פרעתון

פִּרְעָתוֹן הוא אתר מתקופת המקרא, בו נולד ונקבר השופט האחד-עשר עבדון בן הלל הפרעתוני (ספר שופטים, פרק י"ב, פסוקים י"ג-ט"ו), ובו נולד וכנראה גם נקבר אחד מגיבורי דוד, בניהו על פי ספר שמואל.[1]

פרעתון זוהתה כבר במאה ה-14 על ידי רבי אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח עם הכפר הפלסטיני פרע'תה, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה.

באתר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו שרידי מבנים קדומים ובורות עתיקים. על פי החרסים שנמצאו בסקר זה המקום היה מיושב בתקופה הישראלית, ומן התקופה הרומית ועד התקופה העות'מאנית. ממצאים אלו מחזקים את זיהוי המקום.

כמו כן, ליד הכפר שוכן מבנה קבר המזוהה עם קברו של עבדון ושל בניהו.

לדעת זאב ספראי לא ניתן לזהות בפרע'תה את פרעתון, השוכנת לפי הכתוב ב"ארץ אפרים" (שופטים יב, טו), כיוון שהכפר נמצא מצפון לנחל קנה, ולפיכך מיקומו בנחלת שבט מנשה ולא בנחלת שבט אפרים. לדעתו יש לזהות את פרעתון עם הכפר הפלסטיני פרח'ה, השוכן 10 ק"מ ממערב ליישוב מעלה לבונה.[2]

לדעת יהודה אליצור ניתן להסביר כי גם פרעתון הייתה מן הערים שהיו לשבט אפרים בתוך גבולות נחלת שבט מנשה, כפי שכתוב "ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה" (ספר יהושע, פרק י"ז, פסוק ט'), "והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן" (ספר יהושע, פרק ט"ז, פסוק ט').[3]

הרב דוד הלל וינר טוען כי פרעתון היא כינוי לעיר המקראית גזר.[4]

12 staemme israels heb
מקומה של פרעתון בנחלת שבט מנשה במפת נחלות שבטי ישראל

פרעתון ביהודה

במקורות הבתר-מקראיים נמנית פרעתון שביהודה עם הערים שביצר המצביא הסלאוקי בקכידס לאחר נפילתו של יהודה המכבי בשנת 160 לפנה"ס.

חוקרים רבים מזהים את המקום עם פרעתון המקראית ועם הכפר פרע'תה, כמצוין לעיל. אולם, חוקרים אחרים שוללים את אפשרות הזיהוי של פרעתון שביהודה עם פרעתון המקראית, שמיקומה כאמור בארץ אפרים. מיכאל אבי יונה הציע לזהות את פרעתון שביהודה עם ח'רבת עין פרה שבנחל פרת, וגרשון גליל זיהה את פרעתון שביהודה עם חרבת אל פרעה, 4.5 ק"מ צפונית לאדוריים.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ל'.
  2. ^ 2.0 2.1 ראו גרשון גליל, פרעתון, תמנתה ומערך ביצורי בקכידס
  3. ^ ראו יהודה אליצור, גבולות נחלת אפרים באתר דעת
  4. ^ ראו: דמויות בתנ"ך - עבדון בן הלל הפרעתוני, באתר yakko.
אדורה

אֲדוֹרָה היא התנחלות ויישוב קהילתי בהר חברון מערבית לעיר חברון. שייכת למועצה אזורית הר חברון והוקמה בידי תנועת משקי חירות-בית"ר. היישוב שוכן מדרום לכביש חוצה יהודה, מעל אפיקו התלול של נחל גוברין, ולמרגלותיו נמצאים עין אלפארעה וח'רבת אלפארעה, המזוהה עם פִּרְעָתוֹן הנזכרת באזור זה בספר מכבים.

התנחלות תלם שוכנת בסמוך.

בקכידס

בקכידס (או בכחידס; ביוונית: Βακχίδης) היה מושל ומצביא בכיר של הממלכה הסלאוקית, שהגיע לארץ יהודה בשנת 161 לפנה"ס, כדי למנות את אליקים לכהן גדול ולנשיא. בקכידס ששהה ביהודה מספר שנים, להשגיח מקרוב על מרד החשמונאים, ניהל ביהודה מספר קרבות, שהמוצלח שבהם היה קרב אלעשה.

