פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14. מאז, במשך תקופה של כמעט 400 שנה לא נכתבו כמעט ספרי פרשנות, ומה שנכתב היה ברובו פרשנות על רש"י או על הערות המסורה.

יצירת הפרשנות לתנ"ך התחדשה בתחילת המאה ה-17 עם פירוש אור החיים, והתגברה בעקבות תנועת ההשכלה והתגובות השונות לה. מאז הקמת מדינת ישראל התגבר מאוד העיסוק בתנ"ך, יצאו לאור מספר כתבי עת על התנ"ך (למשל, מגדים) ונכתבו פירושים רבים על התנ"ך ועיונים בו ובפרשניו, כדוגמת עיוניה של נחמה ליבוביץ והמפעל הגדול של "דעת מקרא".

פרשנות קדומה

פרשנות פילולוגית

פרשנות ימי הביניים

פרשני ספרד

פרשני צרפת

פרשני פרובנס

פרשני איטליה

פרשני תימן

  • רבי נתנאל בן ישעיה (חיבורו:"מאור האפלה"), 1329
  • רבי אברהם בן שלמה (חיבר פירוש מקיף ויסודי על כל הנביאים והכתובים), 1422
  • רבי זכריה הרופא (חיבורו:"מדרש החפץ"),סביבות שנת 1430.
  • רבי סעדיה עדני (חיבורו:"חמדת ישראל" על כל התנ"ך נחשב לעת עתה כאבוד עם עוד למעלה מ25 חיבורים בתורה מדע ורפואה שמיעוטם נמצא, כמו פירושו על הרמב"ם),בחיבוריו מוזכרות השנים 1446–1485.
  • רבי דוד בן ישע הלוי חמדי (חיבורו "אלוגיז אלמוגני"-הקצר המספיק), 1487.

פרשני אשכנז

פרשני אלג'יר

הפרשנות החדשה

הפרשנות בארץ ישראל

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אברהם בן שלמה (תימן)

ר' אברהם בן שלמה (סביב המאות ה-14 וה-15, חי ופעל ככל הנראה בתימן), פרשן מקרא ותלמוד. חיבר את אחד הפירושים הארוכים והמקיפים ביותר על הנביאים והכתובים.

אונקלוס

אונקלוס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידם של רבי אליעזר ורבי יהושע, ונחשב לאחד מן התנאים.

לפי המסורת היהודית חיבר את "תרגום אונקלוס" שהוא התרגום הארמי העתיק והמוסמך לתורה. התרגום נעשה כנראה, בארץ ישראל בתחילת המאה ה-2, ונערך סופית בבבל. התרגום נועד להביא את התורה לשפתם המדוברת של היהודים בתפוצות הגולה. במהדורות מסורתיות של המקרא מופיע תרגום זה בצדו של הטקסט העברי.

נהוג לצוטט את אונקלוס בטקס זבד הבת.

אליעזר מבלגנצי

רבי אליעזר מבלגנצי (גם אליעזר באנגוסי או אליעזר מבוז'נסי) היה פרשן מקרא צרפתי בן המאה ה-12, בן דורו של הרשב"ם (יש סבורים שהיה גם תלמידו).כיום ידוע על פירושיו לספר ישעיהו, לתרי עשר, וליחזקאל (כולל פרק מ'-מ"ג על צורת בית המקדש השלישי).

בחיי בן אשר

רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מוערך ומקובל מחוג מקובלי גירונה. נמנה עם משפחת הרבנים חלואה וחי בסראגוסה שבספרד.

בעלי התוספות

בעלי התוספות הוא הכינוי למספר רב של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד. הם יצרו ופעלו במשך כמאתיים שנה, במאות השתים עשרה והשלוש עשרה. מרביתם מחוג תלמידי רש"י באשכנז ובצרפת ומיעוטם באנגליה ובאיטליה. ראשונים היו תלמידי רש"י, שכתבו הערות וחידושים לפירושו. במשך הזמן התרחבו וגדלו תוספות אלה, עד שהיו לתוספות לתלמוד.

דונש בן לברט

דוּנָש הלוי בֵּן לָבְרָט (או בשמו העברי "אדונים הלוי"; 920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק בספרד, בתקופת תור הזהב של יהדות ספרד.

