פרשת בראשית

פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה. היא מתחילה בתחילת הספר ומסתיימת בפרק ו' פסוק ח.

בפרשת בראשית מתוארת בריאת העולם, ואחריה קורות בני האדם עד המבול, שבו מחה אלוהים את בריאתו מפני האדמה. פרשת בראשית והפרשה שאחריה, פרשת נח, עוסקות בתולדות העולם והאנושות לפני תחילת האירועים שכוננו את עם ישראל.

את פרשת בראשית קוראים בשבת הראשונה שאחרי חג שמחת תורה. העלייה הראשונה בפרשה נקראת גם בשמחת תורה, מייד עם השלמת סבב הקריאה בתורה. העולה לקריאה זו בשמחת תורה מכונה "חתן בראשית".

Arrow r.svg בראשית Arrow l.svg
פסוקים: בראשית, א', א' - ו', ח'
מס' פסוקים: 146
תוכן: בריאת העולם, עץ הדעת, קין והבל, הולדת נח
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
הפטרה
ספרדים, חב"ד וקהילת פרנקפורט ישעיהו, מ"ב, ה'-כ"א
אשכנזים ישעיהו, מ"ב, ה' - מ"ג, י'
תימנים ישעיהו, מ"ב, א'-ט"ז
איטלקים ישעיהו, מ"ב, א'-כ"א
Man Made in the Image of God (crop)
אדם בצלם אלוהים

נושאים בפרשה

בריאת העולם

Adam & Eve 01b
אדם וחווה מכסים את גופם בבושה

ספר בראשית נפתח בתיאור מפורט של בריאת העולם על ידי אלוהים בשישה ימים:

  • ביום הראשון לבריאה נבראו השמים והארץ. בתחילה הייתה הארץ ריקה ושוממה וחושך שרר בה. אלוהים ברא את האור, וכך נוצר ההבדל בין יום ובין לילה.
  • ביום השני נוצר הרקיע, המבדיל בין המים העליונים למים שעל הארץ.
  • ביום השלישי ריכז אלוהים בתוך הימים את המים שהציפו את הארץ, והיבשה התגלתה. ובאותו יום גם ברא את הצמחים.
  • ביום הרביעי תלה אלוהים את השמש ואת הירח במסלולם ברקיע, וקבע שהשמש תאיר ביום והירח בלילה.
  • ביום החמישי נבראו יצורי המים ועופות השמים, וזכו לברכה מיוחדת - שיתרבו ויתמלאו את העולם.
  • ביום השישי נבראו היצורים החיים ביבשה. בסוף מעשה הבריאה ברא אלוהים את האדם.
  • היום השביעי: בסוף היום השישי נסתימה מלאכת הבריאה, ובא היום השביעי שבו שבת אלוהים מכל המלאכה. הוא ברך את היום הזה וקבע שיהיה יום קדוש.

לאחר תיאור ששת ימי הבריאה, שב המקרא ומתמקד בבריאת האדם. בסיפור זה מתואר גן עדן וסביבתו, נהרותיו וצמחיו, כמקום שניתן לאדם "לעבדה ולשמרה". כל פירות הגן ניתנים לאדם חוץ מפרי עץ הדעת. ה' מחליט ש"לא טוב היות האדם לבדו - אעשה לו עזר כנגדו", אך אף אחת מהחיות שה' מביא בפני האדם לא נמצאת מתאימה. לבסוף ה' מפיל תרדמה על האדם, לוקח ממנו צלע אחת מגופו וממנה יצר את נקבת האדם.

חטא עץ הדעת

בהמשך ישיר לסיפור בריאת האישה, מסופר כיצד שכנע הנחש הקדמוני את חווה כי אלוהים אסר על אכילת פרי עץ הדעת כדי למנוע מהאדם דעת ולא מכיוון שרצה להגן עליו. חווה מחליטה לאכול מהפרי ולהביא ממנו לאדם, שאוכל ממנו גם כן. בעקבות אכילת הפרי, אדם וחווה נעשים לפתע מודעים להיותם ערומים וממהרים להתכסות. כעונש אלוהים מקלל את הנחש בקיצוץ רגליו וזחילה על גרונו, את חווה בכאב הלידה ותלותה בבעלה, ואת אדם בעבודת האדמה כדי להצמיח מזון. לבסוף, אדם וחווה מגורשים לנצח מגן העדן.

Hegedűs, László - Kain and Abel (1899)
קין והבל, מנסים להקריב איש-איש את מנחתו.

