פרסקו

פְרֶסְקוֹאיטלקית: affresco; בעברית גם: תַּמְשִׁיחַ) הוא טכניקת ציור קיר אשר מתבססת על ציור ישירות על טיח סיד לח וטרי. המונח מגיע מהביטוי האיטלקי 'a fresco' שפירושו "טרי" או "באופן טרי". בטכניקה זו הצבעים מתייבשים יחד עם הטיח והופכים לחלק אינטגרלי ממנו (להבדיל מטכניקות ציור אחרות, בהן הצבע והמצע עליו הוא מצויר מהווים שכבות נפרדות).

Roman fresco Villa dei Misteri Pompeii - detail with dancing menad
פרסקו המציג את המיסטריות, פומפיי
God2-Sistine Chapel
"בריאת האדם" (1511) מאת מיכלאנג'לו בואונרוטי, אחת הפרסקאות הידועות בעולם. נמצאת על תקרת הקפלה הסיסטינית בוותיקן

צורת העבודה בטכניקת הציור

בציור פרסקו האמן מערבב פיגמנטים במים בלבד ומורח אותם על טיח לח אשר נמרח על הקיר באותו היום. בתהליך התיבשות הטיח נוצרת תגובה כימית בינו לבין הפחמן דו-חמצני באוויר ופני השטח כמו גם מבנה הטיח הופכים לקלציום קרבונט. לא ניתן להמשיך את הציור לאחר תחילת תהליך ההתיבשות, על כן על הצייר לסיים את מלאכתו ביום בו החל בה. ציורים המשתרעים על פני משטחים נרחבים אשר לא ניתן לצייר ביום אחד מתבצעים בחלקים: האמן מורח מדי יום שכבת טיח אך ורק על פני האזור שיש בכוונתו לצייר באותו היום ומצייר את אותו מקטע. למחרת הוא מצייר מקטע נוסף תוך הסוואת החיבור בין המקטעים השונים, ותוך שימוש באותם גוונים בהם השתמש במקטע הסמוך, וכן הלאה עד לכיסוי כל השטח המיועד לציור. תפר טיח זה מכונה Giornata. התהליך עלול להיות אטי ביותר - האמן הרנסאנסי מיכלאנג'לו צייר את הפרסקאות על תקרת הקפלה הסיסטינית ברומא (ראו תמונה) במשך ארבע שנים. אמנים היו נעזרים במספר רב של שוליות שסייעו להם בהכנת החומרים או בציור פרטים לא מסובכים בציור.

טכניקת הפרסקו עמידה ביותר לאורך זמן, מאחר שהצבע משתמר כל עוד הטיח עצמו אינו מתפורר. הטכניקה הייתה בשימוש כבר בעת העתיקה, והשתמרו עד היום פרסקאות רבים של תרבויות יוון ורומא החל מהאלף הראשון לפני הספירה. באתר הארכאולוגי ממשית, העיר הנבטית, יש פרסקאות מתקופה קדומה אף יותר. בתקופת ימי הביניים והרנסאנס הטכניקה אומצה במערב אירופה ונחשבה לטכניקה של אמנים גדולים במיוחד, משום שהיא קשה ביותר ליישום, מכמה סיבות:

  1. בעת הייבוש הצבעים משנים גוון, ויש צורך במיומנות גבוהה ביותר כדי לערבב מדי יום את אותו צבע במדויק ולהגיע בסופו של דבר אל הגוון הרצוי.
  2. לא ניתן לתקן שגיאות או למחקן; כדי לתקן שגיאות יש להסיר את שכבת הטיח, למרוח טיח חדש ולצייר מחדש את האזור השגוי, או לחלופין לכסות את הטעות בשיטת ה"סקו" (secco משמעו "יבש" באיטלקית), כלומר ציור על קיר יבש בפיגמנטים מעורבים בחומר "מתווך" כגון ביצה, דבק עצמות, שרף טבעי וכדומה. טכניקת הסקו קלה יותר ליישום אך עמידה פחות. תיקונים בסקו היו מקובלים כחלק מתהליך הציור וניתן למצוא את שרידיהם גם בפרסקאות הרנסאנס החשובים של ג'וטו ומסאצ'ו.
  3. פיגמנטים מסוימים (בפרט תחמוצות של עופרת או נחושת, שצבען לבן, אדום, ירוק או כחול) אינם מתאימים לטכניקת הפרסקו משום שהתגובה הכימית בינם לבין הסיד הטרי גורמת להשחרתם. כדי להשתמש בפיגמנטים אלו על האמן לצייר תחילה את הפרסקו בלעדיהם, ולאחר התיבשות הציור עליו להוסיף את הפרטים הרצויים בטכניקת הסקו.