זכריה הרופא

רבי זכריה בן שלמה הרופא, המכונה בפי בני עדתו בקיצור הרז"ה, ובערבית יחיא אלטביב או אלחכים יחיא אבן סלימאן אלאסראילי, היה מגדולי רבני תימן במחצית הראשונה של המאה ה-15. הוא היה פרשן מקרא והלכה ורופא במקצועו. כמו רבים מחכמי תימן כתב חיבורים הקשורים לכתבי הרמב"ם.

הוא התגורר ביישוב מצנעא בני קיס הנמצא בין שני הערים הגדולות צנעא הבירה ודמאר. הוא מכונה אלדמארי, ייתכן שהוא או אחד מאבותיו גרו בדמאר ומכאן כינוי זה. באחד מאזכוריו כותב עליו מהרי"ץ בספרו "זבח תודה" על השו"ע בזו הלשון: "מצאתי למהר"ר זכריה הרופא אחד מיוחד מרבני אתרא קדמון בנימוקיו להרמב"ם".

חזקיה בן מנוח

רבי חזקיה בן מנוח (המכונה: ה"חזקוני"; נולד ב-ה'י' 1250 - ה'ע' 1310 בערך, בצרפת. פרטים מדויקים על שנת לידתו ופטירתו ומיקומם אינם ידועים).

נודע על שם ספרו "החזקוני" על חמשה חומשי תורה. החיבור נדפס לראשונה בוונציה בשנת ה'רפ"ד בתוך חמשה חומשי תורה עם רש"י וחזקוני, ולאחר מכן בקרמונה (Cremona) בשנת ה'שי"ט (1559). בהקדמתו הוא מספר ששוטט במדינות רבות כדי למצוא פירושים ישרים לתורה, וחיבורו מלוקט מעשרים חיבורים אחרים, שמהם הוציא את המיטב. מאז והלאה נדפס חיבור זה בהוצאות רבות של חמשה חומשי תורה מקראות גדולות.

את חיבורו קרא בשם "חזקוני" על שמו חזקיה, ועל-פי בקשתו בהקדמה לחיבורו מאת קוראיו שיזכרו אותו ויחזקוהו.

בפירושו נמצאים עקבות של פירושיהם של: רש"י, רשב"ם, רבי יוסף בכור שור, ועוד. אך אינו מזכיר את שמות הספרים מהם ליקט, למעט רש"י. השפעה מרובה יש לחיבורו של רבי יוסף בכור שור על פירושו, כאשר דרך הפרשנות הפרשנית-מציאותית של בכור שור מאפיינת גם את חזקוני, והוא מרבה להביא ממנו פירושים המנסים לחשוף את הגרעין הריאלי שמאחורי הסיפור המקראי, וכך גם קטעי הגות בטעמי המצוות שנראה שמקורם בחיבורו של בכור שור.

החיד"א בספרו "שם הגדולים" הוכיח שחיבור זה קדום הוא, והביא מספר מנחת יהודה כתב יד לר' יהודה בר' אליעזר על החומש ועל רש"י, שהוא ספר ישן נושן, וכתוב בהקדמתו: "אני יהודה ברבי אליעזר יסדתיו שנת ע"ג לפרט האלף הששי לפני מורי רבי הרב רבי אליקים בן הרב רבי מנחם וכתבתי בו דבריו ודברי חזקוני ופשטי רבינו משה מקוצי וכו'". מנוסח הדברים וכן מכך שבעל חיבור זה מצטט את דברי החזקוני בכבוד רב, הוכיח החיד"א שהחזקוני הוא אחד הראשונים.

יהודה החסיד

רבי יהודה (ב"ר שמואל) החסיד היה ממייסדי חוג חסידי אשכנז והדמות המרכזית בה. חי בגרמניה בסוף המאה ה-12 ובתחילת המאה ה-13.

היה בנו של רבי שמואל החסיד, נכדו של רבי קלונימוס הזקן, וצאצא למשפחת קלונימוס, שהיגרה במאה ה-10 מאיטליה לגרמניה. הוא עצמו ישב בתחילה בשפיירא, ועבר לרגנסבורג ב-1195. היה ראש ישיבת רגנסבורג. בין תלמידיו: רבי אלעזר מוורמס בעל "הרוקח", ורבי יצחק בן משה בעל האור זרוע.