גיבורי דוד

גיבורי דוד הם עשרות גיבורי מלחמה ששירתו בצבאו של דוד המלך והיו הגדולים שבלוחמיו וכנראה גם ראשי הצבא וקציניו.

ככל הנראה היו מחבורת הלוחמים שהתגבשה סביב דוד בעת שברח ממפני שאול במדבר יהודה בתחילת דרכו.

מדרש ויסעו

מדרש ויסעו הוא מדרש חז"ל קדום המופיע בילקוטים מאוחרים (ילקוט שמעוני וילקוט מעם לועז) ונזכר בפירוש הרמב"ן לתורה. מדרש זה מוסיף על המסופר בספר בראשית ומספר על מלחמותיהם של בני יעקב באמוריים ובצבאו של עשו, שבע שנים לאחר הרס שכם על ידי שמעון ולוי, שבא בעקבות אונס דינה אחותם.

על פי הכרונולוגיה המקראית, התיארוך המשוער בו ממקם המדרש מלחמות אלו הוא שנת 2223 לבריאת העולם, כאשר יעקב היה בן 115 שנה.

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק נגד הכיבוש, נגד גזירות אנטיוכוס ולמען עצמאות דתית ומדינית, היה המרד מאבק על דמותה של החברה היהודית בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. מצד אחד מרבית העם, נאמני המסורת, ומהצד השני אליטה מתייוונת, שמטרתה הייתה להנהיג שינויים מרחיקי לכת באופייה של החברה היהודית, בחסות השלטון ההלניסטי.

המרד ידע עליות ומורדות בשדה הקרב ובזירה המדינית הבינלאומית. האימפריה הסלאוקית, אף שהצליחה לזמן קצר לשוב ולהשתלט צבאית על יהודה עד תבוסתו של בקכידס בידי יונתן הוופסי (157 לפנה"ס), נחלשה מאוד בעקבות כל האירועים שהתרחשו במקביל, וכתוצאה מהם לא מימשה את ריבונותה המלאה על יהודה. יתרה מכך, לאחר המרד החל תהליך איטי של ניתוק יהודה מהאימפריה הסלאוקית. בתחילה זכו היהודים באוטונומיה ולאחר מכן ביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל.

שם המרד נגזר משמה של משפחת החשמונאים שהנהיגה אותו וברבות הימים הצמיחה מתוכה שושלת ששלטה בארץ ישראל. לזכר הצלחת המרד תוך ניצחון המעטים מול הרבים, טיהור בית המקדש השני וחידוש הפולחן הדתי נקבע במסורת היהודית חג החנוכה.

נחל גוברין

נחל גוברין הוא נחל אכזב ארוך בשפלת יהודה, שראשיתו בהר חברון וסופו בחיבור לנחל לכיש. כיוון אפיקו של הנחל הוא צפון מערב.

הנחל מתחיל במספר מעיינות בין הכפרים דורא ותפוח שממערב לחברון, ברום של כ-850 מטרים מעל פני הים. בחלקו הראשון עובר הנחל בעמק צר, המכונה "ואדי א-סעביה", וקיימים בו שרידים של אמות מים ובריכות קדומות. בהמשך עובר הנחל ליד מעיין אלפארעה, הנמצא למרגלות היישוב אדורה וח'רבת אלפארעה, המזוהה עם פרעתון שביהודה הנזכרת בספר מכבים. בקטע זה מכונה הנחל "ואדי אלפארעה".

בהמשך עובר הנחל למרגלות הכפר אידנא, ומקביל לתוואי כביש חוצה יהודה ולשרידי הדרך הרומית בין בית גוברין וחברון. עד לבית גוברין מכונה הנחל "ואדי אלג'מרורה", על שם החורבה הסמוכה, ובבית גוברין הנחל חוצץ בין הקיבוץ ובין בית גוברין הקדומה. בהמשך, עובר הנחל לצד תל בורנה וקיבוץ גלאון, חוצה את כביש 6, ועובר תחת גשרים את כביש 40 ואת כביש 3 (גשר פריזר). בסמוך למושב משואות יצחק חובר הנחל לאפיקו של נחל לכיש.

