פרעתא

פרעתאערבית: فرعتا) הוא כפר פלסטיני בשומרון, באזור קדומים. הכפר שוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לקלקיליה, ושייך לנפת קלקיליה. בכפר חיים כ-799 תושבים,[1] כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין.

פרעתא (כפר)
فرعتا
Far'ata4554
טריטוריה הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה קלקיליה
בירת הכפר קלקיליה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 799[1] (2016)
קואורדינטות 32°11′26″N 35°09′57″E / 32.190555555556°N 35.165833333333°E 
אזור זמן UTC +2
(למפת צפון השומרון רגילה)
North-shomron
 
פרע'תה
פרע'תה

היסטוריה

פרעתא מזוהה עם פרעתון המקראית, עיר הולדתו של השופט עבדון בן הלל (שופטים י"ב, יג), שבה גם נפטר. ליד הכפר שוכן קבר "שיח' אבו ג'וד" המזוהה עם קבר הנביא גדעון ושל בניהו, מגיבורי דוד (שמואל ב' כ"ג, ל). יש המזהים במקום את, על פי שימור שם ועל פי הפסוקים, שיש המוציאים מהם את העובדה שמקומו הוא מכאן.

בכפר בוצע סקר ארכאולוגי ונחשפו בו הממצאים הבאים: קירות עתיקים ובורות. היישוב התקיים בחמש תקופות:תקופת הברזל השנייה, התקופה הרומית, התקופה הביזנטית, התקופה הערבית והתקופה העות'מאנית .[2]

כמו שאר הארץ עבר הכפר לשלטון האימפריה העות'מאנית בשנת 1517. ברשימות המס של 1596 הוא היה חלק מה"נחיה" (תת-מחוז באימפריה העות'מאנית) של "בני סאב", כחלק מסנג'ק שכם הגדול. הייתה בו אוכלוסייה של 12 משקי בית, כולם מוסלמים. התושבים שילמו שיעור מס קבוע של 33,3% על מוצרים חקלאיים, כולל חיטה, שעורה, גידולי קיץ, עצי זית, עיזים וכוורות דבורים. מס נוסף קבוע שולם לאנשי אזור שכם.[3]

ב -1838 ציין רובינסון את פרעתא ככפר בתת-המחוז "בני סאב", ממערב לשכם.[4] ב -1882 תיאר סקר ארץ ישראל המערבית את כפר לאקף, כ"כפר אבן קטן על גבעה עם בורות מים".[5]

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בפרעתא הייתה אוכלוסייה של 36 נפש, כולם מוסלמים,[6] במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-47 ששכנו ב-11 בתים.[7]. בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 70 תושבים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.[8]

בעקבות מלחמת העצמאות ולאחר הסכמי שביתת הנשק של 1949, עבר הכפר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר פרעתא משליטה ירדנית לישראלית.

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 80% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.

ב-2002, הקימו מתנחלים את המאחז חוות גלעד, שלפי גרסתם נמצא על אדמות פרטיות שנקנו על ידי משפחת זר, ולפי הפלסטינים על אדמות פרטיות.[9] המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל מבני המאחז והם הוכרזו כבלתי חוקיים.[10] אך הם לא בוצעו. ממשלת ישראל, החליטה בהצבעה פה אחד ב-4 בפברואר 2018, להסדיר את המאחז באמצעות הגדרתו כיישוב חדש או באמצעות הקמת יישוב חדש בסמוך לו.

בעשור השני של המאה ה-21 לפי טענת אנשי הכפר וגורמי שמאל, החל הכפר לסבול על ידי מתיישבים יהודים. אך מערכת החוק והמשפט לא מצאה שום יהודי אשם.