משערים כי רבי יהודה החסיד כתב כמה ספרים, אך מפאת צניעותו אסר לציין את שמו עליהם ולכן קשה לזהותם.

החיבור הידוע ביותר המיוחס לו (למרות שהספר איננו חתום בשם) הוא ספר חסידים, יצירה בעלת חשיבות רבה המכילה הלכות, מנהגים, דעות ומוסר המשקפים את עולמם של חסידי אשכנז. בנוסף ליצירה זו מיוחסת לו כתיבת הפיוט שיר הכבוד.

נפטר בשבת זכור, ושנת הפטירה נתונה בספק - ט' באדר ד'תתקע"ז (1217) או י"ג באדר ד'תתקע"ה (1215).

יונה גירונדי

רבי יונה גירונדי (מכונה רבנו יונה, ~ - כ"ח בחשוון ה'כ"ד; 1210–1263 או 1264), ידוע גם בשם "החסיד", בן ר' אברהם היה רב מתקופת הראשונים, מחבר הספר "שערי תשובה".

בצעירותו למד אצל רבי שלמה מן ההר (מונטפלייר), ואצל האחים רבי משה בר שניאור ורבי שמואל בר שניאור. למד גם מבן דודו הרמב"ן (אמו של הרמב"ן היא אחותו של רבי אברהם, אביו של רבנו יונה), והתקשר עמו בקשרי חיתון, כאשר השיא את בתו לרבי שלמה, בנו של הרמב"ן.

בשנת 1244 מונה לרב בטולדו. היה רבו של הרשב"א.

יעקב בן אשר

רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך - ה'ק"ג, 1343), פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".

יצחק אבן גיאת

רבי יצחק בן רבי יהודה אִבְּן גַיַאת (נקרא גם רי"צ גיאת או בקיצור ריצ"ג. ד'תשצ"ח, 1038 (בקירוב) - ד'תתמ"ט, 1089) לוסנה, ספרד — ד'תתמ"ט (1089), קורדובה) היה רב, פוסק, ראש ישיבה, פרשן ומשורר יהודי. עמד בקשרי ידידות עם רבי שמואל הנגיד ולאחר מכן עם בנו רבי יהוסף. לאחר הרצחו של רבי יהוסף סייע לאלמנתו ובנה רבי עזריה והזמינם ללוסנה. בשנת 1089 יצא לקורדובה על מנת לקבל טיפול רפואי ושם נפטר, מיטתו הועברה לעירו לוסנה ושם נקבר לצד אבותיו.

יצחק אברבנאל

רבי יצחק בן יהודה אַבְּרַבַנְאֵל או דון איסק אברבנאל (בספרדית: Don Isaac Abravanel, בפורטוגזית: Dom Isaac Abravanel; ‏1437–1508) היה מדינאי יהודי, פילוסוף, מיסטיקן, פרשן מקרא וכלכלן, ממנהיגי היהודים בחצי האי האיברי שפעל ללא הצלחה לביטול גזירת גירוש ספרד. ידוע בפירושו על התורה ובתפקידיו כשר האוצר של ממלכות פורטוגל קסטיליה, אראגון ונאפולי.

ישעיה די טראני

רבי ישעיה ב"ר מאלי די טראני - רי"ד (1165~ - 1240~). מגדולי ראשוני איטליה, פרשן מקרא, המשנה ומדרשי ההלכה, פרשן התלמוד ופוסק. נודע בעיקר בזכות פירושו המקורי והמקיף לתלמוד.

על מנת ליצור בידול בין שמו ובין שם נכדו - ר' ישעיה ב"ר אליה האחרון (ריא"ז) הוא מכונה בדרך כלל ר' ישעיה הראשון או ר' ישעיה הזקן.

מנחם רקנאטי

ר' מנחם בן בנימין רקנאטי (או ריקנאטי; 1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה.