שמו של הנחל הוא כשמה של העיר הקדומה בית גוברין, שלצדה הוא עובר. לאורך 18 ק"מ באפיק הנחל, בסמוך למושב שפיר, הוכשר בשנת 2009 שביל הליכה ורכיבה על אופניים.

ספר מקבים א

ספר מקבים א', נקרא גם בשם ספר חשמונאים א', הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המספר על מרד החשמונאים בממלכה הסלאוקית, ועל ימיה הראשונים של ממלכת החשמונאים, תקופה התחומה בין גזירות אנטיוכוס לבין עלייתו של יוחנן הורקנוס.

שני ספרי המקבים, ספר מקבים א' וספר מקבים ב' נכתבו סמוך לתקופת מרד החשמונאים. נראה שמקבים א' נכתב בעברית בארץ ישראל, על ידי מחבר שהכיר היטב את המקומות שעליהם כתב. לעומת זאת, ספר מקבים ב' הוא ספר שנכתב כנראה בפזורה היהודית מחוץ לארץ ישראל, כנראה במצרים בשפה היוונית. יוסף בן מתתיהו מעיד, שבימי הבית הייתה בידי העם "מגילה של חשמונאים", שבה היו קוראים על מלחמותיהם של החשמונאים ועל ניצחונם ההיסטורי במאבק מול היוונים.

המקור העברי של הספר אבד ושרד רק התרגום ליוונית. הספר מהווה מקור היסטורי חשוב ביותר להכרת התקופה. בספר 16 פרקים.

עבדון בן הלל

עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל לפי המקרא, היה שופט בתקופת השופטים. עבדון נזכר בשלושה פסוקים בספר שופטים:

האויב שמולו נלחם עבדון, אם בכלל, אינו נזכר בפסוקים, ולכן אינו ידוע. עבדון שפט את ישראל שמונה שנים ונקבר בפרעתון, המזוהה על ידי החוקרים, עם הכפרים הפלסטינים פרע'תה ופרח'ה שבשומרון.

על פי הרב דוד הלל וינר, אין מדובר בשם יהודי כלל אלא בכינוי שמטרתו להדגיש את מעמדו של השופט בתור נציב העיר מטעם עם פולש כלשהו. לטענתו של וינר הר העמלקי, שמוזכר בהקשר של עבדון, הוא למעשה האזור הגבוה עליו יושבת העיר גזר שנכללה בתחום נחלתו של שבט אפרים, אולם לא נכבשה על ידי בני ישראל מידי העמלקים (הכנענים). לעניין שינוי שמה של גזר לפרעתון משיב וינר כי בעקבות מסע המלחמה שערך פרעה מרנפתח בארץ ישראל, אשר במהלכו נלכדה העיר (אירוע המוזכר במצבת ישראל), הוסב שמה לפרעתון מתוך כבוד לפרעה מרנפתח. מתוך הנחה זאת היה עבדון נתין מצרי (עבדון, על שם השעבוד למצרים) המופקד על גזר (המאבק של שבט אפרים בעמלק בניסיון להתנחל בעיר היה, כאמור, חלק מרכזי בפעולותיו של השבט).הנוכחות העמלקית בגזר נותרה אמנם גם לאחר כיבושה בידי מרנפתח (לטענתו של וינר המאבק בין העברים לעמלקים על השליטה בעיר נמשך עד לכיבושה בידי המצרים בתקופת מלכות שלמה וצירופה אל ממלכת ישראל), אולם לטענתו הצליח עבדון לבסס בעיר את שלטונו של שבט אפרים, דבר הנרמז בתיאור העיירים, שכן תיאור הרכבת צאצאיו של עבדון על גבי עיירים מדגישה את מעמדם בתור מנהיגים, בדומה למסופר בפרשת יאיר הגלעדי.

פרעתא

פרעתא (בערבית: فرعتا) הוא כפר פלסטיני בשומרון, באזור קדומים. הכפר שוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה. בכפר חיים כ-799 תושבים, כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.