  • באוקטובר 2010, מתנחלים חשודים שהבעירו מטע זיתים של תושב הכפר.[11]
  • בנובמבר 2013, עלה חשד, שלא אומת, שמתנחלים גנבו יבול מעצי זית.[12]
  • ב-2014 הוגשו כתבי אישום נגד שלושה מתושבי מאחז חוות גלעד הסמוך, על הצתת כלי רכב ופגיעה ברכוש בכפר.[13]
  • באוקטובר 2017 שהו מתנחלים באזור מטעי הזית.[14]
  • בינואר 2018 דווח כי לאחר הלוויה של רזיאל שבח, תושב חוות גלעד שנרצח באותו שבוע, הגיעו מתנחלים לפרעתה וניפצו חלונות של בתים.[15][16]
  • באפריל 2018 בוצעה פעולת תג מחיר בכפר, אלמונים ריססו כתובות נאצה וכלי רכב הוצתו.[17]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ Dauphin, Claudine (1998). La Palestine byzantine, Peuplement et Populations. BAR International Series 726 (בצרפתית). III : Catalogue. Oxford: Archeopress. ISBN 0-860549-05-4.
  3. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.
  4. ^ Robinson and Smith, 1841, vol 3, Appendix 2, p. 127
  5. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, pp. 162-163
  6. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 25
  7. ^ Mills, 1932, p. 61
  8. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 18
  9. ^ יותם ברגרמקורות ביטחוניים: לא ניתן להסדיר את המאחז חוות גלעד כי רובו בנוי על אדמות פרטיות, באתר הארץ, 17 בינואר 2018
  10. ^ יותם ברגרמקורות המינהל האזרחי: 3,455 מבנים בהתנחלויות בנויים על קרקע פלסטינית פרטית, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2017
  11. ^ יוסף אלגזי, מדיניות אדמה חרוכה: מתנחלים הבעירו אלפי עצי זית של פלסטינים, באתרו
  12. ^ [ https://machsomwatch.org/he/node/50924 דו"ח מסיק 2013] - מחסום ווטש
  13. ^ עדו בן פורת, כתבי אישום נגד שלושת תושבי חוות גלעד, באתר ערוץ 7, 5 בפברואר 2014
  14. ^ גל חריף של גניבות זיתים ממטעים פלסטינים מעיב על תחילת עונת המסיק בגדה, 17 באוקטובר 2017, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם
  15. ^ יותם ברגרמתנחלים רעולי פנים תועדו משחיתים עצי זית של פלסטינים ליד יצהר, באתר הארץ, 13 בינואר 2018
  16. ^ מתנחלים מחוות גלעד תקפו באבנים בתים פלסטינים בכפר פרעתא. איש לא נעצר, בצלם
  17. ^ ניר חסוןאלמונים השחיתו מכוניות בשכונת בית חנינא בירושלים: צמיגי כלי הרכב הושחתו ובמקום נמצאו כתובות בהן "די לצווים המנהליים". אתמול רוססו כתובות דומות בכפר פרעתא, לאחר שבימים האחרונים הוצאו לכמה פעילי ימין צווי הרחקה מנהליים מהגדה, באתר הארץ, 5 באפריל 2018
אימאתין

אימאתין (מערבית: إماتين) הוא כפר פלסטיני בשומרון, דרומית לקדומים. על אף שהוא שוכן 17 ק"מ מדרום-מערב משכם, הוא משתייך לנפת קלקיליה הרחוקה ממנו בכ-22 ק"מ. בכפר חיים כ-2,500 תושבים, כולם מוסלמים. בסביבות הכפר רבים הם מטעי הזית ולכן שם החיבה של הכפר לפי Google Earth הוא "olive orchard" - "פרדס הזיתים". תושבי הכפר משתייכים לארבע משפחות גדולות.

אימאתין מזוהה עם 'אלמתן', המוזכרת בחרסי שומרון שמתקופת מלכי ישראל. היה זה כפר שומרוני שתושביו התאסלמו לאחר כיבוש האזור על ידי צלאח א-דין.

באקה אל-חטב

באקה אל-חטב (ערבית: باقة الحطب‎) הוא כפר פלסטיני במערב השומרון המשתייך לנפת קלקיליה של הרשות הפלסטינית. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2006 מנתה האוכלוסייה בכפר כ-1,748 תושבים. באקה אל-חטב נמצא כ-13 ק"מ מערבית לקלקיליה, על יד הכפרים חג'ה וכפר לאקף.