טכניקת הפרסקו הצריכה מיומנות והשקעה כספית גבוהה, כך שלעיטור אובייקטים פחותי ערך היו משתמשים בטכניקות סקו, למשל טכניקת ה"מצו פרסקו" ("חצי פרסקו") שמכונה גם Kalkmalerei. בטכניקת המצו פרסקו האמן מצייר בפיגמנטים מעורבים בחלב סיד על קיר יבש. בעת התיבשות הצבע נוצרת שכבה של קלציום קרבונט המכילה את הפיגמנט. בניגוד לטכניקת הפרסקו הצבע בציורי סיד מהווה שכבה נפרדת מהקיר ועל כן פחות עמידה.

13 במרץ

13 במרץ הוא היום ה-72 בשנה (73 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 293 ימים.

18 במאי

18 במאי הוא היום ה־138 בשנה (139 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 227 ימים. גמר אירוויזיון 2019 נערך ביום זה.

איל טיימפו

איל טיימפו (בלאדינו: El Tiempo; בתרגום לעברית: "הזמן") היה עיתון יהודי בלאדינו שיצא לאור באיסטנבול שבטורקיה בין השנים 1872–1930. היה זה העיתון הראשון בלאדינו שיצא בעיר, והחשוב בעיתונים היהודיים שיצאו לאור באימפריה העות'מאנית.

אסכולת אתונה

אסכולת אתונה (באיטלקית: Scuola di Atene) היא אחד הציורים הידועים ביותר של אמן הרנסאנס האיטלקי רפאל שצויר בשנים 1509–1510. הציור הוא פרסקו (ציור קיר) בארמון האפוסטולי שליד כיכר פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן.

הציור מציג את כל גדולי הפילוסופים והספרות מתקופת יוון העתיקה כפי שנתפשו בתקופת הרנסאנס והוא משקף את תפישתו של רפאל וכן את רוח התקופה כולה אשר שאבה את רוב השראתה מהתקופה הקלאסית. הציור מבטא גם את כל עקרונות "הרנסאנס בשיאו" - גם בהיבט התמטי וגם בהיבט האמנותי והקומפוזיטיבי.

בישוף

בִּישׁוֹף (מגרמנית: Bischof; ביוונית: Επίσκοπος אֶפִּיסְקוֹפּוֹס – משגיח) או הֶגְמוֹן היא אחת הדרגות הגבוהות בהיררכיה של הכנסייה הנוצרית. זו הדרגה הגבוהה ביותר מבחינת היררכיה דתית ודרגות שמעליה הן אדמיניסטרטיביות או דרגות יוקרה.

בישוף עומד בראש מחוז כנסייתי (דיוקסיה), הוא האחראי על כל פעולות הדת ועל הקהילה הנוצרית כולה בעיר מחוז ובסביבותיה. הבישוף הוא זה שמסמיך כמרים במחוז עליו הוא אחראי. הכנסייה שבה מקיים הבישוף את טקסי הדת נקראת קתדרלה.

האדם הלבן

האדם הלבן הוא מונח תלוי הקשר חברתי ותרבותי, המתאר קטגוריה חברתית או סיווג של בני האדם, המתבסס על מאפיינים חיצוניים כמו צבע עור בהיר. זאת בדומה לקטגוריות אחרות, כגון "שחורים" או "צבעונים" (קבוצה המכילה שחורים ושחומים ביחד). יש התומכים בהנחה, שאינה מדויקת[דרוש מקור][מפני ש...], כי צבע העור משקף את המרחק הגניאולוגי שבין בני-האדם, ואף משתמשים בסיווג זה למטרות גזעניות.

הגדרת קבוצת המשתייכים לקטגוריה 'האדם הלבן' תלויה באלה המגדירים אותה ומשתנה ממקום למקום ומזמן לזמן, בהתאם להקשר החברתי והתרבותי, ובדרך כלל נחשבה לתקינה פוליטית.

המונח מתייחס כביכול רק לצבע עורו של האדם אך למעשה מגדיר גם למאפיינים חיצוניים אחרים, כגון צורת עיניו ושפתיו, וגם אלו מהווים רק סמלים חיצוניים למוצאו מאירופה וממערב אסיה, להיותו צאצא של קולוניאליסטים (מתיישבים) שהגיעו מיבשת זו או להשתייכותו לפלח האוכלוסייה המהווה את הרוב באמריקה הצפונית.

הקפלה הסיסטינית

הקפלה הסיסטינית או הסיקסטינית (באיטלקית: La Cappella Sistina) היא כנסייה הנמצאת במתחם ארמון האפיפיור שבקריית הוותיקן, ברומא. הקפלה משמשת את טקס הקונקלווה, התהליך בו נבחר האפיפיור, וידועה בציורי הקיר שיצרו בה אמנים איטלקים בתקופת הרנסאנס, ביניהם ידועים בעיקר הפרסקו על תקרת הקפלה ופרסקו "יום הדין" שצייר מיכלאנג'לו במחצית הראשונה של המאה ה-16. פירוש השם הוא "הקפלה של סיקסטוס" (באיטלקית "סיסטו"), על שם האפיפיור שבימיו נבנתה.

