פרסית יהודית

פרסית יהודית (ידועה גם בשם ג'ידי) היא קבוצה של דיאלקטים יהודיים של השפה הפרסית, שדוברו על ידי יהדות איראן, יהדות בוכרה, יהדות אפגניסטן וקהילות יהודיות נוספות באזור מרכז אסיה. הדיאלקטים שונים במקצת זה מזה, אך לרוב מאפשרים הבנה הדדית. השפות היהודיות-פרסיות הן ברובן שילוב של ארמית, פרסית עתיקה, עברית והשפה המקומית, והכתב באלפבית עברי.

העדויות הראשונות לקיומה של פרסית-יהודית מופיעות מהמאה ה-8, אך ייתכן שהיהודים דוברי הפרסית בפרס העתיקה היו אף הם בעלי דיאלקט ייחודי. לאורך הדורות ספרות, שירה ויצירה תרבותית ענפה נוצרו בפרסית יהודית, שכמו שפות יהודיות אחרות נכתבה לרוב באותיות האלפבית העברי.

היצירות המוקדמות בפרסית יהודית הן כלי חשוב גם עבור בלשנים של השפה הפרסית, כתיעוד להתפתחותה של השפה לאורך השנים.

פרסית יהודית
ג'ידי
מדינות איראן, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, אפגניסטן, ישראל, ארצות הברית
אזורים מרכז אסיה והמזרח התיכון
דוברים 60,000 בישראל (1995)[1]
כתב אלפבית עברי ואלפבית ערבי
משפחה

הודו-אירופית

הודו-איראנית
איראנית
דרום-מערבית
פרסית
פרסית יהודית
לאום אין
ארגון אין
מוסד אין
ראו גם שפהכתב • רשימת שפות

היסטוריה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – כתבי יד מאוירים בפרסית יהודית, מולאנא שאהין שיראזי, סימן טוב מלמד, עמראני, בנימין בן מישאל

במגילת אסתר, ספר דניאל וספר עזרא, קיימות עדויות רבות להשפעה של השפה הפרסית על העברית. מילים רבות (כגון "דת" או "גזבר"), שמוצאן בפרסית עתיקה, שולבו בטקסטים העבריים שנכתבו על ידי יהודים שנחשפו להשפעת השפה הפרסית. ייתכן שהייתה גם השפעת גומלין של העברית על הפרסית שדוברה על ידי היהודים בעת העתיקה, אך אין לכך תיעוד מספק.[2] גם עדויות מאוחרות יותר למאפיינים ייחודיים בפרסית האמצעית שבה דיברו היהודים בימי האימפריה הסאסאנית, כגון תרגומים של ציטוטים מהתנ"ך לפהלוית, לא נותנות תיעוד מספק כדי לקבוע שהיה דיאלקט יהודי מובחן.

עדויות ראשונות לפרסית היהודית מופיעות החל מהמאה ה-8. העדות הקדומה ביותר היא שורה של כתובות החקוקות על סלעים באזור מדברי של אפגניסטן, המיוחסות לשנת 752.[3] העדות הבאה המוקדמת ביותר היא שני מכתבים שנכתבו בפרסית-יהודית בכתב עברי על ידי סוחר בסוף המאה ה-8 ואותרו במנזר בודהיסטי במחוז שינג'יאנג שבמערב סין (טורקסטן הסינית). עדויות מוקדמות אלו מתעדות כמה מתהליכי השינוי שהפרסית עברה בתקופה זאת במעבר בין פרסית אמצעית לפרסית חדשה, ונחשבות לטקסטים הראשונים שנכתבו בפרסית חדשה (יהודית או לא-יהודית), ולכן הן מהוות מקור חשוב לידע היסטורי על התפתחות השפה הפרסית עבור בלשנים של השפה.