בית אמין

בית אמין (בערבית: بيت أمين) הוא כפר פלסטיני שבמחוז קלקיליה שבמערב הגדה המערבית, מדרום לקלקיליה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2016 מנתה אוכלוסיית הכפר כ-1,258 תושבים. בית אמין נמצא 8.35 ק"מ דרומית מזרחית לקלקיליה וגובל בסניריא ממזרח, אל-מודאוור ועזבת אל-אשקר מצפון, עיזבת סלמאן ממערב, ועזון עתמה מדרום. הכפר צמוד להתנחלות שערי תקווה שמדרום, מטרים ספורים מפרידים בין היישובים שגדר ההפרדה חוצצת ביניהם.

ג'יוס

ג'יוס (ערבית: جيوس) הוא יישוב כפרי פלסטיני שנמצא במערב השומרון סמוך לקלקיליה ולהתנחלות צופים. היישוב מונה 3,200 נפש.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הופקעו 1400 דונם מאדמות הכפר לטובת הקמת ההתנחלות צופים. עיקר פרנסת האוכלוסייה היא מגידולים חקלאיים. הקמת גדר ההפרדה בעשור הראשון של המאה ה-21 ניתקה את הכפר מ-70% ויותר מאדמות תושביו (8,600 דונם) ומשש בארות מים. שער חקלאי בגדר פתוח מספר שעות ביום. בנוסף, עוד כ-600 דונם בסביבות היישוב הופקעו לשם בניית הגדר. תושבי הכפר מנהלים מאבק משפטי להסטת תוואי הגדר ולהחזרת אדמותיהם.

תושבי ג'יוס נהגו מדי יום שישי לקיים הפגנות מחאה כנגד הגדר המפרידה בין תושבי הכפר לבין השטחים החקלאיים השייכים להם. הפגנות אלה נפסקו לאחר שמדינת ישראל שינתה את תוואי הגדר והחזירה לתושבי הכפר את רוב אדמותיהם[דרוש מקור]. הפגנות אלו נהגו פעמים רבות לגלוש לפסים אלימים ופוזרו על ידי צה"ל.

פאלקירק שבסקוטלנד היא עיר תאומה של הכפר.

ג'ית

ג'ית (בערבית: جيت) הוא כפר פלסטיני בשומרון, ליד קדומים. הכפר שוכן על כביש 55, על הדרך העתיקה בין יפו וקלקיליה לשכם, ושייך לנפת קלקיליה. בכפר חיים כ- 4,000 תושבים מוסלמים.

חבלה (נפת קלקיליה)

חָבְּלֶה (בערבית: حبلة) הוא כפר פלסטיני במזרח השרון השוכן מדרום לקלקיליה ושייכת לנפת קלקיליה. חבלה הסמוך לראס עטייה נמצאת ממזרח למתן וממערב לאלפי מנשה ולראס א-טירה. נכון לשנת 2006 חיו בכפר 6,150 תושבים.

שרידים קדומים של מסגד ובתים נמצאו בכפר. בתקופות שונות עברה בסמוך לכפר דרך יפו-שכם.

בקיץ 2003 הושלמה בניית גדר ההפרדה באזור. הגדר מקיפה את חבלה ואת הכפר הסמוך ראס עטייה מצפון, ממזרח וממערב, ובפרט חוסמת את המעבר לעיר המחוז הסמוכה קלקיליה. תכנון זה נעשה בעיקרו על מנת לכלול את אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר. בסוף יולי 2004 נפתח מעבר תת-קרקעי המחבר בין קלקיליה לחבלה, מתחת לכביש 55 ולגדר ההפרדה.

חג'ה (נפת קלקיליה)

חָגֶ'ה (בערבית: حجة) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה. בכפר היו בסוף 2006 - 2,529 תושבים. בכפר מצויות משפחות אחדות, צאצאים לאימהות יהודיות, עוד מתקופת המנדט הבריטי.[דרוש מקור] הכפר שוכן על כביש 5506, שיוצא מכביש 55 באל פנדק לכיוון צפון.

כפר קדום

כפר קדום (בערבית: كفر قدوم) היא עיירה פלסטינית בשומרון, במרחק 13 ק"מ משכם ו-17 ק"מ מקלקיליה השייכת לנפת קלקיליה. נכון לשנת 2009 חיו בעיירה כ-4,000 תושבים, כולם מוסלמים. שטחה של העיירה הוא 19 קמ"ר, מתוכם 8 קמ"ר בשטח הרשות הפלסטינית, והיתר תחת שליטה ישראלית. העיירה עצמה בנויה על שטח של כחצי קמ"ר, ויתר האדמה משמשת לחקלאות - 80% ממנה בשימוש לגידול עצי זית.