קין והבל

לאדם וחווה נולדים שני בנים, קין והבל. קין עובד אדמה והבל רועה צאן. שני האחים מנסים להקריב מנחה לאלוהים, קין מפירות האדמה והבל מחיות המרעה, אך אלוהים שועה למנחתו של הבל בלבד. בתגובה, קין רוצח את אחיו ונענש בגלות נצחית. להגנתו, אלוהים מעניק לו "אות" שטיבו אינו מפורש, כדי שלא ייפגע על ידי אויבים שינצלו את חולשתו. לאחר מכן מסופר על השושלת שיצאה מקין, עד למך ובניו.

הבן השלישי

לאחר מותו של הבל, לאדם ולחווה נולד בן שלישי בשם שת, ממנו נולדה השושלת שהביאה אל נח.

עשרת הדורות

תולדות עשרת הדורות שמאדם עד נח. הפרשה מסתיימת בתיאור השחיתות המוסרית שעלתה בעולם, ועל התקווה שהביאה הולדתו של נח, שכן נח "מצא חן בעיני ה'".

חטא בני האלוהים

בסוף הפרשה מתואר חטא בני האלוהים שהוביל להחלטת ה' להחריב את העולם. קיימות שתי גישות עיקריות מהי זהותם של בני האלוהים ומה היה חטאם: רבים מפרשים שבני האלוהים הם בני הדיינים ובעלי הכח שניצלו את מעמדם כדי לחמוס ולגזול נשים יפות מתחת בעליהן כדי לשאתן לנשים. גישה נוספת מבארת שבני האלוהים הם מלאכים או כוחות רוחניים אחרים שהתגשמו ונשאו בנות אדם ומהם נולדו הנפילים שהיו בעלי כוחות על-אנושיים, מה שהביא רבים לסגוד להם ולהאלילם.

מצוות בפרשה[1]

בפרשה ישנה מצווה אחת:

המצוות מקור המצווה נוהגת בזמן הזה המחויבים
מצוות פריה ורבייה וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ[2]. כן גברים

הפטרה

מפטירים בספר ישעיהו, פרק מ"ב. התימנים מתחילים בפסוק א', והספרדים והאשכנזים מתחילים בפסוק ה'. התימנים מסיימים בפסוק ט"ז, הספרדים בפסוק כ"א, והאשכנזים בפרק מ"ג, פסוק י'. ההפטרה עוסקת בהנהגתו של ה' ופותחת בבריאת העולם והיצורים החיים בו:

כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם. לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.

בשנים בהם היום הראשון של ראש השנה חל בשבת (כ 28% מהשנים), נוהגים לקרוא עם פרשת בראשית את הפטרת "מחר חודש", מכיוון שראש חודש יוצא ביום ראשון ושני, למחרת שבת פרשת בראשית.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים

  1. ^ על פי ספר החינוך.
  2. ^ ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ח
אדם (דמות מקראית)

אדם הוא דמות מקראית והאדם הראשון עלי אדמות, אבי האנושות כולה לפי סיפור בריאת העולם בספר בראשית. אדם נברא על ידי אלוהים והושם על ידו בגן עדן, הוא היה בן זוגה של חוה, האישה הראשונה, ואחר חטא עץ הדעת גורש עימה מגן עדן.

אדם נפטר בן תשע מאות ושלשים שנה, בשנת תתק"ל לפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית.

אדם וחוה

על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים. אדם מכונה גם אדם הראשון.

בריאת אדם וחוה

בריאת האדם, "נזר הבריאה", היא שיאם וסיומם של ששת ימי המעשה בסיפור בריאת העולם המקראי.

בריאת העולם (יהדות)

סיפור בריאת העולם הוא סיפור מקראי שמופיע בתחילת ספר בראשית ומתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים. סיפור זה מקובל על היהדות ועל הנצרות, ואף בסיפור בריאת העולם במסורת האסלאם יש דמיון רב לתיאור זה.

במסורת היהודית נמנות השנים בלוח השנה העברי מהשנה שלפני יום בריאת האדם, (שהוא היום הששי מתחילת בריאת היקום) ולפיה השנה הנוכחית היא שנת ה'תש"ף (5780) לבריאת העולם.

הבל

בתורה, הֶבֶל היה בנם של אדם וחוה, אשר נרצח על ידי אחיו קין. סיפור הרצח מופיע בתנ"ך, בספר בראשית, פרק ד'.