הרקולנאום

הרקולנאום (בלטינית: Herculaneum; איטלקית: Ercolano ) היא עיר רומית עתיקה במפרץ נאפולי, על חוף הים, כשמונה קילומטרים מדרום-מזרח לעיר נאפולי, במחוז קמפניה שבאיטליה. העיר נחרבה יחד עם פומפיי בהתפרצות הר הגעש וזוב ב-24 באוגוסט שנת 79 לספירה. נחשולים פירוקלסטיים לוהטים כיסו את העיר, והיא נקברה תחת שכבות של חומר געשי בעובי המתקרב לעשרים מטרים.

העיר שכנה על גבעה צופה לחוף הים, למרגלות הר הגעש, בין שני נחלים.

בהרקולנאום התגלו רחובות, בתי מגורים, מרחצאות, ציורי קיר, וכן אוסף גדול של מגילות - פפירוסים.

הרקולנאום, יחד עם פומפיי הגדולה ממנה שחרבה יחד איתה, הוכרזו בשנת 1997 על ידי אונסק"ו כ"אתרי מורשת עולמית".

ז'ק פרסקו

ז'ק פרסקו (באנגלית: Jacque Fresco;‏ 13 במרץ 1916 - 18 במאי 2017) היה סופר, מרצה, עתידן וממציא יהודי-אמריקאי, שנודע בשל ייסוד פרויקט ונוס ב-1975. פרסקו הגדיר את עצמו כמעצב תעשייתי ומהנדס חברתי.

הנושאים העיקריים של מחקריו היו: עיצוב הוליסטי, בית פאסיבי, ערים ברות-קיימא עם התפתחות יציבה, אוטומציה כללית, טכנולוגיות קיברנטיות, כלכלה מבוססת משאבים, תפקיד המדע בחברה, הגורמים שמעצבים התנהגות אנושית, ועוד.

זוהר פרסקו

זוהר פרסקו (נולד ב-1969) הוא נגן כלי הקשה ישראלי.

מיג-17

מיקויאן מיג-17 (רוסית: МиГ-17; קוד דיווח נאט"ו: Fresco - פרסקו) הוא מטוס קרב סובייטי שנכנס לשירות חיל האוויר הסובייטי בשנת 1952. המטוס היה בשימוש מבצעי רב במלחמת וייטנאם ובמלחמות ישראל במדינות ערב.

מיכלאנג'לו

מיכֶּלָאנְגֶ'לוֹ דִי לוֹדוֹבִיקוֹ בּוּאוֹנָארוֹטִי סִימוֹנִי (באיטלקית: Michelangelo di Lodovico Buonarroti Simoni; ‏ 6 במרץ 1475 – 18 בפברואר 1564) איש אשכולות איטלקי - פסל, צייר, אדריכל, מהנדס, משורר, ואחת הדמויות הבולטות בתקופת הרנסאנס האיטלקי ובתולדות האמנות. יצירותיו של מיכלאנג'לו, כגון הפסל דוד, הפרסקאות בקפלה הסיסטינית ויצירות נוספות, נחשבות לחלק מפסגת האמנות המערבית.

מנזר גלאתי

מנזר גלאתי (בגאורגית: გელათის მონასტერი, גֶלאתיס מוֹנאסטֶרי) או מנזר הבתולה - גלאתי הוא מנזר בעיר כותאיסי שבמחוז אימרתי גאורגיה. המנזר נבנה, בשנת 1106, על ידי מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת, דוד הבנאי (1089-1125).

במשך תקופה ארוכה היה מנזר גלאתי אחד ממרכזי ההשכלה הגבוהה בגאורגיה. הייתה בה אקדמיה שהעסיקה חלק מאנשי המדע המפורסמים של גאורגיה, ביניהם מדענים, תאולוגים ופילוסופים, הרבה מאלה שהיו פעילים במנזרים האורתודוקסיים השונים מחוץ לגאורגיה או באקדמיית מנגן שבקונסטנטינופול.

היסטוריונים מאותם הימים תיארו את העבודה שנעשית באקדמיה כך:

האקדמיה נמצאה על גבעה מיוערת, כ-11 ק"מ צפון-מזרחית לכותאיסי. דוד הבנאי שייסד את האקדמיה, לא זכה בסופו של דבר לראות בהשלמתה, ונקבר על פי הנחיותיו המפורשות, ברצפת שער הכניסה הראשית בחלק הדרומי, כי, על פי האגדה, רצה המלך הענו שכל נתין בממלכה יעבור מעל קיברו. דוד היה מעורב באופן אישי בבניית האקדמיה, ונקשרו לו בשל כך אגדות רבות.

