פרקליטות המדינה

פְּרַקליטות המדינה מייצגת את מדינת ישראל ואת רשויות השלטון בפני בתי המשפט ובתי הדין השונים, על כל ערכאותיהם. הפרקליטות היא חלק מהרשות המבצעת של מדינת ישראל, ופועלת ארגונית כחלק ממשרד המשפטים. בתחום אכיפת החוק הפלילי פועלת הפרקליטות באופן עצמאי ובלתי תלוי. מעמדה המיוחד של הפרקליטות כגוף האמון על ביצור שלטון החוק והמנהל התקין מוכר ומכובד על ידי זרועות הממשל השונות בישראל.

פרקליטות המדינה מורכבת מ-14 יחידות מטה ומ-12 פרקליטויות מחוז. יש בה כ-1,750 עובדים, בהם למעלה מ-950 פרקליטים וכ-350 מתמחים. בראש הפרקליטות עומד פרקליט המדינה (כיום עו"ד שי ניצן) ולו ארבעה משנים - המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לעניינים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית.

על פי רוב, יחידות המטה הן המופיעות בבית המשפט העליון ובבית הדין הארצי לעבודה, ופרקליטויות המחוז הן המופיעות בבתי משפט השלום והמחוזי, בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין האזורי לעבודה ובטריבונאלים אחרים (כגון: ועדות שחרורים שמונו לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001) ובמקרים חריגים גם בערכאות אחרות דוגמת בית המשפט לעניינים מקומיים, בית הדין הרבני וההוצאה לפועל.

עשיית הפרקליטות מתפרסת על תחומי משפט רבים, בהם הפלילי, האזרחי, החוקתי והמינהלי, הכלכלי-פיסקאלי, דיני עבודה וכן המשפט הבינלאומי.

פרקליטות המדינה
IsraelStateAttorney
עו"ד שי ניצן
איוש נוכחי שי ניצן
תאריך כניסה לתפקיד 2013
ייסוד המשרה 1948
איוש ראשון חיים כהן

הפרַקליטות כמאשימה במשפטים פליליים

חוק העונשין ודינים פליליים נוספים כפקודת הסמים המסוכנים, קובעים איסורים פליליים, שהפרתם תביא להגשת כתב אישום מטעם המדינה כנגד המפר. הפרקליטות, המייצגת את המדינה, היא המאשימה במשפטים אלו. בעבר, היה המאשים במשפט הפלילי היועץ המשפטי לממשלה. מאז אמצע שנות השבעים המאשימה היא מדינת ישראל.

במקרים של עבירות קלות, הנידונות בבית משפט השלום, כעבירות תעבורה, עבירות סמים קלות, ושאר עבירות שהעונש עליהן אינו כבד, מטפלים תובעים משטרתיים. תובעים אלו, שהם שוטרים, אינם עובדים בפרקליטות, ומקבלים את הסמכתם ממפכ"ל המשטרה.

ישנם סוגי עבירות, כעבירות על חוקי התכנון והבנייה או עבירות על חוקי רישוי עסקים, או על דיני איכות הסביבה בהן מייצגים את המדינה תובעים מטעם רשויות מקומיות, או משרדי ממשלה מסוימים. תובעים אלו הם לרוב משרדי עורכי דין פרטיים, המקבלים הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה. גם עבירות אלו הן לרוב עבירות קלות. כמו כן, בעבירות מסוימות, גם אדם פרטי רשאי להגיש כתב אישום, הקרוי "קובלנה פלילית".

טיפולה של הפרקליטות בתיק מתחיל לעיתים עוד בשלב בו אוספת המשטרה את הראיות נגד החשוד, בייעוץ לחוקרים ובליווי ההתנהלות סביב התיק, על מנת לוודא כי איסוף הראיות תקין או כי צעדים מסוימים בחקירה, כגון הפעלת סוכן או מתן מעמד עד מדינה הם חוקיים. לאחר מכן מטפלת הפרקליטות בענייני המעצר ובהארכתו מעת לעת. בהמשך, מוגש על ידי הפרקליטות כתב אישום, ומתנהל משפט, אותו מלווה הפרקליטות עד למתן גזר הדין. אם מוגש ערעור, מטפלת הפרקליטות אף בכך. בערעורים המוגשים לבית המשפט העליון מטפלת פרקליטות המדינה שמקום מושבה בירושלים. בערעורים אחרים מטפלים פרקליטי המחוזות. אם הורשע הנאשם בדין, ונגזרה עליו תקופת מאסר, מייצגת הפרקליטות את המדינה גם בפני ועדת השחרורים המחליטה על שחרורו בשל התנהגות טובה, ובעתירות אסירים בפני בתי המשפט בהם מוגשות עתירות אלו, הנוגעות לתנאי המאסר וזכויותיו של האסיר.