כאשר גירש אלוהים את אדם מגן-עדן, הוא שלח אותו לעבוד את האדמה אשר ממנה לוקח: "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן-עֵדֶן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח" (ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"ג).

על רקע זה מסופר שהבל היה רועה צאן ואילו קין היה עובד אדמה.

כאשר הביאו הבל וקין קורבנות לאלוהים, הביא הבל ממבחר צאנו, בעוד שקין הביא מהפרי הממוצע שהצליח להוציא מהאדמה שהייתה מקוללת. אלוהים שעה אל קורבנו של הבל ולא אל קורבנו של קין, דבר שעורר את קנאתו של קין וחשף את העימות שהוביל לרצח הבל – הרצח והמוות הראשונים המופיעים בתנ"ך.

שמו של הבל מוזכר במדרש כשם שיש בו צניעות אך גם ריקנות שהובילה אותו לבחירת עבודת הצאן על פני עבודת האדמה.

הקרבת הקרבנות בידי הבל אשר הביא מבכורות צאנו לאל, נתפרשה במסורת הנוצרית כמתן האוכריסטיה. מהות החיים היא סמל לקורבן הדם של הנרצח הבל.

המים העליונים

על פי הסיפור המקראי של בריאת העולם, המים העליונים (בלשון המקרא: המים אשר מעל לרקיע) הם מים שנמצאים מעל לרקיע, והובדלו על ידי אלוהים מ"המים התחתונים" ביום השני מששת ימי בראשית. גם בבבל הקדומה האמינו שמעל הרקיע קיים מאגר מים שממנו יורד הגשם.

חטא עץ הדעת

חטא עץ הדעת הוא כינוי לסיפור בתחילת ספר בראשית על החטא של אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע בידי אדם וחוה בניגוד לציווי של אלוהים.

כ"ג בתשרי

כ"ג בתשרי הוא היום העשרים ושלושה בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושלושה בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ג בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

כ"ג בתשרי מכונה בכינוי "אחרי החגים", כי הוא בא לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.

פרשת הבר מצווה של ילד שנולד בכ"ג תשרי הוא תמיד פרשת בראשית.

כ"ד בתשרי

כ"ד בתשרי הוא היום העשרים וארבעה בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וארבעה בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ד בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

פרשת הבר מצווה של ילד שנולד בכ"ד תשרי היא תמיד פרשת בראשית.

כ"ה בתשרי

כ"ה בתשרי הוא היום העשרים וחמישה בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וחמישה בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ה בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

פרשת הבר מצווה של ילד שנולד בכ"ה תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה אחרת.

כ"ו בתשרי

כ"ו בתשרי הוא היום העשרים ושישה בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ו בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

פרשת הבר מצווה של ילד שנולד בכ"ו תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה אחרת.

כ"ז בתשרי

כ"ז בתשרי הוא היום העשרים ושבעה בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ז בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ז תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או ביום שני.

כ"ח בתשרי

כ"ח בתשרי הוא היום העשרים ושמונה בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ח בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ח תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

כ"ט בתשרי

כ"ט בתשרי הוא היום העשרים ותשעה בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ט בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

פרשת וזאת הברכה

פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה היא פרשת השבוע האחת-עשרה והאחרונה בספר דברים והאחרונה בתורה כולה. היא מתחילה בפרק ל"ג, פסוק א' ומסתיימת בסוף הספר, פרק ל"ד, פסוק י"ב. בקריאת פרשת וזאת הברכה מסיימים האשכנזים את קריאת התורה של ספר דברים בקריאת "חזק חזק ונתחזק". פרשת וזאת הברכה היא הפרשה הקצרה ביותר במניין המילים והאותיות.

בניגוד לכל שאר פרשות השבוע, שקוראים אותן בשבתות, את פרשת וזאת הברכה קוראים בחג שמחת תורה, שנקבע לציון סיום מחזור קריאת התורה על פי מנהג הקריאה הבבלי, שבו מסיימים את התורה כולה בכל שנה. העולה האחרון לקריאת הפרשה נקרא "חתן תורה", ומיד אחריו קוראים לעולה נוסף, המתחיל לקרוא את פרשת בראשית, והוא נקרא "חתן בראשית".

קין והבל

סיפור קַיִן והֶבֶל, המסופר בתחילתו של ספר בראשית (פרק ד'), הוא סיפור על קנאה ורצח בין אח לאחיו. בסיפור זה קם קין על הבל אחיו והורגו, משום קנאתו בכך שמנחתו של הבל לאלוהים נענתה, שלא כמנחתו של קין עצמו.