מעט ידוע על חייו. היה מראשוני המקובלים באיטליה. בכתביו ניכרת השפעתם של חסידי אשכנז: רבי יהודה החסיד ורבי אלעזר מגרמייזא וכן של הרמב"ן אותו הרבה לצטט בספריו. בנוסף, הושפע רבות מהרמב"ם ומחכמת הפילוסופיה, שאותה ראה כמשלימה את חכמת הקבלה. ספרו העיקרי בקבלה הוא פירושו על התורה. לחיבורו זה הייתה השפעה על מקובלים בדורות שאחריו, והוא זכה לפירושו של רבי מרדכי יפה ואף תורגם ללטינית (במאה ה15 בידי המומר פלביוס מיתרידטס).

משה הכהן אבן ג'יקטילה

משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקָטילה (או הרמ"ך או משה הנקדן) (1020, קורדובה, ח'ליפות קורדובה – 1080, סרגוסה, טאיפת סרגוסה של שושלת בָּנוּ הוּד), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן המקרא, פייטן, ומדקדק.

עובדיה המון

עובדיה בן זכריה המון היה פרשן המקרא יהודי במאה ה-16. היה בן אחיו ותלמידו של רבי עובדיה מברטנורא פרשן המשנה. חי באיטליה ולאחר מכן עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת בשנת ה'שכ"ו (1566).

חיבורו העיקרי הוא פירוש על מגילות רות ואסתר, שנדפס לראשונה על ידי ר' יחיאל מונטיליץ בוונציה שנת ה'שמ"ה בשיבושים רבים, ופעם נוספת באותה שנה ובאותה עיר על ידי רבי מרדכי בן ברוך מטיבולי, בן משפחתו של רבי עובדיה, בשם "מקרא קודש". ספר נוסף שלו הוא "מדרש רות", על פי הקבלה. ישראל תא שמע טוען בספרו "פרשני המקרא בימי הביניים", שגם הספר "עמר נקא" המיוחס לרבי עובדיה מברטנורא, התחבר לאמיתו של דבר על ידי רבי עובדיה המון, האחיין.

נפטר בשנת ה'שע"ז (1617).

רד"ק

רבי דוד בן יוסף קמחי (1160–1235), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו. חי במחצית הראשונה של המאה ה-12. נודע במיוחד בנטייתו להיצמד לפשט הכתוב בעת פירוש המקראות.

ארון הספרים היהודי
כתבי יסוד תורהתנ"ךמשנהתוספתאתלמוד (בבלי וירושלמי) • סידור ומחזור תלמוד בבלי
מדרשי הלכה (חז"ל) מכילתא דרבי ישמעאלמכילתא דרבי שמעון בן יוחאיספראספריספרי זוטאמכילתא דברים
מדרשי אגדה (חז"ל) מדרש רבהמדרש תנחומאפרקי דרבי אליעזרסדר עולםילקוט שמעוניאבות דרבי נתןתנא דבי אליהופסיקתא דרב כהנאפסיקתא זוטרתאמדרש שוחר טוב
ראשונים ואחרונים פירוש רש"י לתורהפירוש רש"י לתלמודמשנה תורההשגות הראב"ד) • תוספותספר הזוהרשולחן ערוךהגהות הרמ"א)
סוגות מדרשספרות האגדהספרות ההיכלות והמרכבה • פרשנות למקרא • פרשנות למשנהפרשנות לתלמודשו"ת • ספרי חסידות • סיפורי חסידים
פרשני המקרא בימי הביניים
פרשני המזרח שמואל בן חפני הכהן גאוןרס"גאברהם בן הרמב"ם
פרשנים פילולוגיים ספרדים מנחםדונשחיוג'אבן ג'נאחמשה הכהן אבן ג'יקטילהיהודה אבן בלעםתנחום הירושלמי
פרשני ספרד יצחק אבן גיאתראב"ערמב"ןרבנו בחייבעל הטוריםבעל העקידהאברבנאל
פרשני צרפת מנחם בן חלבורש"ייוסף קרארשב"םאהרן בן יוסי הכהןבכור שוראליעזר מבלגנציחזקוני
פרשני פרובנס יוסף קמחימשה קמחירד"קמנחם בן שמעוןיוסף אבן כספירלב"ג
פרשני אשכנז יהודה החסיד
פרשני איטליה הרי"דעובדיה המוןרקנאטיספורנו
פרשני תימן נתנאל בן ישעיהאברהם בן שלמהזכריה הרופאסעדיה עדנידוד הלוי חמדי
פרשני אלג'יר יהודה אבן קריש

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.