הפרקליטות כקובעת מדיניות אכיפת החוק

אחד ממרכיבי עבודתו של פרקליט המדינה הוא הנחיית הפרקליטים העובדים בפרקליטות המדינה. הנחיות אלה, המגיעות בכתב ממנו אל פרקליטי המחוזות ומהם ליתר הפרקליטים, נאספות לקובצי הנחיות, ואלה מתווים את מדיניותה של הפרקליטות[1]. מכיוון שפרקליטות המדינה משמשת גורם מלווה ומייעץ למשטרת ישראל בפלילים, משפיעות הנחיות פרקליט המדינה גם על מדיניות המשטרה.

דוגמה לקביעת מדיניות שכזו על ידי פרקליט המדינה היא הנחיה 2.5 של הפרקליטות, הקובעת את "מדיניות התביעה, בהעמדה לדין של עד תביעה או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה", ומיושמת על ידי המשטרה לפי ההוראה המעשית שמספרה 30.300.226.

דוגמה נוספת היא הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר[2], ההופכת את ההיתר החוקי של אדם להקליט שיחה בה הוא משתתף, לאיסור כשמדובר בהקלטת חקירתו במשטרה[3], עקב הגדרת המעשה כמנוגד, לכאורה, לסעיף 3 לחוק האזנת סתר, לפיו "האזנה לשיחה והקלטתה, אף שהן נעשות בהסכמת אחד מבעלי השיחה – אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם נעשו למטרת ביצוע עבירה או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג".

מבנה הפרקליטות

Praqlitut
בניין פרקליטות מחוז הצפון בנצרת עילית

פרקליטות המדינה מחולקת לשניים: 14 יחידות המטה, אשר מרביתן יושבות בירושלים, והן המייצגות בדרך כלל את המדינה בפני בית המשפט העליון ועוסקות בקביעת מדיניות משפטית, ו-12 פרקליטויות מחוז, המייצגות את המדינה בתביעות פליליות ואזרחיות ביתר בתי המשפט ברחבי הארץ. בראש פרקליטות המדינה עומד פרקליט המדינה. אשר לו ארבעה משנים: לעניינים פליליים, לעניינים אזרחיים, לתפקידים מיוחדים ולאכיפה כלכלית.

פרקליטויות המחוז

בכל מחוז גאוגרפי קיימות שתי פרקליטויות מחוז: פרקליטות פלילית, האמונה על ייצוג המדינה כמאשימה בתיקים הפליליים שהתרחשו בשטחה ושהטיפול בהם הוא בסמכות הפרקליטות (להבדיל מהתביעה המשטרתית); ופרקליטות אזרחית, אשר אמונה על ייצוג המדינה כתובעת וכנתבעת בהליכים אזרחיים. יוצאת מכלל זה היא פרקליטות מחוז צפון, אשר בתוכה הפרדה פנימית בין המחלקה הפלילית למחלקה האזרחית. בתל אביב ישנה פרקליטות מחוז שלישית, העוסקת בתיקי מיסוי וכלכלה בפריסה ארצית. פרקליטות המחוז הצעירה ביותר היא פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), אשר הוקמה בשנת 2016. 

בראש כל אחת מפרקליטויות המחוז עומד פרקליט מחוז, הכפוף לפרקליט המדינה, כהונתו של פרקליט מחוז קצובה ל-7 שנים.

פרקליטויות המחוז הן:

  • פרקליטות מחוז צפון (פלילי) בראשה עומדת החל משנת 2019 פרקליטת המחוז עו"ד אילנה ירושלמי.
  • פרקליטות מחוז צפון (אזרחי) בראשה עומד, החל מהקמתה בשנת 2018, פרקליט המחוז עו"ד איתן לדרר (אשר שימש לפני כן כפרקליט מחוז חיפה (אזרחי)).
  • פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) בראשה עומדת החל משנת 2018 פרקליטת המחוז עו"ד אילה פיילס-שרון.
  • פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) בראשה עומד החל משנת 2010 פרקליט המחוז עו"ד עמית איסמן, כשבין השנים 2015-2017 שימש כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים מיוחדים במינוי בפועל.
  • פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) בראשה עומדת, החל מהקמתה בשנת 2016, פרקליטת המחוז עו"ד שירלי אנגלרד (למעט המחלקה הפיסקאלית של מחוז מרכז שעדיין פועלת במחוז תל אביב)
  • פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) בראשה עומדת החל משנת 2018 פרקליטת המחוז עו"ד רחל אבישר-אבלס
  • פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) (כולל אזור יהודה ושומרון) בראשה עומדת החל משנת 2015 פרקליטת המחוז עו"ד כוכבית נצח-דולב
  • פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) (כולל אזור יהודה ושומרון) בראשה עומד החל משנת 2017 פרקליט המחוז עו"ד דני ויטמן
  • פרקליטות מחוז דרום (אזרחי) בראשה עומד החל משנת 2016 פרקליט המחוז עו"ד ציון אילוז
  • פרקליטות מחוז דרום (פלילי) בראשה עומד החל משנת 2014 פרקליט המחוז עו"ד אלון אלטמן
  • פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) בראשה עומדת החל משנת 2015 פרקליטת המחוז עו"ד ליאורה חביליו (בנוסף, מייצגת את מערכת הביטחון באופן ארצי בכל תיקי הנזיקין (גוף ורכוש) המוגשים נגדה)
  • פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) בראשה עומדת החל משנת 2017 פרקליטת המחוז עו"ד אשרה גז-איזנשטיין
  • פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) בראשה עומדת החל משנת 2012 פרקליטת המחוז עו"ד ליאת בן-ארי שוקי (​פרקליטות מיסוי וכלכלה מתמחה בטיפול בעבירות צווארון לבן - שחיתות שלטונית, תאגידית ועבירות כלכליות לרבות תיקי ניירות ערך ומס מורכבים, בשל אופי התיקים והתמקצעות המחוז בנושאי הליבה שבטיפולו, פרקליטות מיסוי וכלכלה מטפלת בתיקים בפריסה ארצית.)