רקיע

הרָקִיעַ הוא השמיים כפי שהם מוצגים בסיפור הבריאה בפרשת בראשית. לפי הסיפור המקראי, לאחר שברא אלוהים את השמיים והארץ ביום הראשון, הוא ברא ביום השני רקיע באמצע המים שכיסו את העולם, והבדיל באמצעותו בין המים העליונים למים התחתונים, לרקיע הוא קרא "שמיים".

שירת למך

שירת למך, היא השירה הראשונה במקרא ומן השירות העתיקות ביותר בשפה העברית. השירה מופיעה בספר בראשית, פרק ד', פסוקים כ"ג-כ"ד, כחלק מהרשימה הגניאולוגית של קין המופיעה בבראשית, ד'. בשירה זו מספר למך לשתי נשותיו, עדה וצלה, כי רצח אדם מבוגר וילד, ואף מתפאר בכך.

למך בן מתושאל הוא אביהם של שלושה ממניחי יסודות התרבות הראשונים במקרא, יבל: "אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה" (בראשית, ד', כ'), יובל: "אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב" (בראשית, ד', כ"א) אשר ילדה לו עדה, ותובל קין: "לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל" (בראשית, ד', כ"ב). אימם היא צילה, שילדה לו גם את נעמה אך עיסוקה אינו נזכר במקרא.

למך מתגאה בפני נשותיו עדה וצילה על רצח אלים שביצע. הוא אינו מסתיר את פשעו. הוא מודע אף לרצח הבל בידי אחיו, קין. למך יודע כי גם עונשו שלו יבוא. סיפור אבותיו של למך אשר מתחיל ברצח, מסתיים ברצח כפול. משה דוד קאסוטו כותב בפירושו לספר בראשית כך: "על יד ההתקדמות החומרית לא הייתה מורגשת התקדמות מוסרית. לא רק זה בלבד, שהחמס היה שורר בעולם, אלא שדווקא במעשי החמס היו אותם הדורות מתפארים". זהו עוד שלב בהידרדרות האנושות. בסיפור גן עדן מפרים אדם וחוה את הצו האלוהי שלא לאכול מפרי עץ הדעת. שלב נוסף בהידרדרות קורה כאשר בנם קין רוצח את אחיו ואינו לוקח אחריות על מעשיו, ובשירה זו מסופר על רצח כפול. למך מספר לשתי נשותיו שרצח אדם מבוגר וילד כלאחר יד ואף מתגאה בכך. זהו עוד שלב בהידרדרות האנושות מימי הבריאה.

שמחת תורה

שמחת תורה הוא מועד יהודי המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש. ביום זה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה, פרשת וזאת הברכה, ומיד אחריה את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת בראשית.

בארץ ישראל מועד החג הוא בשמיני עצרת (כ"ב בתשרי), ומחוצה לה הוא נחוג ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי).

עשה (1)  לא תעשה (0)
פרייה ורבייה
ספר בראשית
פרשת בראשית בריאת העולםרקיעהמים העליוניםבריאת אדם וחוהאדם וחוהנחש הקדמוניחטא עץ הדעתקללת האדם והאשהקין והבלשירת למךמעשה בני האלוהים
פרשת נח תיבת נחהמבולברית הקשתשכרות נחתולדות בני נחמגדל בבל
פרשת לך לך מסעו של אברהם לארץ כנעןירידת אברהם למצריםמריבת רועי אברהם ורועי לוטמלחמת ארבעת המלכים את החמישהמלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתריםברית המילה
פרשת וירא בשורת הבן לשרהמהפכת סדום ועמורהלוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק
פרשת חיי שרה רכישת מערת המכפלה • מציאת אשה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל
פרשת תולדות לידת יעקב ועשו • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • מכירת הבכורהלקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו
פרשת ויצא חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן
פרשת וישלח מפגש יעקב ועשומאבק יעקב והמלאךמעשה שכם ודינהמעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתהמעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום
פרשת וישב מכירת יוסףמעשה יהודה ותמרלידת פרץ וזרחיוסף ואשת פוטיפרחלום שר המשקים ושר האופים
פרשת מקץ חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים
פרשת ויגש התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה
פרשת ויחי שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו
דמויות מרכזיות אדם וחוהקין והבלנחאברהם ושרהלוטהגר וישמעאליצחק ורבקהעשויעקב רחל ולאהראובןשמעוןלוייהודהתמריוסף

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.