מנזר גלאתי שימש מרכז תאולוגי גדול ומשך אליו מלומדים רבים. הלימודים כללו תאולוגיה, גאומטריה, אסטרונומיה, מוזיקה, רטוריקה, שפות וציור.

המנזר נחרב פעמיים על ידי העות'מאנים, אולם הצליח לשמר מספר רב של ציורי פרסקו וכתבי יד המתוארכים למאות השתים עשרה - שבע עשרה.

בשנת 1994, הכריזה אונסק"ו על המנזר כאתר מורשת עולמית.

סקו

טכניקות סקו הן טכניקות ציור על קיר שאינן פרסקו. משמע הן מצריכות שימוש בצבע המערב חומר מאגד בנוסף לפיגמנט.

ציור

ציור הוא תחום באמנות המתאר את היצירה באופן גרפי על גבי משטח בעזרת צבע, היוצר קווים וכתמים. בעזרת טכניקות שונות, הצייר יכול ליצור אשליה של אור, תנועה, נפח ועומק; באמצעות הציור יכול האמן לבטא רגשות, דעות והשקפת עולם.

ציור קיר

ציור קיר הוא כל יצירת אמנות אשר מצוירת או צבועה ונמשחת ישירות על קיר, תקרה, או משטח גדול קבוע אחר.

מאפיין מובחן של ציור קיר הוא שמרכיבים אדריכליים של המרחב בו הוא נוצר, משולבים בהרמוניה לתוך הציור.

צייטגייסט (תנועה)

תנועת הצייטגייסט (The Zeitgeist Movement) היא תנועה שורשית עולמית (ישנם רבים הרואים בה כת[דרוש מקור]) שהוקמה בשנת 2008. התנועה שואפת לשינוי חברתי-כלכלי על ידי מעבר לכלכלה שאין בה שימוש בכסף, אין בעלות על רכוש, ואף אין בה שימוש בסחר חליפין. שיטה זו מכונה על ידי התנועה "מודל כלכלי מבוסס משאבים", והרעיון המרכזי בה הוא התבססות הכלכלה על המשאבים החומריים הזמינים בכל רגע נתון. פירוש המילה "צייטגייסט" (בגרמנית: Zeitgeist) הוא "הלך הזמן" או "רוח התקופה".

התנועה החלה כזרוע התקשורתית והאקטיביסטית של הארגון "פרויקט ונוס" אך השיוך בין הארגונים חדל לאחר כ-3 שנים של שיתוף פעולה. התנועה רואה את תפקידה כחינוכי בעיקר, ופועלת באמצעות עריכת הרצאות, מפגשים ודרכי הסברה נוספות. והיא קשורה גם לתגובות לסרט אקטיביסטי-קונספירטיבי צייטגייסט.

קיר

קיר הוא אלמנט אדריכלי בסיסי של מבנים המשמש לשתי מטרות עיקריות: הפרדה בין חללי המבנה (בין לצורכי בידוד תרמי ובידוד אקוסטי ובין לצורכי תיחום אזורים והגדרת חללים) ותמיכה סטטית בעומסים כחלק משלד המבנה.

הקיר נועד להפריד בין חלקים שונים של המבנה (החדרים השונים במבנה) ובכך לאפשר שימושים שונים בכל חלל ואזור במבנה. כמו כן משמש הקיר כאלמנט מפריד המאפשר בידוד חלק מסוים מהמבנה מסביבתו (הפנימית או החיצונית). הקיר מפריד בין חדר לחדר וכן מפריד בין פנים המבנה לחוץ המבנה באמצעות בידוד, הן תרמי והן אקוסטי.

הקיר יכול להוות משטח פונקציונלי, המאפשר שימוש בשטחו, בין על ידי התקנת מתקנים שונים על הקיר (תליית ארונות או גופי תאורה על הקיר) או בתוכו של הקיר (העברת קווי חשמל, צנרת מים או ביוב בתוך הקיר). כמו כן הקיר יכול להוות אלמנט עיצובי, בין על ידי היותו בסיס לאלמנטים אחרים (תליית תמונות על הקיר, או ציור על גבי הקיר (פרסקו או גרפיטי), ובין על ידי שימוש בחומרי גלם שונים היוצרים עיצובים שונים באמצעות מראה הקיר עצמו (שימוש בזכוכית, מתכת, עץ או אבן מסוגים שונים).

רפאל (צייר)

רָפָאֵלו סאנציו (באיטלקית: Raffaello Sanzio; ‏ 6 באפריל 1483 – 6 באפריל 1520) או רָפָאֵל היה צייר ואדריכל איטלקי פלורנטיני, הנחשב למייצג המושלם של תקופת הרנסאנס בשיאו בציור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.