בגניזת קהיר נמצאו מספר ממצאים בפרסית יהודית קדומה, הגדול שבהם הוא ספר פרשנות בן יותר מ-200 עמודים על ספר יחזקאל.[4]

הפרסית היהודית זכתה לעדנה במאה ה-14 עד המאה ה-17, בהן חוברו מספר רב יחסית של יצירות ספרותיות, שירה ופילוסופיה. היצירה הקלאסית של הפרסית יהודית היא האפוס על התורה של המשורר היהודי מולאנא שאהין, והאפוסים שחוברו על ידי ממשיכי דרכו כגון המשורר היהודי עמראני ואלישע בן שמואל. בתקופה זאת נכתבו בפרסית יהודית גם כרוניקות היסטוריות על דרך השירה על ידי אישים כגון באבאי בן לוטף ונכדו באבאי בן פרהאד, שתיעדו בצורה זאת את הרדיפות הקשות שחוו יהודי פרס. במהלך המאה ה-17 פורסמו בפרסית יהודית גם כמה מחיבוריו של ר' יהודה בן אלעזר, כולל ספרו הפילוסופי הגדול "חובות יהודה".

Nizami hebrew
"כוסרו ושירין" של נזאמי בפרסית יהודית

לאורך השנים יהודי פרס גם תעתקו לפרסית יהודית באלפבית העברי כמה מהיצירות הקלאסיות של הספרות הפרסית, תוך שמירה על המבנה והתבניות של היצירות הפרסיות. היצירות תועתקו לאותיות עבריות כדי שיהיו מובנות לקהל היהודי הרחב. בין היצירות הפרסיות שתועתקו כלולות "כוסרו ושירין" ו"הפת פיכר" (שבע תמונות יופי) של המשורר הפרסי נזאמי, שירים מתוך היצירה "מסנאווי" של המשורר הצופי המפורסם רומי, שירים מתוך "גולסתאן" (גן הוורדים) של המשורר סעדי, הדיוואן של חאפז ועוד.[5] רבים מהיצירות שתועתקו השתמרו עד ימינו בגרסתן הפרסית-יהודית בכתבי יד ופזורות בספריות בארצות שונות.

בעת המודרנית, בניגוד לתקופות קודמות, הפרסית היהודית נכתבה על פי רוב, כמו הפרסית הרגילה, באותיות האלפבית הערבי. מספר עיתונים ("שלום", "החיים" ו"הגאולה") יצאו לאור בטהרן בפרסית יהודית באותיות עבריות בתחילת המאה ה-20, אך בהמשך עיתוני הקהילה וספרים שהתפרסמו בה נכתבו ברובם בכתב פרסי סטנדרטי. בבוכרה הפרסית היהודית נכתבה באלפבית הקירילי, שהיה נהוג באזור. בעת החדשה חלה גם ירידה ברמת השילוב של אלמנטים מהעברית. במהלך המאה ה-20 חל בקרב יהודי איראן תהליך הדרגתי של זניחת הפרסית-היהודית המדוברת לטובת פרסית סטנדרטית. בדור הראשון לשינוי היו היהודים עדיין בעלי מבטא ואוצר מילים שונה במקצת, אך כעבור דור מרבית בני הקהילה דיברו פרסית סטנדרטית (גברים יותר מנשים, ומי שחיו מחוץ לרובע היהודי יותר מאשר מי שחיו בתוכו).

בתחילת המאה ה-20 אישים כגון שמעון חכם הביאו לדפוס בארץ ישראל מספר רב של כתבים בפרסית-יהודית בכתב עברי. לאחר קום מדינת ישראל והעלייה של רבים מבני יהדות פרס אליה, חל עירבוב בן הפרסית שבה דיברו יוצאי פרס לבין עברית ישראלית, וכך המרכיב העברי בפרסית שלהם נובע הן מהמרכיב העברי הקדום שבפרסית-יהודית והן מהמרכיב העברי-ישראלי החדש. פרסומים של בני הקהילה בפרסית לרוב יוצאים לאור באלפבית פרסי סטנדרטי.

בקורפוס כתבי היד הפרסיים יהודיים התגלו עד כה כתבי יד ספורים המעוטרים במיניאטורות. כתבי יד נדירים וייחודיים אלו זכו להתייחסות מועטה במחקר האמנות היהודית וכמעט שאינם נזכרים במחקרים העוסקים באמנות הפרסית. כיום, מוכרים במחקר רק 13 כתבי יד מאוירים בפרסית יהודית הפזורים בספריות ובמוזיאונים ברחבי העולם.

