פרנס

פרנס (או בכינוי כולל: שבעת טובי העיר; בקהילות הספרדיות – מעמד)[1] הוא מושג רווח בספרות ההלכתית, המתאר מנהיגות אזרחית של הקהילה היהודית, באי-כוחם של הציבור שהם בעלי סמכות המוכרת על ידי ההלכה על אף שאינם בהכרח תלמידי חכמים.

על הצורך במינוי מנהיגים מסוג זה על מנת לתקן תקנות קהילתיות, כותב ספר החינוך במסגרת החיוב למנות שופטים ושוטרים:

ויש לנו ללמוד מזה שאף על פי שאין לנו היום בעוונותינו סמוכים, שיש לכל קהל וקהל שבכל מקום למנות ביניהם קצת מן הטובים שבהם שיהיה להם כוח על כולם להכריחם בכל מיני הכרח שיראה בעיניהם בממון או אפילו בגוף על עשיית מצוות התורה ולמנוע מקרבם כל דבר מגונה וכל הדומה לו. ואל הממונים גם כן ראוי לישר דרכם ולהכשיר מעשיהם ויסירו חרפת העם מעליהם פן יענו אותם על מוסרם שיטלו קורה מבין עיניהם...

בהיסטוריה היהודית שימש המושג "פרנס" לא רק במובנו ההלכתי של מנהיג המתקן תקנות, אלא גם כדמות של אדם חשוב ומשפיע בעירו, מנהיג אזרחי.

שבעת טובי העיר

שבעת טובי העיר היו אנשים שעסקו בצורכי העיר, והיה להם גדר של אפוטרופוס. המושג כבר מוזכר בתלמוד,[2] ונידון רבות בראשונים[3] הפוסקים נחלקו, האם מדובר במוסד מסודר כמו בית דין ששייכים בו דיני רוב כמו בית דין, או שמדובר בנציגים עצמאיים של בני העיר, ולא שייכים בו דיני הכרעה על פי רוב[4] בתלמוד.[5]

בתלמוד[5] מוזכר כי הדבר צריך להיעשות במעמד אנשי העיר. הראשונים נחלקו בסיבת הדבר. דעת הר"ן שם היא שאף על פי שבדינים משפטיים די בתוקף המעשה של טובי העיר, הרי שבמעשה כזה שמוציאים דבר קדוש לחולין על ידי מכירתו, יש צורך בגילוי דעת מצד אנשי העיר שהם אינם צריכים לו. הבית יוסף[6] מבאר שהדברים צריכים להיעשות בפרסום דווקא, כך שיהיה ידוע שאנשי העיר מסכימים למעשיהם של טובי העיר. הראב"ד, לעומת זאת, מפרש כי נדרשת הסכמה מפורשת מצד אנשי העיר למעשי טובי העיר.

מינוי

בחירת הפרנס נעשתה על ידי הציבור, ובכך באה לידי ביטוי ההמלצה שבתלמוד לפיה "אין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם כן נמלכים בציבור".[7] המקור לכך שדרושה הסכמה כללית מקורה מדברי חז"ל, המתארים לנו כיצד ולמה התמנה בצלאל בן אורי - בונה משכן העדות כפרנס על הציבור:

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, הגון עליך בצלאל? אמר לו: רבונו של עולם, אם לפניך הגון - לפני לא כל שכן? אמר לו: אף על פי כן, לך אמור להם. הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל ? אמרו לו: אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הוא הגון - לפנינו לא כל שכן?

מסכת ברכות נ"ה

היו מקומות בהם לפני ההצבעה חלה חובה על כל אחד מהמשתתפים לנדור שכוונתו בהצבעה היא רק "לשם שמים ולתקנת העיר".[8]

כמו כן, כחלק מן החשיבות שראו חכמים במינוי פרנס על הציבור והאחריות הכרוכה בה אמרו בתלמוד הירושלמי: "אין מעמידין פרנסין פחות משלשה, אנא חמי דיני ממונות בשלשה דיני נפשות לא כל שכן?" כלומר תפקיד הפרנס נוגע גם לנושאים של דיני נפשות וקל וחומר שעליו להתמנות במעמד של שלשה אנשים לפחות.