המשנים לפרקליט המדינה

ישנם ארבעה משנים לפרקליט המדינה המשנה לעניינים פליליים, המשנה לעניינים אזרחיים, המשנה לתפקידים מיוחדים והמשנה לאכיפה כלכלית, כהונתם של המשנים לפרקליט המדינה קצובה ל-8 שנים.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים

החל משנת 2017 ממלא תפקיד זה עו"ד שלמה (מומי) למברגר.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים עוסק בתחום המשפט הפלילי, בנושאים בעלי השלכות רוחב משמעותיות ובהנחיה המקצועית הניתנת בתחום הפלילי לכלל היחידות הפליליות בפרקליטות: שבעת מחוזות הפרקליטות ויחידות המטה בחטיבה הפלילית: המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, המחלקה הכלכלית, המחלקה לחקירות שוטרים, המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, יחידת עררים, יחידת עיכוב הליכים ויחידת הסייבר. בנוסף, מנחה המשנה לעניינים פליליים גופי תביעה נוספים בתחום הפלילי. ​​​

תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים:

  • קביעת יעדים ומדדים בתחום הפלילי והוצאת הנחיות מתאימות לכלל רשויות התביעה, האכיפה והחקירה בנושאים פליליים.
  • כינוס פורומים מקצועיים בתחומים הבאים: תעבורה; עבירות גרם מוות ברשלנות (שלא בתאונות דרכים); עבירות מחשב וראיות דיגיטליות; חקיקה; סחר בבני אדם; עבירות נוער; שחיתות שלטונית; פסיכיאטריה; חומר חקירה וחסיונות; נפגעי עבירה; הבניית שיקול הדעת בענישה; חקירה והעדה של בעלי מוגבלות; עבירות מין; הגנה מן הצדק; סיגנט ואיכונים; הימורים באינטרנט; פיצויים לנאשם; הסדר מותנה.​  ​הפורומים משותפים ליחידות הפרקליטות, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, רשויות רווחה, שירות הביטחון הכללי, מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי במשרד המשפטים, ועוד.
  • כינוס פורום מנהלי היחידות העוסקות בתחום הפלילי בפרקליטות, לשם גיבוש מדיניות אכיפה אחידה.
  • ייזום וליווי הליכי חקיקה פליליים.
  • הנחיה מקצועית של גורמי אכיפה בהתאם לחוק ולפסיקה בנושאים בעלי משמעות רחבה ובתיקים פרטניים.
  • ליווי תיקים פליליים מורכבים המתנהלים בחטיבה הפלילית וקבלת החלטות מתאימות.
  • טיפול בעררים על סגירת תיקים בפרקליטות.
  • מתן אישור להגשת כתבי אישום, בהם סמכות הטיפול הואצלה למשנה לעניינים פליליים מהיועץ המשפטי לממשלה, למשל, הגשת כתבי אישום בעבירות חוץ; הגשת כתב אישום בעבירות ביטחון; הגשת כתבי אישום בעבירות מין בתוך המשפחה, תוך מתן תקופת התיישנות מיוחדת; הגשת כתב אישום נגד קטין, לאחר תום תקופת ההתיישנות; אישור מוקדם להגשת כתב אישום נגד נבחרי ציבור; ועוד.
  • השתתפות בקבלת החלטות בתיקים פליליים רגישים, ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים

החל משנת 2016 ממלאת תפקיד זה עו"ד אורית קוטב.

המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים מרכזת את עבודת המטה בפרקליטות האזרחית ועוסקת במגוון סוגיות אזרחיות, מכל תחומי המשפט האזרחי, בעיקר בשאלות בעלות השלכות רוחב משמעותיות. המשנה מובילה התווית מדיניות רחבה בנושאים אזרחיים אשר עולים מחיי "היום יום" של הפרקליטות האזרחית ומסדר היום הציבורי בכלל.​ המשנה לעניינים אזרחיים אחראית על ההנחיה המקצועית בתחום האזרחי לכלל היחידות האזרחיות בפרקליטות: ששת מחוזות הפרקליטות ויחידות המטה בחטיבה האזרחית: המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, המחלקה הפיסקאלית, המחלקה למשפט העבודה והיחידה לאכיפה אזרחית.

המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית

החל משנת 2019 ממלאת תפקיד זה עו"ד ליאת בן ארי.[4]

המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית ​עומד בראש המטה לאכיפה כלכלית משולבת שהוקם בשנת 2010 בפרקליטות המדינה. מטרת העל של המטה לאכיפה כלכלית משולבת היא להגביר את אפקטיביות האכיפה על ידי הפרקליטות, באמצעות חוליות אכיפה כלכלית במחוזות הפרקליטות, ובאמצעות הרפרנטים המקצועיים ביחידות הפרקליטות השונות.

תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית:

  • מהווה מוקד ידע לכל יחידות הפרקליטות בתחומי האכיפה הכלכלית.
  • גיבוש הנחיות מקצועיות בתחומי האכיפה הכלכלית. 
  • תיאום פעילות הפרקליטות אל מול הגורמים המקצועיים במשטרת ישראל.
  • הכשרת פרקליטים במסגרת השתלמויות מקצועיות בתוך הפרקליטות ומחוצה לה. 
  • ניהול פורום מקצועי "חילוט ואכיפה כלכלית" אשר בו משתתפים כלל גופי האכיפה הכלכלית - פרקליטות, משטרת ישראל, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, ועוד. 
  • איסוף וניהול נתונים שוטף.
  • ביצוע בקרה על פעילותן של חוליות האכיפה הכלכלית  ועל עמידת חוליות אכיפה כלכלית ביעדים ובמדדים שנקבעו בתוכנית העבודה.
  • ליווי מקצועי של "תיקי דגל" הנוגעים לתחום האכיפה הכלכלית המשולבת.
  • ייזום וליווי של הליכי חקיקה בתחום אכיפה כלכלית. 
  • פיתוח שיתוף הפעולה עם יחידות בפרקליטות ועם גורמים מחוץ לפרקליטות.

המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים

החל משנת 2017 ממלאת תפקיד זה עו"ד נורית ליטמן.

המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים עוסק בתחום המשפט הפלילי בעבירות ובנושאים הנוגעים לביטחון המדינה, להם השלכות רוחב משמעותיות. בכלל זה אמון המשנה לתפקידים מיוחדים על האכיפה בעבירות נגד ביטחון המדינה ובליווי מקצועי בתיקים ביטחוניים רגישים, בשיתוף עם צה"ל ושירות הביטחון הכללי (שב"כ).

תפקידיו של המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים:

  • ריכוז תחום עבירות הביטחון בפרקליטות המדינה וריכוז פעולות הפרקליטות מול מערכת הביטחון וצה"ל.
  • ליווי והנחיה בחקירות ביטחוניות רגישות, וליווי תיקים רגישים שעניינם עבירות כנגד ביטחון המדינה.
  • קביעת מדיניות אכיפה בעבירות נגד ביטחון המדינה.
  • ריכוז הטיפול בתחום העבירות שעניינן חופש הביטוי: במסגרת זו, מחליט המשנה לתפקידים מיוחדים לפתוח בחקירה פלילית בעבירות כגון: הסתה לאלימות ולטרור, הסתה לגזענות, העלבת עובד ציבור, הסתה להשתמטות, תמיכה בארגון טרור, ועוד. במקרים המתאימים מחליט המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים על הגשת כתב אישום או מחווה את דעתו בפני פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה.
  • ליווי שירות הביטחון הכללי בסוגיות שונות הקשורות לפעילותו.
  • ייזום וליווי הליכי חקיקה בתחומי הביטחון.
  • ניהול צוות בין-משרדי לתיאום אכיפת החוק כלפי ישראלים ביהודה ובשומרון שהוקם בהחלטת ממשלה בשנת 1994.
  • קבלת החלטות אם לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב"כ, בגין תלונותיהם של נחקרים.

לצד תפקידיו אלו, מוביל המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, מספר פרויקטים ניהוליים ארציים, עומד בראש מספר צוותי עבודה ומשמש כיו"ר ועדת האתיקה בפרקליטות המדינה.

יחידות המטה

יחידות המטה הן המחלקה הפלילית, המחלקה האזרחית, מחלקת הבג"צים, המחלקה הכלכלית, המחלקה הפיסקאלית, המחלקה למשפט העבודה, המחלקה לעניינים בינלאומיים, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, היחידה לאכיפה אזרחית, היחידה לעיכוב הליכים, יחידת עררים, יחידת הסייבר שהוקמה בשנת 2015 ויחידת הניהול.