השפות היהודיות-פרסיות

לאחר כיבוש היהודים בארץ ישראל, רצח דריווש השלישי ונפילת פרס הסתיימה תקופת "עולם המזרח העתיק" והחלה התקופה היוונית-הלניסטית עם אלכסנדר מוקדון שביקש ליצור אחידות בין העמים. כמו לאחד בין מצרים ויוון כממלכת על שמאוחר יותר תאפשר את איחוד המזרח עם המערב. כיבוש זה הפריד בין יהודי פרס ששמרו על שפתם ליהודי בבל שאימצו שפות חדשות. בקרב יהודי בבל השפה הארמית נדחקה, תחילה בהשפעת חיילות אלכסנדר והשפה היוונית ואז הערבית. אולם השפה הארמית השתמרה בקרב יהודי פרס, ובהם יהודי כורדיסטן, כמו בחלק ממחוזות עיראק; וזאת כפי שהפרסים שמרו על שפתם וייחודם למרות הכיבושים השונים של ארצם.[6]

  • ג'ידי
  • בוכרית
  • ג'והורי
  • יהודית כורדית
    • יהודיותא
    • יהודית כאשאנית
  • יהודית המדאנית
  • יהודית אספהאנית
  • יהודית שיראזית
  • יהודית גולפיגאנית
  • יהודית יזדית
  • יהודית בורוג'רדית
  • יהודית נהאונדית
  • יהודית טוסירקנית
  • יהודית ח'ואנסארית
  • יהודית פתאנית
  • יהודית פקיסטנית

לקריאה נוספת

  • חיים סעדון (עורך), איראן, בסדרת "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים", הוצאת משרד החינוך ומכון בן צבי, 2006.
  • Gindin, Thamar E. The Early Judaeo-Persian Tafsīrs of Ezekiel: Text, Translation and Commentary, vol. 3: Grammatical Commentary (Vienna: AustrianAcademy of Science, forthcoming).
  • Gindin, Thamar E. The Hebrew Component and the Israeli Component: ‘Sandwich Languages’ in Israel, in Creating Outsiders: Endangered Languages, Migration and Marginalisation,ed. Nigel Crawhall and Nicholas Ostler (Bath, 2005), pp. 129–134.
  • Ludwig Paull (ed.) Persian Origins: Early Judaeo Persian and the Emergence of New Persian, Otto Harrassowitz Verlag, 2003.
  • Lazard, Gilbert. La dialectologie du judéo persan, Studies in Bibliography and Booklore 8 (1968): 77–98.
  • Paul, Ludwig. Grammatical and Philological Studies on the Early Judaeo Persian Texts from the Cairo Geniza (habilitation thesis, Göttingen, 2002).
  • Shaked, Shaul. Early Judaeo Persian Texts with Notes on a Commentary to Genesis, in Persian Origins: Early Judaeo Persian and the Emergence of New Persian, ed. L. Paul (Wiesbaden, 2003), pp. 195–219.
  • Shaked, Shaul. New Early Judaeo Persian Finds, in Irano-Judaica, vol. 6, ed. S. Shaked and A. Netzer (Jerusalem, 2008), pp. 222–250.
  • Shapira, Dan. Biblical Quotations in Pahlavi, Henoch 23 (2001): 187–195.

קישורים חיצוניים

.

הערות שוליים

  1. ^ Judeo-Persian (Dzhidi) reference at Ethnologue (17th ed., 2013)
  2. ^ Thamar E. Gindin. "Judeo-Persian language." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2013.
  3. ^ W. B. Henning, The Inscriptions of Tang-i Azao, Bulletin of the School of Oriental and African Studies, University of London, Vol. 20, No. 1/3, Studies in Honour of Sir Ralph Turner, Director of the School of Oriental and African Studies, 1937-57 (1957), pp. 335-342
  4. ^ תמר גינדין, ‏הפירוש לספר יחזקאל בפרסית-יהודית קדומה, פעמים 84, קיץ תש"ס, עמ' 54-40
  5. ^ "Judaeo-Persian." Encyclopaedia of Islam, Second Edition. Edited by: P. Bearman, Th. Bianquis, C.E. Bosworth, E. van Donzel, W.P. Heinrichs. Brill Online, 2013.
  6. ^ ראובן קשאני. (2001). יהודי פרס, בוכרה ואפגניסטן, עמ' 12-13.
אוקראינית

אוקראינית (Українська мова) היא שפה סלאבית מזרחית מתוך קבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו דומה במידה רבה לרוסית ולבלארוסית. היא מדוברת בפי 51 מיליון איש, מהם 41 מיליון באוקראינה המהווים 83% מהאוכלוסייה.