בקהילות הספרדיות באירופה היה נהוג שאדם שהציבור מינה אותו להיות ב"מעמד", היה חייב לקבל את המינוי על עצמו ואם לא היה מעוניין היה תורם לקהילה סכום כסף על מנת לשחררו מהמטלה.

בראשונים מובאות שתי גישות לאופי הפרנסים. האחת דוגלת בבחירתם של אנשים דגולים: "תלמידי חכמים, אנשי תורה ואנשי מעשים טובים".[9] ואילו האחרת מדגישה את היכולת האדמיניסטרטיבית שלהם, ומשווה אותם לאפוטרופוסים של בני-העיר.[10]

באירופה של המאה ה-16 ואילך, עמדו הפרנסים בראש הקהילה היהודית וניהלו אותה מהצד האדמיניסטרטיבי, כולל בחירת הרב, שכירתו ותשלום שכרו. בגרמניה של אותה תקופה היה מקובל לראות את יהודי החצר, שהיה בעל מעמד כלפי השלטונות, גם כפרנס הקהילה. במקומות בהם לא היה יהודי חצר הייתה הקהילה היהודית מתארגנת כ-Landjudenschaft והנהגתה שימשה הן כפרנסי הקהילה והן כמייצגי הקהילה בפני השלטון.

באופן מעשי, ברוב קהילות היהודים (הן האשכנזים והן הספרדים) עמדו בראש הקהילה בני מספר מצומצם של משפחות בעלות עמדה והשפעה ולא היה נדיר לראות את בנו של הפרנס הקודם נוטל על עצמו את תפקיד הפרנס.

סמכות

בידי פרנסי העיר סמכות מוכרת על ידי ההלכה לתקן תקנות קהילתיות, בסמכותם למכור ולקנות דברים בשם הציבור, להקדיש מבנה והפיכתו לבית כנסת,[11] שינוי יעדי כספי הצדקה של הציבור,[12] וכלל כספי הציבור מופקדים בידיהם לשימוש הגון על-פי ראות עיניהם.[13]

בתלמוד נקבע שיש לציית לפרנס, גם אם הוא אינו בעל שיקול-דעת: "אפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הציבור - הרי הוא כאביר שבאבירים", ואמירה נוספת באותה הרוח: "יפתח בדורו כשמואל בדורו".[14]

בנפרד מהעובדה כי פרנסי העיר יכולים לכפות על שאר בני עירם את החלטותיהם כתוצאה מבחירת הרוב בהם,[15] קיימת מחלוקת בקרב הראשונים באשר לתהליך קבלת ההחלטות בינם לבין עצמם. הרא"ש סבור כי הכלל שאחרי רבים להטות חל גם במקרה זה, ומספיק שרוב הפרנסים יסכימו להחלטה.[16] לעומתו הרשב"א סבור כי עקרונית ניתן לכפות את דעת הרוב על המיעוט - ואכן בבית-דין עירוני כך נוהגים - אך בהחלטת פרנסי העיר דרושה הסכמת פה-אחד על מנת שניתן יהיה לקבל את ההחלטה.[17]