ככלל, בראש כל אחת מיחידות המטה עומד מנהל מחלקה או מנהל יחידה, הכפוף לפרקליט המדינה. היחידה לעיכוב הליכים, יחידת עררים ויחידת הסייבר כפופות למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. היחידה לאכיפה אזרחית כפופה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים. החל משנת 2002 כהונתו של מנהל מחלקה קצובה ל-7 שנים למעט מנהלי מחלקות שמונו לפני 2002 שכהונתם איננה מוגבלת.

  • המחלקה הפלילית מייצגת את המדינה בערעורים ועררים פליליים בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2019 עו"ד רחל מטר-סקופסקי.
  • המחלקה האזרחית מייצגת את המדינה בערעורים אזרחיים בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומד החל משנת 2016 עו"ד ישראל בלום.
  • מחלקת הבג"צים מטפלת בעתירות המוגשות לבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ), בערעורים על החלטות בתי משפט לעניינים מינהליים, בבקשות רשות ערעור של אסירים ובהליכים נוספים.[5] בראש המחלקה עומד החל משנת 2018 עו"ד ענר הלמן.
  • המחלקה הכלכלית מטפלת בתיקים פליליים העוסקים בפשיעה כלכלית, בראש המחלקה עומד החל משנת 2013 עו"ד דן אלדד.
  • המחלקה הפיסקאלית אחראית על תחום המיסים, בהיבט האזרחי ובהיבט הפלילי וכן מייצגת את המדינה בערעורים בנושאי מיסים בבית המשפט העליון. בראש המחלקה עומד החל משנת 2016 עו"ד קמיל עטילה.
  • המחלקה למשפט העבודה מופקדת על ייצוג המדינה והיועץ המשפטי לממשלה בהליכים משפטיים הנדונים בבית הדין הארצי לעבודה ובבית המשפט העליון בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2014 עו"ד רחל שילנסקי.
  • המחלקה לעניינים בינלאומיים מטפלת בסכסוכים בין המדינה למדינות או ארגונים בינלאומיים, בראש המחלקה עומד החל משנת 2013 עו"ד יובל קפלינסקי.
  • המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מוסמכת לחקור חשד לעבירה שבוצעה בידי שוטר, אשר העונש הקבוע בצידה הוא מעל שנת מאסר, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2018 עו"ד קרן בר מנחם.
  • המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה (לשעבר המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין) העוסקת בעבירות פליליות בתחום התכנון והבנייה ובהנחיית התובעים המקומיים בכל רחבי הארץ, בנוסף מייצגת את המדינה בערעורים על עבירות בתחומי בתכנון והבנייה בבית המשפט העליון, בראש המחלקה עומדת החל משנת 2017 עו"ד בת אור כהנוביץ'.
  • היחידה לאכיפה אזרחית מתמקדת בהגנה על נכסי המדינה ויוזמת הגשת תביעות אזרחיות בשיעורים כספיים ניכרים בשם המדינה, בראש היחידה עומד החל משנת 2017 עו"ד אלעד רוזנטל.
  • היחידה לעיכוב הליכים עוסקת בבקשות לעיכוב הליכים שמגישים נאשמים במשפטים פליליים, בראש היחידה עומדת החל משנת 2012 עו"ד רחל מטר.
  • יחידת עררים עוסקת בעררים המוגשים נגד החלטות המשטרה ופרקליטויות המחוז, בראש היחידה עומד החל משנת 2012 עו"ד יניב ואקי.
  • יחידת הסייבר מתמודדת עם הפשיעה והטרור במרחב האינטרנטי, בראש היחידה עומד החל משנת 2015 ד"ר עו"ד חיים ויסמונסקי.
  • יחידת הניהול היא גוף המטה של פרקליט המדינה לניהול הפרקליטות. עיקר תפקידה הוא לסייע ליחידות הפרקליטות השונות בגיבוש אסטרטגיה, בראש היחידה עומד החל משנת 2013 עו"ד יריב רגב.

פרַקליטי המדינה

מספר שם תקופת כהונה תפקידים ציבוריים לאחר הכהונה
1 חיים כהן 1948-1949 שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון
2 ארווין שמרון 1950-1953 יו"ר הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל
3 קולין גילון 1953-1961
4 צבי בר-ניב 1962-1969 נשיא בית הדין הארצי לעבודה
5 גבריאל בך 1969-1982 שופט בית המשפט העליון
6 יונה בלטמן 1982-1988 מבקר האוניברסיטה העברית
7 דורית ביניש 1989-1995 נשיאת בית המשפט העליון
8 עדנה ארבל 1996-2004 שופטת בית המשפט העליון
9 ערן שנדר 2004-2007
10 משה לדור 2007-2013
11 שי ניצן 2013 ואילך מכהן