ארמנית

שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית:

ארמנית מזרחית - המשמשת בחיי היום-יום בארמניה.

ארמנית מערבית - בה מדברות הקהילות הארמניות באנטוליה.לאחר רצח העם הארמני הייתה הארמנית המערבית בשימוש על ידי התפוצות הארמניות בלבד.

בוכרית

בוכרית או בוכורית (אלפבית ערבי بخاری - "בוכרי"` אלפבית קירילי бухори - "בוכורי") היא שפה יהודית, ניב של הטג'יקית שהיא בתורה ממשפחת הלשונות הפרסיות. הבוכרית מדוברת בפי יהודים יוצאי אוזבקיסטן והסביבה, ומספר דובריה כיום מוערך בכ-110,000‏. 50,000 מהם מתגוררים בישראל וכ-10,000 נוספים עדיין גרים בבוכרה ובסביבתה. יתר דובריה מתגוררים בעיקר בארצות הברית.

כיתר הניבים הפרסיים המודרניים הבוכרית מבוססת על הפרסית הקלאסית, והיא שאלה מספר מילים גדול מעברית, ובמידה קטנה יותר גם מאוזבקית ורוסית. קיימים קווי דמיון בין בוכרית וג'ידי (פרסית-יהודית; Judæo-Persian), ודוברי בוכרית וטג'יקית יכולים להבין אלה את אלה. בוכרית מכונה גם "טג'יקית-יהודית" (רוסית Еврейско-таджикский диалект; אנגלית Judæo-Tajik).

באופן מסורתי וכשפות יהודיות אחרות, נכתבה השפה באלפבית עברי. בלחץ השלטונות הסובייטיים היא החלה נכתבת, כטג'יקית, באלפבית לטיני, החל בשנות ה-20 של המאה ה-20, והחל מ-1940 באלפבית קירילי. באותו מועד נסגרו בתי הספר היהודיים במרכז אסיה הסובייטית ותיאטרון שפעל כ-10 שנים, והשימוש באלפבית העברי התייחד רק לתפילה ולשימושי קודש. רוב הפרסומים בבוכרית החל משנות ה-40 של המאה ה-20 נעשו באלפבית קירילי, ורוב דוברי הבוכרית לא שלטו שוב בקריאת אות עברית.

0‏

בולגרית

בולגרית היא שפה סלאבית דרומית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. מדוברת בעיקר בבולגריה, בה היא משמשת כשפה רשמית. זו הייתה השפה הסלאבית הראשונה שהופיעה בכתב: היא נכתבה באלפבית הגלגוליטי כבר במאה ה-9, שהוחלף בהדרגה באלפבית הקירילי.

הבולגרית מציגה מספר מאפיינים שייחודיים לה בין השפות הסלאביות: היעדר שמות פועל, שימוש במוספיות סופיות לציון יידוע, ואובדן מערכת היחסות, האופיינית לשפות הסלאביות.

בנגלית

בנגלית (বাংলা ,Bangla) היא שפה ממשפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת בעיקר בבנגלדש וכן במערב בנגל וחלקים אחרים של הודו.

ג'והורי

ג'וּהוּרי או טאטית יהודית (çuhuri, жугьури, ז׳אוּהאוּראִ), שפתם של היהודים ההרריים מן הקהילות בצפון ובמזרח הקווקז. השפה שייכת למשפחת הלשונות האיראניות. ג'והורי היא שפה יהודית, ניב של פרסית יהודית שבמשך הדורות קלט לתוכו מילים אזריות ועבריות עד שנוצרה השפה הנקראת היום ג'והורי או טאטית יהודית.