יושר

חז"ל חששו לשרירות-לב מצד הפרנסים, וביטאו זאת בכמה מקומות: "תנו רבנן: שלשה הקדוש ברוך הוא בוכה עליהן בכל יום... פרנס המתגאה על הצבור." (מסכת חגיגה, דף ה', ב') בתלמוד במסכת פסחים נכתב: "ארבעה - אין הדעת סובלתן, ואלו הן: דל גאה, ועשיר מכחש, וזקן מנאף, ופרנס המתגאה על הציבור בחנם." (מסכת פסחים, דף קי"ג, ע"ב) חריפה יותר האימרה: "אין ממנים פרנס על הציבור, אלא אם כן קופת שרצים תלויה מאחוריו." (מסכת יומא, דף כ"ב, ב') גם סנקציה מטיל התלמוד על פרנס שורר: "אמר רב יהודה אמר רב, פרנס המתגאה על הציבור שלא לשם שמים אינו רואה בן תלמיד חכם." (מסכת ראש השנה, דף י"ז, א') עם זאת, הציבור מצידו נדרש לכבד את פרנסי הציבור, וחז"ל אף תיקנו כי העלייה השלישית לתורה בשבת (מיד לאחר עליית הכהן והלוי) תהא קבועה עבור "תלמידי חכמים הממונים פרנס על הציבור".[18]

לקריאה נוספת

  • "טובי העיר (שבעה טובי העיר)", אנציקלופדיה תלמודית, הוצאת יד הרב הרצוג - מכון האנציקלופדיה התלמודית, ירושלים, ה'תש"ס
  • סילבאנו ארייטי, הפרנס, הוצאת "אדם", 1979.
  • הרב נחמיה טיילור, מזכירות היישוב והלכותיה, בתוך: תחומין ט, עמ' 103

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בספרי הפוסקים והשו"ת הם מוזכרים בשלל כינויים: "גדולי הקהל", "זקני הקהל", "חשובי העיר", "נאמני הקהל", קרואי העדה", ועוד אחרים. ראו אנציקלופדיה תלמודית.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ו, עמוד ב'.
  3. ^ ראו מאמרו של הרב א. קרלין התורה והמדינה.
  4. ^ ראו שם מחלוקת הפני יהושע והרשב"א.
  5. ^ 5.0 5.1 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ו, עמוד ב'
  6. ^ אורח חיים סימן קנ"ג
  7. ^ מסכת ברכות, דף נ"ה, א'.
  8. ^ שו"ת מהר"י מינץ, סימן ז'.
  9. ^ תשובות הרמב"ם, רע"א.
  10. ^ תשובות הרשב"א, חלק א', תרי"ז.
  11. ^ חידושי הריטב"א, המאירי והר"ן על מסכת מגילה, דף כ"ו, א'.
  12. ^ מסכת בבא בתרא, דף ח', ב'; ובפירושי רבנו יונה והרשב"א שם.
  13. ^ הגהות הרמ"א על שולחן ערוך, חלק אורח חיים, סימן קנ"ג, י"ד.
  14. ^ שתי האמירות מופיעות במסכת ראש השנה, דף כ"ה, ב'.
  15. ^ אם כי גם קביעה זו אינה מוסכמת לגמרי. ראו תקנות הקהילה#שיטת רבנו תם.
  16. ^ תשובות הרא"ש, חלק ג', תתק"י.
  17. ^ הרשב"א מצוטט בבית יוסף על ארבעה טורים, חלק חושן משפט, סימן י', סעיף י"ג.
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס, עמוד א.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אייר פראנס

אייר פראנס (באנגלית: Air France ; בצרפתית: AFR או Compagnie Nationale Air France) היא חברת התעופה הלאומית של צרפת. הסימול שלה ב-IATA הוא AF. היא מפעילה קווים ל-245 ערים ב-85 מדינות, והיא מעסיקה יותר מ-64,000 עובדים. החברה חברה בברית חברות תעופה Skyteam. החברה הייתה אחת מהחברות הבודדות ביותר שהפעילו את הקונקורד וכן החברה מחזיקה כיום במספר מטוסים שוברי שיאים.

איל-דה-פראנס

אִיל-דֶה-פְרָאנְס (בצרפתית: Île-de-France) הוא אחד מ-18 חבלי (région) צרפת.

אזור זה חופף למעשה את אזור המטרופולין של פריז.

בימי הביניים החלה להתפתח באזור זה האדריכלות הגותית.

