וממלכת יהודה כעיר נמל יהודית על שפת ים סוף - "תחנת הצי המסחרי של העם העברי". בדיון בוועדה הגאוגרפית (שקדמה לוועדת השמות הממשלתית) על שמה של העיר, הייתה התלבטות אם לקרוא לעיר "אילת החדשה" או "עציון גבר". אף על פי שהיה ברור כי אין מדובר באילת המקראית, בכל זאת הוחלט לקרוא לעיר בשם "אילת", מאחר שהשם כבר נטמע בציבור.מדרום לאילת נמצאת העיירה טאבה, שבשליטת מצרים, וממזרח לה נמצאת העיר עקבה, שבשליטת ירדן. שטח השיפוט של אילת הוא 84,789 דונם, והיא העיר הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל. משנת 1985 מוגדר אזור אילת כ"אזור סחר חופשי", הפטור ממע"מ (פרט למוצרים בודדים) וממיסים נוספים.

החיבור בין העיר אילת לשאר חלקי ישראל מתקיים באמצעות כביש 90, לאורך הערבה, וכן באמצעות כביש 40, העובר באזורי המישר, מכתש רמון והר הנגב. ניתן להגיע ממרכז הארץ לנמל התעופה רמון גם בטיסה האורכת בממוצע כ-35 דקות.

ב' בתשרי

ב' בתשרי הוא היום השני בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן. ב' בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בב' תשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה. לעומת זאת, אם ראש השנה חל ביום חמישי או בשבת בשנת בר המצווה, פרשת בר המצווה תהיה פרשת האזינו.

ג' בתשרי

ג' בתשרי הוא היום השלישי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בג' תשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה. לעומת זאת, אם ראש השנה חל ביום חמישי או בשבת בשנת בר המצווה, פרשת בר המצווה תהיה פרשת האזינו.

ד' בתשרי

ד' בתשרי הוא היום הרביעי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' תשרי היא פרשת וילך, אם ראש השנה חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה. אם ראש השנה חל בשבת בשנת בר המצווה, פרשת בר המצווה תהיה פרשת האזינו. אם ראש השנה חל ביום חמישי בשנת בר המצווה, תדחה חגיגת בר המצווה לשבת חול המועד סוכות או אפילו לפרשת בראשית.

דברים רבה

דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.

הזכרת נשמות

הזכרת נשמות היא תפילה יהודית המאזכרת את המתים. אצל האשכנזים, שתי התפילות העיקריות של הזכרת נשמות הן יזכור ואל מלא רחמים. אצל הספרדים, תפילת הזכרת נשמות נקראת השכבה.

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 - 13 בספטמבר 81), קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו. טיטוס היה בנו של הקיסר אספסיאנוס, ואחד משלושת הקיסרים מבית הפלאביים. בקרב הרומאים נחשב ל"תענוג לבני אדם" (כפי שכינה אותו, במרירות, יל"ג בשיר "בין שני אריות", ובמקור הלטיני של סווטוניוס - "amor ac deliciae generis humani"), אך במסורת היהודית נחשב טיטוס לאחד מגדולי הצוררים והרשעים שקמו לעם כיוון שדיכא את המרד הגדול והחריב את בית המקדש השני.

כ"ט באלול

כ"ט באלול הוא היום העשרים ותשעה בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אלול היא פרשת וילך, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום שני או שלישי בשנת בר המצווה. לעומת זאת, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום חמישי או בשבת פרשת בר המצווה תהיה פרשת האזינו.

מיכאל נהוראי

מיכאל צבי נהוראי (נולד בשנת 1931) הוא חוקר בתחום מחשבת ישראל, פרופסור אמריטוס לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן, העוסק בעיקר בחקר הרמב"ם. בצעירותו היה רב.

עול

עול (בכתיב חסר: עֹל) הוא כלי רתמה לבקר עובד. העול עשוי על פי רוב משני מוטות, העליון הרחב מונח על עורף הבהמה, המוטות מחוברים ביתדות. לעול מחוברים מוסרות, מושכות ושאר אביזרי רתמה למשיכת עגלה, מחרשה וכדומה. כפי הנראה, היה העול עשוי מעץ, בגלל שעול ברזל היה גורם סבל רב לבהמה.