השפה נוצרה לאחר תקופתו של נַדִּיר שַאהּ, מלך פרס בשנים 1733–1747. עד לתקופה זו הקהילה היהודית הייתה קיימת בנסיכות דרבנט (היום ברפובליקה של דאגסטן) ושפותיה היו עברית ואזרית. עקב מדיניותו של נדיר שאה הועברו לנסיכות דרבנט אוכלוסיות דוברות לשון פרסית, ובתוכן היו גם יהודים. באזור נוצר ניב פרסי דרבנטי, ובקרב היהודים נוצר ניב פרסי דרבנטי יהודי, אשר התפתח ונעשה לשונם העיקרית של יהודי המקום, שמאוחר יותר התפזרו בכל מזרח הקווקז.[דרוש מקור]השם הנוסף "טאטית יהודית" נולד לאחר המהפכה הבולשביקית על ידי השלטונות הסובייטיים. מסיבות פוליטיות ועקב רצונם לדכא את האמונה הדתית, רשמו השלטונות רבים מן היהודים ההרריים במפקדים הממלכתיים בתואר "טאטים" - כינוי לזרים דוברי פרסית. בכך סיווגו את היהודים ההרריים כחלק מהאוכלוסייה המוסלמית-טאטית; אולם את הטאטים המוסלמים הם הגדירו כבני העם האזרי, וכך הפך הכינוי "טאט" מילה נרדפת ליהודי.

בשנת 1923 פרסם קמואל גלעדוב מילון ג'והורי עם אותיות עבריות. עד שנת 1929 נכתבה שפת ג'והורי באותיות עבריות, אחר כך באלף-בית לטיני, ומאוחר יותר באותיות קיריליות. במאה העשרים החלו להופיע כתבי עת ועיתונים בשפת הג'והורי. אחד העיתונים היה Zakhmetkesh. לאחר מלחמת העולם השנייה, הסובייטים הורו על הרוסית כשפה הרשמית היחידה באזור ופרסום העיתונים הופסק.

שפה זו היא מקבוצת השפות האיראניות, שמשתייכת לענף ההודו-איראני של משפחת השפות ההודו-אירופיות.

הינדית

הִינְדִית (हिन्दी) היא שפה מקבוצת השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת בעיקר בצפון, מרכז ומערב הודו, והיא אחת מן השפות הרשמיות בה. ההינדית היא השפה המדוברת ביותר בהודו, ואחת מן השפות המדוברות ביותר בעולם. כ-250 מיליון איש בהודו מגדירים את השפה ההינדית כשפת אמם, אך קשה מאוד לאמוד מספר מדויק עקב הניבים הרבים והשונים. השפה התפתחה כפראקריט (ניב אזורי) של הסנסקריט מעורב בפרסי (שפה פרסית של ראשית ימי הביניים שהגיעה עם הכובשים המוסלמים).

יוונית

יוונית (Ελληνικά (מידע • עזרה) - אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו. היוונית דוּבּרה בתחילה גם לאורך חופי אסיה הקטנה (למעשה דיאלקטים יווניים שרדו באסיה הקטנה עד למאה ה־20) וחלקים מאיטליה ומצרפת. בעת העתיקה ניתן להבחין בין מספר דיאלקטים יווניים, והבולטים בהם היו האיוני, הדורי, האיולי, הארקדו־קפריסאי וניב צפון־מערבי. הניב האטי הוא למעשה ניב איוני עם תערובת של יסודות דוריים ובניב זה נכתבה רוב הספרות הקלאסית היוונית והוא גם משמש בסיס לשפה היוונית המודרנית.

מונגאסקית

השפה המונגאסקית (במונגאסקית: Munegascu, בצרפתית: Monégasque) היא שפה המדוברת בנסיכות מונקו, אך איננה שפתה הרשמית של מדינה זו (השפה הרשמית בה היא צרפתית).