באיל-דה-פראנס ממוקם נמל התעופה שארל דה גול, שהוא נמל התעופה הראשי של צרפת, סמוך לקומונה רואסי (Roissy), כ-25 קילומטרים צפונית-מזרחית לפריז.

אנטול פראנס

אָנָטוֹל פְרָאנְס (בצרפתית: Anatole France) הוא שם העט של הסופר הצרפתי אנטול פרנסואה תיבּוֹ (Anatole François Thibault; ‏16 באפריל 1844 – 12 באוקטובר 1924), חתן פרס נובל לספרות לשנת 1921.

דורי פרנס

דורי פרנס הוא מוזיקאי, מתרגם ועורך ישראלי.

האיטי

רפובליקת האיטי (בצרפתית: République d'Haïti, בקריאולית האיטית: Ayiti) היא מדינה במערב האי היספניולה שבאיי הודו המערבית, הנקראים גם האיים הקריביים. במזרחה היא גובלת ברפובליקה הדומיניקנית.

בירתה ועיר הנמל הראשית בה היא פורט-או-פרנס. רוב שטחה הררי ומאוכלס בצפיפות וגודלה כ-27,750 קילומטר רבוע. כלכלתה מושתתת על חקלאות (קנה סוכר, קסאווה, אורז, קפה וקקאו) ועל תעשייה קלה. בשנת 2015 מנתה אוכלוסיית המדינה כ-10.5 מיליון תושבים, רובם קתולים.

הגביע הצרפתי

הגביע הצרפתי (בצרפתית: Coupe de France) הוא מפעל כדורגל צרפתי בשיטת גביע (המפסיד יוצא, או "נוקאאוט"), שנוסד בשנת 1917 ומנוהל על ידי התאחדות הכדורגל הצרפתית.

הגביע נקרא גם "גביע שארל סימון" על שמו של הכדורגלן הצרפתי שארל סימון שנהרג במלחמת העולם הראשונה. בגביע מתחרות כל קבוצות הכדורגל הרשומות בצרפת, וכן קבוצות ממחוזות צרפת מעבר לים, כמו מרטיניק וגיאנה הצרפתית. בטורניר הגביע של עונת 2013/2014 השתתפו 7,656 קבוצות.

גמר הגביע נערך מדי שנה באצטדיון סטאד דה פראנס בפריז, והמנצחת מעפילה אוטומטית לשלב הפלייאוף של הליגה האירופית. כמו כן, היא זוכה להשתתף בסופר קאפ הצרפתי בעונה שלאחר מכן.

מחזיקת הגביע הנוכחי (2019) היא סטאד רן אשר גברה בגמר על פריז סן-ז'רמן בפנדלים 6-5 לאחר תיקו 2-2 בתום דקות ההארכה.

בינואר 2019 נחתם הסכם חסות מול Konami.

הלילה השנים עשר

הלילה השנים עשר (באנגלית: Twelfth Night; נקרא לעיתים גם What You Will) הוא מחזה שנכתב על ידי ויליאם שייקספיר.

המחזה מגולל את סיפורם של אח ואחות תאומים (סבסטיאן וויולה) שהופרדו על ידי סערה בים כאשר כל אחד מהם משוכנע כי השני נהרג בסערה, את סיפורם של רוזנת (אוליביה) האבלה על מות אחיה, ודוכס (אורסינו) המנסה בכל כוחו לחזר אחריה, וכן את סיפורו של משרת (מלווליו) אשר נופל קורבן למעלליהם של אנשי החצר (סר טובי בלץ', סר אנדרו אגיצ'יק, הליצן ומריה) בבית הרוזנת.

הלילה השנים עשר נדפס לראשונה לאחר מות שייקספיר ב"מהדורת הפוליו הראשונה" משנת 1623. אך כבר בתאריך 2 בפברואר 1602 כתב ביומנו פרקליט לונדוני בשם ג'ון מאנינגהאם כי "בחגיגתנו ראינו הצגה בשם הלילה השנים עשר או כרצונכם..."