ביקורת על הפרקליטות

ביקורת מוסדית

בעקבות תלונות על אופן התנהלות הפרקליטות[6] הוקמה בשנת 2013 נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, ("נבת"ם"), הכפופה למשרד המשפטים, ותפקידה לבצע ביקורת מערכתית יזומה, ולברר תלונות על פרקליטות המדינה, מערך התביעה במשטרת ישראל ועורכי הדין שקיבלו מהיועץ המשפטי לממשלה ייפוי כוח לצורך ייצוג. באוגוסט 2016 הוחלפה נציבות זו בנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

הצעות לשינוי מבני

בנייר מדיניות של פורום קהלת הוצע לחזק את ההפרדה המוסדית בין הגוף האחראי לייצג את הממשלה בערכאות לבין הגוף המייעץ לה משפטית, זאת בדומה למצב בארצות הברית ובבריטניה. (מבחינה מנהלית אכן קיימת הפרדה בין פרקליטות המדינה (ייצוג) לבין מחלקת ייעוץ וחקיקה והיועצים המשרדיים (ייעוץ). אך שניהם כפופים ליועץ המשפטי לממשלה ונטען כי ניכרת השפעה של הקשרים בין המחלקות.) הנימוק להפרדה הוא שמתן ייעוץ פתוח הכולל את ההסתייגויות יקשה על אותו הגוף לייצג לבסוף את ההחלטה שהתקבלה, לעיתים על אף ההסתייגויות. בנוסף, הבדל מהותי בין תפקיד הייעוץ לתפקיד הייצוג הוא שבעוד שייעוץ מכוון לשקף את המצב המשפטי הקיים, ייצוג בבית המשפט אמור לעיתים לחתור לשכנע את בית המשפט לשנות את ההלכה הנוהגת. אם בשלב הייעוץ תמך הפרקליט בהתנהלות מסוימת לאור תפישתו את הדין הקיים, הרי שלא יהיה לו עניין בשלב הייצוג לחתור לשינוי ההלכה, כדי להצדיק את עמדתו המוקדמת. בהקשר לנוהג בארצות הברית הוזכר כי חשיפת מוקדמת של הצד השני לטיעון המשפטי (בשלב הייעוץ) עלולה ליצור בעיה לממשל בדיון שיתקיים בבית המשפט[7].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דברי המבוא למאגר הנחיות פרקליט המדינה באתר משרד המשפטים
  2. ^ הנחיות פרקליט המדינה: הנחיה מס' 14.13 – הקלטת חקירה על ידי נחקר באתר משרד המשפטים
  3. ^ עו"ד שולמית קהלת-אורן, האם מותר לנחקר להקליט את החקירה המשטרתית?
  4. ^ חן מענית, אבישי גרינצייג, ‏עו"ד ליאת בן ארי מונתה למשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, באתר גלובס, 26 בספטמבר 2019
  5. ^ אסנת מנדל, על עבודת הפרקליט במחלקת הבג"צים, מעשי משפט ב', 2009
  6. ^ זאב סגלפרקליטות בלא ביקורת, באתר הארץ, 2 במרץ 2009
  7. ^ אביעד בקשי, היועץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת, תשעח, 2017.
גבריאל בך

גבריאל בָּךְ (נולד ב-13 במרץ 1927) הוא משפטן ישראלי שכיהן כפרקליט המדינה (1969–1982) ושופט בית המשפט העליון (1982–1997). לאחר פרישתו כיהן כיושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

דיון פלילי בישראל

מקובל לחלק את הפרוצדורה הפלילית בישראל לכמה חלקים עיקריים: הליכים בפני רשויות החקירה והתביעה (תלונה, חקירה, העמדה לדין, שימוע וכו'), סמכויות אכיפה (מעצר, חיפוש, הסגרה וכו'), הליכי המשפט (הקראה, טענות מקדמיות, הוכחות, סיכומים, טיעונים לעונש וכו'), הליכי תקיפה (ערעור, משפט חוזר, דיון נוסף וכו').

ה'תשס"ז

ה'תשס"ז (5767) ובקיצור תשס"ז –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-23 בספטמבר 2006, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 12 בספטמבר 2007.המולד של תשרי חל ביום השבת, שעה אחת ו-672 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זשג, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים.זו שנה שישית לשמיטה, ושנת 10 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 27 במחזור השמש ה-206.שנה זו היא שנת 1,938 לחורבן הבית, ושנת 2,318 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ז 59 שנות עצמאות.

המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (הידועה בראשי התיבות "מח"ש", המופיעים גם בסמלילה) היא מחלקה בפרקליטות המדינה של מדינת ישראל, שתפקידה לחקור האשמות בדבר ביצוען של עבירות פליליות על ידי אנשי משטרת ישראל.

הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה

הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה היא הנחיה מאת פרקליט המדינה, הקובעת את "מדיניות התביעה, בהעמדה לדין של עד תביעה ו/או מתלונן שחזר בו במשפט מעדותו במשטרה".