מונגאסקית היא אחד הניבים הליגוריים המדוברים גם באיטליה ובצרפת. היא מדוברת כשפת אם על ידי מיעוט התושבים במונקו. במאה ה־20 השפה כמעט יצאה מכלל שימוש בחיי היומיום, אך מאז 1970 נעשו מאמצים להחיות אותה, ובהם לימוד חובה בבתי הספר במדינה. היא נכתבת על-פי כללים המבוססים על איטלקית, עם כמה הבדלים, כגון:

האות ü נשמעת כמו ü בגרמנית או u בצרפתית;

האות œ נשמעת כמו é בצרפתית;

האות ç, שאיננה קיימת באיטלקית, נשמעת כמו ç בצרפתית, כלומר, כ-ס'.

מקדונית

מקדונית (Македонски Makedonski; להאזנה (מידע • עזרה)) היא שפה ממשפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת בעיקר בצפון מקדוניה, בה היא שפה רשמית. מקדונית מקורבת לבולגרית, ועמדתה הרשמית של ממשלת בולגריה היא כי מקדונית נחשבת ניב לבולגרית ולא שפה עצמאית.

מראטהית

מַרַאטְהִית (मराठी,‏ Marāṭhī) היא שפה הודו-ארית המדוברת בעיקר במדינת מהאראשטרה שבמערב הודו.

זוהי שפה בת כאלף שנים, והיא נכתבת בכתב דוונאגרי. הדקדוק והתחביר שלה שאובים מהסנסקריט. המראטהית היא שפתם של המראטהים, והשפה הרשמית של מדינת מהאראשטרה, של מומבאי ואחת מהשפות הרשמיות בגואה. מראטהית מדוברת כשפת אם בפי כ-73 מיליון בני אדם ועוד כ-20 מיליון דוברים אותה כשפה שנייה. היא מדוברת גם במאוריציוס ועל ידי יהודי הודו שעלו לישראל. לשפה יש מספר ניבים.

סלובנית

סלובנית (Slovenščina) היא שפה דרום סלאבית המדוברת בעיקר בסלובניה, וכן בקרב מיעוטים סלובניים בדרום אוסטריה ובצפון-מזרח איטליה.

בתוך השפות הדרום סלאביות, היא דומה בעיקר לניבים הקייקאבסקיים (kajkavski) של סרבו-קרואטית. סלובנית נכתבת באלפבית לטיני.

סלובנית, יחד עם סורבית, היא אחת משתי השפות הסלאביות ששימרו צורות פועל ושם זוגיות, בנוסף להפרדה בין יחיד ורבים הקיימת גם בכל השאר:

‎(jaz) gledam - אני מסתכל

‎(mi) gledamo - אנחנו מסתכלים

‎(midva) gledava - שנינו מסתכליםberem lepo knjigo - אני קורא ספר יפה

berem lepe knjige - אני קורא ספרים יפים

berem lepi knjigi - אני קורא (זוג) ספרים יפיםהתפתחות חדשה יחסית בסלובנית היא צורות יִידוּע וסיתום אשר אינן אופייניות לשפות הסלאביות:

lep paradižnik - עגבנייה יפה

lepi paradižnik - העגבנייה היפה

en lep paradižnik - עגבנייה (כלשהי) יפה

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית. מדוברת בפי 38 מיליון איש בפולין המהווים 98% מהאוכלוסייה, מה שהופך את אוכלוסיית פולין לאחת ההומוגניות מבחינה לשונית באירופה. נכון ל-2016 מעל ל-43 מיליון דוברי פולנית ברחבי העולם.

בפולנית, כברוב השפות הסלאביות, קיימות שבע יחסות שמות עצם. שמות העצם הפולניים מתמיינים לפי שלושה מגדרים: זכר, נקבה וסתמי. זוהי השפה הסלאבית היחידה ששימרה את תנועותיה המאונפפות. הטעם נופל בדרך כלל על ההברה הלפני-האחרונה במילה.

אוצר המילים הפולני עשיר במילים זרות שמקורן בגרמנית, ובנוסף מכיל מילים מאיטלקית שנשאלו בתקופת הרנסאנס ומילים שנשאלו מצרפתית במאות ה-17 וה-18.

בלקסיקון הפולני מילים רבות המשותפות לה ולסלובקית, צ'כית, אוקראינית ובלארוסית.