ההצגה הייתה הראשונה מיצירותיו של שייקספיר שהועלתה על הבמה בעברית, ב-15 בספטמבר 1930, בתרגום שאול טשרניחובסקי. בהמשך, נערכו גרסאות עבריות נוספות על ידי אהוד מנור, דורי פרנס ורפאל אליעז.

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית במאה החמישית לערך ועד העידן המודרני. הקהילה הייתה גוף בעל מעמד משפטי מוכר, ייצגה מול השלטונות את כל יהודי שטח השיפוט שלה שהיו חברים בה מתוקף לידתם והייתה אחראית למשול ולנהל אותם. מוסדות הקהילה השונים היו מופקדים על החינוך, הרווחה, המשפט, גביית המיסים וכל יתר ההיבטים של חיי היהודים. מבנה הבסיסי היה של ועד פרנסים עשירים, שלעיתים עמד בראשו פרנס עליון או "ראש הקהל", שנבחרו בדרך כלל בשל הונם ויכולתם לספק מימון, לצד רב, המרא דאתרא המקומי, ששימש כמשפטן הבכיר בתוקף בקיאותו בהלכה והופקד על פי רוב גם על בית דין רבני. תחתיהם תפקדו מוסדות רבים ושונים, כמו החברה קדישא המופקדת על קבורה והמלמדים שתפקידם היה לחנך את הצעירים. כלפי חוץ, נבעה סמכות הקהילה כלפי חבריה מתוקף כתבי זכויות שנשאה ונתנה עליהם עם הנסיכים, המלכים או הערים שבשטחיהם ישבה, כמו גופים קורפורטיביים אחרים.

עד המאה ה-18 היה היהודי כפוף למרות קהילתו מעצם לידתו, והיה יכול להשתחרר ממנה רק באמצעות מעבר לקבוצה אחרת באמצעות המרת דתו לנצרות או אסלאם. רק עם עליית המדינה הריכוזית, פקיעת האוטונומיה המשפטית היהודית ותהליכי החילון, הפכה החברות בקהילה בהדרגה לשאלה של בחירה אישית. כיום מהוות הקהילות היהודיות ברחבי תבל גופים וולונטריים שעניינם בדרך כלל תפעול חיי הדת – תחום הדת המופרד היה היחיד בו הוסיפה המדינה המודרנית לתת תוקף כלשהו להלכה היהודית – ומעט שרד מסמכויותיהם בעבר. החריג המשמעותי היחיד לכך הוא מדינת ישראל, שכל היהודים בתחומה כפופים משפטית, בדיני האישות ועוד מספר היבטים, לדיני המילט היהודי (לפחות בעקרון) וענייניהם אלו נדונים בפני בתי-דין רבניים.

טור דה פראנס

הטור דה פראנס (בצרפתית: Tour de France) הוא מרוץ אופני כביש היוקרתי ביותר בעולם, המתקיים מאז 1903. התחרות נערכת פעם בשנה ברחבי צרפת בחודש יולי. ב"טור" משתתפים מיטב הרוכבים מכל רחבי העולם. המרוץ זוכה לפופולריות ובעקבות כך גם לחשיפה תקשורתית גדולה.

שערוריות השימוש בסמים, המתפרסמות מפעם לפעם בהקשר למרוץ, מטילות, לדעת חלק מאוהדי הספורט, צל כבד על ה"טור" כולו.

מנצח הטור הנוכחי (2019) ההוא איגן ברנל מקבוצת אינאוס.

יחסי האיטי–ישראל

היחסים בין האיטי לישראל החלו ב-17 במרץ 1949, אז הכירה האיטי בעצמאות ישראל, והייתה למדינה ה-48 שעשתה זאת. שגריר ישראל בפנמה מייצג את היחסים בין שתי המדינות, ולישראל קונסוליה של כבוד בבירת האיטי פורט-או-פרנס.