כפר ת'ולת'

כפר ת'ולת (שם קדום: בעל שלישה, בערבית: كفر ثلث) הוא כפר פלסטיני במערב השומרון, בנפת קלקיליה. הכפר נמצא בכביש 446, מדרום לעיירה עזון וצפונית לנחל קנה. נכון לשנת 2016 מנתה אוכלוסיית הכפר 4,882 תושבים.

נבי אליאס

נבי אליאס, בערבית: نبي الياس (הידוע גם כח'רבת א-נבי אליאס, خربة النبي الياس) הוא כפר פלסטיני בשומרון השייך לנפת קלקיליה. הכפר שוכן שני קילומטרים מזרחית לקלקיליה על כביש 55, צפונית לאלפי מנשה ועל הדרך לקרני שומרון ושכם. נכון לשנת 2016 חיו בכפר 1,458 תושבים,. הכפר ממוקם ליד קבר קדוש המיוחס לנבי אליאס - אליהו הנביא (אם כי אין זה מסתדר עם המסורת, לפיה אליהו הנביא עלה בסערה השמימה במעבורות הירדן. ייתכן והמקום קשור היסטורית למאורע אחר הקשור באליהו הנביא). הכפר הוקם בשלהי המאה ה-19 על ידי תושבים מעזון הסמוכה.

עזון

עַזּוּן (בערבית: عزّون) היא עיירה פלסטינית בשומרון ברשות הפלסטינית על הדרך בין שכם לקלקיליה (כביש 55). נכון לשנת 2016 חיו בה 9,738 תושבים, רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים. עזון שוכנת במרכז השומרון, 8 קילומטרים מזרחית לקלקיליה ושייכת לנפת קלקיליה. מזרחית לה נמצאת קרני שומרון ומערבית לה נבי אליאס ואלפי מנשה. דרומית לה כפר ת'ולת' וסניריא.

עזון עתמה

עזון עתמה (מערבית: عزون عتمة) הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 8 ק"מ מדרום-מערב לקלקיליה. בכפר חיים 1,670 תושבים, כולם מוסלמים. הכפר צמוד להתנחלות שערי תקווה.

עיזבת א-טביב

עיזבת א-טביב (בערבית: عِزبة الطَبِيب) הוא כפר פלסטיני בשומרון השייך לנפת קלקיליה. הכפר שוכן כ-6 ק"מ מזרחית למרכז העיר קלקיליה, צפונית-מזרחית להתנחלות אלפי מנשה, מערבית לעיירה עזון וצמוד לכביש 55 המוביל לשכם. נכון לשנת 2010 חיים בכפר כ-250 תושבים.

ערב א-רמאדין

ערב א-רמאדין הוא כפר בדואי הנמצא בשומרון בשטח C דרומית מזרחית לקלקיליה ומערבית לאלפי מנשה. מספר תושביו הוא כשלוש מאות איש.

מקור הכפר הוא בשבט הרמאדין אשר נמצא מדרום-מערב לדאהרייה. השבט הוא פלג של שבט התיאהא אשר שכן, בין היתר, באזור באר שבע. בשנת 1948 התנתק שבט הרמאדין משבט התיאהא ועבר לאזור חברון. במשך הזמן עזבו חלק מתושביו את המקום ועברו צפונה לסביבות קלקיליה. שני תת-שבטים אלו נקראים רמאדין אל-ג'אנובי (הדרומי), ורמאדין א-שמאלי (הצפוני).

הכפר ערב א-רמאדין הוקם באמצע שנות החמישים על ידי בדווים משבט הרמאדין אשר שנים מספר לאחר המעבר לאזור חברון, הצפינו לאזור קלקיליה. שם קנו וחכרו אדמה מהכפר חבלה הסמוך. בעקבות מלחמת ששת הימים עברו התושבים תהליך השתקעות ומודרניזציה: בניית מבני פחונים ובטון, עבודה בבניין, חינוך בבתי ספר ורכישת אדמות.