השפה החלה להופיע לראשונה בכתב במאה ה-12.

קרואטית

קרואטית היא שפה סלאבית-דרומית המדוברת בעיקר בקרואטיה, בפי הקרואטים בבוסניה והרצגובינה ומיעוטים קרואטים בכמה מדינות שכנות, ובאזור האיטלקי מוליזה.

הקרואטית המודרנית היא התפתחות מתמשכת של יותר מ-900 שנות ספרות, הכתובה בתערובת שפה כנסייתית עם שפת המקום. הקרואטית הכנסייתית נזנחה מאמצע המאה ה -15, וקרואטית כתובה, בהתגלמות ספרות עממית קיימת כבר למעלה מ-500 שנה.

קרואטית היא בעצם סוג ניב של השפה הסרבו-קרואטית, והיא כמעט זהה לסרבית ולבוסנית (הדקדוק זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית והשוני הוא באוצר מילים ובאיות).

רומאני (שפה)

רומאני (Romani chib) היא שפתם של חלק מהצוענים (בני רומה), והיא למעשה גם שם כולל לשפות המדוברות על ידי הצוענים השייכות לענף ההודו-ארי של קבוצת השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

השפה אינה מוכרת כשפה רשמית באף מדינה, אך היא מוכרת כשפת מיעוט בשוודיה, גרמניה, צ'כיה, ובהונגריה.

לשפה מספר רב של ניבים באזורים שונים באירופה, וישנם אף מספר שפות קריאוליות שהתפתחו ממנה ומשפות אירופיות שונות. גאורגה סאראו פיתח שיטה לסטנדרטיזציה של השפה.

רומאנש

רומאנש (במקור: Rumantsch) היא שפה גאלו-רומאנית - תת-קבוצה בקבוצת השפות הרומאניות, שמקורן לטינית, ושאף היא תת-קבוצה בקבוצת השפות ההודו-אירופיות.

השפה מפוצלת לניבים רבים. ישנו תקן אחיד לכתיבה המכונה Rumantsch Grischun.

בקנטון גראובינדן של שווייץ מדברים כ-50,000 תושבים בשפה הרֶטו-רומנית (רומאנש). על אף שדוברי שפה זו מהווים פחות מאחוז בודד של אוכלוסיית שווייץ, היא הוכרה ב־1938 כאחת השפות הלאומיות של שווייץ. ב-1989 שווייץ שלחה שיר ברומאנש לתחרות האירוויזיון.

שפות הודו-איראניות

שפות הודו-איראניות, הידועות גם כ"שפות אַרִיּוֹת", הן קבוצת שפות מהקדומות, הגדולות והחשובות שיש במשפחת השפות ההודו-אירופיות. הן מדוברות בדרום אסיה, מדרום הרי אורל וחופי הים הכספי במערב, דרך איראן, אפגניסטן ופקיסטן, ועד הודו ובנגלדש.

ככל הנראה מקורן של שפות אלה הוא באפגניסטן ובמהלך התפתחותן הן נפרדו לארבע קבוצות: שפות הודו-אריות, שפות איראניות, שפות דרדיות ושפות נוריסטניות. דובריהן נעו בעיקר דרומה, מזרחה ומערבה ורק מעט שפות עברו צפונה. יש הקושרים את התפשטותן במרחב זה עם המצאת המרכבה.

השפות מתחלקות כך:

שפות הודו-אריות

סנסקריט

אסמסה

בנגלית

גוג'ראטית

הינדית

מאיטילית

מראטהי

נפאלית

אורייה

פאלי

פנג'אבי

רומאני - מדוברת על ידי הצוענים

סינדהי

סינהלית

אורדו

דיבהי

שפות דרדיות:

דאמלי

דומאקי

גאוואר-באטי

קאלאשה

קשמירית

חוואר

קוהיסטנית

ניגאלאמית

פאשאי

פאלורה

שינה

שומשתי

שפות נוריסטניות:

אשקום

קמוירי

קאטי (באשגלי)

פרסואנית (ווסי-וורי)

טרגמי

וואיגלית (קאלאשה-אלה)

שפות איראניות:

פרסית

אווסטית (נכחדה)

פהלווי ("פרסית תיכונה")

פאשטו

דארי של אפגניסטן

טג'יקית

אוסטית

כורדית

בלוצ'ית

טאליש

טאט

ג'והורי (טאטית יהודית)

ג'יהדי (פרסית יהודית)

דארי של זורואסטרים

יאגנובי

שפות יהודיות

שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית ועוד ועוד.