סטאד דה פראנס

סטאד דה פראנס (בצרפתית: Stade de France; האצטדיון של צרפת) הוא אצטדיון הממוקם בפרוור סן-דני, מצפון לפריז, המשמש כאצטדיון הלאומי של צרפת בו משחקות נבחרת צרפת בכדורגל ונבחרת צרפת ברוגבי. האצטדיון נבנה לכבוד מונדיאל 1998 בו זכתה לבסוף צרפת לאחר ניצחון על ברזיל במשחק הגמר במגרש זה.

האצטדיון, בעל תכולה של כ-80,000 מושבים, החליף עם סיום בנייתו את הפארק דה פראנס כאצטדיון הלאומי.

ב-24 במאי 2000 אירח האצטדיון את גמר ליגת האלופות בו גברה ריאל מדריד על ולנסיה בתוצאה 0–3. ב-17 במאי 2006 אירח האצטדיון פעם נוספת את משחק הגמר של המפעל בו גברה ברצלונה על ארסנל בתוצאה 1–2. האצטדיון לקח חלק באירוח משחקי יורו 2016, בו אירח שבעה משחקים, כולל את משחק הגמר של הטורניר בו גברה פורטוגל על צרפת המארחת.

האצטדיון יהיה האצטדיון האולימפי המרכזי באולימפיאדת 2024 שתארח פריז ויארח את טקסי הפתיחה והסיום, תחרויות האתלטיקה וגמר טורניר הכדורגל האולימפי. במרחק לא רב מהאצטדיון יוקמו גם הכפר האולימפי לספורטאים והבריכה האולימפית לתחרויות השחייה.

פורט-או-פרנס

פּוֹרְט-אוֹ-פְּרָנְס (בצרפתית: Port-au-Prince; בקריאולית האיטית: Pòtoprens) היא בירת האיטי והעיר הגדולה ביותר בה.

אוכלוסיית העיר מונה כמיליון תושבים (נכון לשנת 2007), ובמטרופולין מתגוררים בין 2 ל-3 מיליון תושבים (קיים קושי להעריך את מספרם המדויק של התושבים בשל הגידול המהיר בשכונות העוני בעיר ובגבעות הסובבות אותה). העיר שוכנת לחוף מפרץ לה גונאב, ומייצאים ממנה בעיקר קפה, סוכר, סבון ומוצרי טקסטיל והלבשה. בעיר נמצאת אוניברסיטת האיטי.

העיר נוסדה על ידי מתיישבים צרפתים בשנת 1749.

בפורט-או-פרנס נמצאים המוזיאון הלאומי של האיטי, ובזיליקת נוטרדאם.

ב-12 בינואר 2010 התרחשה רעידת אדמה עזה בעוצמה 7 בסולם ריכטר, שפגעה בעיר והותירה הרס רב ולמעלה מ-230,000 הרוגים. בעיר הבירה נהרסו מבני שלטון רבים ובהם ארמון הנשיאות.

פייר מנדס פראנס

פְּיֵיר מֶנְדֶס פְרָאנְס (בצרפתית: Pierre Mendès France), או בשמו המלא פְּיֵיר-אִיזָק-אִיזִידוֹר מֶנְדֶס פראנס (בצרפתית: Pierre-Isaac-Isidore Mendès France ;‏ 11 בינואר 1907 – 18 באוקטובר 1982) היה מדינאי יהודי צרפתי, ראש ממשלת צרפת בשנים 1954–1955. היהודי השלישי שכיהן בתפקיד זה בצרפת.

פיירפליי (קומיקס)

פיירפליי (באנגלית: Firefly, גחלילית) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס באטמן ביקום DC קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Detective Comics #184 מיוני 1952 ונוצרה על ידי הכותב פרנס הרון והמאייר דיק ספראנג.