בשנת 1983 נבנה ממזרח לכפר היישוב אלפי מנשה. כיום היישוב מהווה מקור תעסוקה מרכזי לתושבי הכפר, וכן אחראי על אספקת המים אליו. הכפר אינו כלול בשטח השיפוט של אלפי מנשה, ומאז 1995 הוא נכלל בשטחי C.

בראשית המאה ה-21, הכפר ערער בבג"ץ יחד עם כפרים סמוכים (וואדי א-רשא, ראס-עטיה, חבלה וערב אבו פראדה) על תוואי גדר ההפרדה. המדינה הציעה לראשי הכפר לעבור להתגורר באתר חדש שיוקם עבורם סמוך לקלקיליה, אולם הם סירבו. בעקבות העתירה הוחלט כי ערב א-רמאדין וערב אבו פראדה (כפר סמוך אשר הוקם על ידי בדווים פליטים מאזור נתניה וכולל כמאה תושבים) יישארו בצד המערבי של הגדר.

פלאמה

פלאמה (בערבית: فلامة) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה שבמערב הגדה המערבית, הממוקם כקילומטר ממזרח לכוכב יאיר צור יגאל. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית הכפר כ-788 נפש באמצע שנת 2016.

קלקיליה

קלקיליה (בערבית: قلقيلية) היא עיר בדרום-מזרח השרון, בתחומי הרשות הפלסטינית, הממוקמת בנקודה הקרובה ביותר לחוף הים התיכון (כ-12 ק"מ) ביהודה ושומרון. קלקיליה ממוקמת ממזרח לכפר סבא, דרומית לטולכרם ומערבית לשכם. בסמוך לה עובר כביש 6. נכון לשנת 2006 מספר תושביה נאמד ב-44,700 נפשות.

קלקיליה (נפה)

נפת קלקיליה (בערבית: محافظة قلقيلية‎‎) היא אחת מ-16 נפות הרשות הפלסטינית. הנפה ממוקמת במערב השומרון. בירת הנפה היא העיר קלקיליה.

שטח הנפה הוא כ-166 קמ"ר. על פי מרשם האוכלסין של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2007, בנפה התגוררו כ-91,217 נפשות, שחיו ב-16,483 משקי בית. מתוכם, 36,831 תושבים (או כ-40%) היו מתחת לגיל 15 וכ-38,737 (או 42%) היו פליטים רשומים. על פי מרשם האוכלסין לשנת 1997, בנפה התגוררו כ-72,007 נפשות.

ראס א-טירה

ראס א-טירה (בשמו המלא: ח'ירבת ראס א-טירה, בערבית: خربة رأس الطيرة) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה, דרומית לאלפי מנשה ומזרחית לחבלה. בשנת 2006 התגוררו בו כ-400 תושבים.

בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנתה באזור הכפר גדר ההפרדה. כדי לכלול את אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר, נוצרה מעין מובלעת שהותירה גם את ראס א-טירה בצד הישראלי. בגדר שממערב לכפר שער הפתוח 12 שעות ביום ומחבר בין הכפר לבין ראס עטייה, הסמוכה לחבלה. מעבר נוסף של תושבים לצד הפלסטיני מתאפשר דרך מעבר שער אליהו הסמוך לקלקיליה. בעקבות עתירה שהגישו לבג"ץ תושבי האזור נגד תוואי הגדר שונה התוואי, ואולם הכפר נותר בצד הישראלי. עתירה נוספת שהוגשה נגד התוואי החדש נדחתה, בנימוק שהתוואי החדש יוצר את האיזון הראוי בין השיקולים הביטחוניים לבין הפגיעה בתושבי הכפר.

ראס עטייה

ראס עטייה (בשמו המלא: ח'ירבת ראס עטיה; בערבית: خربة رأس عطيّه) הוא כפר פלסטיני בנפת קלקיליה, דרומית לקלקיליה ולחבלה, מערבית לאלפי מנשה ומזרחית למתן. פירוש שם הכפר בערבית הוא 'פסגת המתנה'.

לפי נתוני הרשות הפלסטינית התגוררו בכפר 1,895 תושבים בשנת 2016.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.