ההנחיה הוצאה בשנת 1993, בתקופה שבה דורית ביניש כיהנה כפרקליטת המדינה. בשנים 1996-2004 החילה עדנה ארבל דקויות שונות על אי הענשה של מי שנמצאו סתירות בעדותו. המשטרה מממשת את ההנחיה של הפרקליטות לפי ההוראה המעשית שמספרה 03.300.226 .

טליה ששון

טליה ששון (נולדה ב-1951) היא עורכת-דין ויו"ר המועצה הציבורית של הקרן החדשה לישראל. בעבר הייתה נשיאת הקרן, ראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה ומחברת חוות דעת (ביניים) בנושא מאחזים בלתי מורשים.

יחידת התביעות של משטרת ישראל

יחידת התביעות של משטרת ישראל היא אחת משתי סמכויות התביעה העיקריות במדינת ישראל: פרקליטות המדינה והתביעה המשטרתית.

מקורה של מערכת התביעה הפלילית בישראל וחלוקת הסמכויות בה הוא במודל המנדטורי, ולא חלו בו שינויים מבניים ומוסדיים משמעותיים מאז הקמת המדינה.

יסכה ליבוביץ

יסכה ליבוביץ (נולדה ב-1947) היא משפטנית ישראלית, לשעבר פרקליטת מחוז הדרום.

ליאורה גלט-ברקוביץ'

ליאורה גלט-ברקוביץ' (נולדה ב- 16 במאי 1953) היא פרקליטה שהדליפה סמוך למועד הבחירות לכנסת השש עשרה שהתקיימו ב-28 בינואר 2003 את דבר חקירתו החסויה של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בפרשת סיריל קרן שבמסגרתה הועברו 1.5 מיליון דולר לחשבונו של גלעד שרון, בנו של אריאל שרון.

גלט-ברקוביץ סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב והצטרפה לשירות המדינה כפרקליטה.

מרים בן-פורת

מרים בן-פורת (25 בינואר 1918 - 26 ביולי 2012) הייתה שופטת בית המשפט העליון ומבקרת המדינה בשנות התשעים. היא הייתה האישה הראשונה שמלאה את התפקידים האלו במדינת ישראל.

משרד המשפטים

משרד המשפטים הוא המשרד הממשלתי האמון על עשיית צדק ושירות הציבור בתחומי המשפט של מדינת ישראל.

המשרד אמון על שורה ארוכה של נושאים ותחומי פעילות משפטיים ומקצועיים שונים, ובין תפקידיו העיקריים:

ארגון מערכות בתי המשפט, בתי הדין וההוצאה לפועל

הכנת נוסח החקיקה הממשלתית, ליווי החקיקה הפרטית ופרסום הרשומות

ייעוץ משפטי לממשלה ולמשרדיה

אכיפת החוק הפלילי באמצעות מערכת התביעה הכללית

ייצוג המדינה בפני ערכאות שיפוטיות ומעיין שיפוטיות

ביצוע חוקים ששר המשפטים ממונה על ביצועם, ובכלל זה מתן שירותים משפטיים ואסדרה בתחומים משפטיים ומקצועיים מגווניםבמשרד המשפטים נכללים, בין היתר, היחידות והמערכים הבאים: הייעוץ המשפטי לממשלה ומחלקת ייעוץ וחקיקה, פרקליטות המדינה, האגף לסיוע משפטי אזרחי, הסנגוריה הציבורית, אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, האגף לרישום והסדר מקרקעין, אגף שומת מקרקעין, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע, רשות הפטנטים, רשות התאגידים, נציבות תלונות הציבור על שופטים, בתי הדין השרעיים, בתי הדין הדתיים הדרוזיים, מחלקת החנינות, מערכת 'רשומות', בתי הדין לביקורת משמורת, מינהל הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה, היחידה לענייני העדות הנוצריות, המרות דת וברית הזוגיות, היחידה הממשלתית לחופש המידע, יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם, יחידת הממונה על העזרה המשפטית מול המועצה הפלסטינית וכן יחידות מטה הנהלת המשרד.

המשרד אמון על אסדרה ורישוי מקצועות בתחומים משפטיים ומקצועיים שונים ובהם רואי חשבון מועצת רואי החשבון, מתווכים במקרקעין רשם המתווכים, מועצת שמאי מקרקעין, המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, נוטריונים, עורכי פטנטים וטוענים שרעיים.

שר המשפטים אחראי על-פי חוק על מינהל בתי המשפט באמצעות הנהלת בתי המשפט, על מינהל בתי הדין הרבניים באמצעות הנהלת בתי הדין הרבניים, וכן על רשות האכיפה והגביה הפועלת כיחידת סמך במסגרתה פועלת מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

במסגרת תפקידו שר המשפטים מכהן גם כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה וכחבר הקבינט המדיני ביטחוני.