פיירפליי הוא האלטר אגו של גרפילד לינס, אמן אפקטים מיוחדים בקולנוע שמנסה לשדוד תיאטרון על ידי ביום שריפה, אך הוא נעצר בידי באטמן ורובין. הוא נמלט, ובאטמן מגלה בחשיכה גחלילית מרוחקת, אותה הוא טועה לחשוב כסיגריה דולקת של לינס, ורודף אחריו בכיוון הלא נכון. לינס לוקח בכך השראה בזהותו כפיירפליי, ומשתמש באפקטים של תאורה ואשליות אופטיות בפשעיו. בהמשכיות שלאחר המשבר בעולמות האינסופיים נקבע כי לינס הוא גם אמן המומחה בפירוטכניקה ופיצוץ. תלבושתו מכילה להביור, מטולי רימונים וארסנל שלם של כלי נשק היוצרים אש.

לאחר האתחול המחודש של יקום DC, פיירפליי חדש הוצג - טד קרסון. כאשר התחולל גל שריפות בגות'אם, גרפילד לינס נחשד במעשים, אך התגלה כי למעשה המורה לשעבר טד קרסון עמד מאחורי השרפות וכי לינס היה קורבנו הראשון. נראה בחוברת Batman Eternal כאחד מנבלי-העל אותם הנבל קלומאסטר (Cluemaster, "אדון הרמזים") שולח לתקוף את גות'אם. בעונתה השנייה של סדרת הלייב אקשן "גותהאם" הופיעה פיירפליי חדשה בשם ברידג'ט פייק בגילומה של השחקנית מישל ויינטימילה.

פיקרדי

פיקרדי (בצרפתית: Picardie, באנגלית: Picardy) היה אחד מעשרים ושבעה חבלי צרפת על פי החלוקה המנהלית שנהגה בה עד לסוף 2015. משנת 2016 הוא כלול בחבל החדש או-דה-פראנס.

הוא ממוקם בחלקה הצפוני של צרפת. בירתו הייתה העיר אמיין (צרפתית: Amiens).

חבל הארץ המודרני של פיקרדי הוא נרחב יותר מהפרובינציה ההיסטורית של פיקרדי. חלקו הדרומי של מחוז אן (Aisne) ורוב מחוז אואז (Oise) היו מבחינה היסטורית חלק מפרובינציית איל דה פרנס, בעוד שמחוז הסום וחלקו הדרומי של מחוז אן היוו את הפרובינציה של פיקרדי גופא.

משום שפיקרדי ההיסטורית הייתה קטנה מכדי להפוך לחבל ארץ, החליטה הממשלה הצרפתית לאחדה עם צפון איל דה פרנס (בפרט, האזורים של Beauvaisis, Valois, Noyonnais, Laonnois, Soissonnais, Omois, אם לציין את החשובים שבהם). שמה של הפרובינציה ההיסטורית של פיקרדי ניתן לחבל ארץ חדש זה.

בכך, חבל פיקרדי הוא במידת מה חבל ארץ מלאכותי, כאשר דרום מחוז האואז מצוי בתוך אזורי הכרך של פריז. התושבים בדרום האואז נוסעים כל בוקר לאיל דה פרנס לצורכי עבודה, ובקושי חשים "פיקרדיים" ("תושבים פיקרדיים" ומסורתית דוברי-פיקרדית) בניגוד לאלה הבאים מחלקו הצפוני של חבל ארץ חדש ומלאכותי זה, שבעבורם למונח זה משמעות רבה.

הגם שפיקרדי היא במידת-מה חבל ארץ הדורך במקום, עם אזור התעשייה של סן-קנטן בצפון פיקרדי שנפגע קשות במשבר כלכלי, הרי שדרום החבל, בגבולו עם איל דה פרנס, פורח עקב הזרם הבלתי פוסק של פריזאים משפרי דיור אל העיירות המרוחקות והירוקות יותר של מחוז האואז, הודות למה שהצרפתים נוהגים לכנותו rurbanisation.