בעקבות התהפוכות שחלו בעולם היהודי החל מסוף המאה ה-19, ובהן ההגירה מאירופה לאמריקה, תחיית הלשון העברית, השואה, הקמת מדינת ישראל וההגירה אליה מאירופה ומארצות האסלאם, הצטמצם מאוד מספרם של הדוברים בשפות היהודיות, וחלק מהן אף נכחדו או עומדות בפני הכחדה. עם זאת, בשנת 1996 נחקקו חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, וחוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו: כשמטרתם הקמת גופים והקצאת תקציבים לצורך שימור שפות אלו, בעוד אי-הכללת יתר השפות היהודיות לצורכי שימור. בנוסף ניתן להצביע על שלבים ראשונים בהתפתחות שפות יהודיות חדשות, בעיקר אנגלית-יהודית בצפון אמריקה.

שפות סלאביות

השפות הסלאביות הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במזרח אירופה וארצות הבלקן.

מקורה המשוער של השפה הפרוטו-סלאבית של השבטים הסלאבים הוא באזור הנמצא כיום באוקראינה, ויש לה קשרים עם פרוטו-בלטית.

ההבדל העיקרי הוא בין השפות הצפון סלאביות לדרום סלאביות, המופרדות גאוגרפית זו מזו. בתוך אזור מסוים לעיתים יש רצף לשוני כמעט חלק במעבר בין שפה אחת למשנייה, כאשר גבולות פיזיים (לעומת פוליטיים) מפרידים בין מרחבים לשוניים גדולים יותר.

שפות וניבים יהודיים
שפות אפרו-אסיאתיות
שפות שמיות
עברית עברית מקראיתהעברית בתקופת בית שנילשון חז"לתקופת הביניים של העבריתעברית ישראלית
הגיית העברית הגייה אשכנזיתהגייה ספרדיתהגייה תימנית • הגייה טברנית
ארמית ארמית מקראית • ארמית בבליתארמית גלילית • ארמית התרגום • ארמית שומרונית • ארמית חדשה צפון-מזרחית (כורדית-יהודית) • לישאנא דידן • לישאניד דינן • נאש דידן
ערבית ערבית יהודיתעיראקית יהודיתמרוקאית יהודיתטריפוליטאית יהודית • תוניסאית יהודית • תימנית יהודית
שפות שמיות דרומיות געז
שפות אפרו-אסיאתיות אחרות
שפות כושיות כיילה • קווארה
שפות ברבריות ברברית יהודית
שפות הודו-אירופיות
שפות גרמאניות יידיש • כליזמר לשון • גנבים לשון • בעל עגלה לשון • קצב'ס לושן • שערער לשון • הענטשקע לשון • שפת הסימנים האידית • לכודישמאזהמטה
אנגלית יינגליש • היבגליש • ישיביש
שפות רומאניות יהודיות איטלקית יהודיתאראגונית יהודיתחכיתיה • טטואני • לאדינולטינית יהודיתפורטוגזית יהודיתפרובנסלית יהודיתצרפתית יהודיתקטלאנית יהודית
שפות איראניות איספאהנית יהודית • בוכריתג'והורי • גולפאיגנית • ג'ידי • חמדאנית יהודית • יאזדית יהודית • קרמנית יהודית • קשאנית יהודית • שיראזית יהודית
אחרות יווניטיקה (יוונית) • צ'כית יהודית (סלאבית) • מרטהי יהודית (הודו-ארית)
קבוצות אחרות
שפות טורקיות קראימית • קרימצ'קית • כוזרית
שפות דראווידיות קוצ'ינית
שפות כרתווליות גאורגית יהודית
קטגוריה: שפות יהודיות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.