מטה המשרד שוכן בקריית הממשלה המזרחית, ברחוב צלאח א-דין 29. ב-2020 הוא צפוי לעבור לבניין חדש בקריית הלאום.

סטס מיסז'ניקוב

סְטַס מִיסֶזְ'נִיקוֹב (נולד ב-28 בפברואר 1969 י' באדר תשכ"ט) הוא פוליטיקאי ישראלי. כיהן בעבר כחבר הכנסת מטעם "ישראל ביתנו" בכנסת ה-17 וה-18, כיושב ראש ועדת הכספים וכשר התיירות.

ב-31 באוקטובר 2017 הורשע בהסדר טיעון עם פרקליטות המדינה בגין מרמה והפרת אמונים ונידון למאסר בפועל של שנה ושלושה חודשים.

עמוס ברנס

עמוס ברנס (1944 - 3 בספטמבר 2011) היה ישראלי שהורשע בשנת 1976 ברצח רחל הלר, נשפט למאסר עולם. לאחר שהתברר כי היו במשפטו עיוותי דין ועדויות שקר של חוקרי המשטרה, נקצב עונשו על ידי נשיא המדינה ל-12 שנות מאסר, ולאחר ניכוי שליש הוא שוחרר מהכלא בתום שמונה וחצי שנות מאסר. לאחר מאבק ארוך של ברנס לקיום משפט חוזר נקבע לו משפט חוזר ב-2002, אך עקב החלטת פרקליטות המדינה שלא להגיש כתב אישום חוזר, זוכה ברנס זיכוי אילם, ואף נפסקו לו פיצויים בסך 5 מיליון שקלים על מאסר שווא.

פאינה קירשנבאום

פאינה (פניה) קירשנבאום (ברוסית: Фаина Киршенбаум) (נולדה ב-27 בנובמבר 1955) היא פוליטיקאית ישראלית. הייתה סגנית שר הפנים וחברת הכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו ומזכ"ל המפלגה.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים נחקרה במשטרה כחלק מפרשת שחיתות גדולה, חקירה שהובילה לפרישתה מהפוליטיקה. באוגוסט 2017 הגישה פרקליטות המדינה לבית המשפט כתב אישום נגד קירשנבאום, בו הואשמה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

פליאה אלבק

פליאה שרה אַלְבֶּק (חשוון ה'תרצ"ח, 28 באוקטובר 1937 - אלול ה'תשס"ה, 27 בספטמבר 2005) הייתה משפטנית ישראלית, זכורה בעיקר כמי שליוותה משפטית את הקמת ההתנחלויות ונתנה להן מטרייה משפטית.

פנינה דבורין

פנינה דבורין (נולדה ב-9 בספטמבר 1946) היא משפטנית ישראלית.

פרשת עמותות ברק

פרשת עמותות ברק הייתה פרשה אשר במסגרתה התנהלה חקירה משטרתית בשנים 2000 עד 2006 בחשד להפרה של חוק מימון מפלגות בגיוס תרומות לא חוקיות, בהיקף של מיליוני שקלים, עבור מסע הבחירות של אהוד ברק ומפלגת ישראל אחת ב-1999. במסגרת החקירה נחקרו באזהרה, אך לא הואשמו, ראש ממשלת ישראל, אהוד ברק, ומספר ממקורביו ובהם חבר הכנסת יצחק הרצוג והיועץ האסטרטגי טל זילברשטיין. בשנת 2003 נסגרו מרבית התיקים בפרשה מחוסר ראיות וב-2006 הכריזה פרקליטות המדינה על סגירת החקירה ללא הגשת כתבי אישום.

צו מעצר

צו מעצר הוא הוראה כתובה וחתומה בידי שופט, שמורה למשטרה לעצור אדם שלדעת מבקש הצו, יש חשד סביר או ראיות לכאורה לכך שהוא ביצע עבירה פלילית.

תובע (משפט פלילי)

תובע או קטגור, בהקשר של המשפט הפלילי, הוא בא כוח המאשימה במשפט הפלילי.

מקור השם הוא מן המילה היוונית העתיקה: κατηγορ, ואף ביוונית המודרנית מכונה עורך הדין התובע: κατήγορος.

במשפט הישראלי יכול התובע להיות עורך דין, לרוב איש פרקליטות המדינה, או יחידת התביעות של משטרת ישראל. בכתבי אישום המוגשים בשל עבירות על חוק התכנון והבנייה או חוק רישוי עסקים, חוקי איכות הסביבה וכיוצא בזה, המוגשים, אם על ידי רשות מקומית או על ידי רשות מרשויות הממשלה - משרד ממשלתי או רשות ממשלתית, יכול התובע להיות עורך דין פרטי, המקבל לשם כך הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה.

כאשר מוגשת קובלנה פלילית, יכול התובע להיות אף אדם פרטי, או עורך דין פרטי, המייצג את הקובל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.