בין מפקדי-האוכלוסין הצרפתיים של 1990 ו-1999, אוכלוסיית האואז גדלה בקצב מהיר של 0.61% בשנה (כמעט כפליים מהממוצע הכלל צרפתי), בעוד שתושבי מחוז האן התמעטו ומספר התושבים במחוז הסום השתרך מאחור עם 0.16% בשנה. לפי מפקד האוכלוסין, 41.3% מאוכלוסיית פיקרדי מתגוררת בתוך מחוז אואז, שמבחינה היסטורית כלל לא היה חלק ממנה.

מבחינה גאוגרפית, קל להבחין במבנה המלאכותי של חבל הארץ. הגם שפיקרדי גופא היא מישור שטוח של שדות פתוחים, הידוע בין השאר הודות לקרב על הסום, דרום פיקרדי (היסטורית, חלק מאיל דה פרנס) הוא אזור נופי המשופע גבעות ויערות נרחבים. שטחים חקלאיים נרחבים בחבל מיועדים לגידול תפוחי אדמה ולמעלה מרבע מאספקת תפוחי האדמה של צרפת מגיעה מפיקרדי.

פראנס אמיל סילנפא

פראנס אמיל סילנפא (בפינית: Frans Eemil Sillanpää; ‏16 בספטמבר 1888 - 3 ביוני 1964), סופר פיני זוכה פרס נובל לספרות.

פראנס גל

פראנס גל (בצרפתית: France Gall,‏ 9 באוקטובר 1947 - 7 בינואר 2018) הייתה זמרת צרפתייה בעלת קריירה בינלאומית. גל הייתה ידועה בעיקר בשל זכייתה באירוויזיון 1965 עם השיר "Poupée de cire, poupée de son" (בעברית: בובת שעווה, בובת קש), ולהיטה משנות השמונים של המאה העשרים, "Ella, elle l'a".

קולז' דה פראנס

הקולז' דה פראנס (צרפתית: Collège de France) הוא מוסד מחקר גבוה שמקום מושבו ברובע החמישי (הרובע הלטיני) בפריז, מעברו השני של הקמפוס ההיסטורי של הסורבון, במפגש הרחובות סן-ז'אק (rue Saint-Jacques) ו"רו-דז-אקול" (rue des Ecoles).

רעידת האדמה בהאיטי (2010)

רעידת האדמה בהאיטי היא רעידת אדמה שאירעה באי היספניולה ב-12 בינואר 2010, סמוך לשעה 5 אחר הצהריים לפי השעון המקומי. עצמתו של הרעש – שמוקדו כ-25 ק"מ מפורט-או-פרנס בירת האיטי בעומק משוער של כ-13 ק"מ – 7.0 בסולם מגניטודה לפי מומנט. לרעש נילוו רעידות עוקבות, העזה בהן במגניטודה 5.9.

בעקבות רעידת האדמה פורסמה התראת צונמי, אולם זו בוטלה מיד. עם זאת, נודע מאוחר יותר כי עיירת הדיג פֶּטִי פָּרָדִי (Petit Paradis) נפגעה מצונמי מקומי מיד לאחר הרעש.

מדינות, חברות מסחריות ואנשים פרטיים תרמו כסף ושלחו משלחות סיוע לחילוץ לכודים מתחת להריסות, טיפול בפצועים, הבאת ציוד הומניטרי לאזור, ושיקום התשתיות. כך לדוגמה קנדה וארצות הברית תרמו כ-130 מיליון דולר כל אחת ושלחו ציוד וצוותי ביטחון, חילוץ, סיוע ורפואה רבים. גם ישראל שלחה צוות חירום, חילוץ וסיוע שמנה 220 אנשים והקימה בית חולים שדה המסוגל לטפל ב-500 נפגעים מדי יום (בפועל טופלו כ-1,200 נפגעים).

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.