העול נזכר כבר בתורה: "פרה תמימה אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול" (ספר במדבר, פרק י"ט, פסוק ב'). לפי ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק י', כשחורשים בשתי בהמות הרתומות לאותו עול, אסור לחרוש בשור ובחמור יחדיו, משום שכוחם שונה ורתימה משותפת עלולה להסב להם צער.

מסופר במשנה שבשעת הבצורת, כאשר סדקי העץ של העול התייבשו, השקיעו את כלי הבקר במים, כדי שהסדקים יתמלאו.

ספרות חז"ל מבחינה בין עול של בהמה יחידה לבין עול של שתי בהמות, הנקרא צמד: "מכר את הצמד, לא מכר את הבקר. מכר את הבקר, לא מכר את הצמד. רבי יהודה אומר: הדמים מודיעין" (מסכת בבא בתרא, פ"ה). כלומר, כשאדם מוכר לחברו בקר, אין משמעו שהוא מוכר לו בסכום כסף זה גם את הצמד, שהוא העול לשתי הבהמות. לפי ספרי פרשת האזינו, כבר שהיה הבקר עגל, הרגילו אותו בנשיאת עול קל. אף על פי משהתבגר ונעשה לשור, "קרטע ושבר את העול".

עפר ארץ ישראל

עפר ארץ ישראל נחשב במסורת היהודית לקדוש ובעל סגולות. הוא שואב את כוחו מן האמונה בקדושת ארץ ישראל.

פרשת וילך

פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ היא פרשת השבוע התשיעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק ל"א, פסוק א' ומסתיימת באותו פרק בפסוק ל'. פרשת וילך היא הקצרה שבפרשות השבוע, ויש בה שלושים פסוקים בלבד.

בשנים שבהן אין שבת בין יום הכיפורים לסוכות, קוראים את פרשת וילך ביחד עם פרשת ניצבים בשבת שלפני ראש השנה. בשאר השנים קוראים אותה בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, היא שבת שובה.

שינה בסוכה

מצוות שינה בסוכה היא אחד ממרכיבי מצוות הישיבה בסוכה הנלמדת מהפסוק: בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. בשונה מהמרכיב השני של מצוות הסוכה, חובת האכילה בסוכה, הכוללת רק אכילת קבע ולא אכילת ארעי, חובת השינה בסוכה כוללת כל סוג של שינה - שנת קבע ושנת ארעי כאחד.

שירת דוד

שירת דוד היא שירה המופיעה בספר שמואל ב', פרק כ"ב. שירה זו היא אחת משש שירות המופיעות בתנ"ך. חז"ל מונים שירה זו בין עשר השירות במקרא.השירה מופיעה בסוף ספר שמואל, לאחר סיפור שבע בן בכרי, המתת בני שאול, והתיאורים על מלחמות דוד ואנשיו בפלשתים. שירה זו, חוזרת בקווים מקבילים בספר תהילים, פרק י"ח בשינויים קלים.

שירת האזינו

שירת האזינו היא קטע שירי המופיע בספר דברים, פרשת האזינו, פרק ל"ב. תוכן השיר עוסק בסקירת ההיסטוריה של עם ישראל, מאז צאתם ממצרים, כניסתם לארץ, הגלות, ועד הגאולה העתידה.

שלמה אפרים מלונטשיץ

רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1540 - ז' באדר ב' ה'שע"ט, 1619), המכונה על שם ספרו הכלי יקר, היה רב ודרשן ראש ישיבה ואב"ד בעיר פראג במקביל למהר"ל והשל"ה.

תשובה (יהדות)

ביהדות, תְּשׁוּבָה היא תהליך של תיקון פנימי של האדם, עילוי מוסרי והטבתו, בכל מדרגה בה הוא נמצא, צדיק כרשע. על פי הרמב"ם התשובה והווידוי הכרוך בה היא מצוות עשה.

עשה (0)  לא תעשה (0)

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.